בקשת עזרה

  • פותח הנושא LIRY1
  • פורסם בתאריך

0 אור 0

New member
הבעיה בהצעה שלך היא שאתה שם את כולם בסל אחד

אני למדתי באוניברסיטה הנדסה - אלו לימודים קשים ועמוסים של 4 שנים, יש מישהו אחר שלמד ספרות עברית או BA כללי - לימודים הרבה פחות עמוסים ובפחות שנים, ואחר שלמד רפואה בעומס לא פחות גבוה אבל 7. כלך שגם באקדמיה לא כל המקצועות שוים, וגם ברפואה המשלימה אין שום סיבה שמטפל רב תחומי יהיה שווה בהכשרתו למטפל ברפלקסולוגיה בלבד או למטפל ברפואה סינית. מה שצריך לעשות בהסדרה הוא רק להבהיר ש: מטפל ברפואה סינית זה אחר שלמד *רפואה סינית* במקום שמוכר לזה בתוכנית של 4 שנים לפחות, ואילו מישהו שלמד נטורופטיה 3 שנים ועוד חצי שנה דיקור , יש לו אמנם תעודת מטפל, אך הוא לא מטפל בדיקור. שמטפל בכיר בעיסוי למד לפחות שנתיים , ומטפל זוטר פחות. ובשורה התחתונה אם יש הסדרה והסמכה רשמית - אז הלקוח רק בודק אם מי שמטפל בו מסומך להציע את הטיפול שהוא מציע. על ידי תעודה אחת של הגורם המאשר, בדיוק כמו שרואי חשבון הם בעלי תעודת הסמכה של הלשכה - ובתיאוריה הם בכלל לא חייבים בתואר אקדמי!!
 

ינוקא1

New member
אף אחד מהציבור לא מבין ולא יבין את זה.

את מה שאת מציעה יש גם היום , וזה לא מפחית מהבלגן שיש גם היום בתחום. אם רוצים הסדרה זו לא הדרך , מה גם שמרוב שזה מסובך אי אפשר יהיה לכפות את זה. זה יצור אינסוף הסמכות ותתי הסמכות שאףאחד לא מבין ולא יבין מה הן בדיוק. מה שאני מציע ישים , כי זה פשוט וזה מובן. מטפלים שלמדו 3 - 4 שנים מקבלים תואר מוכר ומוסמכים לטפל במקומות ציבוריים. מטפלים שלמדו קורסים קצרים - אין שום בעיה שיטפלו בבית ובמקומות פרטייים , אך כדי לטפל במקומות ציבוריים יהיה צריך תואר.
 

0 אור 0

New member
מה שאתה מציע מסובך , מקשה ומטעה

קודם כל, היום המצב הוא שמי שמבין בתחום (ויש לאט לאט כאלה שמבינים) יודע שטיפול אצל מומחה בקליניקה שלו, ברוב המקרים איכותי יותר מאשר הטיפול במקומות ציבוריים. אתה בעצם מציע לתת יוקרה למקומות הציבוריים - יוקרה שלפחות היום אינה מוצדקת, מאחר שהם לא משלמים מספיק למטפלים, ואינם מאפשרים להם לקחת אחריות על הטיפול - בעיקר בנושא האבחון, ולא פעם גם בקביעת המסגרת הטיפולית. אם לא הייתי יודעת טוב יותר, הייתי חושבת שאתה "מושתל" של המערכת. שנית, ההצעה שלי היא פשוטה - יש לבן אדם הסמכה כרפלקסולוג ו/או כהומאופת ו/או כמטפל ברפואה סינית אז יש לו. אם אין לו - אז אין לו. אתה מציע שהשיפוט יהיה לפי משך הלימוד. OK, אז לי יש תעודה של נטורופת שזה 4 שנים, ועוד כמה תעודות נוספות, אז מותר לי לרשום לו תמצית הומאופטית? מותר לי לדקור אותו? לעשות לו עיסוי מורכב בצואר? השיטה של היום אולי יכולה לבלבל , אבל בבסיס היא מבהירה למטופל שלי שאולי אני מטפלת בכירה ורב תחומית, אבל יש תחומים שאני לא מוסמכת אליהם. מי שצריך לדעת שרפלקסולוג בכיר זה שנתיים ואילו הרבליסט בכיר זה 3 , אלו רק הגורמים שמאשרים את תעודת המקצוע, ולא כל אחד שלא מתעניין בדקויות האלו - מבחינתו כשהוא יבוא אלי הוא יראה הסמכות לרפלקסולוגיה, תזונה, עיסויים הוליסטיים וכשהוא יבוא אל משה הוא יראה הסמכה להומאופתיה ועיסוי רפואי. ואז לא מעניין אותי כמה שנים אני למדתי וכמה משה,
 

ינוקא1

New member
כמה נקודות :

