ברוח ימים אלה...

[פלוטו24]

ברוח ימים אלה...

חברים, זו יכולה להיות מקודת מפתח לדיון ארוך טווח ומעניין, אז אשמח אם ת שתפו פעולה. חשבתי על זה אתמול זמן שהלכתי לישון וזה נראה לי מאד מאתגר. אז ככה: I believe in peace bitch אחד מהמשפטים הגאוניים, הקצרים, הקולעים, הפילוסופיים והמוכרים ביותר של טורי. ועכשיו ארצה לדעת מה מחשבותיכם, תחושתיכם ודעותיכם בקשר למשפט הזה. מה לדעתכם המשמעות שלו, למה היא כתבה את זה? (לא בהכרח בהקשר של השיר), וכו'... אתם מוזמנים לכתוב כל מה שעולה על דעתכם וליצור כאן שרשורפלצת אפילו...

ואם זה יהיה מספיק טוב, אולי המנהלות שלנו אפילו יסכימו לשמור את זה?

 

[א מ ר י ל י]

יש בו קונפליקטיות

כשאני חושבת על השיר הזה,על הדוברת שבו ועל הנאמר והמוצג בו זה מזכיר לי תחרותיות בין נשים ובכלל יחסים בין בנות כשבעוד הבנים פותרים דברים בעזרת מכות/צעקות בנות הולכות עם זה רחוק מאוד,דבר שיכול להיגרר על פני זמן ארוך,בדרכים איומות ממש. בנות יכולות להיות אכזריות,לומר דברים כואבים ביותר בפרצוף,להתעלל אחת בשנייה,לרכל,"להרעיל" אחרות כנגד מישהי מסוימת,להסית...כשזה מתחיל-זה לא נגמר. יש בזה משהו תככני,כאילו מישהי הולכת לתפוס את המקום,היא מפריעה ומזיקה ויש למגר מיד את נוכחותה מהשטח. אני רואה דוגמאות לכך בחיי היום יום,אני זוכרת כיצד יצא לי לחוות את זה על בשרי חוויות כאלו פעמים אחדות. בשיר הזה,כפי שאני רואה אותו,גם הדוברת מסתכלת על אותה בחורה(מלצרית)שאינה מוצאת חן בעיניה,נוכחותה מזיקה,היא מאיימת עליה ולכן היא רוצה להעלים אותה מהשטח אבל היא שונאת אלימות ונקרעת בין האלימות לשקט. המשפט I BELIVE IN PEACE BITCH מראה את הקונפליקט בין לפעול באקט של אלימות(על כל סוגיה)או להתגבר על הרגשות.

 

[רות אן]

האירוניה האדירה../images/Emo22.gif

ה"קטע" של המשפט לדעתי הוא האירוניה האדירה. הקונטרה בין החלק הראשון של המשפט לבין החלק השני. כמו להגיד למישהו: אני לא מאמינה בגזענות, יא כושי מסריח! או: למה אתה מקלל כל הזמן? בן-זונה מכוער! הניגוד בין להיות שוחרת שלום ולהתנגד לאלימות, ובין להיות בחורה בימינו, מציאותית, אגרסיבית ותחרותית לעיתים. כמו שאמרילי אמרה, גם בחורים הם כאלה, אך ההבדל באמת הוא שהם לא מסתירים את האלימות או התחרות. הכל בגלוי. כנראה שזה חלק מלהיות רוחנית, מינית, אלימה... יצור חי. טורי מתמודדת עם חלק באישיות שאין לו מקום בנצרות.

 

[Springy]

קיום הטוב לצד הרע

נדמה לי שלא מדובר כאן רק במצב שלא יכול להתקיים על פי הנצרות (תיאולוגיה זה לא הצד החזק שלי). כשקראתי את הדברים שלך, רות אן, הרגשתי שאת מפרשת את המשפט כאוקסימורון. הרבה אנשים הם אנשים של שחור ולבן – או זה או זה. או אוהב או שונא. או שלום או מלחמה. וזה בעצם קושי לעשות את החיבור בין הטוב והרע, האוהב והתוקפני – בין החלקים החיוביים והשליליים שבאישיות שלנו. בפסיכולוגיה קוראים למנגנון ההגנה הזה פיצול. (אגב, פן ישתמע מדבריי שזה משהו שלילי: מדובר במנגנון הכרחי, בכוונה לקחתי דוגמה קיצונית.). אם נסתכל על האמירה הזו נראה שבעצם היא משקפת את קיום הטוב לצידו של הרע, מבלי שאף אחד מהם יתבטל. זו בעצם הבנה מאוד גבוהה של מורכבות האישיות – טורי מדברת כאן כאדם שמקבל את החלק התוקפני שלו, לצד החלק האוהב. נדמה לי שדווקא כאן יש הרבה אמת שמתייחסת למצב הנוכחי של המדינה שלנו. האם הגנה על מדינתנו, במחיר של פגיעה בחפים מפשע שממקום מגוריהם יורים על חפים מפשע בארצנו היא "רוע" מוחלט? האם מאבק מול ממשלה שאפשרה לארגון טרור לפרוח ולשגשג בטריטוריה המדינית שלה הוא "רוע"? האם נסיגה מיידית והשבת הכוחות לארץ היא "טוב" מוחלט? משאירה אתכם עם המחשבות...

