בקשת עזרה
- פותח הנושא LIRY1
- פורסם בתאריך
מיסוד, רישוי וחקיקה
הנושא נדון רבות בפורומים שונים, החל בפורום זה וכלה בכנסת ישראל, זה למעלה מעשור. את יכולה לחפש בפורום זה ובפורומים דומים ולמצוא מידע רב - חלקו נכתב לפני חמש או עשר שנים ועדיין רלוונטי. להלן שלוש דוגמאות: הצעה לפרוייקט - והסבר קצר המשך הדיון על חקיקה ורישוי המל"ג קבע- אין תואר ברפואה משלימה
הנושא נדון רבות בפורומים שונים, החל בפורום זה וכלה בכנסת ישראל, זה למעלה מעשור. את יכולה לחפש בפורום זה ובפורומים דומים ולמצוא מידע רב - חלקו נכתב לפני חמש או עשר שנים ועדיין רלוונטי. להלן שלוש דוגמאות: הצעה לפרוייקט - והסבר קצר המשך הדיון על חקיקה ורישוי המל"ג קבע- אין תואר ברפואה משלימה
אולי יעזור
באתר שלי יש דף עם קישורים לסיפורים של אנשים שהבריאו מכל מיני דברים - תחת הכותרת סיפורי מבריאים. אולי יעניין אותך. הקישור לאתר בחתימה שלי. דבר נוסף : בעבר קבעתי כמה עקרונות פשוטים שלדעתי יוכלו להוות בסיס טוב להסדרה של התחום. פרסמתי אותם גם בפורום זה והם זכו להסכמה. שלחתיאותם גם לח"כ דר רחל אדטו במייל אך לא קיבלתי תשובה. העקרונות להלן : 1. יקבעו מסלולים מוכרים בני 3 שנים ו4 שנים בתחומים שונים. לא יעלה על הדעת שאדם אחרי קורס של חודשיים קורא לעצמו מטפל. מטפלים טובים היום ממילא עושים מסלולים כאלו של 3 ו4 שנים - הן ברפואה סינית , הן בנטרופתיה , הן בהומאופתיה , ברפלקסולוגיה ועוד. גם מטפלים בתחומים אחרים יוכלו לצבור נקודות זכות ולהשלים לימודים בתחומים נוספים של רפואה משלימה עד שיעמדו במכסה הנדרשת. 2. מכיוון שיש ברפואה משלימה זרמים רבים ושונים , יש לתת אוטונומיה לכל מכללה ללמד כל מה שהיא מעונינת ללמד לפי הקו היחודי לה. תהיה וועדה המורכבת מאנשי רפואה משלימה (מכל הזרמים) המוסמכת לאשר תוכניות לימודים. 3. משרד הבריאות יכין מבחן אחיד ברפואה מערבית , שכל בוגר מכללה כזאת יצטרך לעמוד בו. 4. אם המל"ג החליטה שהתואר לא יכול להיות אקדמי , אז שלא יהיה אקדמי. אבל שינתן תואר לבוגרי בתי ספר מוכרים העונים על הדרישות הנ''ל , שיהיה מקביל לתואר אקדמי לפי חוק. 5. אנשים שעשו קורסים קצרים (עיסוי וכדומה) יוכלו לטפל במסגרת פרטית , אך לא במסגרת ציבורית. כך ניתן תמריץ לאנשים לעבור את המסלול המלא.
באתר שלי יש דף עם קישורים לסיפורים של אנשים שהבריאו מכל מיני דברים - תחת הכותרת סיפורי מבריאים. אולי יעניין אותך. הקישור לאתר בחתימה שלי. דבר נוסף : בעבר קבעתי כמה עקרונות פשוטים שלדעתי יוכלו להוות בסיס טוב להסדרה של התחום. פרסמתי אותם גם בפורום זה והם זכו להסכמה. שלחתיאותם גם לח"כ דר רחל אדטו במייל אך לא קיבלתי תשובה. העקרונות להלן : 1. יקבעו מסלולים מוכרים בני 3 שנים ו4 שנים בתחומים שונים. לא יעלה על הדעת שאדם אחרי קורס של חודשיים קורא לעצמו מטפל. מטפלים טובים היום ממילא עושים מסלולים כאלו של 3 ו4 שנים - הן ברפואה סינית , הן בנטרופתיה , הן בהומאופתיה , ברפלקסולוגיה ועוד. גם מטפלים בתחומים אחרים יוכלו לצבור נקודות זכות ולהשלים לימודים בתחומים נוספים של רפואה משלימה עד שיעמדו במכסה הנדרשת. 2. מכיוון שיש ברפואה משלימה זרמים רבים ושונים , יש לתת אוטונומיה לכל מכללה ללמד כל מה שהיא מעונינת ללמד לפי הקו היחודי לה. תהיה וועדה המורכבת מאנשי רפואה משלימה (מכל הזרמים) המוסמכת לאשר תוכניות לימודים. 3. משרד הבריאות יכין מבחן אחיד ברפואה מערבית , שכל בוגר מכללה כזאת יצטרך לעמוד בו. 4. אם המל"ג החליטה שהתואר לא יכול להיות אקדמי , אז שלא יהיה אקדמי. אבל שינתן תואר לבוגרי בתי ספר מוכרים העונים על הדרישות הנ''ל , שיהיה מקביל לתואר אקדמי לפי חוק. 5. אנשים שעשו קורסים קצרים (עיסוי וכדומה) יוכלו לטפל במסגרת פרטית , אך לא במסגרת ציבורית. כך ניתן תמריץ לאנשים לעבור את המסלול המלא.