1.למערכת הציבורית יש הרבה חסרונות , מסכים. עדיין הציבור הרחב (ואני פחות מדבר על תל אביב רבתי) מכיר את הרפואה המשלימה בדרך כלל דרך קופות החולים או מערכת ציבורית אחרת. כמעט כל מטופל שהיה אצלי עבר באיזשהו שלב (בעיקר בהתחלה) דרכם , ורק אחר כך הגיע אלי. אם היו מציעים לי לעבוד בקופת חולים או בבית חולים הייתי לוקח את זה בשתי ידיים - למרות התנאים. הסיבה היא שרואים שם הרבה מטופלים , פוגשים מגוון של אנשים ורוכשים נסיון רב. גם רופאים בדרך כלל עובדים במערכת הציבורית ובמקביל באופן פרטי , ואני חושב שזו הדרך הכי טובה למטפל להתפתח. אני בדיוק כמוך עובד כרגע רק באופן פרטי , בניגוד אליך זה המקצוע היחיד שלי , ואני רואה בזה הצלחה (אני מאמין שזה משותף לשנינו). אין לי שום אינטרס בעד המערכת הממוסדת. (הבהרה : יש לי את כל ההסמכות הדרושות כדי לעבוד בקופ"ח או בית חולים , לא מציעים כנראה רק כי אין לי מספיק קומבינות) גם הרבה רופאים ופסיכולוגים ולא יודע מי מקבלים היום שכר נמוך במערכת הציבורית , והם עובדים סביב השעון , והם נחשבים משהו "הכרחי" לתפקוד בית החולים , בניגוד אלינו שאנחנו כרגע נחשבים כ"בונוס". אז אם הם מקבלים שכר נמוך ומחפיר מה יש לנו להתלונן ? תראי מה קרה ממש בימים האחרונים בבית החולים "ביקור חולים" ! אם את רוצה לקבל שכר טוב , את מוזמנת לעבור לארה"ב , שם הרפואה איננה ציבורית אלא פרטית (אם אובאמה לא יצליח להעביר את ביטוח הבריאות) ושם תתוגמלי הרבה יותר טוב מאשר בארץ. כאן הרפואה היא ציבורית , אנשים לא רגילים לשלם הרבה כסף עבור טיפולים רפואיים , וזה המצב. 2. יש לך תעודה של נטורופתית 4 שנים : זה אומר שאת מקצועית ורצינית , זה אומר שהשקעת ,זה אומר שמגיע לך תואר שמקביל לתואר ראשון , וזה אומר שמגיעה לך גם הכרה מצד הממסד. זה מה שאני מציע. כמובן שכמו שבכל תואר כתוב פרטי ההסמכה , גם לך צריך להיות כתוב "נטורופתיה" ומה זה כולל. אבל אי אפשר להשוות אותך למישהו שלמד 3 חודשים מסג'. מי שלמד 3 חודשים מסג' מוזמן לעשות אצלו בבית מסג' לכל החברים. אבל לא במערכת ציבורית. כמו כן גם בקליניקה הפרטית שלך אצלך בבית את תוכלי להראות לאנשים : "זה מקביל לתואר ראשון , אני מוסמכת לעבוד גם במערכת ציבורית , לכן אני גובה שכר קצת יותר גבוה מאחרים". 3. מבול של תעודות והסמכות של פרקי זמן שונים ומשונים רק יצור בלגן שלא שונה בכלום ממה שיש היום ולא יוביל לשום הסדרה.
 

0 אור 0

New member
לא יעזור

אני רואה שלא נגיע להסכמה, החשש שלי הוא שהדרך שלך תתפוס ואז נראה יותר ויותר "בוגרי רפואה משלימה" שלמדו כמו שלומדים באוניברסיטה, בשביל המקצוע , ופחות אנשים שהלכו בדרך הוליסטית בשביל הנשמה. זה כיוון שכבר מתחיל, ישבתי בשיעורים עם אנשים שחוץ מה 3 קורסים שהם לקחו אתי היו חייבים בעוד מערכת שלמה , וכל צורת הלמידה הזו פשוט לא מתאימה לי מבחינת למידה נכונה כדי להפוך למטפל. להבדיל - בקורס הראשון ברפלקסולוגיה שלקחתי, הסתכלנו על עצמנו בסוף השנה, ופשוט כולנו עברנו תהליך של שינוי אישי עצום ומדהים.
 

ינוקא1

New member
למה את חושבת

שיש סתירה בין השניים ? למה את חושבת שמי שלמד רפואה משלימה באופן רציני כמו לימודים באוניברסיטה , לא יוכל גם להתפתח אישית ורוחנית ? חוץ מזה שאם אנשים יוכלו להמשיך לטפל באופן פרטי , אז להערכתי תמיד יהיו כאלו שילמדו מהצד עיסוי או דברים אחרים "בשביל הנשמה" בקורסים קצרים. השאלה היא מאוד פשוטה - האם את רוצה את המשך המצב הקיים , או שאת רוצה הסדרה ? אם תהיה הסדרה רצינית זה יהיה כולל בוגרי רפואה משלימה שלומדים כמו באוניברסיטה בשביל המקצוע. אין מנוס מזה. ואני חושב שהסדרה במצב הקיים היום היא חובה.
 

