בראשית יב' י'
בראשית יב' פס' י': "ויהי רעב, בארץ; וירד אברם מצרימה לגור שם, כי-כבד הרעב בארץ. ויהי, כאשר הקריב לבוא מצרימה; ויאמר, אל-שרי אשתו, הנה-נא ידעתי, כי אשה יפת-מראה את. והיה, כי-יראו אתך המצרים, ואמרו, אשתו זאת; והרגו אתי, ואתך יחיו. אמרי-נא, אחתי את--למען ייטב-לי בעבורך, וחיתה נפשי בגללך. יד ויהי, כבוא אברם מצרימה; ויראו המצרים את-האשה, כי-יפה הוא מאד. ויראו אתה שרי פרעה, ויהללו אתה אל-פרעה; ותקח האשה, בית פרעה." פס' המהווה תמונה כללית לגבי עם ישראל: רעב = אותיות "בער" הכוונה לבערות בענייני תורה ומצוות ואם זאת יש בארץ (=ישראל, כ"ש "אל הארץ אשר אראך") בנ"י ירדו מצרימה "לגור" (=לפחוד) שם (=בגולה) כי כבד הרעב בארץ, אך לא לשכן שם כי בנ"י ישכנו בארצם (כי שם השכינה) כ"ש: "שכן בארץ אשר אראך" (=ישראל). כמו כן "רעב" מציין חסרון וכן גם בערות מעיד על חסרון ועל כן צריך להשביע/למלא את הרעב הזה בתורה ומצוות כ"ש: "בזעת אפיך תאכל לחם" (לחם=תורה). "ויהי כאשר הקריב לבוא מצרימה": הקריב מזכיר את המילה "קרבן" כלומר עקב החטאים אתה הופך להיות קרבן על מנת להזדכך מחטאיך וכתוצאה מזאת למעשה אתה מתקרב ל- ה' לאחר מכן. ..."הנה נא ידעתי כי אישה יפת מראה את...": יופי בתורה מסמל את השלמות שבאדם, הווה אומר הן היופי הפנימי (ה-חב"ד והמידות הטובות וכו') והן היופי החיצוני, המראה. וכ"ש במשלי: "אישה יראת ה' היא תתהלל" (תתהלל ביופייה). ואכן כתוב בהמשך: "ויהללו אותה אל פרעה ותקח האישה בית פרעה". "אמרי נא אחותי את למען ייטב לי בעבורך וחיתה נפשי בגללך": ידוע שאיש ואישה הם בן אדם אחד (השלם) הווה אומר, שאם אחד מהם מאבד את בן/ת זוגו הם יהפכו להיות חצי אדם ולא יגיעו לתיקון המלא. לכן, אברם מבקש משרה לומר שהיא אחותו "למען ייטב לי בעבורך וחיתה נפשי בגללך" כלומר לשניהם יהיה טוב כי הם מהווים בן-אדם שלם (אחד) וכך יגיעו לתיקונם המלא ונפשם תחיה עקב כך. "וחיתה נפשי בגללך" הכוונה לעולם הזה והבא, כ"ש במסכת אבות: " גדולה תורה שהיא נותנת חיים לעשייה בעולם הזה ובעולם הבא".
בראשית יב' פס' י': "ויהי רעב, בארץ; וירד אברם מצרימה לגור שם, כי-כבד הרעב בארץ. ויהי, כאשר הקריב לבוא מצרימה; ויאמר, אל-שרי אשתו, הנה-נא ידעתי, כי אשה יפת-מראה את. והיה, כי-יראו אתך המצרים, ואמרו, אשתו זאת; והרגו אתי, ואתך יחיו. אמרי-נא, אחתי את--למען ייטב-לי בעבורך, וחיתה נפשי בגללך. יד ויהי, כבוא אברם מצרימה; ויראו המצרים את-האשה, כי-יפה הוא מאד. ויראו אתה שרי פרעה, ויהללו אתה אל-פרעה; ותקח האשה, בית פרעה." פס' המהווה תמונה כללית לגבי עם ישראל: רעב = אותיות "בער" הכוונה לבערות בענייני תורה ומצוות ואם זאת יש בארץ (=ישראל, כ"ש "אל הארץ אשר אראך") בנ"י ירדו מצרימה "לגור" (=לפחוד) שם (=בגולה) כי כבד הרעב בארץ, אך לא לשכן שם כי בנ"י ישכנו בארצם (כי שם השכינה) כ"ש: "שכן בארץ אשר אראך" (=ישראל). כמו כן "רעב" מציין חסרון וכן גם בערות מעיד על חסרון ועל כן צריך להשביע/למלא את הרעב הזה בתורה ומצוות כ"ש: "בזעת אפיך תאכל לחם" (לחם=תורה). "ויהי כאשר הקריב לבוא מצרימה": הקריב מזכיר את המילה "קרבן" כלומר עקב החטאים אתה הופך להיות קרבן על מנת להזדכך מחטאיך וכתוצאה מזאת למעשה אתה מתקרב ל- ה' לאחר מכן. ..."הנה נא ידעתי כי אישה יפת מראה את...": יופי בתורה מסמל את השלמות שבאדם, הווה אומר הן היופי הפנימי (ה-חב"ד והמידות הטובות וכו') והן היופי החיצוני, המראה. וכ"ש במשלי: "אישה יראת ה' היא תתהלל" (תתהלל ביופייה). ואכן כתוב בהמשך: "ויהללו אותה אל פרעה ותקח האישה בית פרעה". "אמרי נא אחותי את למען ייטב לי בעבורך וחיתה נפשי בגללך": ידוע שאיש ואישה הם בן אדם אחד (השלם) הווה אומר, שאם אחד מהם מאבד את בן/ת זוגו הם יהפכו להיות חצי אדם ולא יגיעו לתיקון המלא. לכן, אברם מבקש משרה לומר שהיא אחותו "למען ייטב לי בעבורך וחיתה נפשי בגללך" כלומר לשניהם יהיה טוב כי הם מהווים בן-אדם שלם (אחד) וכך יגיעו לתיקונם המלא ונפשם תחיה עקב כך. "וחיתה נפשי בגללך" הכוונה לעולם הזה והבא, כ"ש במסכת אבות: " גדולה תורה שהיא נותנת חיים לעשייה בעולם הזה ובעולם הבא".