ברוך הבא בצל קורתנו אבו-דני

[Tal_Ya_Tal]

ברוך הבא בצל קורתנו אבו-דני

טוב, אז החלטתי להרים את הכפפה ו`קפצתי להציץ בפורום שלכם` אקטואליה. אני מבינה, שהתנצחויות זה אקטולי בעיניכם. וגם שמות תואר ,מפוארים` הכל מותר באהבה ובמלחמה. הכל `פוליטיקה`!!! אבל דע, שרוחניות זו האקטואליה האמיתית. אין יותר אקטואלי מזה. ואם עדיין לא הבינות זאת, עזוב, זה לא אקטואלי!!! והיות שאתה הוא זה שהפריד ביננו ובינך, עלה בי פתאום משל, מתוך ההגדה. כן, זאת ההגדה של פסח, שכאשר אני שומעת את עצמי שרה אותה, אני סוכרת את פי . אתה זוכר על מי נאמר.... מה הוא אומר? מה העבודה הזאת לכם? לכם ולא לו. ולפי שהוציא את עצמו מן הכלל, כפר בעיקר, אף אתה, הכהה את שיניו ואמור לו:בעבור זה, עשה יי לי בצאתי ממצרים. לי-ולא לו. אילו היה שם, לא היה נגאל ודרך אגב, אם טרם הבינות שה`כובש` שלך אינו `משלנו`, כמובן שלא הבינות כלל על מה `נפלת`. איזה בידדדדדדדדדוווררררר L&L (LIGHT & LOVE) TALYA

 

[לכבוש את ההר]

אין מה לומר!

הטיפשות נוזלת לך מהאוזניים! לא פלא שאת מזדהה עם אבו-ענטר!

 

[Tal_Ya_Tal]

תודה על הברכה כובש,

זה לגמרי לא היה מכוון אליך ולגמרי לא אישי. אתך הסליחה זאת תגובה לאבו, שנכנס לפורום שלנו והשאיר שם את רישומיו. הבאתי את תגובתי לכאן, מפני שסברתי, שהוא פגע וברח. אבל, NO CHANCE לא בחור כאבו, יוותר על ההזדמנות. שמך פשוט השתרבב לו, בהקשר אלינו. ולא הייתה שום כוונה לפגוע. אני מאמינה מאאד באחדות. אבל אם זה פוגע במישהו לחוש שהוא אחד אתי ועם אלוהים, זכותו לחוש כך. אז אני מתנצלת שנפגעת מהרסס L&L TALYA

 

[לכבוש את ההר]

מודה.....

ועוזבת תרוחם! (-:

 

[Tal_Ya_Tal]