ינוקא1

New member
אולי בגלל שיש לך תארים אחרים

ופרנסה אחרת , את לא מודעת למצוקה של מטפלים צעירים ! כיום מטפל שמסיים 4 שנות רפואה סינית או נטורופתיה או הומאופתיה וכו' , התעודה שלו לא שווה כלום בחוץ. הוא אפילו לא נחשב לאקדמאי ! רוב מי שלמדו את המקצוע הזה יעזבו אותו תוך שנה שנתיים פשוט כי לא הצליחו להסתדר איתו כלכלית. גם אני - אם ההורים שלי לא היו תומכים בי , לא הייתי מצליח ! כמו כן מבחינה מסוימת עצרתי את החיים שלי ולא יצאתי עם בנות ולא התחתנתי , כי ידעתי שזה בלתי אפשרי עבורי ברמת ההכנסה שהיתה לי עד לפני כשנה. כיום המצב של מטפלים צעירים הוא מאוד מאוד קשה ! ברי המזל מתקבלים לקופות החולים ולבתי חולים ואכן משתכרים שכר מחפיר , אבל הם ברי מזל ! היו תקופות שהתחננתי ושלחתי פקסים לכולם כדי שיואילו בטובם לתת לי צ'אנס קטן , ולא זכיתי לשום מענה - כי מן הסתם במשרדים שלהם שוכבים פקסים של עשרות מטפלים כמוני ! היום מבחינה מסוימת אני יכול להסתכל לאחור ולהגיד "עברתי את זה" - אבל זה היה גיהנום לסיים כל חודש במשך שנה עם 800 ש"ח שקיבלת מקשישים במועדון זקנים (זה מה שאני עשיתי. וזה היה 800 במקרה הטוב) ולהתחנן כמו קבצן שמישהו יואיל בטובו לקבל אותך. וגם אז מה שמבינים זה שאני עושה "מסאג'ים". גם היום לפעמים אני מתחנן כמו קבצן שיקבלו אותי לכל מיני מקומות ציבוריים , לא כי אין לי כסף (היום ברוך ה' יש לי) אלא כי הייתי מאוד רוצה לעבוד במערכת ציבורית עם מגוון של אנשים. עם זאת אני מודה לכל המקומות הללו שנתנו בי אמון , כי אז גם זה היה הרבה עבורי - הם הצילו אותי ונתנו לי את הכח להמשיך. המטפלים זקוקים להסדרה והסמכה מסודרת כמו לאוויר לנשימה ! אני מאוד הייתי רוצה שהתואר שלי יחשב לפחות כמו תואר ראשון - שילמתי עליו הרבה יותר והשקעתי בו לא פחות (למדתי בעבר באו"פ , בערך חצי תואר במדעי החיים אז אני יודע מה זה). את מהנדסת תוכנה או משהו בסגנון , ואז יש לך את כל הזמן שבעולם כדי ללמוד ולהפוך למטפלת ב12 שנה , וזה יפה מאוד. אבל מה תגידי למטפלים הצעירים ? ? ?
 

0 אור 0

New member
אני מודעת למצוקה

תמיד הייתי מודעת, ועכשיו כשאנחנו מנסים להתפרנס רק מזה,-אז גם חשה זאת גם באופן אישי (אין ספק שהיה לי הרבה יותר נחמד לטפל בהתנדבות ולבחור מטופלים, מאשר להתמודד כל יום עם טלפונים של גברים שרוצים לדעת אם יש בסוף הרפיה) גם כתבתי לך שאני מסכימה, תומכת ומעודדת את הסדרת המקצוע. הנקודה היחידה של הויכוח היא שאתה חושב שלעשות מסלול אחיד לכל מקצוע "דמוי אוניברסיטה" זה חלק הכרחי מהעניין, ואני חושבת שהוא לא נכון למקצועות מסויימים אותם ציינתי. אם נצליח להסדיר את ההכרה במקצועות אלו במסלול הראוי להם - אז אותו בחור צעיר שסיים מסלול של שנתיים ברפלקסולוגיה או עיסוי רפואי או עיסוי אוריינטלי, יכול להיות מוכר כמטפל במקצוע זה ולהתחיל לעבוד ובתקוה להתפרנס, ובמשך השנים הוא ישלים העמקה והרחבה לתחומים נוספים , תוך כדי העבודה בשטח. לא הצלחת לשכנע אותי למה הוא צריך ללמוד 3 שנים דוקא. ונראה לי שגם עדיף לסיים את הדיון כי אנחנו מתחילים לחזור על טיעונים, ואני כבר התייאשתי מלשכנע אותך - אתה מקובע על המודל האוניברסיטאי, ועל המשך שנחוץ לרפואה סינית אבל לא למקצועות אחרים.
 

