בקשת עיצה, קצת ארוך

[עירין]

בקשת עיצה, קצת ארוך

בקשת עיצה, קצת ארוך
שלום, אני משתתפת פסיבית בפורום על אף שכתבתי פעמים ספורות בעבר. אני נמצאת היום בקצת דילמה ובלבול וחשבתי שאולי חכמי/ות הפורום יוכלו לייעץ מנסיונם. ביתי בת 6 נמצאת בגן חובה. קצת רקע, היא מאובחנת כילדה עם בעיות תקשורת ושנתיים היתה במסגרת חינוך מיוחד בהן התקדמה בצורה יוצאת דופן. השנה חזרה לחינוך הרגיל ועל אף שיכלה מבחינה אקדמית להיכנס לכיתה א', היה חשוב לנו שהחזרה לחנוך הרגיל תהיה מרוככת ולכן נכנסה לגן חובה, ומתקדמת חברתית נהדר (עם לא מעט עבודה ותמיכה חיצונית שלנו ושל אנשי מקצוע). אנחנו במהלכו של אבחון (היתה רק פגישה אחת) כדי ליישר קו לקראת כיתה א'. התוצאות עד כה גבוהות, עשתה חלק ממבחני קאופמן? (נראה לי שזה השם), והגיעה לתוצאות בטווחים של גילאי 9-11 (תלוי במבחן). עכשיו אני לא יודעת איך ממשיכים... הפסיכולוגית טוענת שהיא תשתעמם בכיתה א' (היא קוראת היטב וגם בחשבון מתקדמת), אבל אני לא רוצה להקפיץ כיתה דווקא בגלל שהיא מצליחה להשתלב חברתית ואני חושבת שיהיה לה טוב להמשיך עם אותה קבוצת ילדים מוכרת. אני חושבת לנסות לפנות לביה"ס עם תוצאות האבחון ולא יודעת בדיוק מה לבקש?? שיתחשבו? מרגישה קצת מוזר, הרי כל הורה רוצה שיתחשבו בילד שלו, במה אני שונה..? אני צריכה להביא לה חומר לעבודה עצמאית? אולי לא לעשות כלום ולחכות לתחילת השנה (הרי יש עוד זמן)? בקיצור קצת מבולבלת... רעיונות??

 

[נועה לביא]

גם ללא בעיות תקשורת

בקשת עיצה, קצת ארוך
שלום, אני משתתפת פסיבית בפורום על אף שכתבתי פעמים ספורות בעבר. אני נמצאת היום בקצת דילמה ובלבול וחשבתי שאולי חכמי/ות הפורום יוכלו לייעץ מנסיונם. ביתי בת 6 נמצאת בגן חובה. קצת רקע, היא מאובחנת כילדה עם בעיות תקשורת ושנתיים היתה במסגרת חינוך מיוחד בהן התקדמה בצורה יוצאת דופן. השנה חזרה לחינוך הרגיל ועל אף שיכלה מבחינה אקדמית להיכנס לכיתה א', היה חשוב לנו שהחזרה לחנוך הרגיל תהיה מרוככת ולכן נכנסה לגן חובה, ומתקדמת חברתית נהדר (עם לא מעט עבודה ותמיכה חיצונית שלנו ושל אנשי מקצוע). אנחנו במהלכו של אבחון (היתה רק פגישה אחת) כדי ליישר קו לקראת כיתה א'. התוצאות עד כה גבוהות, עשתה חלק ממבחני קאופמן? (נראה לי שזה השם), והגיעה לתוצאות בטווחים של גילאי 9-11 (תלוי במבחן). עכשיו אני לא יודעת איך ממשיכים... הפסיכולוגית טוענת שהיא תשתעמם בכיתה א' (היא קוראת היטב וגם בחשבון מתקדמת), אבל אני לא רוצה להקפיץ כיתה דווקא בגלל שהיא מצליחה להשתלב חברתית ואני חושבת שיהיה לה טוב להמשיך עם אותה קבוצת ילדים מוכרת. אני חושבת לנסות לפנות לביה"ס עם תוצאות האבחון ולא יודעת בדיוק מה לבקש?? שיתחשבו? מרגישה קצת מוזר, הרי כל הורה רוצה שיתחשבו בילד שלו, במה אני שונה..? אני צריכה להביא לה חומר לעבודה עצמאית? אולי לא לעשות כלום ולחכות לתחילת השנה (הרי יש עוד זמן)? בקיצור קצת מבולבלת... רעיונות??