ואם אני כבר כאן, הייתי רוצה

לתרום משהו, שכתבתי לפני כחמש שנים! ולדאבוני, הוא אקטואלי עדיין: ``שלום, שלום ואין שלום!`` ``גברת, לשים לך מדבקה על האוטו?`` הקול השתייך לאברך בעל זקנקן אדמוני. ישובה הייתי בתוך מכוניתי, בצומת הומה. הימים, ימי בחירות. האמת ניתנת להיאמר, שהייתי קרובה לנקודת רתיחה. כל יום, במשך השבועות שקדמו לבחירות, צפיתי בילדים העומדים בצמתים מחרפים את נפשותיהם בעבור אותן מפלגות ללא יוצא מן הכלל מי מהימין ומי מהשמאל, עוברים בין המכוניות, משדלים, משכנעים, מדביקים כאן מדבקה ושם סטיקר והרמזור מתחלף, המכוניות נעות והילדים נותרים בתווך. בארץ למודת תאונות כשלנו, יושבים להם פוליטיקאים עזי מצח ותאבי תעמולה, עד כדי סיכון ילדים צעירים בצמתים סואנים. ``אדוני``, פניתי אליו בטון גוער: ``האם כדאי לך לסכן את חייך בעבור זה?``. האברך, מבויש מה, נרתע ממני במילמול, ``את צודקת`` ופנה למכונית שהמתינה מאחורי ברמזור. ובכן, הבחירות, כבר מאחרינו ותוצאותיהם כבר ידועות. אז לכל המאוכזבים ולכל הלומי תחושת הנצחון, אוכל לאמר רק זאת. אני בחרתי לא לבחור בבחירות. מהטעם היחיד, שאינני סבורה שמי מן המועמדים והמפלגות השונות יכול לקרב את השלום כהוא זה. שלום אמיתי, הוא מצב של תודעה. המילה `שלום` נגזרה מהשורש שלם. שלום אמיתי, משמעו להגיע לשלמות פנימית, להשלמה עם הפנימיות שלנו. שלום אמיתי, מתחיל מהבית פנימה. כל אחד עם עצמו. כבר הכרנו בכך שה`מציאות היומיומית` שאנו חווים, היא בעצם השתקפות. בבואה של התת מודע הקיבוצי האנושי. כי הלא : ``סוף מעשה במחשבה תחילה``! וכל עוד אין אנו שלמים עם עצמנו, כיצד נצפה לשלום פיזי עם שכנינו?! מי מאיתנו חי בשלום עם עצמו? עם אשתו? עם ילדיו? עם הבעל? עם השכנים? יד על הלב, האם אתם מכירים אנשים רבים המצויים במצב תודעה כזה בתוך עולמנו המטורף? קודם, העדתי על עצמי שכעסתי על הפוליטיקאים השולחים ילדים כטרף לשיני המכוניות. ובאיזו זכות אני כועסת? מי שמני לשופט כל הארץ? כעס לעולם אינו מוצדק. כעס זוהי בעצם השלכה של רגשות אשם המצויים בנו. בכך שאנו כועסים על האחר ומרגישים ``צודקים`` אנו `מנקים` את עצמנו מרגשות האשמה, הנובעים מהתת מודע שיודע, ש`אינו רוצה לוותר עדיין`. כעס לעולם אינו מוצדק. כעס נובע משיפוט. אלוהים, לעולם אינו כועס. כי אלוהים איננו מאשים. אלוהים זוהי אנרגיה של אהבה מוחלטת. של שלום. כל הזמן נשלחת אלינו אהבתו וחובקת אותנו. אלא שאנו לא חשים בה ודוחים אותה על הסף, עסוקים במלחמות הפנימיות שלנו. מתבצרים לנו בתוך חומות האיבה ההדדיים. הקנאה איש ברעהו, הטינה, החשש שמא הזולת יגבר עלינו. כל אחד דואג לרכושו, לדעתו, לאינטרסים שלו. (וכך הוא גם מגדיר טוב ורע). הכיצד יבוא שלום?!?!?!?! העניין הוא, שאין צורך להביא את השלום! הוא כבר פה. הוא כבר ישנו. הוא מאז ועד עולם!!! השלום `יחזור אל כנו`, ברגע שכל אחד מאיתנו (ואין כוונתי כאן רק לעם היהודי, אלא בכלל לעולם כולו), ישב עם עצמו, יתבונן פנימה אל תוך עצמו וילמד להכיר את מהותו הפנימית ואת העובדה שהוא מחובר בטבורו אל כל חלק וחלק של האנושות הכלל עולמית, כאצבעות של יד אחת. האם תיתכן מריבה בין שתי אצבעות של אותה יד? אם תפגענה זו בזו, הרי שכל היד תינזק! ואיך אפשר שתהייה מריבה בין בני אדם לבין עצמם מבלי לפגוע בכלל האנושות? הלא כולנו רסיסים של אותו שלם. וברגע שנכיר בהיותנו חלק של השלם, יבציע השלום, במלוא הדרו ועוצמתו המרהיבה. אולם כל עוד `אנו` חשים מאויימים ומדברים בלשון ``אנחנו`` ו``הם``, לא יבוא שלום. לא יועילו כל הסכמים והסכמי ביניים, לא יועילו ניירות חתומים ופוליטיקאים מנפנפים ומתנשקים הזורים חול בעיני בוחריהם. השלום מתחיל מבית!!!! *מאמר זה, נכתב לראשונה בשנת 1996! ופורסם במקומון `במקום` של ידיעות אחרונות (ראשל``צ, רחובות) ועדיין לצערי B-( רלוונטי מאד!!! L&L TALYA

 

[לכבוש את ההר]

מאמר מעניין!

אבל למה את מקמצנת במילים? (-:

 

[Tal_Ya_Tal]

על מנת, שישארו גם לכם מילים

 

[רק כך]

אבל אלוהים כן כועס....

הרבה פעמים כתוב בתנ``ך שחרה אפו על עם ישראל (ולא רק). לפעמים הוא ממש מתעצבן ומעניש לדורי דורות. אני טועה? סתם מסתקרנת...

 

[אבו-דני]

זה בסדר רק חיפשתי לו בית חולים טוב