koryz

New member
הציבור לא מודע

מכיוון שינוקא1 הזכיר את הציבור - אז אני אומר את דעתי, שמייצגת לפחות חלק ממנו. סליחה על ההתפרצות. ראשית הבהרה - לי אין כל ידע מקצועי ברפואה משלימה - מהבחינה הזו אני אפילו חצופה בהתערבות שאותה לא ביקשתם, ואולי אינכם מעוניינים בה. אני חלק מאותו הציבור שלא מבין כלום ואתם מוזמנים ללמד אותי, להתעלם ואף לגנות אותי ואת הרעיונות שלי, אם זה מה שמרגיש לכם נכון. בעבר כתבתי פה וקיבלתי תגובות חמות, וכיום אני בעיקר קוראת סמויה. רובכם דנים כאן על הכרה של ועדות שונות - שאותן הציבור אינו מכיר כרגע, במיסוד וחקיקה של לימודי רפואה משלימה, וזה מצויין אני חושבת שבמקביל, הציבור - שהוא כקבוצה שכוללת אתכם - ולא רק, בתור קבוצה יש לו הרבה יותר כוח, שניתן לנצל אותו בין היתר גם למטרה הזו. ברגע שלציבור תהיה מודעות, הציבור ירצה לדעת ולהבין. אתם רוצים הכרה - הציבור רוצה אתכם, מרבית הציבור בכלל לא מודע לרפואה המשלימה והסינית שכוללות כל כך הרבה... אני מכירה המון אנשים ששמעו על תקשור. והילינג. על רפלקסולוגיה וקרב מגע, טאי צ'י, רייקי, דימיון מודרך ועוד. מעטים יודעים שיש מטפלים שלהם התמחויות במספר שיטות! מה שקורה הוא בלגן בלתי נסבל - אני מסכימה. אבל, הוא בעיקר נמצא אצל הציבור. זה שהציבור לא מודע כיום לא אומר שהוא לא עשוי להיות מודע בעתיד. ידע הוא דבר שכל אחד תאורטית יכול לרכוש, אם הוא ירצה. מה שכן לא כולם מעוניינים להשקיע 4 שנים, אנשים רוצים לדעת בשתיים שלוש דקות כמה שיותר, ובתור מטפלים שאין להם הכרה - ולדעתי ממש שלא בצדק - לכם וגם לציבור יש אינטרס מאוד גדול להכיר אחד את השני. אני מניחה שגם מטפלים מצליחים, שמטופלים שלהם עוזבים בסופו של דבר לא היו מתנגדים לפרסום רב יותר. במקום להשקיע כוחות במאמץ להסדיר חוק שיעגן מיסוד והכרה רשמית ברפואה המשלימה, עדיף ליצור מצב שבו הציבור יתעקש שתהיה ועדה שתעשה סדר, כשהוא יבין שהיום המצב הוא בדיוק כפי שתארתם. הכרה אינה קשורה בהכרח לתואר. אבל תעודות מובילות להכרה, ולהיפך. כל מה שצריך בשביל לעורר איזו תסיסה קלה הוא לפרסם את העובדות - מה המציאות כיום. כי לא לכולם זה ברור מאליו, ויש לכך חשיבות רבה. אני רוצה לספר קצת מהמקום האישי שלי, ברשותכם. שנים הייתי בטיפולים מסוגים שונים, רובם הגדול היה מהסוג הפסיכולוגי, אבל לא רק. הייתי אצל מספר מטפלים, בסופו של דבר באחד הימים נתקלתי בספר של דרור גרין: "טיפול נפשי, מדריך למשתמש". (גם עכשיו כשכתבתי 'טיפול נפשי' בגוגל היה אחד מהלינקים הראשונים שעלה, ולפחות חלק מתוכן הספר ניתן למצוא באתר שלו - בחינם). הספר הוא ממוקד ובמקביל מסביר במספר מילים על מרבית סוגי הטיפול הנפשי המקובלים והנפוצים. בין היתר הוא מפרט שם מי מקבל תעודה, כמה זמן נמשכים הלימודים, מה משך ההכשרה לאחר התואר ועד עלויות ואפשרויות לטיפול באמצעות האינטרנט. הוא יעיל בעיקר לציבור שאין לו מושג, בדרך כלל, לגבי הפרטים. הוא פקח את עיני וזאת לאחר שנים שהייתי מטופלת בחלק מהשיטות הללו! בזכות התגובות של אנשים כאן (וחלק כמובן לשאלות שלי) בין אם על גבי הפורום או באופן פרטי, התחלתי להבין קצת יותר את הנושא שאתם דנים בו וחיים אותו - הרפואה המשלימה. אבל, לגמרי במקרה הגעתי לכאן. האמת היא שאין לי הרבה קשר עם דרור גרין, אבל בזכותו ובזכות הספר שכתב, הבנתי הרבה לגבי סוגי הטיפול שעשויים להתאים, ואלו שאינם מתאימים לי. אם קיים ספר בסגנון הזה, מעין ספר הדרכה לגבי הרפואה המשלימה כפי שקיימת כיום - ספר ידידותי שמפורטות בו שיטות טיפול משלימות נפוצות, סוגי מטפלים, סוגי תעודות, ותקציר ממוקד של כל שיטה - לא ידוע לי עליו, ואשמח לשמוע עליו. ברגע שיהיה קיים ספר כזה, והוא יהיה מפורסם ומוכר, 'בגובה העיניים', יש סיכוי טוב שיהיה סדר, בעיקר בציבור. רוב האנשים כאן במילא מכירים את התחום אז מבחינה מסוימת הוא פחות רלוונטי בשבילכם. יחד עם זאת, לפי מה שנשמע לי ואולי אני טועה - במילא רוב האנשים כאן עם או בלי תעודות מסוימות (כולל חוסר התואר הפורמלי) - מוכרים ומצליחים, אז למה לכם בעצם לעשות ספרון שכזה, כביכול.. לדעתי האדם הממוצע במילא לא יודע מספיק מהי כל טכניקה, הייתי שמחה לקרוא כאן על אנשים שיש להם עניין - למרות היותם מצליחים ומפורסמים בזכות עצמם, לקרב את הנושא לכלל החברה. הפורום הזה הוא מצויין - אבל הוא מגיע לחלק קטן מדי מהפוטנציאל - מכלל האוכלוסיה. בשביל לעשות שינוי לא מוכרחים תמיד ועדה ואיגוד, מספיקה יוזמה של אדם אחד. הציבור מחכה בסבלנות. אבל אל תטעו - הוא מחכה, לרגע שבו יהיה מי שירים את הכפפה, ויפרסם בצורה ממוקדת ספר עזר לאדם הממוצע, שאין לו מושג ירוק בנושאים שהם חלק מדרך החיים שבחרתם, ושלכם היא מובנת מאליה. לכאורה זהו מעשה נדיב וחסר ערך מוסף אבל אני מאמינה שיהיה יעיל בסופו של דבר גם כלכלית, באופן ישיר למי שיבצע אותו - וכמובן, באופן עקיף ע"י העלאת הרפואה המשלימה למודעות הציבורית, על כל השלכותיה, כולל אולי לחץ עתידי של הציבור לוועדה שתעשה סדר כלשהו, אחת ולתמיד, ע"י חקיקה מסודרת וברורה בדיוק בנושא הזה. לגבי הבקשה של LIRY1 - היה עוזר לדעת בפני מי את מציגה את החומר. מה המטרה שלך בעצם. מכיוון שאת מדריכה אני אצא מנקודת הנחה שקהל היעד שלך הם אנשים שמודעים לבריאות. אולי בגלל זה חשוב להדגיש שלאותם אנשים שמעוניינים באיש מקצוע, שעוסק ברפואה, תהיה דרך לאתר מבין כל האנשים שיש להם ידע כלשהו ברפואה משלימה, או אפילו תעודה מסוימת, איזה מכנה משותף כדי לבחור. או בקיצור: כדי לבחור בתבונה, צריך לעשות סדר. סדר עושים בין היתר ע"י חקיקה. את כל השאר כבר רשמו לפני.
 