גם ללא בעיות תקשורת
ילדה כזו עלולה ללכת לאיבוד במסגרת הרגילה בכיתה גדולה בה כל הורה רוצה שיתחשבו בילד שלו אבל בפועל לא מתחשבים באף אחד. אני לא יודעת במה כן מתבטאת הבעיה שלה (ולא מבינה בזה) אבל במקומכם הייתי נזהרת מאוד מלהכניס אותה לג'ונגל הזה. יש באזור שלכם בי"ס פתוח או דמוקרטי או כל בי"ס אחר עם כיתות קטנות יותר ויחס אישי? (אני חושבת שבפעם הקודמת שכתבתי פה אמרתי בערך את אותו הדבר, או שאולי זו לא היית את?)

 

[ציפי ג]

מה לגבי הרמה הרגשית?

בקשת עיצה, קצת ארוך
שלום, אני משתתפת פסיבית בפורום על אף שכתבתי פעמים ספורות בעבר. אני נמצאת היום בקצת דילמה ובלבול וחשבתי שאולי חכמי/ות הפורום יוכלו לייעץ מנסיונם. ביתי בת 6 נמצאת בגן חובה. קצת רקע, היא מאובחנת כילדה עם בעיות תקשורת ושנתיים היתה במסגרת חינוך מיוחד בהן התקדמה בצורה יוצאת דופן. השנה חזרה לחינוך הרגיל ועל אף שיכלה מבחינה אקדמית להיכנס לכיתה א', היה חשוב לנו שהחזרה לחנוך הרגיל תהיה מרוככת ולכן נכנסה לגן חובה, ומתקדמת חברתית נהדר (עם לא מעט עבודה ותמיכה חיצונית שלנו ושל אנשי מקצוע). אנחנו במהלכו של אבחון (היתה רק פגישה אחת) כדי ליישר קו לקראת כיתה א'. התוצאות עד כה גבוהות, עשתה חלק ממבחני קאופמן? (נראה לי שזה השם), והגיעה לתוצאות בטווחים של גילאי 9-11 (תלוי במבחן). עכשיו אני לא יודעת איך ממשיכים... הפסיכולוגית טוענת שהיא תשתעמם בכיתה א' (היא קוראת היטב וגם בחשבון מתקדמת), אבל אני לא רוצה להקפיץ כיתה דווקא בגלל שהיא מצליחה להשתלב חברתית ואני חושבת שיהיה לה טוב להמשיך עם אותה קבוצת ילדים מוכרת. אני חושבת לנסות לפנות לביה"ס עם תוצאות האבחון ולא יודעת בדיוק מה לבקש?? שיתחשבו? מרגישה קצת מוזר, הרי כל הורה רוצה שיתחשבו בילד שלו, במה אני שונה..? אני צריכה להביא לה חומר לעבודה עצמאית? אולי לא לעשות כלום ולחכות לתחילת השנה (הרי יש עוד זמן)? בקיצור קצת מבולבלת... רעיונות??

מה לגבי הרמה הרגשית?
איך היא יצאה באבחונים מהבחינה הז?

 

[אגוזים1]

