ברבי קיבלה "מוח"

[טל קר]

באמת לא גדלת עם הידיעה שנאצים זה

דבר רע, וצריך להרוג אותם? האם יש לך יחס חיובי ומלבב לנאצים, למרות המשחקים בהם שיחקת שבהם הרגת אותם? אגב, בדיוק אתמול קראתי בזמן הוורוד את חוויותיו של עמית קמה שלקחו אותו לפסיכולוגית כשהוא היה קטן, כי הוא התעקש לשחק עם בובות, והתברר לו משיחות עם חברים שהם גייז שלהרבה יש את החוויה המשותפת הזו של גינוי מהחברה כשמתנהגים באופן שנחשב כסטריאוטיפי נשי. מי שמשחק עם בובות, מי שמעדיף חברת בנות הוא "הומו הומו הומו הומו". או שאולי בבועה בה גדלת לא השתמשו בכינוי "הומו" ככינוי גנאי למישהו שהתנהג בצורה שמתאימה יותר לבנות על פי תפיסות החברה? אגב, מה שכן אפשר ללמוד מהברבי, זה איך אישה "צריכה להראות" ואת המשחק של "אני רוצה להיות כמו אמא/אישה גדולה". מה לעשות שבממדים של הבובות ברבי במציאות היא היתה צריכה ללכת על ארבע כי הגב שלה לא היה מחזיק אותה בגלל ההבדלים בין היקף המותנים המצומצם לגודל החזה?

 

[Ergil]

ואת גדלת עם המחשבה

שצריך להרוג את כל הנאצים? לא מפתיע. אני לא יודע איפה ומתי גדלת, אבל אצלנו לא הכירו את המילה "הומו" ביסודי. אז אפשר ללמוד מברביות את מה שמתאים לך, מה שמוכיח שעולם מלא שוביניסטים, אבל אי אפשר ללמוד את מה שמוכיח שאת מדברת שטויות. מעניין.

 

[אלת הירח]

אנחנו לא יכולים לשלוט לגמרי מה

לומדים מברביות, אבל אם יש לילדה ברביות, בהחלט סוג המשחקים שאנחנו מחליטים לשחק עם הילדה יכול להשפיע. בתקופה שרותם (ילדה מקסימה שהיא כיום בת 8) רצתה שאני אשחק איתה ברביות, עשיתי את זה די בחוסר רצון, אבל כששיחקנו החלטתי שהברבית שלי לא תשב בבית ותגדל את הילדים אלא תפתח קריירה ותתחלק עם קן בטיפול בילדים. חוץ מזה עשיתי צחוק מזה שהברביות כל הזמן הולכות על קצות האצבעות ורותם, אפילו שהיא היתה בת 4, הבינה את הבדיחה. היום, לדוגמא, אני משחקת איתה משחקים אחרים לגמרי ושמחתי לגלות לא מזמן שהדעה שלה על מה נשים יכולות ולא יכולות לעשות התפתחה לכיוונים חיוביים בעיניי. שיחקנו משחק שבו הייתי בחורה קצת... איך לומר? סטראוטיפית, שאמרה שלא נראה לה מה שהדמות של רותם עושה, כי נשים צריכות להיות עדינות, ורותם הפנתה אלי אחד מהמבטים החודרים שלה ואמרה בטון נוזף: "לא כולן." כמעט עצרתי את המשחק ויצאתי מהדמות בשביל לנשק אותה.

 

[Ergil]

זה באמת נהדר

אבל אני לא רואה איך זה קשור להודעה שלי. ועוד משהו. בבקשה, תגיבי להודעה שיעדתי לך.

 

[אלת הירח]

סליחה?

קודם כל, כנראה שלא היה לי מה להוסיף להודעה ש"ייעדת לי" (ומי בדיוק מינה אותך לאחראי של איפה מותר לי לענות ולמה התשובה שלי צריכה להיות קשורה בדיוק?) ולעומת זאת בחרתי להעלות גם נושאים שלא קשורים במישרין להודעה שלך. זה לא אימייל, זה פורום. עוד אנשים כותבים כאן ואני כותבת גם להם, אפילו אם זה מתחיל כתשובה למשהו שאתה אמרת.

