ברוח ההאלווין

רעיון מצוין. יאללה שרשור האלווין

שתפו שירים,קטעים מסרטים..סדרות שיתאימו לרוח החג.

וכן,אם התחפשתם פעם למשהו סביב החג הזה,שתפו.
 

poseidon111

Active member
את האלווין צריכים אלו שמחפשים ריגושים מכיון שאין להם מחבלים

עם סכינים שרודפים אחריהם ברחובות.
לנו יש את הדבר האמיתי ואצלם זה רק חיקוי עלוב...
והנה אנשים שיודעים לעשות שמח:

 
מצד שני

גם אילו שיש להם מחבלים צריכים שובר שגרה...
&nbsp
השנה קניתי תחפושת.
ממש הלכתי וקניתי תחפושת,שנים אני רוצה וכל פעם מוותרת.
אז הרעיון של התחפושת זה בעצם ליידי ואמפייר..
משהו דומה לזו שבתמונה, כולל החלק הזה סביב הצוואר והעורף..
&nbsp
עכשיו רק חסרים לי הניבים והדם.

 
לא הבנתי

את חוגגת את ליל כל הקדושים?
בכלל לא ראיתי פה חנויות שמוכרות מוצרים לזה...
&nbsp
 
רציתי אבל לא יצא,אז עכשיו נותרתי עם תחפושת

שתהיה לפורים :)
&nbsp
יש בברוריה בסנטר.. משם קניתי את התחפושת.
 

פונט3

New member
מרשים מאוד, מאמי.

תחפושת יפהפיה. תהני במסיבה!

כמה דברים:
א. לא להעז להתקרב עם הניבים והדם לאחיינים. את תונצחי בתודעה
כמסייטת חלומותהם.
ב. ניבים את יכולה למצוא בכל חנות קטנה של אביזרי יומולדת ותחפושות.
ג. הדם קל למדי לציור באמצעות איפור. ליפסטיק עם סטיות חדות או הדמיית
טיפות.
ד. סוזי, נכון שזה בסך הכל ה-פורים של הגויים הערפדים למינהם?
הם שדדו מאיתנו את החג. שלנו הכי מאגניב.
(מכיר, מכיר את ליל כל הקדושים)
ה. ואחרון, עבורך. גם אם אינך מתה על השחקן הראשי -
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4718694,00.html
 
ברור שלא אתקרב אליהם עם זה יא משוגע

גם אני חושבת שזה בסה"כ הפורים שלהם ושהם גנבים..חחח
אבל המשמעות שלנו ושלהם היא שונה.
&nbsp
&nbsp
וזה יפה מה שעשו מאובאמה,משעשע אפילו.
 
לא הולכת לכיכר מתוך פרנציפ

כמו שהבנתי זו תהיה הפגנה פוליטית כמו כל שנה,
ולא עצרת שתהיה ממש בסימן לזכרו של רבין עם שירים וכבוד לבנאדם ונאומים עליו,
תמונות שלי, פוסטרים של שלום חבר...
&nbsp
זה הולך להיות משהו שאני לא רוצה להיות חלק בו.
&nbsp
האמת, מקווה לגלות מחר שטעיתי.
 
לא יודעת

הגיוני שזו תהייה סוג של עצרת פוליטית.
אבל בילי נאם יפה
בכל מקרה גמני לא הלכתי, הספיק לי לשמוע את כל המסוקים כדי להבין שאין מצב שמתחשק לי להידחס בין ההמון.
&nbsp
 
דווקא אפשרי לעשות אותה א פוליטית לחלוטין

שירים,סיפורים על רבין,נאומים על רבין ומי היה האיש.
עצרת באווירת זכרון,געגוע,אחת כזו רגועה, קצת דיבורים על שלום ועל חובה לעצור את ההסתה. מבלי לתקוף ולהלהיט אווירה.
&nbsp
ברגע שמגיעים לשם עם שלטים פוליטיים,זה כבר לא עצרת לרבין.
&nbsp
אבל אני לא באמת יודעת מה קורה שם עכשיו, ואולי מה שקורה עכשיו זה בדיוק מה שקיוויתי.
&nbsp
&nbsp
 

poseidon111

Active member
מכיון שאין שרשור אחר, אני אנצל את זה. משהו שקראתי עכשיו.