שאלה קשה

בקשת עיצה, קצת ארוך
שלום, אני משתתפת פסיבית בפורום על אף שכתבתי פעמים ספורות בעבר. אני נמצאת היום בקצת דילמה ובלבול וחשבתי שאולי חכמי/ות הפורום יוכלו לייעץ מנסיונם. ביתי בת 6 נמצאת בגן חובה. קצת רקע, היא מאובחנת כילדה עם בעיות תקשורת ושנתיים היתה במסגרת חינוך מיוחד בהן התקדמה בצורה יוצאת דופן. השנה חזרה לחינוך הרגיל ועל אף שיכלה מבחינה אקדמית להיכנס לכיתה א', היה חשוב לנו שהחזרה לחנוך הרגיל תהיה מרוככת ולכן נכנסה לגן חובה, ומתקדמת חברתית נהדר (עם לא מעט עבודה ותמיכה חיצונית שלנו ושל אנשי מקצוע). אנחנו במהלכו של אבחון (היתה רק פגישה אחת) כדי ליישר קו לקראת כיתה א'. התוצאות עד כה גבוהות, עשתה חלק ממבחני קאופמן? (נראה לי שזה השם), והגיעה לתוצאות בטווחים של גילאי 9-11 (תלוי במבחן). עכשיו אני לא יודעת איך ממשיכים... הפסיכולוגית טוענת שהיא תשתעמם בכיתה א' (היא קוראת היטב וגם בחשבון מתקדמת), אבל אני לא רוצה להקפיץ כיתה דווקא בגלל שהיא מצליחה להשתלב חברתית ואני חושבת שיהיה לה טוב להמשיך עם אותה קבוצת ילדים מוכרת. אני חושבת לנסות לפנות לביה"ס עם תוצאות האבחון ולא יודעת בדיוק מה לבקש?? שיתחשבו? מרגישה קצת מוזר, הרי כל הורה רוצה שיתחשבו בילד שלו, במה אני שונה..? אני צריכה להביא לה חומר לעבודה עצמאית? אולי לא לעשות כלום ולחכות לתחילת השנה (הרי יש עוד זמן)? בקיצור קצת מבולבלת... רעיונות??

שאלה קשה
אני לא יודעת עד כמה אפשר וצריך "להתכונן" מראש... נורא קשה לדעת מה יהיו הצרכים. וכשלא יודעים מה הצרכים קשה לדעת מה ההתחשבות הדרושה/רצויה, ומה שנותר זה "לירות לכל הכיוונים". אני לא בטוחה שזו הדרך הנכונה... הדבר הכי חשוב לדעתי זה להיות עם היד על הדופק. מאוד קשה לדעתי להבין את הצרכים של ילדים שיש להם צרכים מיוחדים משני כיווני המתרס (קושי עם מחוננות). הרבה יותר קשה מאשר ילד שיש לו צרכים מיוחדים "רק בכיוון אחד"... ולכן גם נורא קשה לענות על השאלה שלך. אגב, זה גם קשה לבית הספר... מניסיוני האישי לבית הספר (במיוחד לבתי ספר "רגילים") הרבה יותר קל לעזור לילד היכן שקשה לו והרבה יותר קשה לקבל מבית הספר תמיכה היכן שהילד זקוק להעשרה. על אחת כמה וכמה כאשר הילד זקוק לשני הדברים... כך שזה מאוד תלוי במחנכת ואני לא בטוחה שפניה מראש תעזור כאן (במיוחד אם את עדיין לא יודעת מי תהיה המורה שלה). אני חושבת שבשלב הראשוני מאוד טוב שאת מודעת גם לקשיים של הילדה וגם ליכולות שלה. אני בטוחה שבעזרת הידיעה הזו תוכלי גם לקדם ולעזור לה היכן שהיא זקוקה לתמיכה ועזרה וגם לקדם ולתמוך בה כשהיא תזדקק להעשרה. בסיטואציה כזו אני גם חושבת שיש המון מקום לאינטואיציה של ההורים. להרגיש מה עושה טוב לילדה. ולהיות פתוחים לשינויים במידה ומרגישים שהיא לא נמצאת במקום שמתאים לה... שיהיה המון המון

 

[אן]

