ברוך גולדשטיין ההומני

[אלוני.]

ברוך גולדשטיין ההומני

בהמשך למה שמאיר כתב למטה, כמעט ונטיתי להמליץ על ברוך גולדשטיין כחתן פרס נובל לשלום . אז מה שאתה אומר שהוא היה בעצם הומני ורק בגלל שהוא שמע שיש נשק במערה הוא טבח במתפללים שם? ברוך גולדשטיין היה רוצח בדם קר שלא הייתה לו בעייה לעמוד עם נשק אוטומטי מול אנשים שהתפללו לאלוהים , אותו אלוהים , במקום שקדוש למתפללים וגם לו עצמו , ולטבוח באנשים . מעניין אם היה בין הנטבחים מישהו שברוך טיפל בו קודם . אגב , מחבלים יהודיים היו עוד , למשל עמי פופר ויונה אברושמי . לשיטתך האם עמי פופר חייב בגזר דין מוות ? לגבי המחתרת היהודית , האם כאלה שממלכדים מכוניות של בני אדם , ולהזכירך אחד הפצועים היה חבלן המשטרה שהתעוור כתוצאה מהמילכוד , נחשבים גיבורים ? האם הפעולה הזו לגיטימית בעיניך ? ואם כן היכן זה נעצר , בהתנקשויות פוליטיות או ברצח ראש ממשלה ? מאיר, רצח זה רצח ואין נסיבות מקילות .

 

[a-s-inv]

לא יודע מה קרה לך היום אבל,,,

 

[אלוני.]

אתה רשאי

 

[a-s-inv]

לא התכוונתי לגופו של הרצח,,,

 

[a-s-inv]

לא התכוונתי לגופו של הרצח,,,

אלא כללית בהשקפה הכללית ביחס לשני העמים נדבר על זה מחר

 

[אלוני.]

אתה רשאי

אבל תחשוב טוב טוב על מה שכתבתי , האם אתה תומך במעשהו של ברוך גולדשטיין ? ז``א אנשים שבאו להתפלל במקום הקדוש לשתי הדתות , דינם היה מיתה בגלל שברוך גולדשטיין סבר שיש שם נשק ? האם בכלל דינו של מישהו מיתה כי כך מישהו אחר החליט ? והיכן עוצרים ? מי מחליט דינו של מי מיתה ?

 

[a-s-inv]

לא יודע מה קרה לך היום אבל,,,

אני מאיר את הזירה הפעם למאיר איתך הסליחה

 

[מאיר רוברך]

חס וחלילה!

 

[מאיר רוברך]

חס וחלילה!

אף פעם לא אמרתי שלהרוג אנשים יכול להיות הומני או מוצדק. לדעתי להרוג כל אדם, ללא קשר להשתייכותו הדתית, האתנית או הלאומית, או כל השתייכות אחרת, כל פגיעה באדם, אפילו אם זה לא רצח, היא פסולה ואסורה. מה שאני ניסיתי להגיד זה, שלמרות המעשה האסור, אפשר בכל זאת להבין את הנושא אצל מפגעים יהודים, שלא כמו אצל מחבלים ערבים שרוצחים בגלל קנאיות דתית, ציווי למלחמת ג`יהאד, וקיום מעמד השאהיד. אנשי המחתרת וגודלשטיין, שהם היחידים לדעתי שניתן לכנותם מחבלים יהודים, בסיכסוך הישראלי-פלשתינאי, חיו בין הערבים והיו תמיד בסכנה, הם פעלו מתחושת שליחות שתמנע שפיכת דם יהודי ומעשי טרור כנגד יהודים, הערבים לעומת זאת פוגעים בכל מטרה, העיקר יהודית, ללא שום קשר לזהות הנרצח ולתפקידו בסיכסוך, לא נשקפת להם שום סכנה מנשים וילדים, לכן אין למעשיהם כל הצדקה הגיונית. עמי פופר ויונה אברושמי הם לא מחבלים, אלא סתם עבריינים. מה שהם עשו לא נעשה מאידיאולוגיה עמוקה ומגובשת, כמו אצל המחבלים, אלא מלהט הרגע, בעיקר כנקמה על פיגוע שנעשה. אנשים אלה, החליטו באותו רגע לנקום, אבל זה בא להם לא מאמונה במעשה עצמו או בדרך, אלא מלהט יצרים, הם רוצחים, אך לא מחבלים. שוב, בעיני שום מעשה אלימות הוא לא לגיטימי, ומי שנוקט במעשים אלה הוא בוודאי לא גיבור, אפילו אם אני מנסה להביא את הסיבות שיש לאנשים לנקוט באלימות, לא אומר שאני מזדהה עם הדרך, או מצדיק את הפעולה. יש הבדל בין להסביר ואולי אף להזדהות, לבין להצדיק את המעשה, וההבדל ביניהם הוא עצום.