תודה לך !
בסך הכל אם תעשי עבודה טובה על הנושא את עושה שירות טוב הן לכלל הציבור והן לעם ישראל. העקרונות הללו לדעתי הם הדברים שיכולים להתאים גם לכלל קהילת המטפלים , וכאן בפורום הם זכו להסכמה רחבה. כמו כן בהמשך השרשור שהבאתי קודם (בקישור שבמילה "להלן" בתגובה הקודמת) יש עוד כל מיני הצעות. בהצלחה רבה !
בסך הכל אם תעשי עבודה טובה על הנושא את עושה שירות טוב הן לכלל הציבור והן לעם ישראל. העקרונות הללו לדעתי הם הדברים שיכולים להתאים גם לכלל קהילת המטפלים , וכאן בפורום הם זכו להסכמה רחבה. כמו כן בהמשך השרשור שהבאתי קודם (בקישור שבמילה "להלן" בתגובה הקודמת) יש עוד כל מיני הצעות. בהצלחה רבה !
אני לא זוכרת אם הערתי בפעם הקודמת
לגבי סעיף 2: משך ההכשרה צריך להיות מותאם לאופי הנושא הנלמד. לרפואה סינית ולנטורופתיה, אולי 4 שנים זה קצה המזלג. אבל ברפלקסולוגיה ושיאצו, השנה השלישית זה פיקציה של האיגודים שחושבים ששלוש שנים יותר מרשימות משנתיים. נתקלתי מקרוב ובפירוט בשני מקרים: 1. בתי ספר שלימדו בצורה כל כך שטחית את השנה הראשונה והשניה , שבאמת היה צריך שנה שלישית ורביעית. יצאלי לדבר עם בוגרי "מומחה" שלא ידעו את הדברים הכי בסיסיים שכל רפלקסולוג צריך לדעת, ואני לא מדברת על הבדלים בין השיטות. גם בקבוצה שלמדה אתי לבכיר היו כמה בנות שלמדו את שנה א' במכללה כזאת, ופשוט היינו צריכים לדחות את התחלת הלימודים לכמה חודשים, עלמנתשהן יוכלו לקבל סשן של השלמות (הן הכירו רק אתהשתקפות המערכות בגוף, ולא שמעו אפילו על האלמנטים, וגם לא א-ב של אבחון, או בנית אסטרטגית טיפול - שזה מה שלומדים בשנה א'). 2. בתי ספר רציניים שפותחים שנה שלישית ממלאים אותו בדרך כלל בכל מיני לימודי העשרה מתחומים שונים (למשל בשנה שלישית של שיאצו שידיד שלי למד לאחרונה הם קיבלו עיסוי תאילנדי, ברימה, מבוא לעיסוי שמנים ולשימוש בשמנים ועוד ) - שזה מאד חשוב לדעתי למטפל, ומעמיקאת הידע שלו,אבל לא שונה מבחינת ההעמקה ממטפל אחר שלא לקח את השנה השלישית והרביעית וממשיך להשתלם וללמוד. לדעתי, בתחומי הרפואה המשלימה, כמו שנעשה במקצועות אחרים, צריך להבדיל בין הלימודים הבסיסיים , שאורכם בהתאם לנדרש לאותו מקצוע, לבין השתלמויות להעשרה ולהתמחות - שחשיבותן גדולה מאד , אבל הןלא נלמדות במסגרת שנת לימודים מסודרת. דוגמא טובה לכך הן השתלמויות וסדנאות שנותן איגוד הרפלקסולוגיה שמאפשרות העמקה בתחום הנלמד מתוך זוית הראיה של רפלקסולוג.