תשובה ארוכה

בקשת עיצה, קצת ארוך
שלום, אני משתתפת פסיבית בפורום על אף שכתבתי פעמים ספורות בעבר. אני נמצאת היום בקצת דילמה ובלבול וחשבתי שאולי חכמי/ות הפורום יוכלו לייעץ מנסיונם. ביתי בת 6 נמצאת בגן חובה. קצת רקע, היא מאובחנת כילדה עם בעיות תקשורת ושנתיים היתה במסגרת חינוך מיוחד בהן התקדמה בצורה יוצאת דופן. השנה חזרה לחינוך הרגיל ועל אף שיכלה מבחינה אקדמית להיכנס לכיתה א', היה חשוב לנו שהחזרה לחנוך הרגיל תהיה מרוככת ולכן נכנסה לגן חובה, ומתקדמת חברתית נהדר (עם לא מעט עבודה ותמיכה חיצונית שלנו ושל אנשי מקצוע). אנחנו במהלכו של אבחון (היתה רק פגישה אחת) כדי ליישר קו לקראת כיתה א'. התוצאות עד כה גבוהות, עשתה חלק ממבחני קאופמן? (נראה לי שזה השם), והגיעה לתוצאות בטווחים של גילאי 9-11 (תלוי במבחן). עכשיו אני לא יודעת איך ממשיכים... הפסיכולוגית טוענת שהיא תשתעמם בכיתה א' (היא קוראת היטב וגם בחשבון מתקדמת), אבל אני לא רוצה להקפיץ כיתה דווקא בגלל שהיא מצליחה להשתלב חברתית ואני חושבת שיהיה לה טוב להמשיך עם אותה קבוצת ילדים מוכרת. אני חושבת לנסות לפנות לביה"ס עם תוצאות האבחון ולא יודעת בדיוק מה לבקש?? שיתחשבו? מרגישה קצת מוזר, הרי כל הורה רוצה שיתחשבו בילד שלו, במה אני שונה..? אני צריכה להביא לה חומר לעבודה עצמאית? אולי לא לעשות כלום ולחכות לתחילת השנה (הרי יש עוד זמן)? בקיצור קצת מבולבלת... רעיונות??

תשובה ארוכה
שלום רב, לא הייתי פונה בשלב זה לבית הספר ומציגה בפניו שלבתי יש בעייה. הייתי רוצה שיתייחסו אליה כאל שאר הבנות בכיתה. על בית הספר בכלל ועל בתך בפרט להאמין שמדובר בילדה רגילה העולה לכיתה א'. באסיפת ההורים הראשונה הייתי מעלה שאלה, כיצד מתמודדים עם ילדים שכבר רכשו את הקריאה והחשבון? הייתי מקשיבה בשקט לתשובה ולא ממשיכה להתייחס לנושא לאחר כשלושה שבועות בכיתה הייתי יוזמת שיחה עם המורה המחנכת מבקשת לדעת כיצד היא התרשמה מהילדה ומסבירה לה שהילדה כבר רכשה את הקריאה ואת החשבון. כאן הייתי מציעה למורה להשתמש בידע המוקדם של בתך ולסייע לילדים שמתקשים בקריאה. עובדה שאף תחזק את בטחונה העצמי ומעמדה החברתי בכיתה. ניתן לאתגר ילדים מבחינה לימודית גם בכיתה א' , על ידי משימות אישיות כמו כתיבת סיפורים וכדומה. המעבר לכיתה א' הוא מעבר משמעותי מבחינה רגשית, ממיכל חם ותומך עוברים למסגרת נוקשה, מבנה גדול שבתוכו אמורים להתמצא, מערכת חוקים מוגדרים בהם אמורים לשלוט, ילדים רבים המקיפים אותך בגילאים שונים. תני לבתך להכנס למסגרת החדשה, כמו כל ילד אחר, כשווה, להמשיך ללמוד עם החברות מהגן הנוכחי, צרי עבורה תחושה של המשכיות, העברת אותה מגן לגן, ותוצאה מכך, התמודדות עם ילדים חדשים כל פעם מחדש. על תוסיפי לה מעברים חדשים בהצלחה. אן

 

[נטשה הרציונלית]