ינוקא1

New member
היי לך !

יש המון ספרים כאלו גם בנושא של רפואה משלימה. כמו כן גם אם תכתבי באינטרנט שם של שיטת טיפול כלשהיא תגיעי עליה למידע. העניין הוא שאין פיקוח על כלום - את מחר יכולה ללמוד חודש בסין , לתלות על הדלת שלך שאת מטפלת ברפואה סינית עם תעודה שכתובות עליה כמה מילים בסינית. הציבור לא מבין כלום בנושא ואין מבחינתו הבדל בין חאפרים לבין אנשים שבאמת השקיעו. הציעו לי ואני מאמין שגם לכל אחד בפורום הזה תואר ד"ר לרפואה משלימה מאוניברסיטה בסרילנקה אם רק נשלם 10,000 ש"ח באינטרנט ונהיה בכמה קורסים דרך האינטרנט. אז את יכולה להיות אפילו ד"ר ! (למרות הפיתוי הגדול , אני חושב שזה סוג של לרדת לזנות - אז לא הלכתי על זה
) לכן אני חושב שהדבר הכי בסיסי הוא לקבוע הסמכות של 3 ו4 שנים שמקבילות לתואר ראשון , כפי שכבר קיימות היום בהרבה מקצועות , ושיהיה על זה פיקוח. כמו כן חשוב שכל מטפל כזה יעבור מבחן של משרד הבריאות שיבטיח את זה שהוא לא עושה שטויות שמסכנות חיים. זה יבדיל בין מטפלים רציניים ומקצועיים לבין "חובבים". אם רוצים הסדרה - אין לי ספק שזה צריך להיות הכיוון ולא מה שיש היום. אי אפשר גם לפקח על אלף ואחד סוגי הסמכות (כמו שמציעה אור) עם אלף ואחד פרקי זמן שונים ומליון שיטות שאף אחד לא מבין מה הן. אם רוצים הסדרה , צריך להיות פיקוח. ואם רוצים פיקוח , צריךם שהדברים יהיו כמה שיותר פשוטים , ומצד שני שלא יפגעו בגיוון וביופי של המקצוע.
 

