ברוך שפטרנו
הם היו יחד 5 שנים עד שהחליטו להתחתן כשהם נושקים לגיל ה 30 לחייהם... הם תכננו יחד להקים משפחה לאחר שנה/ שנתיים של נישואין... היא נכנסה להריון והוא קיבל הצעת עבודה בחו"ל. הוא עזב את אשתו ההרה למען העבודה בחו"ל וחזר לארץ פעמיים בכל תקופת ההריון למשך 10 ימים בכל פעם. בפעם השלישית הוא הגיע ללידה אך הילד נולד חולה. לאחר שבילה חצי יום בחדר מיון עזב את שוב את אשתו ואת הילד החולה וחזר לחו"ל. הילד אושפז שבועות ארוכים בבית החולים ולבסוף כשהחלים חזר שוב האב אל אשתו ואל הילד ויחד תכננו לעקור איתו לחו"ל. אשתו נרשמה לתואר באוניברסיטה בארץ הזרה...התחילה בתהליך של קבלת ויזה ותיכננה שסוף סוף בעלה יוכל להקדיש לה מזמנו ואולי גם להיות אבא ראוי ולא אחש שנוטש את ילדו החולה. ביום בהיר אחד הוא החליט שהוא לא רוצה שאשתו והילד יעקרו איתו לחו"ל והודיע לה חגיגית: "אני עוזב ואתם לא באים איתי" וכך היה. הוא עזב לשנתיים תמימות כאשר הוא בא לגיחות של כמה ימים מדי פעם... יום אחד באחד מביקוריו הקצרים בארץ, כאשר החזיקה במקרה אשתו את הפלאפון שלו, התקבלה הודעה מהמאהבת שלו... לאחר דפדוף קצר בהודעות ראתה שיש לכל אחת מן המאהבות שלו תיקיה מיוחדת אך עם המאהבת הספציפית הזו הוא חי שם בחו"ל... תגובתו היתה שהיא חברה של חבר..."האם החבר שלך יודע שחברה שלו שוכבת איתך?" שאלה אשתו...מייד התבלבל ואמר לה שזה סתם משחק..."נראה לי שהמשחק היחידי בו הוא המשחק שאתה משחק בי" ענתה. ושוב כתמיד...ביקורו הסתיים והוא חזר לחו"ל והיא נותרה לבדה עם הילד. עברה שנה וחצי והבחור מתקשר. הוא כנראה ממש מצטער. הוא רוצה להפגש. היא אחרי התלבטויות מחליטה לנסוע לפגוש אותו ולשמוע מה יש לו להגיד. "הייתי עם הרבה בחורות..אבל את הכי טובה...אני רוצה משפחה...אני רוצה להיות אבא...אני רוצה את הילד...אני אוהב את הילד...אני רוצה שנחזור לחיות יחד...אני כל כך מצטער על כל מה שעשיתי..." היא היתה כל כך נרגשת...סוף סוף הם יוכלו להיות משפחה מאושרת...מתרגשת, בישרה לבנה הקט שהנה אבא חוזר הביתה מהעבודה והפעם זה לתמיד... מאז הצהרת האהבה הזו הוא היה בבית בדיוק 3 פעמים לתקופות של שבוע כאשר בפעם השלישית הודיע:" אני רוצה להתגרש" "אני לא אוהב אותך יותר" "אבל אני רוצה שנמשיך לקיים יחסים אינטימיים..." כך אמר לה. אוקי...אם אתה לא אוהב אותי ואת הילד שלנו למה התחננת לחזור? "חשבתי שזה יסתדר אבל אני רואה שזה לא מסתדר..." "אם אתה הולך אתה לא חוזר יותר. אין לך יותר בית פה לך לבית מלון..." למרות הפצרותיה שילך לבית מלון הוא דווקא בחר להישאר בבית. לזלול את כל האוכל שבישלה ולישון יחד איתה באותו המיטה. בעוד כמה חודשים הם יהיו גרושים. ועל זה אומרים ברוך שפטרנו.