לגבי סעיף 2: משך ההכשרה צריך להיות מותאם לאופי הנושא הנלמד. לרפואה סינית ולנטורופתיה, אולי 4 שנים זה קצה המזלג. אבל ברפלקסולוגיה ושיאצו, השנה השלישית זה פיקציה של האיגודים שחושבים ששלוש שנים יותר מרשימות משנתיים. נתקלתי מקרוב ובפירוט בשני מקרים: 1. בתי ספר שלימדו בצורה כל כך שטחית את השנה הראשונה והשניה , שבאמת היה צריך שנה שלישית ורביעית. יצאלי לדבר עם בוגרי "מומחה" שלא ידעו את הדברים הכי בסיסיים שכל רפלקסולוג צריך לדעת, ואני לא מדברת על הבדלים בין השיטות. גם בקבוצה שלמדה אתי לבכיר היו כמה בנות שלמדו את שנה א' במכללה כזאת, ופשוט היינו צריכים לדחות את התחלת הלימודים לכמה חודשים, עלמנתשהן יוכלו לקבל סשן של השלמות (הן הכירו רק אתהשתקפות המערכות בגוף, ולא שמעו אפילו על האלמנטים, וגם לא א-ב של אבחון, או בנית אסטרטגית טיפול - שזה מה שלומדים בשנה א'). 2. בתי ספר רציניים שפותחים שנה שלישית ממלאים אותו בדרך כלל בכל מיני לימודי העשרה מתחומים שונים (למשל בשנה שלישית של שיאצו שידיד שלי למד לאחרונה הם קיבלו עיסוי תאילנדי, ברימה, מבוא לעיסוי שמנים ולשימוש בשמנים ועוד ) - שזה מאד חשוב לדעתי למטפל, ומעמיקאת הידע שלו,אבל לא שונה מבחינת ההעמקה ממטפל אחר שלא לקח את השנה השלישית והרביעית וממשיך להשתלם וללמוד. לדעתי, בתחומי הרפואה המשלימה, כמו שנעשה במקצועות אחרים, צריך להבדיל בין הלימודים הבסיסיים , שאורכם בהתאם לנדרש לאותו מקצוע, לבין השתלמויות להעשרה ולהתמחות - שחשיבותן גדולה מאד , אבל הןלא נלמדות במסגרת שנת לימודים מסודרת. דוגמא טובה לכך הן השתלמויות וסדנאות שנותן איגוד הרפלקסולוגיה שמאפשרות העמקה בתחום הנלמד מתוך זוית הראיה של רפלקסולוג.
מסכים בהחלט.
עם זאת , למשך ההכשרה יש משקל מכריע בעיני. לא יתכן שאדם לומד 4-3 שנים הנדסת תוכנה , ולטפל באנשים הוא לומד בקורס מסג' של שלושה חודשים. לכן אני חושב שצריכים להיות מסלולים של 3 ו4 שנים , וגם אם עבור רפלקסולוגיה מספיקות שנתיים , אז צריך בשנה השלישית ללמד עיסוי רפואי , תנועה , הילינג וכו' וכו'. בעיני ההיכרות עם שיטות וטכניקות נוספות היא חשובה מאוד למטפל כדי שיבין שיש כמה דרכים לראות כל דבר - זה לא סתם בונוס , זה משהו שחשוב למטפל. כנ"ל לימוד של התנהלות כספית נכונה כעצמאי , כנ"ל העשרה ברפואה מערבית ועוד ועוד. לי אין שום בעיה למלא שנה שלישית בלימודים מועילים (ואפילו הכרחיים) למטפלים. העיקר זה שתהיינה 3 שנים או 4 ושיהיה מסלול מסודר. ברור שצריך להיות על זה פיקוח , ולכן כתבתי שיוקם גוף שזה יהיה תפקידו. אם רוצים לעשות הסדרה של הרפואה המשלימה אין מנוס מהקמת גוף כזה. הוא יוכל להיות מורכב אפילו מנציגי מכללות + נציגי סטודנטים + מטפלים וותיקים. הם יהיו אחראים לבקר במכללות , לראות את הרמה של המבחנים בכל מכללה , לאשר קורסים ותוכניות לימודים וכו' וכו'. אפשר אפילו לעשות שכל מכללה תהיה "אחראית" על מכללה אחרת , ויהיה נציג מטעם מכללה אחת שיבוא לביקורים אצל המכללה האחרת , אותו נציג יכתב דו"ח , והגוף הזה יהיה צריך להתיחס לדברים ולהכריע בהם.
עם זאת , למשך ההכשרה יש משקל מכריע בעיני. לא יתכן שאדם לומד 4-3 שנים הנדסת תוכנה , ולטפל באנשים הוא לומד בקורס מסג' של שלושה חודשים. לכן אני חושב שצריכים להיות מסלולים של 3 ו4 שנים , וגם אם עבור רפלקסולוגיה מספיקות שנתיים , אז צריך בשנה השלישית ללמד עיסוי רפואי , תנועה , הילינג וכו' וכו'. בעיני ההיכרות עם שיטות וטכניקות נוספות היא חשובה מאוד למטפל כדי שיבין שיש כמה דרכים לראות כל דבר - זה לא סתם בונוס , זה משהו שחשוב למטפל. כנ"ל לימוד של התנהלות כספית נכונה כעצמאי , כנ"ל העשרה ברפואה מערבית ועוד ועוד. לי אין שום בעיה למלא שנה שלישית בלימודים מועילים (ואפילו הכרחיים) למטפלים. העיקר זה שתהיינה 3 שנים או 4 ושיהיה מסלול מסודר. ברור שצריך להיות על זה פיקוח , ולכן כתבתי שיוקם גוף שזה יהיה תפקידו. אם רוצים לעשות הסדרה של הרפואה המשלימה אין מנוס מהקמת גוף כזה. הוא יוכל להיות מורכב אפילו מנציגי מכללות + נציגי סטודנטים + מטפלים וותיקים. הם יהיו אחראים לבקר במכללות , לראות את הרמה של המבחנים בכל מכללה , לאשר קורסים ותוכניות לימודים וכו' וכו'. אפשר אפילו לעשות שכל מכללה תהיה "אחראית" על מכללה אחרת , ויהיה נציג מטעם מכללה אחת שיבוא לביקורים אצל המכללה האחרת , אותו נציג יכתב דו"ח , והגוף הזה יהיה צריך להתיחס לדברים ולהכריע בהם.
