ברגעים האלה שאני לבד

[y a l d a 1 7]

ברגעים האלה שאני לבד

בא לי פשוט לרוץ לארון הכדורים במטבח
לקחת את כל הכדורים ולבלוע
ושהכל יסתיים פשוט
ואני לא עושה את זה
רק כי אני לא רוצה שטיפת קייבה מזדיינת וכל מה שיגיע אח"כ.

אני רוצה פשוט שהכל יגמר
חלאס כבר!!!!!!!!

 

[KAS3]

 

[levshavur]

לילדה (אוליי טריגר)

שלום לך
אני חושבת שעצם זה שאת מבינה שפגיעה עצמית זה רע ,זה כבר דלת להבין שאת צריכה עזרה מקצועית !!!
מחשבות כמו שלך אנשים מגיעים למצבים של אישפוז פסיכיאטרי.
בפעם האחרונה שבלעתי כדורים זה היה סבל נורא וכמובן אחרי הטיפול במיון שלחו אותי למחלקה סגורה וזה כמו בית כלא...
אני הבנתי שפגיעה עצמית מכל סוג זה רע...תנסי לחשוב על הדברים הטובים שהיו או שיכולים להיות לך בעתיד ... זה מאוד עוזר! אני כותבת לך מהנסיון האישי שלי
בעיניי כיום אני שמחה שהתרחקתי מכל זה (בתקווה לא למעוד שוב.) תנסי לדבר עם ער"ן כשיש לך מחשבות כאלה לפעמים רק לפרוק ולהוציא זה עוזר , רק לשמוע קול אנושי ..אבל למרות זה צריך טיפול מקצועי...
לבשה

 

[y a l d a 1 7]

לבשה...

אני מתכננת לחזור לטיפול, אבל לצערי התיאום עם הפסיכו' זה משהו שכרגע לוקח קצת זמן, עקב נסיבות כאלה ואחרות.
אני לא רואה את עצמי מרימה טלפון למוקד של ער"ן או למוקד אחר ומבקשת עזרה. ואפילו להפך, במקום לבקש עזרה, אני סוג של מנסה להראות לעולם שהכל בסדר.
יהיו ימים שלא אוכל להעמיד יותר פנים ואברח. אתחבא. לא אצא אחוצה לעולם.
כבר הייתי שם.

זה לא שלא רציתי בטוב, לא שאני לא רוצה בו,
זה רק שלפעמים אני מיואשת וחסרת אונים
ולא מאמינה שאצליח להשיג אותו.
זה רחוק ממני כ"כ.
אין קצה חוט, קצה של עזרה... כך זה נראה.

כ"כ לבד.
ושאני רואה כמה אחרים מאושרים יחד, וכמה לאנשים יש את כל מה שאני חולמת עליו, כל מה שאין לי וכנראה לעולם לא יהיה לי - זה מעצים כל כאב אפשרי שעובר לי בגוף. חרא של תכונה להיות קנאית. אני כזאת.
אני מנסה לכתוב... ואין מילים שיתארו את ההרגשה הנוראית הזאת.

זה באמת סבל שאין לתאר...

 

[levshavur]

לילדה (ולכולם)

שלום לך
אני מכירה את הלהעמיד פנים, לשים מסכה של הכל בסדר. בניתי בקורס עיצוב במה מסכה פיזית ועשיתי אחת של הכל בסדר...
וגם כשהיא לימדה אותנו איפור היא עשתה עליי "פנס" בעין וחתך על הלחי חשבתי על המשמעות של להיות עם מסכה ומה רואים מתחתיה (היא עשתה את האיפור כל כך טוב שאנשים שאלו אותי מה קרה לפנים שלי...

)
אבל אני לא אוהבת את זה, הייתי מעדיפה שייראו אותי כמו שאני עם התסכול...והכאב...אבל לא אוהבת מסכות רגשיות
גם לגביי הלבד אני חושבת על הזמנים שאהיה לבד כשבעלי ואני נעבור לדירה מההוסטל (הוא רוצה לעזוב אני רוצה
להשאר..) הלבד מפחיד אותי עושה לי מחשבות חולות...(היום ב2 יהיה דיון בנושא תחזיקו לי אצבעות...)
לבשה

 

[פרפר בתוך אגרוף]

טריגר בהודעה הראשית.

את מדאיגה מאוד, וכואב לקרוא את ההודעות שלך בשבועות האלו, בלי שאפשר לעזור לך להרגיש אחרת. רק להיות איתך בזה,
ולהזכיר לך- שמה שאת רוצה זה הקלה בכאב, תחושה טובה יותר,
לא מוות.

את כבר מבינה שאת צריכה עזרה, אני יודעת. אז מה קורה עם זה?

גדול. אל תוותרי.

 

[y a l d a 1 7]

אני מקווה

שהעזרה תגיע בקרוב.
אני באמת צריכה את זה.

אני מדרדרת לבור בלי תחתית.
רק שוקעת כרגע.

כמה רע לי...