 

[Ergil]

סולח

בדיונים מקובל שכל אחד עונה לטיעונים שמעלה השני. אם אין לך מה לומר, תגידי את זה. מה זאת אומרת מי מינה אותי? הסוכנות האנטי פמיניסטית. מה זאת אומרת לא שמעת? זאת סוכנות ממשלתית עם סמכות לעשות כל מה שדרוש כדי לעצור את ההשתוללות הפמיניסטית. ואני הסוכן שמונה לפורום הזה. אז בבקשה, תשתמשי בשפה נאותה כשאת פונה אלי, או שאני אדאג שכל מיני "תאונות" יקרו לך.

 

[אפרת@הבית]

נו הרי בלי כמה "עובדות" אי אפשר

אז ככה - פסיכולוגים המתמחים בהתפתחות הילד טוענים כי בנים שלא מאפשרים להם לשחק בבובות "של בנות" מפתחים אגרסיות מודחקות, מעניין מה תאמר כשבנים יתחילו לשחק עם ה"בובה החכמה"...גם תאמר שזה לא מזיק? הבובה הזו היא אסון, חבל שלא יצא לך לראות את הסרט הדוקומנטרי שנעשה עם ממציאי הבובה הזו שהסבירו איך כיוונו אותה להיראות ואיך בחרו את האפיונים שלה, כל מהות הבובה הזו היא סטריאוטיפ אחד גדול, עם שבב או בלי שבב. אתה יכול לצעוק "פרנואידיות" כשמדובר בעניין הנ"ל מפה עד להודעה חדשה אבל בסופו של דבר אתה מסגיר את בורותך. אפרת

 

[Ergil]

את יכולה לחזור על זה,

בלי השמצות על בסיס אישי ועם משפטים שקיים קשר כלשהו ביניהם?

 

[אלת הירח]

מזכיר לי סיפור שקראתי

בשנה שעברה למדתי בארה"ב, ואחד הקורסים שלקחתי היה קורס כתיבה יוצרת. בחודש האחרון, בחורה בשם מנדי, שדווקא לא ממש התרשמתי מהסיפורים הראשונים שלה, כתבה סיפור מדהים על בובות שנקראות ER Babies או משהו כזה ולכל אחת מהם יש שם מזעזע אחר, כמו Broken Bones Bonnie וכדומה. הסיפור מתמקד על האמא, שלא ממש רוצה לקנות לילדה בת ה-5 שלה את הבובה הזאת, אבל הבת רואה את הפרסומות בטלויזיה ומנדנדת ללא הפסק, והבעל של האשה טוען שהיא סתם היסטרית, ובסוף הם קונים לילדה את הבובה לחג המולד. הילדה ישר אוהבת את הבובה ומזדעזעת נורא בפעם הראשונה שהבובה מתחילה לבכות ולדמם (ויש שם תיאור נפלא של הריח של הדם הסינטטי - כמו שעוות אוזניים), אבל עם הזמן האמא תופסת אותה עושה דברים נוראים לבובה בשביל לגרום לה "לעשות מה שהבטיחו בפרסומות שהיא עושה", כולל לדפוק את מכסה האסלה על הרגליים של הבובה בשביל שהם ישברו. היא רוצה שהילדה שלה תפסיק לשחק בבובה, אבל לא יודעת איך לעשות את זה, כי הילדה מסרבת לותר על הבובה שהיא "כל כך אוהבת". בסוף בחדשות אומרים שילד בן 7 פצע את אחותו הקטנה בעקבות משחק בבובות האלה, והאמא מחליטה שזה המוצא - להגיד לילדה שהממשלה החליטה להחרים את הבובה. זה נגמר בזה שהאמא מגלה את אחת הבובות הרגילות של הילדה עם חתכים ממספריים וקטשופ מרוח בכל מקום. סיפור אדיר. מנדי אמרה שהיא כתבה אותו בהשראת כתבה בעיתון על ילד שפצע את אחותו בעקבות רעיון שעלה לו בראש מאיזשהו משחק.

 

[Ergil]

אכן אדיר, לפי מה שאת מספרת

אבל זה מד"ב בשילוב עם אימה, לא סיפור שאיכשהו קשור למציאות.

