בקשת עזרה

kobia

New member
בקשת עזרה

שלום כבר איני יודע לאן לפנות בקשר בעייתי . אני תושב העיר חדרה ומתחת לביתי פועל בית קפה מסעדה ללא רשיון. המפגעים הם רבים חוץ מבניה לא חוקית ופלישה לתוך השטח הבניין מותקפים אנחנו תושבי הבניין בריחות של בישול ו"על האש" מתוך המסעדה בעלי המסעדה בחרו להעביר את הוונטה המיטבח לתוך ביתינו , דבר שגורם לנו מטרד ( מילה פשוטה למצב) , הריחות אינם מאפשרים לנו לשבת "בסלון" וגורמים לנו לאטום את הבית לחלוטין ברוב שעות היום ובעיקר בלילה. הוגשה תלונה לכל גוף רשמי אבל אף אחד לא עוזר או פועל לטובתנו. העסק פועל ללא רשיון של העריה אבל העירה אינה עושה שום דבר. בית הקפה\מסעדה חוץ מרחות רעים ואשפה ורעש לתוך הלילה מאמלל לנו את החיים ונותן משמעות חדשה למושג אכות חיים אם מישהו יכול לסייע לעזור אשמח מאוד |תודה הוספת
 
הפתרון

אינו בפנייה לרשויות שממילא אינן מסוגלות להתמודד עם כל העסקים נטולי הרשיון (בהנחה שהם בכלל מעוניינים לעזות זאת..). לעומת זאת, יש לכם פתרון פשוט - פנו לבימ"ש בבקשה לצו מניעה על בסיס עילה של "מטרד ליחיד". רצוי מאד מאד ששכנים נוספים יעידו על המטרד. בדרך זו ניתן להפטר מהמטרד בתוך זמן קצר.
 

kobia

New member
עזרה

ראשית תודה על היתיחסות אבל מי הוא המפקח על הבתים המשתופים איך מוצאים חיה כזאת בעניין בתי משפט נגשנו כל דיירי הבניין לעו"ד והוא ביקש סכום שלא יכלנו לעמוד בו . האם אין גוף או ארגון שיכול לקחת לסייע לאנשים פשוטים במאבק ?????
 
המפקח...

המפקח על הבתים המשותפים יושב בלשכת רישום המקרקעין (טאבו). באיזה יישוב מדובר?
 

kobia

New member
עזרה

הישוב הוא חדרה ראש העיר הוא כבוד ראש העיר סדן
 
אבקש לשרשר, אין לי מרץ כל פעם לרכז

את הודעתיך בהמשך להודעותיך הראשית הראשונה. ועמנואל, אם מדובר בבית משותף למה לפנות לבית משפט?
 
החוק קובע בסעיף 72

שהמפקח הינו בעל סמכות לדון בסכסוכים הנוגעים לתקנון, לסעיפים ספציפים שאינם רלבנטים, ולגבי הסגת גבול, בין בין דירות ובין בין בעל דירה לרכוש המשותף. ברוב הבתים בהן יש חנויות למטה, שנרשמו לאחר חוק המק´ ישנו תקנון מוסכם, הדן במה מותר לבעלי החנויות לעשות ומה אסור. השואל גם טען שהיתה הסגת גבול. לכן, לדעתי אם אכן יש תקנון מוסכם, המגדיר את פעולותיו של בעל החנות כאסורה, ויש הסגת גבול, עדיף לפנות למפקח, שכן הוא אינו כבול לכללי הראיות של בתי משפט, ובענין מטרדים וריחות, הצורך בהבאת מומחים לביהמ"ש בולט. מומחים משמעו עלות גבוהה יותר.
 
לאו דווקא...

