בקשת עצה

[דורוןאב]

בקשת עצה

נסו לדמיין לעצמכם את התרחיש הבא: חוזר הילד (בן 5)מהגן, שקט ונראה שהוא חושש מדבר מה. בסופו של דבר הוא מספר שבעקבות התקוטטות שלו עם אחד הילדים צעקה עליו אימו של חברו לגן בעוצמה חזקה, בהיסטריה ובטון שבוודאי לא ניתן להגדירו כחינוכי - "אתה לא תרביץ לבן שלי" . לא עזרו לו הסבריו שזה לא הוא שהתחיל ואז היא החלה לשכנע אותו (וגם זה בצעקות) - "אתה התחלת..." מקובל על כל הנוכחים באירוע שזה מעשה שלא יעשה. ניסינו לדבר עם אותה אם (בנמוס כמובן) ולברר מדוע היא התנהגה כך, אבל ללא הצלחה- השיחה הראשונה נותקה על ידה ובנסיון שני היתה התגובה - "שלא תעזו להתקשר אלי... ושוב ניתוק טלפון. הייתי רוצה לקבל מימכם עצות כיצד עלי לנהוג, הן בהתייחסות לבני שנראה שהארוע השפיע עליו והן בהמשך טיפול שלי כלפי אותה אם. בתודה מראש דורון

 

[בר71]

דורון,

אני תוהה איפה היתה הגננת בכל הסיפור הזה?

 

[דורוןאב]

תשובה

מדובר בקייטנה הנערכת בגן. עוזרת הגננת ששהתה במקום פשוט חוששת מאותה אם ונמנעה מלהתייחס בזמן אמת...

 

[יונת ש.]

אין לי ממש עצה

רק רציתי להגיד שהבן שלך הרבה יותר חשוב מאשר אותה אשה, ולכן הייתי מנסה להשקיע יותר בעזרה לו מאשר ב"חינוך" שלה.

 

[גלית+]

נכון..אני גם חושבת ככה...

וגם לי היה מקרה כזה, ויותר התעמקתי בלדבר עם הילד שלי שיתרחק מאותו ילד (לא בטוח שזה נכון, אבל זו היתה האינטואיציה אז...) - מאשר לדבר עם אותה אמא...

 

[לאה_מ]

מסתבר שהורות אינה חיסון בפני

התנהגות שלילית. דורון, כפי שיונת כתבה, לא נראה שיש טעם להשקיע מאמצים בחינוכה של אותה אם. נראה שדי אם תדאגו שבנכם לא יאלץ לשהות במחיצתה יותר מהבלתי נמנע. מצד שני, יש הרבה מאד טעם בהשקעה בבנכם, בחיזוקו. בגיל 5 אין כל מניעה שתשוחחו על העניין, על אופן התגובה של האם, על תחושותיו ותחושותיכם בעניין זה. אמרו לו שוב ושוב שאתם אוהבים אותו, עודדו אותו להתחזק באהבה שלכם גם כאשר הוא נקלע למצבים לא נעימים. לצערנו, לא נוכל למנוע מילדינו להקלע למצבים כאלה, אבל אם ידעו שהם אהובים ללא סייג, ההתמודדות שלהם אם אותם מצבים תהיה קלה יותר.

 

[חוה 1]

אני חשבת שמלבד שיחה עם הילד

צריך בהחלט לדבר עם הגננת ועוזרת הגננת . להבהיר להם שאתה רואה את המקרה מאד בחומרה ותפקידם לשמור על הילד שלך גם מאמהות .

 

[נעה גל]

אני מסכימה שצריך לדבר עם הגננת

ואולי זה לא יעזור אבל כן כדאי לנסות "לחנך" את אותה האם בעקיפין. כאשר ילד בגן של אורן חנק אותה, הגננת זימנה, לבקשתי, את הילד, אמא שלו, אותי ואורן וישבנו ודיברנו על זה. יותר נכון, הילדים דיברו על זה בתיווך הגננת. וזו הדרך הנכונה לעשות את זה. לפעמים צריך רק להראות את הדרך.... אז אולי כדאי לזמן שיחה כזו בנוכחות כל הצדדים, כאשר נושא השיחה יהיה המריבה בין שני הילדים ולאוו דווקא איך אותה אם הגיבה. ומאותו רגע תצטרכו לקוות שהיא הבינה את המסר איך מטפלים בבעיות בין ילדים, ולא תתקוף פעם אחרת עוד ילד. והערה אחרונה: זה לא באמת משנה אם הילד שלכם אשם במריבה או לא. בכל מקרה, אין מקום להתנהגות כזו מצד האם.

 

[אמא של בנות]

לדעתי הכי חשוב לתת לבן שלך גיבוי

ובגלל שהארוע בוודאי מטריד את בנך, כדאי לומר לו שלפעמים גם מבוגרים מתנהגים בצורה לא נאותה. והעיקר שידע שאתם מאחוריו, כך לא יחשוש לספר לכם דברים לא נעימים אחרים...

 

[דורוןאב]

סוף טוב

ראשית, תודה על התייחסותכם. נרמז לגברת ע"י צד שלישי שהילד פגוע, כך שעליה להתנצל בפניו ולהרגיע אותו. מכיוון שלא ניתן לנהל איתה דו שיח הובהר לה שבמידה ולא תעשה כן תוגש נגדה תלונה למשטרה. ואכן, אם מהסיבה, שהאיום פעל או שהיא הבינה את טעותה, היא ניגשה לבני והתנצלה בפניו. כעת הילד רגוע ויש לקוות שאותה אם תחשוב פעמיים לפני ההתפרצות הבאה...