בראשית
בת שבע הייתי,ילדה קטנה מופנמת וביישנית.החוויה הראשונה שאני זוכרת, אני שוכבת במיטתי, ברגע אחד אני מסובבת את ראשי לכוון הקיר ומיד אני רואה מראה שככל שהיה יפה כך הבעית אותי. מעגלים מעגלים כמו ספירלה עצומה , בצבעים מרהיבים והמעגלים נעים ונעים מסוף העולם ועד סופו .אני כמעט בתוך הספירלה הזאת. ואני פוחדת ומבוהלת , מפני שאין התחלה ואין לה סוף, אין קצה .ועם זאת אני מבינה שחייב להיות ואין. ובל זאת הכל הרמוני ומסודר. המחזה היה חוזר על עצמו בכל לילה. לא בחלום. כי הייתי בוכה לאבא ואומרת ``הנה הוא בא``.ואז הייתי רואה שור או קרנף גדול ועצום כמו העולם . ושוב הייתי בוכה. כי כיצד אפשר לראות מרחבים כאלו אין הקירות הגבילו את ראייתי או עצמים. פשוט אני הייתי עצומה כמו השור. והעולם פשוט קטן. לימים הבנתי - המעגלים: אנרגיית האין סוף. והעולם - אני או חלק ממני פשוט יצאתי ובאתי מגופי, כאדם היוצא ונכנס בדלת. הבעיה שהייתי רכה בשנים בשביל עוצמה שכזאת. זה היה מפחיד מאוד.
בת שבע הייתי,ילדה קטנה מופנמת וביישנית.החוויה הראשונה שאני זוכרת, אני שוכבת במיטתי, ברגע אחד אני מסובבת את ראשי לכוון הקיר ומיד אני רואה מראה שככל שהיה יפה כך הבעית אותי. מעגלים מעגלים כמו ספירלה עצומה , בצבעים מרהיבים והמעגלים נעים ונעים מסוף העולם ועד סופו .אני כמעט בתוך הספירלה הזאת. ואני פוחדת ומבוהלת , מפני שאין התחלה ואין לה סוף, אין קצה .ועם זאת אני מבינה שחייב להיות ואין. ובל זאת הכל הרמוני ומסודר. המחזה היה חוזר על עצמו בכל לילה. לא בחלום. כי הייתי בוכה לאבא ואומרת ``הנה הוא בא``.ואז הייתי רואה שור או קרנף גדול ועצום כמו העולם . ושוב הייתי בוכה. כי כיצד אפשר לראות מרחבים כאלו אין הקירות הגבילו את ראייתי או עצמים. פשוט אני הייתי עצומה כמו השור. והעולם פשוט קטן. לימים הבנתי - המעגלים: אנרגיית האין סוף. והעולם - אני או חלק ממני פשוט יצאתי ובאתי מגופי, כאדם היוצא ונכנס בדלת. הבעיה שהייתי רכה בשנים בשביל עוצמה שכזאת. זה היה מפחיד מאוד.