koryz

New member
תודה על תגובתך

אני מודעת, לכך שבאופן כללי יש המון ספרים בנושא רפואה משלימה. אני מחפשת ספר - אם הוא קיים - שמפורטות בו במקביל ליתרונות גם את החסרונות שאתם טורחים להסביר כאן, בהסבר שהפתרון דורש חקיקה. ועד שאני הגעתי לכאן לא ידעתי למעשה - על כך שאין פיקוח, אם הייתי מודעת לכך בעבר יכול מאוד להיות שבין היתר הייתי מנסה להגיע למטפל ברפואה משלימה - בעיקר כי היה לי מושג מה המשמעות של סוגי מטפלים, ושיש הבדלים בתעודות הללו. למי שלא בא מרקע כשלכם זה ממש לא ברור מאליו! אני מסכימה עם מה שכתבה אור - לדעתי לא תגיעו להסכמה, ואגב הדיון וחילוקי הדיעות בנושא הם לא רק ביניכם, והם אינם חדשים. בחלק מהקישורים שטאו הוסיף קיימים חילוקי הדיעות של מטפלים משנת 2004, ואף קודם. מכיוון שגם היום לכם יש חילוקי דיעות, אני לא רואה סיבה לדאגה מעשית - אם עד היום לא הגיעו להסכמה גורפת, יש סיכוי טוב שבדרך הפעולה הזאת זה גם לא יקרה. ואולי מותר שיהיו לכם חילוקי דיעות. כאן, בניגוד למשל לטיפול הפסיכולוגי - שיש לו הכרה גבוהה יחסית אצל הציבור, וידוע לציבור שדרך קופת חולים והסדרים של רשויות למיניהן יש אפשרות לקבל טיפול מסובסד חלקית. המשמעות היא שלרוב מקבלים מתמחה או סטא'זר שהוא עובד בקופת חולים באופן זמני ורק לצורך התעודה ולכן התחלופה ויש יאמרו גם הרמה בהתאם. אבל - וזה חשוב, קיימות במקביל קליניקות פרטיות של מטפלים פרטיים, שידוע שהם לוקחים הרבה יותר כסף - למעשה הממוצע נע בין 200 ל-400 שח לשעה טיפולית, כלומר 50 דקות. גם פה יש מקום למשא ומתן וגמישות, אבל ברור לכולם מהי "רמתו" של אותו הפסיכולוג, נכון שגם כאן למרבית המטפלים - אם לא לכולם יש אתר שמפרט כמה שנים למדו ומה ההתמחויות שלהם כוללות. אבל הבסיס הוא להגיע דווקא למטפל שכזה, ללא שיטת ההימורים. והדבר הבסיסי כדי להגיע - הוא להיות מודע לדרך הזו. להכיר אתכם. אז, אם קיים ספר שמרכז בתוכו תחת קטגוריה כלשהי מידע אמין, מדויק וברור לציבור בנושא הרפואה המשלימה - כסיפרו של דרור גרין, לא ידוע לי עליו. ואשמח להתייחסות בנושא זה לא רק של יוסף - אם למישהו מכם יש מה לומר. במידה מסוימת, כמו שראוי כי מטפל מסביר למטופל לפני דקירה במחט מה הוא עושה, ובדרך רוכש את אמונו - יש היגיון בכך שהציבור - לפני שירוץ למטפלים ברפואה משלימה - ירצה לדעת במה אתם עוסקים. גם היום ניתן להגיע להבדלים בין מטפלים- אנשים שקיבלו תעודה ספציפית ובין אנשים שלמדו והשקיעו שנים - אבל שוב, תעודה של ד"ר להרבה אנשים נראית קורצת ורצינית וכביכול מעידה על אחד שלמד הרבה. לכן כאן חשובה במיוחד ההתערבות שלכם, מתוך המקור מבפנים שיודע מה הולך להעלות זאת למודעות. גם למען היוקרה של המקצוע בעתיד. אישית אני מוכרחה להוסיף שהדרך של הרפואה המשלימה נראית לי הרבה יותר - בגלל הרבה מאוד סיבות, וכמו שיוסף ציין באחת ההודעות למטפל שלמד מספר שנים יש ארגז כלים - שיטות רבות לטיפול ולא אחת, מה שבאופן יחסי בכלל מגדיל את האפשרות שלו כמטפל (ולא רק שלו) להציע משהו אישי שמתואם אישית למטופל. אילו הייתי מודעת בכלל לריבוי הגישות והטיפולים ברפואה המשלימה בעבר, להשקפת העולם שמאחוריה ובכלל להבדלים בין מטפל של תעודה לאחר קורס ואפילו מול אותה התעודה לאחר לימודים של מספר שנים - מאוד יכול להיות שהייתי מגיעה למטפל בשיטה הזו, הרבה יותר מוקדם. אני לא כאן כדי לעשות פרסום - לפחות לבינתיים - אבל חשוב לי להוסיף שכרגע אני נפגשת באופן קבוע עם מטפל באחת השיטות של הרפואה המשלימה, ולכן אני כן יכולה לדבר כרגע מתוך המקום של אדם שמתנסה בדרך ולא רק קורא עליה מבחוץ. ומאותה הסיבה ממש גם לי אין אינטרס להוציא קובץ או חומר מסודר - מעבר לכך שכמובן אין לי מספיק ידע בנושא הזה, בעיקר מכיוון שכן מצאתי את הנישה והמטפל שמדבר אלי. זה עשוי להיות קצת מביך לעיתים, באופן אישי לספר לחברות ומכרים על תכנים שעולים בטיפול כזה, ולפעמים אפילו להודות בפני קרובים שהולכים לטיפול - למרות שכאן יש את היתרון היחסי שזה לא נחשב "טיפול פסיכולוגי".. ויחד עם זאת בסביבה הקרובה אלי ולאנשים החשובים לי כן יש את המידע הזה, כי אני מעריכה אותם מספיק כדי לבטוח בהם ובכך שאם הם יודעים משהו זה נשאר איתם. ומובן שהם אינם מקבלים פירוט על התוכן עצמו. הרוב לא יודעים כמעט כלום בנושא כך שאפילו ההסבר הבסיסי מרתק אותם לשעות והופך אותי למקור מידע, גם אם מועט ומשוחד. ובנוסף - להאיר את עיניהם. חלק מאותם אנשים מגיעים בעצמם ומרוצה מאוד, ויש חלק שלא ילך לעולם, מסיבות שונות. זה בסדר מבחינתי, כי זה נעשה לפחות מתוך מידע ובחירה. בספר של דרור גרין ישנו פרק שלם שדן בסיכוני הטיפול הנפשי. אני חושבת שגם כאן - דווקא ספר או מקור מסודר כתוב, שהיה מדגיש באופן מסודר את חסרונותיה של הרפואה המשלימה כפי שהיא קיימת כיום, כולל כל מה שרשמתם בפורום - הבדלים בין התעודות, משך זמן הלימוד ואפילו להדגיש את הבדלי הגישות- כשיש לכולכם למרות זאת הרבה הסכמות משותפות על עקרונות כלליים - היה מבליט את הפערים ולכן גם את יתרונות המטפלים "הרציניים" ולפחות מבהיר את ההבדלים שבין תעודה לתעודה - ובאופן מיידי מעניק לכם את היוקרה וההכרה שמגיעות לכם.
 