נדמה לי

תשובה ארוכה
שלום רב, לא הייתי פונה בשלב זה לבית הספר ומציגה בפניו שלבתי יש בעייה. הייתי רוצה שיתייחסו אליה כאל שאר הבנות בכיתה. על בית הספר בכלל ועל בתך בפרט להאמין שמדובר בילדה רגילה העולה לכיתה א'. באסיפת ההורים הראשונה הייתי מעלה שאלה, כיצד מתמודדים עם ילדים שכבר רכשו את הקריאה והחשבון? הייתי מקשיבה בשקט לתשובה ולא ממשיכה להתייחס לנושא לאחר כשלושה שבועות בכיתה הייתי יוזמת שיחה עם המורה המחנכת מבקשת לדעת כיצד היא התרשמה מהילדה ומסבירה לה שהילדה כבר רכשה את הקריאה ואת החשבון. כאן הייתי מציעה למורה להשתמש בידע המוקדם של בתך ולסייע לילדים שמתקשים בקריאה. עובדה שאף תחזק את בטחונה העצמי ומעמדה החברתי בכיתה. ניתן לאתגר ילדים מבחינה לימודית גם בכיתה א' , על ידי משימות אישיות כמו כתיבת סיפורים וכדומה. המעבר לכיתה א' הוא מעבר משמעותי מבחינה רגשית, ממיכל חם ותומך עוברים למסגרת נוקשה, מבנה גדול שבתוכו אמורים להתמצא, מערכת חוקים מוגדרים בהם אמורים לשלוט, ילדים רבים המקיפים אותך בגילאים שונים. תני לבתך להכנס למסגרת החדשה, כמו כל ילד אחר, כשווה, להמשיך ללמוד עם החברות מהגן הנוכחי, צרי עבורה תחושה של המשכיות, העברת אותה מגן לגן, ותוצאה מכך, התמודדות עם ילדים חדשים כל פעם מחדש. על תוסיפי לה מעברים חדשים בהצלחה. אן

נדמה לי
שבתחילת השנה אמורים למלא טופס על התלמיד, ובו לציין אם יש בעיות מאובחנות (כגון בעיות תקשורת, קשב וריכוז וכדומה). לא הייתי מסתירה את הדברים האלה. אין טעם שיתייחסו אליה "כמו אל כולם" כשהיא לא כמו כולם. אני מסכימה עם נועה: אם זה בית-ספר עם כתות גדולות (35 תלמידים ויותר בכתה) אין מה לצפות ליחס אישי, זה לא הולך. עדיף לחפש פתרון אחר. מצד שני ברור שיש יתרון גדול שהיא תהיה בכתה עם החברים שלה שאתם יש לה קשר טוב. אני מציעה גם לבדוק, עד כמה אצלכם באזור המצב של ילד שמתחיל כתה א' קורא ויודע חשבון הוא יוצא דופן. לפעמים יש מספר תלמידים כאלה בכתה, ואז יש אפשרות לתת להם מענה ייחודי.

 

[עירין]

קצת תשובות ותודה

נדמה לי
שבתחילת השנה אמורים למלא טופס על התלמיד, ובו לציין אם יש בעיות מאובחנות (כגון בעיות תקשורת, קשב וריכוז וכדומה). לא הייתי מסתירה את הדברים האלה. אין טעם שיתייחסו אליה "כמו אל כולם" כשהיא לא כמו כולם. אני מסכימה עם נועה: אם זה בית-ספר עם כתות גדולות (35 תלמידים ויותר בכתה) אין מה לצפות ליחס אישי, זה לא הולך. עדיף לחפש פתרון אחר. מצד שני ברור שיש יתרון גדול שהיא תהיה בכתה עם החברים שלה שאתם יש לה קשר טוב. אני מציעה גם לבדוק, עד כמה אצלכם באזור המצב של ילד שמתחיל כתה א' קורא ויודע חשבון הוא יוצא דופן. לפעמים יש מספר תלמידים כאלה בכתה, ואז יש אפשרות לתת להם מענה ייחודי.

קצת תשובות ותודה
לגבי הצד הרגשי שלה, היא מפתיעה אותנו כל פעם מחדש עם ההתמודדות המוצלחת שלה גם במצבים שאני יודעת שהם לא פשוטים לה (בעיקר השתלבות בסיטואציות חברתיות בהן היא לפעמים צריכה דחיפה ראשונית כדי להצליח להשתלב אך מרגע שהיא בפנים היא זורמת מקסים), אבל אנחנו עדיין במקום שצד זה דורש תמיכה והדרכה של הצוות. לכן אני מתכוונת לעדכן את בי"ס גם לגבי הקשיים וגם לגבי היכולות. לא נראה לא נכון להסתיר, לא חושבת שזה יועיל. הנסיון שלנו עד כה מראה שפתיחות וכנות יוצרים אווירה חיובית יותר ונותנים לצד השני רצון לסייע (אם לא אז היא בטח לא במקום שמתאים לה). אנחנו ככל הנראה נעדכן את הפסיכולוגית של הגן על התוצאות שבידינו עכשיו (היא מודעת יותר לקשיים ופחות ליכולות, זו היתה גם אחת מהסיבות לעבור אבחון כעת) כדי לקבל סיוע שלה גם מול בי"ס. בי"ס שבחרנו עבורה (ועל סמך זה גם רשמנו אותה לגן החובה- הם אינם באזור המגורים שלנו) נבחר דווקא בגלל מס' מועט יחסית של ילדים בכיתה. אותי בעיקר מדאיגה העובדה שהרבה יכול לקום וליפול על המורה שתהיה לה. עד עכשיו כשהיו אומרים לי שהיא תשתעמם בכיתה א', הייתי צוחקת שהלוואי שאני אגיע לרגע שזה יטריד אותי. אבל עכשיו זה באמת מטריד ובכלל לא מצחיק אותי.

