שלום אוסי
בבניית מערך השיעור עלינו להתייחס למס' עקרונות פיזיולוגיים בסיסיים ולעקרונות של תורת האימון הכללית. הבנה טובה של תהליכים פיזיולוגיים ושיטות אימון ימנעו ממדריך לומר :" תנו לי 6 ספרינטים של 30 שניות עם 15 שניות ביניהם...". לומר את זה בשיעור זה מאוד קל, לרשום את זה על דף בבית זה עוד יותר קל, ליישם את זה בשיעור זה בלתי אפשרי במקרה הטוב וסיכון המתאמנים במקרה הרע. על המדריך להיות מודע להשפעות הפיזיולוגיות של כל תרגיל שאותו הוא מבקש לבצע תוך השיענות על עקרונות פיזיולוגיים בסיסיים ושימוש מושכל בתורת האימון. אנו מבחינים ב-6 שיטות אימון: שיטות הרצף (נרחב, עצים, משתנה), שיטת ההפוגות (הפוגות נרחבות או עצימות) ושיטת החזרות.הכרה של כל אחת מהשיטות תסייע למדריך בבניית שיעור בגיוני, נכון ובטוח למתאמן. רצף נרחב- השיטה הבסיסית לבניית בסיס אירובי, כשמו כן הוא אימון רציף ללא הפוגות (מנוחה) למשך זמן ממושך יחסית, דופק קבוע של 60-65% , קצב קבוע, התנגדות קבועה, ללא שינוי כמעט ברמת המאמץ. מבחינת רמת חומצת חלב מדובר על כ-2 מילימול (במנוחה רמת חומצת חלב הינה כ- 1.5 מילימול) בתחום הטווח האירובי ושימוש במסלול אירובי להפקת אנרגיה ושימוש בחומצות שומן (כמובן גם בסוכרים אך באחוזים יחסיים נמוכים יותר).זמן התאוששות בין האימונים נע בין 12-24 שעות. אימוני הפוגות (אינטרוולים) המשלבים קטעי מאמץ וקטעי התאוששות (הפוגות) אקטיביים. ההבדלים בשיטות האימון (הפוגות נרחבות או עצימות) נעוצות במשך זמן המאמץ ועצימות המאמץ. אלו שיטות אירוביות- אנ אירוביות , רמות גבוהות יותר של חומצת חלב, זמן ההתאוששות בין אימון לאימון ארוך יותר (36-72 שעות) ושימוש ניכר יותר בפירוק סוכר בתהליכי גליקוליזה. מקווה שעזרתי.