0 אור 0

New member
כדאי לך להכנס לאתרים של האיגודים המקצועיים

בתחום, האם עוסקים רבות בכל הנושא של הסדרת התחום, תיקנונים וכד' אם זה לא בקישורים שנתן לך טאו , אז תתחילי כאן: http://www.altmedor.com/
 

koryz

New member
תודה אור

מעניין באמת איך הצלחתי עד היום להכנס לקישורים שונים ולא להגיע לאתר הזה. אבל, כמובן - לא בדקתי את כולם. יש שם המון חומר. אם אני אחכה עד שאסיים לקרוא את כולו לפני שאענה לך, יכול להיות שלא תקבלי תשובה בזמן הקרוב, אז לא סיימתי לקרוא - אבל זה מה יש. מצד מסויים.. הייתה בי היהירות לרשום כאילו שאני מבינה בתחום.. ואפילו את הבסיס שבבסיס אני לא ממש מכירה. אני מודה לך שצירפת את הקישור והתייחסת לדברי ברצינות. מצד שני, לא מוכרחים לדעת כיצד פועל הרכב כדי ליהנות מהנסיעה בו. מזל שכך. אגב, זה עדיין לא בהכרח סותר את ההצעה שלי, אלא מקביל אליה ואפילו יכול להשלים אותה. גם אם הכל (בהצעות האיגוד) יתקבל, אני לא בטוחה שיהיה קל לאנשים א. ליישם את ההגבלות, ו-ב. להבין אותם - במיוחד לאנשים שהם לא מהרקע. אבל זאת לא הנקודה. לדעתי, עצם זה שאני לא מכירה בכלל את האתר של הלשכה, ובכן זה כשלעצמו לא משנה, בטח שלא לכם, אבל אני כן מתעניינת באופן יחסי בתחום, ולכן נדמה לי שסביר להניח שיש אנשים רבים שאינם מודעים לכך. האם יכול להיות שאני מייצגת באופן מסוים את כלל הציבור? אני לא פוסלת את המטרה לרגע. פשוט נדמה לי שיש דרך נוספת להגיע לשם. כשאנשים יכירו את הרפואה המשלימה כמכלול בעיקר בחוגים שמלמדים מספר שנים כשיהיה ברור וידוע כי מטפל באירוודה, מטפל ברפואה סינית והומאופטיה (ובוודאי יש עוד) - התעודות שלהם, אפילו "ללא התואר", הם לימודי תעודה של 3-4 שנים! לכמה אנשים לדעתך שאינם בקיאים בתחום הזה, יש את המושג? ולהבדיל, כמה אנשים שהולכים למטפל שהוא פסיכולוג - אם נשאל אותם, לדעתך, יוכלו לומר בביטחון רב כי הם יודעים שהמטפל סיים לימודים של 4 שנים לפחות? זה נושא שמאוד מוכר, כביכול. כי מי לא שמע על רייקי, דיקור, ושיאצו, והילינג, ורואים פה ושם הצלחות יפות, ולא תמיד מי שמודע להצלחות מודע לתעודה של האדם, וגם אם כן - להבדלים בין זמן הלימודים שלו, וההתמחות אבל אז קוראים במקומות שונים על קורס רייקי של 4 מפגשים, קורס הילינג שמועבר ע"י מורה פרטי להנאת התלמיד, ואדם מהישוב לא בהכרח יודע שיש לימודים אחרים, שגם הם מכונים לימודי הילינג! מובן, שבראייה לאחור, בתור אחת שאוהבת לחשוב על עצמה כאדם יסודי אני חושבת, שלא באמת הייתי כזאת. אבל נעזוב כרגע אותי ואת החסרונות שלי בצד, ברשותך. הייתי יכולה - ואולי אמורה לחפש איזה ספר טוב, או לקרוא בעצמי על כל שיטה לבד. אבל יש המון. בזמנו שקלתי לעשות זאת, ואז הגעתי לאיזשהו אתר שהיו בו פשוט המון סוגי טיפולים, שעל חלקם אף לא שמעתי לפני. אין סוף לשיטות הטיפול הקיימות כמעט. ובכל זאת, יש לרפואה המשלימה בגדול מוניטין מעולה. ניסיתי פה ושם טיפול בדיקור, הילינג, דימיון מודרך, ועוד כל מני. ולכן היתה לי אולי את היהירות אבל את ההנחה - המוטעית, בדיעבד, שאני לפחות 'טעמתי' מהשיטה. יש קורסים להילינג, וגם לרייקי, ויש אפשרות להתמחות בהם בין היתר בלימודים של מספר שנים. לי ההבדל הזה לא היה ברור. כן, זהו פרט שולי, לכאורה, אבל אני באמת חושבת שכדאי לפחות לתת את הדעת על הנקודה הזו. האם יכול להיות שאני לא היחידה? האם יכול להיות, שמעבר לפורום הזה, האדם הממוצע לא באמת בקיא ב"הבדל הקטן" הזה? הבדל שפירושו עוד כמה שעות לימוד, קורסים, ניסיון מעשי ולימודי, השקעה של אדם במקצוע בהיבטים הכי עמוקים ומשמעותיים - השקעה אנרגטית של זמן ומאמץ וכמובן ההיבט הכספי. לעשות סדר - ולארגן תעודות מוכרות זה במידה מסוימת "לעשות סדר" -יכול להגיע ממקום של הבנה, שעכשיו המצב הוא "דורש סדר" ולעשות סדר - כלומר לארגן וועדה שתחליט על דרך ההכרה הרשמית, על כל השלכותיה - את זה, ממה שאני מבינה, לא אתם רוצים לעשות. ממה שנראה לי, ואתם יותר ממוזמנים לתקן אותי אם אני טועה - המטפלים רוצים בעיקר הכרה בהם, מבחינת המל"ג, או אחרים, בעוד שבאותו הזמן אותם אנשים מעדיפים לעסוק - ובצדק - באהבתם הגדולה ובתחום התמחותם העיקרי - הטיפול. מכאן, שאת הנושא החשוב לכם עליכם בעצם במידה מסוימת להפקיד בידי מישהו אחר. למה לא, בעצם? ואותו אדם אינו חייב להיות בהכרח מישהו שבקיא ברזי הרפואה המשלימה כעת כדי לארגן הכרה מוסדית. הוא יהיה חייב בזמן ההחלטה בפועל להיות מודע בעצמו, או להתייעץ עם אדם אחר שבקיא בתחום, אבל אין כל הכרח כי הוא יהיה לבדו, וכמו שמנהל בפועל אינו חייב לדעת את רזי תפקידו למעשה של כל עובד, במיוחד כשמדובר בעסק מצליח ומרובה תפקידים. לדעתי, כל עוד הציבור לא מודע לדקויות בין כל מטפל - וכל קורס מתיימר לתת "למסיימים בהצלחה" תעודה, ולרוב יכולת כלשהי לטפל. בשלב הראשון, צריך לעשות סדר. יותר מזה, צריך קודם כל לראות את המצב הקיים ולהזדעזע קשות, ולא אתם כי אתם מודעים לכך טוב במילא, אלא הציבור. במבט לעבר, מתי מוקמת בפועל וועדה שכזו? כמו שתמיד לאחר כישלון צורם - מלחמה שנכשלה, או אירוע פוליטי, חברתי או כלכלי בלתי נעים מוקמת וועדה לבדיקה - לפעמים יוצא, שלהיות במקום "רע", יכול להיות זרז כדי לצמוח. דווקא לפעמים כשהכל טוב אין סיבה לשנות, ולמזלנו מכיוון שיש הסכמה שיש צורך בשינוי ביניכם - נותר רק להעביר את ההכרה הזאת לציבור, שלו יש את הכוח לממש אותו, לדעתי, בפועל, אם ירצה. אבל כיצד יוכל לדעת האם הוא רוצה אם אפילו אינו מכיר בבעיה? כמו שהפסיכולוגים קיבלו כוח לאחר ההכרה, וכל "פסיכולוג" שהוא לא קליני יש לו את היוקרה הזו במידה מסוימת כי לא כולם בקיאים בהבדלי ההתמחויות, למרות זאת לרוב האנשים ידוע שהוא סיים תואר ראשון לכל הפחות, המשמעות הזאת היא לימודים של מספר שנים - וזה משהו שהוא לא מובן מאליו שידוע כרגע על כל מטפל מסיים ברפואה המשלימה. ומה שאני מציעה הוא לחשוב לרגע על הנקודה הזו.
 