יש ביעה מאד רצינית עם הרעיון הזה של מסלולים
כאלה, הוא ממסדר את התחום לכיוון האוניברסיטאי המרובע שלא תמיד מתאים לתחום שלנו. נכון שגם אחרי שלמדתי הנדסה באוניברסיטה המשכתי ללמוד כל החיים, אבל התואר הראשון נותן לך בסיס מלא. בדיוק כמו שהשנה הראשונה ברפלקסולוגיה (למדתי לפני שהתחילו עם המסלולים של השנתיים ) נתנה לי בסיס מלא להתחיל לעבוד. אבל אני, כמו רבים אחרים , הגעתי לתחום הזה מתוך אהבה ועניין ואני כל הזמן לומדת. רק כדי להמחיש על מה אני מדברת: כשהחלטתי להשלים לנטורופתיה ישבתי עם מנהל המכללה כדי לראות במה מכירים לי מלימודים קודמים - אז יש למשל משהו שנקרא העשרה, ובתוכו יכולה להיות גם היוגה. אני כבר עוסקת ביוגה, למעלה מ 40 שנה, ברצינות רבה ובהעמקה. אלא מה? אין לי אף תעודה. לעומת זה , בקאראטה עסקתי שנים מעטות, אבל בשתיים מתוכן הייתי אצל מורה שהשקיע בתעודות בסוף כל שנה - אז ההכרה ללימודים היתה דוקא על העיסוק שלי בשוטו קאי ולא על היוגה. גם ברימה, וגם עיסוי תאילנדי וגם את כל הסדנאות שאותו ידיד שלי לקח בשנה השלישית בשיאצו , כולם תחומים שלמדתי , בין אם עם תעודה ובין אם בלי תעודה בהרבה יותר העמקה ואורך מאשר הטעימה שהם קיבלו - אבל לאותו בחור יש תעודה של שנה שלישית ולי לא. האם הוא מטפל יותר מוסמך ועם יותר ידע ממני? ממש לא. ההבדל היחיד הוא שהוא למד בצורה מרוכזת כמו שעושים בתחילת קריירה, ואני למדתי בהדרגה ומתוך עניין להעמיק בכל תחום שלמדתי. רוב העיסוק שלי בתחומים רוחניים (מה שבסלנג של המכללות נקרא העשרה - וחשוב מאד לאיכות המטופל) בא לצורך האישי שלי, ולא לשם תעודות וחותמות. מהכרות עם הרבה מאד מטפלים, אני אישית חושבת שהדרך בה אני למדתי היא האידיאלית, והלימוד המרוכז הוא רע הכרחי נובע מזה שאנשים רוצים להקדיש תקופת זמן מוגדרת ללימוד מקצוע, ואז לקבל תעודה ולהתחיל לעבוד - במקום להיות במצב של לומדת תמידי כל החיים. מבחינת הפרנסה, מבחינת מיסוד זה כמובן נכון, אבל מבחינת האפשרות להעמיק, לספוג בהדרגה, לקבל את התכנים אחרי שכבר הגעת לדרגת בשלות מתאימה - הדרך ההדרגתית נכונה יותר. מה גם שדרך כזו מאפשרת ללמוד כל תוכן ותחום אצל המורה הטוב והמתאים ביותר - לא מישהו שבמקרה מלמד באותה מכללה באותו זמן. אז אין לי בעיה עם כך שמכללות מאפשרות את הדרך הפרקטית יותר - אבל יש לי בעיה עם כך שהצעה כמו שלך, שנשמעת טוב גם לכל עין ממסדת וממסדרת, לא תאפשר את המסלול הנכון יותר למטפלים רב תחומיים שהוא המסלול האיטי והאוסף ממקורות שונים.