 

[מרבה ידיים]

אני כן הייתי מידעת את המורה

קצת תשובות ותודה
לגבי הצד הרגשי שלה, היא מפתיעה אותנו כל פעם מחדש עם ההתמודדות המוצלחת שלה גם במצבים שאני יודעת שהם לא פשוטים לה (בעיקר השתלבות בסיטואציות חברתיות בהן היא לפעמים צריכה דחיפה ראשונית כדי להצליח להשתלב אך מרגע שהיא בפנים היא זורמת מקסים), אבל אנחנו עדיין במקום שצד זה דורש תמיכה והדרכה של הצוות. לכן אני מתכוונת לעדכן את בי"ס גם לגבי הקשיים וגם לגבי היכולות. לא נראה לא נכון להסתיר, לא חושבת שזה יועיל. הנסיון שלנו עד כה מראה שפתיחות וכנות יוצרים אווירה חיובית יותר ונותנים לצד השני רצון לסייע (אם לא אז היא בטח לא במקום שמתאים לה). אנחנו ככל הנראה נעדכן את הפסיכולוגית של הגן על התוצאות שבידינו עכשיו (היא מודעת יותר לקשיים ופחות ליכולות, זו היתה גם אחת מהסיבות לעבור אבחון כעת) כדי לקבל סיוע שלה גם מול בי"ס. בי"ס שבחרנו עבורה (ועל סמך זה גם רשמנו אותה לגן החובה- הם אינם באזור המגורים שלנו) נבחר דווקא בגלל מס' מועט יחסית של ילדים בכיתה. אותי בעיקר מדאיגה העובדה שהרבה יכול לקום וליפול על המורה שתהיה לה. עד עכשיו כשהיו אומרים לי שהיא תשתעמם בכיתה א', הייתי צוחקת שהלוואי שאני אגיע לרגע שזה יטריד אותי. אבל עכשיו זה באמת מטריד ובכלל לא מצחיק אותי.

אני כן הייתי מידעת את המורה
ישר בהתחלת השנה ולא מחכה מציגה בפניה גם את היכולות וגם את הבעיות כדי שהילדה לא תלך לה לאיבוד בין המוני התלמידים. ובעיקר מורידה ציפיות, עדיף להית מופתעת לטובה מאשר להתאכזב, ובהרבה מקומות לא נותנים תמיכה למוכשרים אלא רק לחלשים.

 

[נטשה הרציונלית]

זה נכון, הכל קם ונופל על המורה.