 

[טל קר]

למה לא? ילדים לא ממש יודעים להבחין

תמיד בין דמיון ומציאות. אתה יודע כמה תאונות יש בגלל ילדים שמנסים לקפוץ כי הם חושבים שהם סופרמן? הילדים בני ה11 שאנסו בן 4, כי הם ראו סרט פורנוגרפי? (היה ממש לא מזמן בעיתון). אתה יודע כמה ילדים בגיל הרך מפחדים מהחושך וממפלצות? ילדים בגיל הרך עם דמיון מפותח לא עושים את ההבחנה המלאה בין דמיון ומציאות. ומשהו מהמסרים וודאי שנשאר. הם יודעים שאין מפלצות, אבל נשים שרוצות או נראות כמו ברבי בהחלט יש. יש גם את ההפך, ברבי על פי דמויות של דוגמניות. כמו ברבי נעמי קמפבל. התוצאה היא שבמוסף של סגנון, אחד ההצעות של סמדר שיר למה לעשות ביום גשום כשהילדים בבית זה "נשים קטנות - אפשר לאפר את הילדות, יש מכשירי איפור זולים, כמו לק ב24 שקל ואודם ב45 שיתאימו גם לנשים הקטנות". מה שאתה מתעלם ממנו, זה ההצטברות של הדברים. זה לא שיש עולם שוויוני, ומדי פעם מגיח לו דבר שאם העולם שוויוני אז הוא זניח. זה עוד מסר, ועוד מסר, ועוד מסר, ועוד מסר, והתוצאה היא שטיפת מוח, או סוציאליזציה.

 

[soulbird]

תתפלאי שהם כן יודעים

אני זוכרת לפני די הרבה שנים שהבני דודים שלי צפו בתוכנית האבקות WWF שזו סוג של האבקות ממש אלימה. שאלתי אותם אם הם חושבים שזה אמיתי . בן הדוד שלי שהיה אז בן 8 הסתכל עלי בזילזול כזה ואמר בוודאי שלא! תני לילדים קצת קרדיט . הם יותר מבינים יותר ממה שאת חושבת.

 

[טל קר]

ונראה לך שזה מנע מהם ללכת מכות

בסגנון WWF? אני זוכרת שפעם הלכתי לתת שיעור פרטי בזמן שהייתי בתיכון, והילד פשוט "הראה לי מה עושים בWWF" וזו היתה הפעם הראשונה והאחרונה שלי שם.

 

[soulbird]

הם יוןדעים יפה מאוד את ההבדל

בין מציאות ודימיון . זה שהם משחקים ב wwf זה משחק בנים כמו שנאמר boys will be boys

 

[ציפי ג]

דמיון ומציאות במשחק

משחקי המכות הטלווזיונים אסורים אצלי בבית בתכלית האיסור, כי הגם שילדי יודעים שזה לא אמיתי, המסר של התכנית הוא שלצורך משחק מותר להרביץ. הילדים שלי מרביצים זה לזה, ואני חושבת שיש משהו אצל גברים הדורש פורקן שכזה. אבל, התפקיד שלי כהורה, היא להסביר להם, שזו לא הדרך. אם הם יראו בטלויזיה שזה משחק, המסר שלי יאבד. ולגבי טשטוש הדמיון והמציאות,זה תלוי הן בגיל והן באופי של הילד, והדוגמא של סופרמן הקופץ מהחלון, היא די קיצונית, רוב הילדים יודעים שסופר מן לא אמיתי. השאלה היא האם הם יודעים שסתם ילד המכה את חברו במהלך משחק, ופותר כך את כל בעיותיו עלי אדמות, הוא אכן לא אמיתי.

 

[soulbird]

אני קראתי על הורים

בארצות הברית שאסרו על ילדהם לראות כל תוכנית בטלווזיה חוף מרחוב סומסום שהוא לא אלים. אבל לדעתי זה מגוכך . הילדים חסופיל לאלימות בן אם תרצי או לא. צריך ללמד אותם מה ההבדל בין מציאות ודימיון. אני זוכרת שאני הייתי רואה סרטי היצ´קוק עם ההורים אבא שלי היה אומר לי שזה רק קצ´ופ והשחקן לא באמת פצועה .

