סמואל ספייד
New member
בראנץ' במעיין
אני לא מתכוון למעיין-הבירה, אם כי גם שם נחמד לשבת ולאכול וקצת לשתות לפני כניסת-השבת,
כאחד שנולד וגדל במורדות הר-הכרמל אני אוהב מאוד את הטבע כפי שהוא, ערום וחף מיומרה כלשהי.
יש לי איזו פינה נסתרת שאני אוהב להגיע אלייה, היא כמו אהובה בנמל רחוק שתמיד מקבלת אותי במאור פנים, מקבלת אותי בסבר פנים נאה.
אני מגיע לשם או שממש טוב לי, או לחלופין שממש , אבל ממש רע לי.
זו פינה חבויה ממש באמצע העיר, יש שם עץ רימונים ועץ-תות, שיחים קוצניים ואפילו מעיין שבוקע ממערה עתיקה .
המקום נמצא על שביל הליכה מסודר, הכי כייף עבורי זה להגיע לשם עם המחשבות שלי ותמיד יש לי כאלו,
היום הגעתי לשם עם גברת.
למרות שאני לא ממש אדם, האמת שגם היא לא ממש חווה, היא הצליחה לפתות אותי, אמנם לא באמצעות תפוח, אמנם לא טעמנו יחדיו מעץ-הדעת, אבל היא פיתתה אותי להישאר שם יותר זמן מהרגיל שלי שם.
אירגנו קצת סרדינים, קרקרים, כמה גבינות, פינלנדיה והיא הביאה משקה מצחיק של "שוופס":לימונדה ורודה.
פינק ליימונד...השם מצחיק אותי.
זו לימונדה שיצאה לאחרונה בסדרה חדשה של "שוופס" ל"שוופס"יש גם משקה שנקרא.:רוסאין שמומלץ לערבוב עם וודקה, אני לא חסיד נלהב של וודקה, אבל הלימונדה ורודה הזו באה לי טוב, באה לי בזמן.
תוך כדי נשנוש פה ונשנוש שם
) טבלתי ערום כביום היוולדי באותי מעיין קטנטן, מיראקתי את החטאים שלי שעשיתי לאחרונה וכעת ברוך השם אני נקי וזך כשלג,
כעת אני יכול שוב לחטוא מחדש.
לאחר אכילה קלה תפסנו תנומה של שעתיים תחת הצל של עץ תותים, רק הרעש של הציפורים העיר והטריד את מנוחתי.
שבת שלום ומבורך
אני לא מתכוון למעיין-הבירה, אם כי גם שם נחמד לשבת ולאכול וקצת לשתות לפני כניסת-השבת,
כאחד שנולד וגדל במורדות הר-הכרמל אני אוהב מאוד את הטבע כפי שהוא, ערום וחף מיומרה כלשהי.
יש לי איזו פינה נסתרת שאני אוהב להגיע אלייה, היא כמו אהובה בנמל רחוק שתמיד מקבלת אותי במאור פנים, מקבלת אותי בסבר פנים נאה.
אני מגיע לשם או שממש טוב לי, או לחלופין שממש , אבל ממש רע לי.
זו פינה חבויה ממש באמצע העיר, יש שם עץ רימונים ועץ-תות, שיחים קוצניים ואפילו מעיין שבוקע ממערה עתיקה .
המקום נמצא על שביל הליכה מסודר, הכי כייף עבורי זה להגיע לשם עם המחשבות שלי ותמיד יש לי כאלו,
היום הגעתי לשם עם גברת.
למרות שאני לא ממש אדם, האמת שגם היא לא ממש חווה, היא הצליחה לפתות אותי, אמנם לא באמצעות תפוח, אמנם לא טעמנו יחדיו מעץ-הדעת, אבל היא פיתתה אותי להישאר שם יותר זמן מהרגיל שלי שם.
אירגנו קצת סרדינים, קרקרים, כמה גבינות, פינלנדיה והיא הביאה משקה מצחיק של "שוופס":לימונדה ורודה.
פינק ליימונד...השם מצחיק אותי.
זו לימונדה שיצאה לאחרונה בסדרה חדשה של "שוופס" ל"שוופס"יש גם משקה שנקרא.:רוסאין שמומלץ לערבוב עם וודקה, אני לא חסיד נלהב של וודקה, אבל הלימונדה ורודה הזו באה לי טוב, באה לי בזמן.
תוך כדי נשנוש פה ונשנוש שם
כעת אני יכול שוב לחטוא מחדש.
לאחר אכילה קלה תפסנו תנומה של שעתיים תחת הצל של עץ תותים, רק הרעש של הציפורים העיר והטריד את מנוחתי.
שבת שלום ומבורך