כאלה, הוא ממסדר את התחום לכיוון האוניברסיטאי המרובע שלא תמיד מתאים לתחום שלנו. נכון שגם אחרי שלמדתי הנדסה באוניברסיטה המשכתי ללמוד כל החיים, אבל התואר הראשון נותן לך בסיס מלא. בדיוק כמו שהשנה הראשונה ברפלקסולוגיה (למדתי לפני שהתחילו עם המסלולים של השנתיים ) נתנה לי בסיס מלא להתחיל לעבוד. אבל אני, כמו רבים אחרים , הגעתי לתחום הזה מתוך אהבה ועניין ואני כל הזמן לומדת. רק כדי להמחיש על מה אני מדברת: כשהחלטתי להשלים לנטורופתיה ישבתי עם מנהל המכללה כדי לראות במה מכירים לי מלימודים קודמים - אז יש למשל משהו שנקרא העשרה, ובתוכו יכולה להיות גם היוגה. אני כבר עוסקת ביוגה, למעלה מ 40 שנה, ברצינות רבה ובהעמקה. אלא מה? אין לי אף תעודה. לעומת זה , בקאראטה עסקתי שנים מעטות, אבל בשתיים מתוכן הייתי אצל מורה שהשקיע בתעודות בסוף כל שנה - אז ההכרה ללימודים היתה דוקא על העיסוק שלי בשוטו קאי ולא על היוגה. גם ברימה, וגם עיסוי תאילנדי וגם את כל הסדנאות שאותו ידיד שלי לקח בשנה השלישית בשיאצו , כולם תחומים שלמדתי , בין אם עם תעודה ובין אם בלי תעודה בהרבה יותר העמקה ואורך מאשר הטעימה שהם קיבלו - אבל לאותו בחור יש תעודה של שנה שלישית ולי לא. האם הוא מטפל יותר מוסמך ועם יותר ידע ממני? ממש לא. ההבדל היחיד הוא שהוא למד בצורה מרוכזת כמו שעושים בתחילת קריירה, ואני למדתי בהדרגה ומתוך עניין להעמיק בכל תחום שלמדתי. רוב העיסוק שלי בתחומים רוחניים (מה שבסלנג של המכללות נקרא העשרה - וחשוב מאד לאיכות המטופל) בא לצורך האישי שלי, ולא לשם תעודות וחותמות. מהכרות עם הרבה מאד מטפלים, אני אישית חושבת שהדרך בה אני למדתי היא האידיאלית, והלימוד המרוכז הוא רע הכרחי נובע מזה שאנשים רוצים להקדיש תקופת זמן מוגדרת ללימוד מקצוע, ואז לקבל תעודה ולהתחיל לעבוד - במקום להיות במצב של לומדת תמידי כל החיים. מבחינת הפרנסה, מבחינת מיסוד זה כמובן נכון, אבל מבחינת האפשרות להעמיק, לספוג בהדרגה, לקבל את התכנים אחרי שכבר הגעת לדרגת בשלות מתאימה - הדרך ההדרגתית נכונה יותר. מה גם שדרך כזו מאפשרת ללמוד כל תוכן ותחום אצל המורה הטוב והמתאים ביותר - לא מישהו שבמקרה מלמד באותה מכללה באותו זמן. אז אין לי בעיה עם כך שמכללות מאפשרות את הדרך הפרקטית יותר - אבל יש לי בעיה עם כך שהצעה כמו שלך, שנשמעת טוב גם לכל עין ממסדת וממסדרת, לא תאפשר את המסלול הנכון יותר למטפלים רב תחומיים שהוא המסלול האיטי והאוסף ממקורות שונים.
מי כמוני יודע . . .
הרי חוץ ממני , עדיין אף אחד בעולם לא מכיר את שיטת הדיקור שלי. אני הרי המתנגד הכי קולני למבחנים שעושה האגודה לריפוי סיני , למשל , בגלל שאני חושב שעודף קיבעון עושה הרס לתחום כמו שלנו. אבל אם אנחנו מעונינים להסדיר , אז אנחנו צריכים להציע משהו. ואם יש לך אלטרנטיבה יותר טובה ממה שאני מציע אשמח לשמוע. התחום שלנו אכן מקובע הרבה פחות מתחומים אחרים , ומצד שני צריך להסדיר אותו. אז אני ניסיתי לחשוב על משהו שיאפשר מכסימום חופש ומינימום קיבעון , ומצד שני יתן הסדרה. וכאשר חשבתי על זה - יצאו לי העקרונות שכתבתי. הדרך היחידה להגיע להסדרה שתיתן מכסימום חופש היא לתת לכל מכללה אוטונומיה ללמד מה שהיא רוצה , ועם זאת לקבוע שכדי להוציא תואר מסודר נדרש פרק זמן מכובד. כמו כן שיהיה מבחן ברפואה מערבית מטעם משרד הבריאות שיבטיח שהמטפלים שיוצאים לשוק לא יעשו שטויות. לא ראיתי עדיין רעיון טוב יותר להסדרה שיתן יותר חופש וגיוון.