הם היו יחד 5 שנים עד שהחליטו להתחתן כשהם נושקים לגיל ה 30 לחייהם... הם תכננו יחד להקים משפחה לאחר שנה/ שנתיים של נישואין... היא נכנסה להריון והוא קיבל הצעת עבודה בחו"ל. הוא עזב את אשתו ההרה למען העבודה בחו"ל וחזר לארץ פעמיים בכל תקופת ההריון למשך 10 ימים בכל פעם. בפעם השלישית הוא הגיע ללידה אך הילד נולד חולה. לאחר שבילה חצי יום בחדר מיון עזב את שוב את אשתו ואת הילד החולה וחזר לחו"ל. הילד אושפז שבועות ארוכים בבית החולים ולבסוף כשהחלים חזר שוב האב אל אשתו ואל הילד ויחד תכננו לעקור איתו לחו"ל. אשתו נרשמה לתואר באוניברסיטה בארץ הזרה...התחילה בתהליך של קבלת ויזה ותיכננה שסוף סוף בעלה יוכל להקדיש לה מזמנו ואולי גם להיות אבא ראוי ולא אחש שנוטש את ילדו החולה. ביום בהיר אחד הוא החליט שהוא לא רוצה שאשתו והילד יעקרו איתו לחו"ל והודיע לה חגיגית: "אני עוזב ואתם לא באים איתי" וכך היה. הוא עזב לשנתיים תמימות כאשר הוא בא לגיחות של כמה ימים מדי פעם... יום אחד באחד מביקוריו הקצרים בארץ, כאשר החזיקה במקרה אשתו את הפלאפון שלו, התקבלה הודעה מהמאהבת שלו... לאחר דפדוף קצר בהודעות ראתה שיש לכל אחת מן המאהבות שלו תיקיה מיוחדת אך עם המאהבת הספציפית הזו הוא חי שם בחו"ל... תגובתו היתה שהיא חברה של חבר..."האם החבר שלך יודע שחברה שלו שוכבת איתך?" שאלה אשתו...מייד התבלבל ואמר לה שזה סתם משחק..."נראה לי שהמשחק היחידי בו הוא המשחק שאתה משחק בי" ענתה. ושוב כתמיד...ביקורו הסתיים והוא חזר לחו"ל והיא נותרה לבדה עם הילד. עברה שנה וחצי והבחור מתקשר. הוא כנראה ממש מצטער. הוא רוצה להפגש. היא אחרי התלבטויות מחליטה לנסוע לפגוש אותו ולשמוע מה יש לו להגיד. "הייתי עם הרבה בחורות..אבל את הכי טובה...אני רוצה משפחה...אני רוצה להיות אבא...אני רוצה את הילד...אני אוהב את הילד...אני רוצה שנחזור לחיות יחד...אני כל כך מצטער על כל מה שעשיתי..." היא היתה כל כך נרגשת...סוף סוף הם יוכלו להיות משפחה מאושרת...מתרגשת, בישרה לבנה הקט שהנה אבא חוזר הביתה מהעבודה והפעם זה לתמיד... מאז הצהרת האהבה הזו הוא היה בבית בדיוק 3 פעמים לתקופות של שבוע כאשר בפעם השלישית הודיע:" אני רוצה להתגרש" "אני לא אוהב אותך יותר" "אבל אני רוצה שנמשיך לקיים יחסים אינטימיים..." כך אמר לה. אוקי...אם אתה לא אוהב אותי ואת הילד שלנו למה התחננת לחזור? "חשבתי שזה יסתדר אבל אני רואה שזה לא מסתדר..." "אם אתה הולך אתה לא חוזר יותר. אין לך יותר בית פה לך לבית מלון..." למרות הפצרותיה שילך לבית מלון הוא דווקא בחר להישאר בבית. לזלול את כל האוכל שבישלה ולישון יחד איתה באותו המיטה. בעוד כמה חודשים הם יהיו גרושים. ועל זה אומרים ברוך שפטרנו.