על פניו נראה כמו פוסט ציוני לעילה. התגשמות הצורך ההיסטורי של הקמת המדינה,
אבל כשקוראים הלאה מבינים שלא לכך התכוון המשורר.
סופרת צרפתיה מחליטה שעכשיו זה הזמן לעלות וזאת "הודות" לאנטישמיות הגואה.
יחד עם זאת היא לא מהססת לכתוב:" אם כך, האם הגיע הזמן לעזוב? העלייה היא אופק, רצון, משאת הנפש של העם היהודי מאז ועד עולם. זהו
האידיאל שלנו, אליו אנו כמהים. יכולים להיות גם רגעים בהם העלייה הופכת להכרחית, לדחופה. ואז היא, כמובן, הפיתרון.
מרגש האידיאל ומשאת הנפש שלא לדבר על הכמיהה, אך מישהו עצר אותך גברת יקרה עד היום?
אז מגיע ההסבר לתהיה: "אני מצרה מפני שאני אוהבת את צרפת. צרפת היא ארצי".
זה מעלה אצלי את השאלה מיהו ציוני? זה שעוזב הכל מתוך בחירה או זה שעוזב הכל כי אין לו ברירה אחרת והוא נדחק לפינה. במילים אחרות, אין אלטרנטיבה,
פרט לעליה.
אחת מהתגובות אמרה לה שגם אם תעלה לארץ בגלל האנטישמים, הערסים יבריחו אותה לאוסטרליה.
 

פונט3

New member
אם חושבים על זה לעומק,

לא מעט מהאנשים מהעליות שהגעו הנה, באו מאותן סיבות בדיוק.
אנטישמיות, התנכלויות ליהודים, פרוגרומים, גירוש, גם בארצות ערב.

באשר לתחושה המורכבת:
גם בעבר ואולי עדיין, אתה תשמע את אותן תחושות.
בין אם אלו יהודי איראן שעדיין מתגעגעים לארץ מולדתם.
בין אם אלו יהודי גרמניה, פולין, הונגריה, אתיופיה, יוון, רוסיה וכו'.
זו ארץ מולדתם. קשה לנתק את תחושת השייכות אליה.
לתרבות, לביתם, לשפה, לזכרונות.

גם אם נדמה לרגע שזה סותר את הכמיהה הנוספת למדינת היהודים.
כך הם חיו מאז ומעולם. במורכבות התחושות הסותרות.
לא יודע לומר האם זה לא ציוני אסלי בהגדרה.
ייתכן שיש מגדר לציוני בפני עצמו.

שני דברים:
א. ניתן למצוא בכך את ההקבלה במורכבות הזהות והתחושה
שחשים ערבי ישראל.
ב. את הדרישה הצודקת לפיצוי כספי והכרה לגירוש יהודי ארצות ערב.
כך לפחות אני רואה זאת.

באשר לסיפא, יש גם לזה ביטוי בשטח. לא מעט מהעולים מוצאים
עצמם מהגרים מכאן למדינה אחרת, או לארץ מולדתם בחזרה.
האם זה בהכרח בגלל הערסים? אולי. אני משער שמתלווה לזה
סיבות נוספות, פחות ציוניות אם בכלל.

מצד אחד קשה לי לשפוט אותם, מצד שני כבוחר ברעיון הציוני
בשל מצבנו, בשל הדחיפות לשמר את מדינתנו כמדינה יהודית
ודמוקרטית, הייתי רוצה ומבקש שיבחרו אחרת.
 

poseidon111

Active member
ההבדל הגדול הוא שהיהודים של אז עזבו בגלל מה שהיה. היא ואחרים

יעזבו בגלל מה שיהיה.
אני גם לא חושב שהתחושות היו דומות. היהודים של אז כעסו על מה שארע
בארצותיהם ליהודים, היהודים של היום כועסים על שיארע ליהודים לפי תחושותיהם.
היהודים של אז לא ניהלו משא ומתן לגבי איזו חבילת קליטה הם יקבלו אלא פשוט עלו. עלו למעברות, עלו לאדמות טרשים, עלו לפורעים ערביים בכל פינה.
היהודים של היום מבררים את מחיר הקוטג' ומחיר התחבורה הציבורית כחלק מהפרמטרים לעליה.
נ.ב איני מוצא כל דמיון בין תחושות הערבים כאן לבין תחושות העולים.
היהודים בארצות מוצאם לא חשים שהמדינה נגזלה מהם, אין להם פריטנציות טריטוריאליות לגביה ובטח שלא מפגינים שמחה והזדהות עם אוייבי מדינתם.
 
למעלה