קצת תשובות ותודה
לגבי הצד הרגשי שלה, היא מפתיעה אותנו כל פעם מחדש עם ההתמודדות המוצלחת שלה גם במצבים שאני יודעת שהם לא פשוטים לה (בעיקר השתלבות בסיטואציות חברתיות בהן היא לפעמים צריכה דחיפה ראשונית כדי להצליח להשתלב אך מרגע שהיא בפנים היא זורמת מקסים), אבל אנחנו עדיין במקום שצד זה דורש תמיכה והדרכה של הצוות. לכן אני מתכוונת לעדכן את בי"ס גם לגבי הקשיים וגם לגבי היכולות. לא נראה לא נכון להסתיר, לא חושבת שזה יועיל. הנסיון שלנו עד כה מראה שפתיחות וכנות יוצרים אווירה חיובית יותר ונותנים לצד השני רצון לסייע (אם לא אז היא בטח לא במקום שמתאים לה). אנחנו ככל הנראה נעדכן את הפסיכולוגית של הגן על התוצאות שבידינו עכשיו (היא מודעת יותר לקשיים ופחות ליכולות, זו היתה גם אחת מהסיבות לעבור אבחון כעת) כדי לקבל סיוע שלה גם מול בי"ס. בי"ס שבחרנו עבורה (ועל סמך זה גם רשמנו אותה לגן החובה- הם אינם באזור המגורים שלנו) נבחר דווקא בגלל מס' מועט יחסית של ילדים בכיתה. אותי בעיקר מדאיגה העובדה שהרבה יכול לקום וליפול על המורה שתהיה לה. עד עכשיו כשהיו אומרים לי שהיא תשתעמם בכיתה א', הייתי צוחקת שהלוואי שאני אגיע לרגע שזה יטריד אותי. אבל עכשיו זה באמת מטריד ובכלל לא מצחיק אותי.

זה נכון, הכל קם ונופל על המורה.
כמעט תמיד זה המצב. אין מה לעשות, אלא לקוות לטוב.

 

[RakefetA]

כדאי לקבוע כבר עכשו פגישה עם היועצת

קצת תשובות ותודה
לגבי הצד הרגשי שלה, היא מפתיעה אותנו כל פעם מחדש עם ההתמודדות המוצלחת שלה גם במצבים שאני יודעת שהם לא פשוטים לה (בעיקר השתלבות בסיטואציות חברתיות בהן היא לפעמים צריכה דחיפה ראשונית כדי להצליח להשתלב אך מרגע שהיא בפנים היא זורמת מקסים), אבל אנחנו עדיין במקום שצד זה דורש תמיכה והדרכה של הצוות. לכן אני מתכוונת לעדכן את בי"ס גם לגבי הקשיים וגם לגבי היכולות. לא נראה לא נכון להסתיר, לא חושבת שזה יועיל. הנסיון שלנו עד כה מראה שפתיחות וכנות יוצרים אווירה חיובית יותר ונותנים לצד השני רצון לסייע (אם לא אז היא בטח לא במקום שמתאים לה). אנחנו ככל הנראה נעדכן את הפסיכולוגית של הגן על התוצאות שבידינו עכשיו (היא מודעת יותר לקשיים ופחות ליכולות, זו היתה גם אחת מהסיבות לעבור אבחון כעת) כדי לקבל סיוע שלה גם מול בי"ס. בי"ס שבחרנו עבורה (ועל סמך זה גם רשמנו אותה לגן החובה- הם אינם באזור המגורים שלנו) נבחר דווקא בגלל מס' מועט יחסית של ילדים בכיתה. אותי בעיקר מדאיגה העובדה שהרבה יכול לקום וליפול על המורה שתהיה לה. עד עכשיו כשהיו אומרים לי שהיא תשתעמם בכיתה א', הייתי צוחקת שהלוואי שאני אגיע לרגע שזה יטריד אותי. אבל עכשיו זה באמת מטריד ובכלל לא מצחיק אותי.

כדאי לקבוע כבר עכשו פגישה עם היועצת
מהנסיון שלי, פניה מוקדמת לבית הספר מאוד חשובה. עדיף לפני פסח ובטח שלפני תחילת השנה , ולהסביר ליועצת מה המצב. יכול להיות שיש לה נסיון עם ילדים עם בעיות דומות. . (זה נשמע די דומה לתסמונת אספרגר, ויש היום בבתי ספר לא מעט נסיון עם אספרגר) האם מגיע לה סייעת? לצורך תמיכה והדרכה של הצוות? כדי לעזור במצבים חברתיים? סייעת "סמויה" כדי לא לתייג אותה אולי? בשלב מוקדם היועצת ומנהל/ת יכולים עדיין לקבוע איזו מחנכת תהיה לה, ולמצוא מישהי שיותר מתאימה- הן מבחינת העשרה ואיתגור, והן מבחינת ההבנה של קשיים בסיטואציות חברתיות. את יכולה לשלוח לי מסר אם יש לך עדו שאלות...