להוכחת מטרדים וריחות, מומחה אכן יכול להועיל, אך אם יבואו השכנים ויעידו על מטרדי הריח, זה יספיק. בנוסף, אני לא רואה כאן קושי עם דיני הראיות, כך שגם היתרון הזה הוא מזערי. וחוץ מזה - ומה אם לא נעשתה פעולה בניגוד לתקנון? לעומת זאת, ביהמ"ש יכול לדון הן בתביעה נזיקית והן במקרי הסגת גבול. למפקח יש סמכות, אבל כאן נכנס גורם הזמן, ההרתעה והאפשרויות הרבות יותר העומדות לרשות התובע. לכן, בסך הכל, עדיין נראה לי שעדיף ביהמ"ש על פני המפקח.
 
אני לא יודעת איך זה בחדרה

אבל בפ"ת קובעים דיון אצל המפקח לפחות מחודשיים לאחר פתיחת התיק, בעוד שלדיון בבימ"ש עליך לחכות חודשים רבים ולפס"ד כמה שנים. הואיל ויעצו לו כבר לקחת עו"ד, על עוה"ד לבדוק את התקנון, ואם התקנון קובע שאסור לעשות את כל שנעשה, למפקח יש סמכות. כמובן שאם רוצים לתבוע תביעת נזיקין, יש לעשות זאת בבימ"ש, אבל בראש של האזרח הקטן, ולא של עוה"ד, לו הגן לידי היה מתחיל להפעיל בשעות הלילה מעון תינוקות, כל שהייתי רוצה שהעסק יסגר, ולא להתחיל תבוע תביעות נזיקין, שאולי אני אזכה בה, אבל זה יקח לי שנתיים וחצי. והסגת הגבול על פי השאלה היא פלישה לרכוש המשותף.
 
חדשיים?

למה לחכות חודשיים כשאפשר בבימ"ש לקבל סעד זמני? שלא לדבר על כך שבשביל לסלק פולש מהרכוש הציבורי אפשר לפעול לבד...
 

ציפי ג

New member
כי לסעד הקבוע תחכה הרבה יותר

אם אפשר לבד למה החוק נותן סמכות ספציפית למפקח לדון במקרים של השגת גבול לרכוש המשותף?
 
כשיש זמני, אין בעיה לחכות לקבוע....

והחוק נותו למפקח סמכות לדון במקרי הסגת גבול בין בעלי היחידות בבנין. כאן, מדובר בשוכרים שפלשו. ההבדל הוא שכששוכר פולש לרכוש המשותף, הוא זר לחלוטין (אין לו שום זכויות בעלות, אלא זכות שימוש במושכר וברכוש הצמוד אליו בלבד, ולכן חריגה מכך משמעה פלישה לרכוש שאינו שלו) וניתן להפעיל סעד עצמי. לעומת זאת, לבעל יחידה זכות בעלות גם ברכוש המשותף, והחריגה שלו היא בשימוש בלבד.
 
סעיף קטן ג לסעיף 72 קובע,

כי למפקח סמכות לדון בסכסוכים בהם "במקרה שמחזיק הדירה מטעם בעל הדירה, הוא צד לסכסוך" כששוכר פולש לרכוש משותף, והוא שוכר מבעל הדירה, הוא עומד במקומו של בעל הדירה לענין הפלישה, ולענין ברור הסכסוך. והאם יש אפשרות לזרוק פולש זר, שלא מרכוש משותף ללא בימ"ש, בחלוף 30 יום? (וראה סעיף 18 (ב) לחוק? על פי השאלה, כבר חלפו עברו שלושים הימים, ולהעיף סתם כך פולש (אליבא דידך) מרכוש משותף, לא תואם את הגבלות החוק.
 
בוודאי שרק תוך 30 יום

אבל אני לא מסכים לגבי "עומד במקומו". להערכתי הסעיף מדבר רק על סמכות השיפוט, ולא על כלל הזכויות והחובות (האם תטעני שהשוכר עומד במקומו של המשכיר, ולכן לדיירים אין זכות תביעה כלפי המשכיר? ועוד - הסעיף חל גם על ס"ק א´, המתייחס גם לעניינים ע"פ ס´ 59א עד 59ו´. האם לדעתך תביעה לתשלום עבור מעלית צריכה להיות כנגד השוכר, או כנגד המשכיר?).
 
למעלה