ינוקא1

New member
יפה כתבת !

יש כל מיני ספרים , בינהם למשל הספר של ד"ר יונתן הלוי מנהל ביה"ח שערי צדק שבודק שיטות רפואה משלימה מהאספקט יותר של מחקרים , ומתאר אותן באופן כללי. (אני כמטפל לא הכי התלהבתי ממנו , אבל כספר לציבור זה בסדר).
 

koryz

New member
תודה יוסף

נחמד לראות שמישהו התיחס ישירות לשאלה שלי ואף השיג בדיוק את מה שביקשתי - מקור מידע לכל נושא הרפואה המשלימה. כמובן, אני שמחה לשמוע שאהבת את הכתיבה שלי. האם מכך אפשר להניח שאתה מסכים עם ההנחות וההצעות, או יותר נכון ההצעה - בתשובתי האחרונה לאור ונראה לי שאתה עשוי למצוא בה עניין, במיוחד בשלושת הפסקאות האחרונות, לגבי חשיבות ההכרה של הציבור בהבדלים הללו, כמטרה העיקרית הראשונה? ובאופן כללי, הייתי שמחה לאיזושהי התייחסות לתוכן, כולל גם כמובן חוסר הסכמה שלך אליו, במידה ויש. לגבי המלצתך - אני עד היום לא קראתי את הספר, ולא זכור לי שנתקלתי בו, למרות שזה כמובן לא אומר שזה כך. לצערי אף לא הצלחתי לעיין בו עד עכשיו, (מרגע ההמלצה) וזה לא שלא ניסיתי. יכול להיות שזו תהיה המטרה הבאה שלי. אגב, אני מניחה - ואולי שלא בצדק - כי בתור מטפל, ספרים ברמה שהיו מלהיבים אותך, בשבילי היו סינית, ואולי ספרון קטן שאותי היה מלהיב (נניח) יכול היה להבדיל, לשעמם אותך. מהבחינה הזאת אני לא מוטרדת. לכן, ואולי דווקא בשל כך בשבילי ספר כזה הוא נכס. אם יש לך עוד ספרים בנושא שאינך מתלהב מהם, אשמח לשמוע.
 
למעלה