הרי חוץ ממני , עדיין אף אחד בעולם לא מכיר את שיטת הדיקור שלי. אני הרי המתנגד הכי קולני למבחנים שעושה האגודה לריפוי סיני , למשל , בגלל שאני חושב שעודף קיבעון עושה הרס לתחום כמו שלנו. אבל אם אנחנו מעונינים להסדיר , אז אנחנו צריכים להציע משהו. ואם יש לך אלטרנטיבה יותר טובה ממה שאני מציע אשמח לשמוע. התחום שלנו אכן מקובע הרבה פחות מתחומים אחרים , ומצד שני צריך להסדיר אותו. אז אני ניסיתי לחשוב על משהו שיאפשר מכסימום חופש ומינימום קיבעון , ומצד שני יתן הסדרה. וכאשר חשבתי על זה - יצאו לי העקרונות שכתבתי. הדרך היחידה להגיע להסדרה שתיתן מכסימום חופש היא לתת לכל מכללה אוטונומיה ללמד מה שהיא רוצה , ועם זאת לקבוע שכדי להוציא תואר מסודר נדרש פרק זמן מכובד. כמו כן שיהיה מבחן ברפואה מערבית מטעם משרד הבריאות שיבטיח שהמטפלים שיוצאים לשוק לא יעשו שטויות. לא ראיתי עדיין רעיון טוב יותר להסדרה שיתן יותר חופש וגיוון.
העקרונות שלך בגדול טובים מאד חוץ מהנקודה הזאת
והתיקון שאני מציעה הוא שמשך הלימודים יותאם לכל נושא, על פי הסכמה/המלצה של המומחים באותו תחום. כך למשל הסמכה לרפואה סינית והומאופתיה תהיב 4 שנים. לרפלקסולוגיה ושיאצו שנתיים, לעיסוק בעיסוי יהיו דרגות - מעסה ספא יסתפק בהסמכה של מספר חודשים לעיסויים הבסיסיים (שבדי, עיסוי רגליים, אביאנגה) , אבל מטפל בכיר בעיסוי ידרש לשנתיים או שלוש בהתאם להתמחות בה יבחר. השלמת התמחויות למטפל בנוסה בתחום קרוב (למשל מעיסוי רפואי לעיסוי ספורט או משיאצו לעיסוי תאלינדי) תתאפשר בהכשרה מקוצרת יותר. לא צריך להמציא את הגלגל, התקופות שאני מתארת הן מה שהתכנסו אליו בפועל במכללות הרציניות והמורים הרציניים בתחום. והבעיה שלנו היום, היא שאין הבדל בין מעסה רפואי שלמד במסלול הארוך למי שקיבל את התעודה בקורס מזורז של 3 חודשים במכללת צ'וקומוקו, או בין מטפל ברפואה סינית לבין מדקר שלמד בקורס מזורז בארץ או בחו"ל (ויש כאלו הרבה). אם הסדרת התחום תיקח את הקונצנזוס ואת הנחיות האיגודים כבסיס, ותשאיר בחוץ את המחפפים , אז עשינו כברת דרך נאה.
והתיקון שאני מציעה הוא שמשך הלימודים יותאם לכל נושא, על פי הסכמה/המלצה של המומחים באותו תחום. כך למשל הסמכה לרפואה סינית והומאופתיה תהיב 4 שנים. לרפלקסולוגיה ושיאצו שנתיים, לעיסוק בעיסוי יהיו דרגות - מעסה ספא יסתפק בהסמכה של מספר חודשים לעיסויים הבסיסיים (שבדי, עיסוי רגליים, אביאנגה) , אבל מטפל בכיר בעיסוי ידרש לשנתיים או שלוש בהתאם להתמחות בה יבחר. השלמת התמחויות למטפל בנוסה בתחום קרוב (למשל מעיסוי רפואי לעיסוי ספורט או משיאצו לעיסוי תאלינדי) תתאפשר בהכשרה מקוצרת יותר. לא צריך להמציא את הגלגל, התקופות שאני מתארת הן מה שהתכנסו אליו בפועל במכללות הרציניות והמורים הרציניים בתחום. והבעיה שלנו היום, היא שאין הבדל בין מעסה רפואי שלמד במסלול הארוך למי שקיבל את התעודה בקורס מזורז של 3 חודשים במכללת צ'וקומוקו, או בין מטפל ברפואה סינית לבין מדקר שלמד בקורס מזורז בארץ או בחו"ל (ויש כאלו הרבה). אם הסדרת התחום תיקח את הקונצנזוס ואת הנחיות האיגודים כבסיס, ותשאיר בחוץ את המחפפים , אז עשינו כברת דרך נאה.