 

[רות אן]

נכון מאוד ספרינגי...

המורכבות בנפש מתבטאת בצורה מבריקה במשפט. זה באמת לא עניין של ניגודים, אלא של שניי צדדים שמתקיימים יחד. אולי אין טוב אמיתי בלי "רע". חמלה בלי איבה, או קנאה (לא יודעת מה ההיפך של חמלה). אולי האחד מאפשר את קיומו של השני.

 

[Blood Roses]

בנוסף, כאחת שמעידה על עצמה שהיא

"מאמינה בשלום", סביר להניח שהיא מתנגדת לאלימות, חושבת ש"אלימות היא לא התשובה לאלימות", "אלימות מביאה אלימות וכול זה. מאידך, היא לא מאמינה למימדים של האלימות בראש שלה כלפי אותה מלצרית. אני חושבת שיש בשיר משהו מאוד אמיתי. הרבה יותר קל לתמוך ולנסות להבין אנשים מרחוק, מהאשר את האנשים הרגילים שסובבים אותנו.

 

[Blood Roses]

*מאשר.

כלומר, הרבה יותר קל ל"אהוב" אנשים שלא מכירים ולהחשב נאורים והומניים.

 

[noosh]

הו, אני כ"כ אוהבת את המשפט הזה

היא הוא פשוט... נכון. אני מאמינה בשלום, כלבה. אני נחמדה, אני הומנית, אני מתחשבת ונאורה, אבל היריבות הזאת עוקפת את זה, באיזשהו מקום. השיר הזה, בכלל, משקף את הקשרים שיכולים להווצר בין בנות. בערך כמו ב"נערת הקונפלייק", הצביעות הזאת, מצד אחד חברות ומצד אחד יריבות. ויש פה גם קיצוניות - אני רוצה להרוג אותה, כי היא עובדת כאן שנה יותר ממני. איזה סיבה מטופשת לקנאה. מצד אחד יש בה את היצר הזה, להפטר ממישהי מתוך קנאה (ועוד מצדיקה את זה כ"אקט של רחמים"), ומצד שני היא מפחידה את עצמה במחשבות האלה ("I can't believe this violence in mind"). והמשפט הזה, כמו שאמרילי כתבה, הוא בדיוק הקונפליקט שבין ההאלימות לשקט. לא יודעת, זה פשוט משפט מדויק. שאף אחת לא תגיד שהיא לא הרגישה ככה פעם, I believe in peace, bitch

 

[שוקו פריך]

אני רואה אותו כמשפט הכי טבעי בעולם

יש משקעים שאף פעם לא נעלמים, וישרגשות שיותר חזקים מהרציונל שלנו. ולמרות שאנחנו מאמינים בשלום, היא תמיד תישאר Bitch, כי זה חזק מאיתנו. זה ההבדל הקטן בין לסלוח מהפה ולסלוח מהלב, ככה אני חושבת. כי עד ששום דבר לא יתנקה בהרגשה שלנו, היא זונה, למרות שאנחנו רחוקים מלחשוב כך על כל אחד אחר.

 

[פלוטו24]

כתבתם דברים מרתקים!

כמו שאמרתם יש כאן פרדוקס בין טוב ורע. אני לא בהכרח רואה את זה מזווית של מאבק ושינאת נשים. אני רואה את זה דווקא כקונפליקט פנימי של אדם בין יצר הרע ליצר הטוב. הדוג' המובהקת ביותר היא הסיפור של ד"ר ג'ייקל ומיסטר הייד (השורה הזו תמיד מעלה בי אסוציאציה משם). מצד אחד אנחנו מתיימרים להיות אנשים, טובים, רגועים ושקטים, אבל בכל אחד מאיתנו יש כל כך הרבה זעם ורוע שעלול להתפרץ במפתיע בלי שנרגיש. זעם ועוצמה שבודאי התפרצו אצלנו במפתיע, יום אחד, בלי ששלטנו בזה... אני בטוח שזה קרה לכל אחד ואחת מאיתנו מתישהו, לפחות פעם אחת בחיים.

 

[gelrad]

זווית אחרת...

אולי האמירה "אני מאמינה בשלום" הינה תירוץ מדוע אינה מגיבה בחומרה כנגד המתחרה ומסתפקת בקללה במקום תגובה אמיתית. בנוסף הקללה יכולה להיות סוג של "תעצרו אותי" לפני שאני יעשה משהוא שיסתור את האמונה שלי בשלום...

 

[פלוטו24]

אוקיי, כתבתם דברים מעולים!

אתם מרשים לי לתמצת את הכל ולהכניס את זה כסיכום של כל חברי הפורום ואולי המנהלות שלנו יפרסמו את זה כמאמר, או אנקדוטה? מחכה לאישור... נ.ב: מי שעוד לא כתב את דעתו, מוזמן בחום.

 

[Blood Roses]

אפשר גם סתם להוסיף קישור לדיון

בטאגליינס. אני לא חושבת שהתמצות יהיה אחיד...

 

[פלוטו24]

אז יאללה! שרשור! ../images/Emo13.gif

 

[שוקו פריך]

../images/Emo127.gifהוספתי..

 

[Blood Roses]

../images/Emo13.gif