בקשת עיצה.
שלום רב, שמי הבדוי יהיה גוני2002 , זו פעם ראשונה שאני מתוודעת לקבוצת תמיכה מסוג זה, ולקבוצת תמיכה בכלל... מצאתי בדברים שנכתבו הרבה דברים שאפשר לומר עליהם: "הייתי בסרט הזה...", והייתי רוצה למצא אנשים שיוכלו להגיד על מה שאספר בהמשך את אותו המשפט, ומתוך כך אף לייעץ לי ולהאיר לי נקודות אותן (סביר להניח) אני לא רואה... יש לי שני בנים בגילאים 9 ו-5.5. בני הבכור עלה לכתה א´ כשיש לו פער עצום בין התחום הקוגנטיבי לרגשי. קוגניטיבי- גבוה מאד, ריגשי- נמוך מאד. מאז ועד היום (היום הוא בכתה ג´), הוא עובר מסכת תלאות. במהלך כתה א´ ביקרנו אצל ניאורולוג, שנתן לו תרופות להורדת חרדה, ובמקביל הוא היה בטיפול ריגשי (תירפיה בתנועה). בסיום שנת הלימודים השנייה שלו עצרנו עם הטיפול התרופתי והרגשי גם יחד- נוכחנו לגלות שלא חל כל שיפור משמעותי. בני מאז כיתה א´ הוא ילד דחוי בכתה. במהלך שנת הלימודים הזו (כיתה ג´), בערך בפורים חזרנו לניאורלוג אחר, במטרה ברורה שיתן לנו אפשרות לתת לו ריטלין (לבני יש את כל הסימפטומים של ילד עם בעיות קשב וריכוז.) במקביל התחלנו לתת לו טיפול ריגשי (תירפיה באומנות), כשהמטרה בהמשך להגיע לטיפול קבוצתי. כרגע זה הולך צולע, כי בני מתעקש להחליט במה לשתף פעולה ומתי ל, כך שאנחנו לא רואים את הטיפול הקבוצתי באופק... מכל מקום, בכיתה הנוכחית בה הוא לומד, יש הרכב נוראי של ילדים עם המון בעיות רגשיות. אנחנו מרגישים, שלמרות שהריטלין עשה את שלו- כלומר חל שיפור רב בהתנהגותו והתארגנותו- מבחינת הילדים בכיתה הוא "שרוף"... המורה והמנהלת לא ממליצות לעשות זאת. והבעייה העיקרית- אני מורה ביסודי ובית הספר היחיד באיזור שיכול לקלוט אותו הוא בית הספר שלי. (בתי ספר אחרים- פרטיים- נתנו תשובות שליליות בגלל בעיות אוביקטיביות שלהם). כל מיני אנשים שדיברתי איתם המליצו לי שלא להעבירו לבית ספר שלי, כי זה יעשה רע לשנינו. המנהלת שלי (שמעריכה אולי את העבודה שלי, אך רחוקה מלסמפט אותי)אמרה שכמו שהיא רואה את הקשר שלי עם בני (שהוא טעון ביותר)יהיה נכון שאחפש בית ספר אחר לעבוד בו. אני מתארת לעצמי שחסרים במכתבי זה הרבה פרטים (למרות שהוא ארוך מאד וסליחה...), מכל מקום, הייתי רוצה לקבל התייסויות בשני המישורים: א. העברת ילד שחווה הרבה כשלונות חברתיים מבית ספר לבית ספר. ב. עבודה באותו בית ספר בו לומד הבן- ילד עם בעיות קשב וריכוז, וכל מה שמתלווה לכך. תודה ולהתראות, גוני 2002.
שלום רב, שמי הבדוי יהיה גוני2002 , זו פעם ראשונה שאני מתוודעת לקבוצת תמיכה מסוג זה, ולקבוצת תמיכה בכלל... מצאתי בדברים שנכתבו הרבה דברים שאפשר לומר עליהם: "הייתי בסרט הזה...", והייתי רוצה למצא אנשים שיוכלו להגיד על מה שאספר בהמשך את אותו המשפט, ומתוך כך אף לייעץ לי ולהאיר לי נקודות אותן (סביר להניח) אני לא רואה... יש לי שני בנים בגילאים 9 ו-5.5. בני הבכור עלה לכתה א´ כשיש לו פער עצום בין התחום הקוגנטיבי לרגשי. קוגניטיבי- גבוה מאד, ריגשי- נמוך מאד. מאז ועד היום (היום הוא בכתה ג´), הוא עובר מסכת תלאות. במהלך כתה א´ ביקרנו אצל ניאורולוג, שנתן לו תרופות להורדת חרדה, ובמקביל הוא היה בטיפול ריגשי (תירפיה בתנועה). בסיום שנת הלימודים השנייה שלו עצרנו עם הטיפול התרופתי והרגשי גם יחד- נוכחנו לגלות שלא חל כל שיפור משמעותי. בני מאז כיתה א´ הוא ילד דחוי בכתה. במהלך שנת הלימודים הזו (כיתה ג´), בערך בפורים חזרנו לניאורלוג אחר, במטרה ברורה שיתן לנו אפשרות לתת לו ריטלין (לבני יש את כל הסימפטומים של ילד עם בעיות קשב וריכוז.) במקביל התחלנו לתת לו טיפול ריגשי (תירפיה באומנות), כשהמטרה בהמשך להגיע לטיפול קבוצתי. כרגע זה הולך צולע, כי בני מתעקש להחליט במה לשתף פעולה ומתי ל, כך שאנחנו לא רואים את הטיפול הקבוצתי באופק... מכל מקום, בכיתה הנוכחית בה הוא לומד, יש הרכב נוראי של ילדים עם המון בעיות רגשיות. אנחנו מרגישים, שלמרות שהריטלין עשה את שלו- כלומר חל שיפור רב בהתנהגותו והתארגנותו- מבחינת הילדים בכיתה הוא "שרוף"... המורה והמנהלת לא ממליצות לעשות זאת. והבעייה העיקרית- אני מורה ביסודי ובית הספר היחיד באיזור שיכול לקלוט אותו הוא בית הספר שלי. (בתי ספר אחרים- פרטיים- נתנו תשובות שליליות בגלל בעיות אוביקטיביות שלהם). כל מיני אנשים שדיברתי איתם המליצו לי שלא להעבירו לבית ספר שלי, כי זה יעשה רע לשנינו. המנהלת שלי (שמעריכה אולי את העבודה שלי, אך רחוקה מלסמפט אותי)אמרה שכמו שהיא רואה את הקשר שלי עם בני (שהוא טעון ביותר)יהיה נכון שאחפש בית ספר אחר לעבוד בו. אני מתארת לעצמי שחסרים במכתבי זה הרבה פרטים (למרות שהוא ארוך מאד וסליחה...), מכל מקום, הייתי רוצה לקבל התייסויות בשני המישורים: א. העברת ילד שחווה הרבה כשלונות חברתיים מבית ספר לבית ספר. ב. עבודה באותו בית ספר בו לומד הבן- ילד עם בעיות קשב וריכוז, וכל מה שמתלווה לכך. תודה ולהתראות, גוני 2002.