אני חושב ש3 או 4
שנים זה משהו חיוני לאדם כדי שיצא מטפל. ומטפל טוב ואפילו מעסה טוב , לא יוצא אחרי 3 חודשים , ואפילו לא אחרי חצי שנה. הזילות של התחום בציבור הוא בין השאר בגלל משכי הכשרה קצרים - ואני מביא שוב את הדוגמה שלא יתכן שמישהו שלומד עבודה סוציאלית לומד 3 שנים , ותרפיסטית באומנות לומדת 3 שנים לתואר , ואפילו לליצנות רפואית יש היום תואר ראשון , פיזיותרפיה לומדים 4 שנים , כירופרקטיקה 7 שנים , מישהו שלומד מחשבים או ביולוגיה לומד 3 שנים ואילו אצלינו שזה לטפל באנשים זה חצי שנה שנתיים. זה אחד הדברים שיוצרים למקצוע תדמית מזלזלת. גם שם , אגב , לא משתמשים בכל מה שלומדים. אבל עצם זה שאנשים לומדים זמן ממושך ומשקיעים נותן למקצוע יוקרה , ונותן לאנשים מומחיות. אני בעד מסלולים רציניים של 3 שנים מינימום , כולל הכשרה רפואית מערבית רחבה , כל מטפל לדעתי צריך שיהיו לו כ2-3 שיטות טיפוליות (מינימום) - זה מקצועיות ! כמו כן הייתי מודע למה שכתבת , ולכן כתבתי שאנשים יוכלו לטפל גם אחרי קורסים קצרים במסגרות פרטיות ורק כדי לטפל במסגרות ציבוריות (קופ"ח , בתי חולים וכו') יתקבלו רק בוגרי מסלולים כאלו. כך מצד אחד לא נפגע בפרנסתם של אנשים , לא נפגע ביכולת של אנשים לתרגל ולהתמקצע , מצד שני ניצור תמריץ שיגרום לאנשים להיות מקצועיים ורציניים.
שנים זה משהו חיוני לאדם כדי שיצא מטפל. ומטפל טוב ואפילו מעסה טוב , לא יוצא אחרי 3 חודשים , ואפילו לא אחרי חצי שנה. הזילות של התחום בציבור הוא בין השאר בגלל משכי הכשרה קצרים - ואני מביא שוב את הדוגמה שלא יתכן שמישהו שלומד עבודה סוציאלית לומד 3 שנים , ותרפיסטית באומנות לומדת 3 שנים לתואר , ואפילו לליצנות רפואית יש היום תואר ראשון , פיזיותרפיה לומדים 4 שנים , כירופרקטיקה 7 שנים , מישהו שלומד מחשבים או ביולוגיה לומד 3 שנים ואילו אצלינו שזה לטפל באנשים זה חצי שנה שנתיים. זה אחד הדברים שיוצרים למקצוע תדמית מזלזלת. גם שם , אגב , לא משתמשים בכל מה שלומדים. אבל עצם זה שאנשים לומדים זמן ממושך ומשקיעים נותן למקצוע יוקרה , ונותן לאנשים מומחיות. אני בעד מסלולים רציניים של 3 שנים מינימום , כולל הכשרה רפואית מערבית רחבה , כל מטפל לדעתי צריך שיהיו לו כ2-3 שיטות טיפוליות (מינימום) - זה מקצועיות ! כמו כן הייתי מודע למה שכתבת , ולכן כתבתי שאנשים יוכלו לטפל גם אחרי קורסים קצרים במסגרות פרטיות ורק כדי לטפל במסגרות ציבוריות (קופ"ח , בתי חולים וכו') יתקבלו רק בוגרי מסלולים כאלו. כך מצד אחד לא נפגע בפרנסתם של אנשים , לא נפגע ביכולת של אנשים לתרגל ולהתמקצע , מצד שני ניצור תמריץ שיגרום לאנשים להיות מקצועיים ורציניים.
ודבר נוסף
אני לא חושב שצריך דווקא המלצות של "המומחים מאותו תחום". הסיבה היא שכדאי לאפשר פיתוח של שיטות חדשות , וגם באותה שיטה קיימות כמה אסכולות (ברפואה סינית למשל יש TCM , 5 אלמנטים , סטמס אנד ברנצ'ס וכו') - לכן אני בעד לתת אוטונומיה לכל מכללה מה היא רוצה ללמד ואיך. רק שתהיה וועדה שתבדוק את תוכניות הלימודים וכו' והיא תהיה מורכבת מאנשי רפואה משלימה שיראו האם יש הגיון בתוכניות ובשיטה ואם צריך יציעו שיפורים וכו'.
אני לא חושב שצריך דווקא המלצות של "המומחים מאותו תחום". הסיבה היא שכדאי לאפשר פיתוח של שיטות חדשות , וגם באותה שיטה קיימות כמה אסכולות (ברפואה סינית למשל יש TCM , 5 אלמנטים , סטמס אנד ברנצ'ס וכו') - לכן אני בעד לתת אוטונומיה לכל מכללה מה היא רוצה ללמד ואיך. רק שתהיה וועדה שתבדוק את תוכניות הלימודים וכו' והיא תהיה מורכבת מאנשי רפואה משלימה שיראו האם יש הגיון בתוכניות ובשיטה ואם צריך יציעו שיפורים וכו'.