 

[אלת הירח]

כאן אני מסכימה איתך

ילדים יהיו חשופים למסרים שלא מוצאים חן בעינינו ואין הרבה שאנחנו יכולים לעשות נגד זה. במקום לקבור את הראש בחול, הדבר היחידי שיכול לרכך את המכה זה אם אנחנו נגיע אליהם קודם, ואם נמשיך לדבר איתם על הנושאים האלה עוד ועוד. אבל בחזרה לעניין הברביות עם השבב, ההבדל בין מציאות לדמיון כאן הוא פחות חד מאשר דברים שמכילים מפלצות, מכשפות ואפילו נאצים. המסרים יותר מעודנים, ואני חושבת שגם אלה מאיתנו שרואים את עצמם פמיניסטים יודעים לזהות בעצמם פה ושם אמירה או חשיבה סטראוטיפית שחדרה עמוק וקשה לשרש אותה.

 

[אפרת@הבית]

הרגע אמרת

שילדים יודעים את ההבדל ושתי הודעות אחרי זה את אומרת שצריך ללמד אותם? כמי שלומדת פסיכולוגיה התפתחותית כמו שהעדת על עצמך את מפתיעה אותי מאוד, כושר השיפוט וההבחנה בין מציאות לדמיון אצל ילדים זה משהו בהחלט לא קבוע ומשתנה, יש ילדים שמשליכים מעולם הדמיון שלהם על המציאות ויש ילדים שלוקחים דברים מציאותיים אל עולמם הפנימי, זה קורה בעיקר אצל ילדים בגיל הרך - אותו גיל שבו הם מתעניינים בבובות, ואל תוך המשחקים נוצקים מציאות ודמיון כאחד. בהתייחס לתחום של הפורום שלי - במיוחד אצל ילדים עם הפרעות קשב וריכוז יש נטיה לקחת את עולם הדמיון למקומות רחוקים ולעשות טעויות חמורות בשיפוט בסיסי. לא פעם את מביאה אל הפורום קביעות שאין להם אחיזה או בסיס בשום מציאות מלבד הבועה שאת יוצרת לעצמך, אולי כדאי שתתעוררי ו"תריחי את הקפה". אפרת

 

[soulbird]

לדעתי ילדים יכולים להבחין

בין מציאות ודימיון . תעשי שיחה עם ילדים אל תוכנית מסוימת כמו ה WWF כמו שאני עשיתי . שאלתי את הבני דודים שלי אם הקרבות האלה הם על אמת או לא ? הם הבינו שזה הרוב משחק. זה שילדים נהנים בלשחק במשחקים דימיוניים זה לא אומר שהם לא יודעים להבחין. אולי התפקיד של ההוראה \ מחנך זה לחזק את האחיזה במציאות. מה גם לדעתי יש במשחקים האלה תפקיד פסיכולוגי. אני שוב אומרת שילדים חכמים יותר ממה שאנחנו המבוגרים חושבים.

 

[אפרת@הבית]

תעשי שיחה עם ילדים?

נו תודה על העיצה, יש לי שניים כאלה (ילדים) בבית, ואת יודעת, הם גרים אצלי אז אין ברירה, צריך לדבר איתם. כל יום. על נושאים שונים. שיחות עמוקות יותר מWWF - או שאת חושבת שאני משקיעה זמן רב מדי בשיחה עם הדיירים? ילדים הם באמת חכמים, חלקם יותר חלקם פחות, חלקם מאוד חכמים וחלקם מאוד מנותקים - מכירה את המשפט "חנוך לנער על פי דרכו"? אי אפשר להתייחס לחינוך ילדים דרך ראיית עולם גופרת כי כל ילד הוא אישיות שונה. אם לצטט אותך "שילדים חכמים יותר ממה שאנחנו המבוגרים חושבים.", אני לא כוללת אותך באותה קבוצת "אנו המבוגרים" שאני משתייכת אליה, יש לך עוד דרך ארוכה לעשות כדי להכליל את עצמך ב"אנו המבוגרים" במיוחד לאור ראיית העולם המאוד ילדותית שאת מפגינה בכל הודעותיך. אפרת