בראשית התורה

[שדה חרוש]

בראשית התורה

פרשת בראשית, פרשה כ"כ מלאה תכונה, נושאים כה רבים וחשובים. קשה להחליט על מה כדאי לדבר. בראשית- בראשונה, או שמא טרם, בראשית- אמר ר' יצחק... , בראשית- בשביל ראשית (ישראל), סדר הבריאה, בני האלוקים, הנפילים וכו' וכו'. אולי כל אחד יידבר על נושא אחר?

אקח נושא קצר, כיוון שיום שיש קצר אף הוא. התורה כותבת שהאדם נעשה בצלם אלוקים, "בצלם אלוקים ברא אותו". ויש לתמוה, הרי 'אין לו דמות הגוף ואינו גוף', ואסור לנו להגשים את הקב"ה ("לא תעשה לך פסל וכל תמונה"), אם כן, כיצד אומרת התורה שהאדם נברא בצלמו של הקב"ה? בהמשך הפרשה, כשמבארת התורה את שאמרה "ויברא אלוקים את האדם וגו'", "נאמר וייצר ה' אלוקים את האדם... ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה". אונקלוס על הפס' מפרש- והות באדם לרוח ממללא, לעומת כל מקום אחר בפרשה בו נאמר נפש חיה- נפשא חיתא. ומסביר רש"י- אף בהמה וחיה נקראו נפש חיה, אך זו של אדם חיה שבכולם, שנתוסף בו דעה ודבור. האדם נברא בצלם אלוקים- שיש בו דעת ודיבור. "והיה כאחד ממנו לדעת טוב ורע". הסימן המובהק שמבדיל את האדם משאר החי היא דעתו וכך שיכול הוא לדבר, שפה עשירה ומגוונת. אך דבר זה, אומר המהר"ל בתחלת "תפארת ישראל" היא לכאו' דוקא מגרעתו של האדם. בזמן שהחיה דורסת ואוכלת, משיגה את מזונה בקלות, האדם עמל רבות על מזונו- בזיעת אפיך תאכל לחם. וכל זאת גרמה לו דעתו של האדם, כי אם לא היה כה "חכם" היה יכול לאכול גם אוכל קצת פחות מעודן וכו', אלא כמו הבהמות- הישר מן הטבע. דעתו של האדם, שהיא המעלה אותו למדריגה בפני עצמה בבריאה, נתנה לו ע"מ שיוכל לקיים רצונו של מקום. הקב"ה ברא את האדם בעל דיעה ע"מ שיוכל להחליט ולבחור בעצמו במעשיו, "ובחרת בחיים". צריכים אנו לקחת כח זה שנברא בו האדם בצלם האלוקים, ולהשתמש בו כיאות לדבר אלוקי, בימוש הנכון והטהור שלו, ולא להורידו לרמה פחותה מזו של הבהמות עצמם. (נושא זה מתקשר גם ל"בני האלוקים", אך נעמוד כאן בשלב זה...

). יהי רצון שנזכה להשתמש בכוחותינו האלוקיים האלה ע"מ לעשות רצון בוראנו, נשוב אליו בתשובה שלימה ומתוך כך נזכה ויחיש בנין ביהמ"ק במהרה בימינו. שבת שלום וכל טוב.

 

[שומו]

שבת שלום ומבורך../images/Emo13.gif../images/Emo70.gif