אינו ENO בהחלט היה (ועודנו) גאון
תחומי פעילותו מחולקים (בגדול) לשלושה פרקים: א. גלאם-רוק: 72-75. היה שותף בשני האלבומים הראשונים והמופתיים של רוקסי מיוזיק. הוסיף ללהקה את המימד האלקטרוני-אוונגרדי (שלא לדבר על הלבוש הנוצץ) כמשקל נגד לרומנטיקה של בריאן פרי ויחד נוצרה קומבינציה מדהימה. לאחר שפרש (מאבקי אגו, כמו תמיד) הוציא מספר אלבומים נוספים בסגנון הגלאם. המומלץ הוא דווקא הופעה חיה של הרכב (חד פעמי) אותו הוביל שנקרא 801 (וכלל אס נוסף: הגיטריסט פיל מנזנרה). האלבום נקרא 801 live ןהוא מומלץ בכל פה. ב. אמביינט. "מוסיקה שנמצאת כמו ענן בחדר, כמו רהיט". מוסיקה עדינה, רקע , הרבה "ציורי צבעים" של מרקמים צליליים (השפעה חזקה של סאטי). מוסיקה שהקדימה את הניו-אייג´, אבל בניגוד למשקל הנוצה של האחרון, למוזיקה של אינו תמיד היה גרעין מעניין. מומלצים: Apollo - פס קול לסרט תיעודי על הנחיתה על הירח, Music for airports - יצא לא מזמן בביצוע חדש של חבורה שנקראת bang on a can. גם ביצוע זה וגם המקורי של אינו מצויינים. ג. מפיק ושותף ביצירה. אולי כאן ההשפעה הגדולה היותר של אינו על מוזיקת הרוק. מדי כמה שנים אינו "אימץ" אומן אחר, הכיר לו טכונולוגיות וזרמים מוזיקליים חדשים, ויחד הם פרצו גבולות. המובילים בשיתופי הפעולה הם: 1. דייויד בואי - "טרילוגית ברלין" של סוף שנות ה- 70 הביאה מימד חדש למוזיקה האלקטרונית. שילוב של רוק ומוזיקה אקספרימנטלית. מומלצים: Low ו- Heroes 2. Talking heads - שילוב של מקצבים שבטיים ומוזיקה אתנית אחרת, הרבה לפני שהדבר נהיה פופולרי. מומלץ: Remain in Light. 3. U2 - אני דווקא לא התלהבתי משיתוף הפעולה, אבל כנראה שאני במיעוט. אינו הפך את להקת הרוק האירי הקטנה ללהקה מתוחכמת כובשת עולם, ללא ספק ההצלחה המסחרית הגדולה ביותר שאינו היה שותף לה. מומלצים (כנראה) The unforgetable fire, The Joshua Tree