תבדיל בין יוקרה למומחיות
בין דעת קהל לבין מקצועיות, אני בהחלט לא חושבת שהרמה שלי היום מקבילה לרמה שהיתה לי חודשיים אחרי שגמרתי ללמוד, אני אפילו מסכימה שחלק מזה נובע מקורסים ולימודים אחרים שעשיתי בתחום לא 3 שנים אלאקרוב ל 12 און -אוף) אבל לא הכל, ואולי אפילו לא החלק המשמעותי. יתירה מזו, אני חושבת שאיכות הלמידה שלי היתה פי כמה וכמה יותר גבוהה, דוקא בגלל שהלימודים נעשו שלא ברצף. ישבתי בקורס של צמחי מרפא יחד עם אנשים משנה א' ב' של לימודי נטורופתיה, שנאלצו ללמוד את הקורס הזה בלי שיש להם רקע מספיק כי רק ככה הוא משתלב להם בתוכנית ה 4 שנתית - אז הם ישבו פעורים לגמרי, לא הבינו את רוב הדברים, שאלו כל הזמן שאלות מעכבות לא רלבנטיות, בעוד שאני עם הרקע שלי בשמנים ועם התחביב של צמחי מרפא מזה 30 שנה, ועם הרקע הטיפולי הפקתי מהקורס הזה ידע ושיטות חשיבה ואבחון לא יסולאו בפז. הקורס פשוט התחלק לשתי קבוצות - קבוצה של אנשים כמוני , מטפלים עם רקע, שלמדו וקבוצה אחרת, שלדעתי אולי יבינו מה למדו בקורס הזה בסוף לימודי התזונה. רובם אגב היו מודעים לזה. כמו שאמרתי, אני לא נגד זה שמי שחייב מטעמים פרקטיים ללמוד במסלולים לחוצים כאלה, יעשה זאת - אבל מכיוון שזה פוגע ברמת ההעמקה והלמידה, אז בודאי שאין להפוך זאת למסלול מחייב. מבחינתי , אין לי שום בעיה שיטפל בי רפלקסולוג שלמד רק רפלקסולוגיה ולא גם עיסוי או תזונה או צמחי מרפא - השיטה הזו עומדת בפני עצמה והיא מעולה. אין לי שום בעיה שיטפל בי מעסה שלמד רק עיסוי והתמחה בו - ולימודים של שנתיים שממוקדים במסלול אחד של עיסוי - כמו למשל עיסוי רפואי או עיסוי תאילנדי - הם מעמיקים דיים ומספיקים. לא חושבת שמישהו שילמד שנה נוספת של כל מיני דברים רק בשביל התעודה ידע מזה יותר במקצוע הזה, ומי שישאר מטפל, ימשיך ויעמקי או במקצוע שלו או בדברים נוספים - ויהפוך למטפל טוב יותר.
בין דעת קהל לבין מקצועיות, אני בהחלט לא חושבת שהרמה שלי היום מקבילה לרמה שהיתה לי חודשיים אחרי שגמרתי ללמוד, אני אפילו מסכימה שחלק מזה נובע מקורסים ולימודים אחרים שעשיתי בתחום לא 3 שנים אלאקרוב ל 12 און -אוף) אבל לא הכל, ואולי אפילו לא החלק המשמעותי. יתירה מזו, אני חושבת שאיכות הלמידה שלי היתה פי כמה וכמה יותר גבוהה, דוקא בגלל שהלימודים נעשו שלא ברצף. ישבתי בקורס של צמחי מרפא יחד עם אנשים משנה א' ב' של לימודי נטורופתיה, שנאלצו ללמוד את הקורס הזה בלי שיש להם רקע מספיק כי רק ככה הוא משתלב להם בתוכנית ה 4 שנתית - אז הם ישבו פעורים לגמרי, לא הבינו את רוב הדברים, שאלו כל הזמן שאלות מעכבות לא רלבנטיות, בעוד שאני עם הרקע שלי בשמנים ועם התחביב של צמחי מרפא מזה 30 שנה, ועם הרקע הטיפולי הפקתי מהקורס הזה ידע ושיטות חשיבה ואבחון לא יסולאו בפז. הקורס פשוט התחלק לשתי קבוצות - קבוצה של אנשים כמוני , מטפלים עם רקע, שלמדו וקבוצה אחרת, שלדעתי אולי יבינו מה למדו בקורס הזה בסוף לימודי התזונה. רובם אגב היו מודעים לזה. כמו שאמרתי, אני לא נגד זה שמי שחייב מטעמים פרקטיים ללמוד במסלולים לחוצים כאלה, יעשה זאת - אבל מכיוון שזה פוגע ברמת ההעמקה והלמידה, אז בודאי שאין להפוך זאת למסלול מחייב. מבחינתי , אין לי שום בעיה שיטפל בי רפלקסולוג שלמד רק רפלקסולוגיה ולא גם עיסוי או תזונה או צמחי מרפא - השיטה הזו עומדת בפני עצמה והיא מעולה. אין לי שום בעיה שיטפל בי מעסה שלמד רק עיסוי והתמחה בו - ולימודים של שנתיים שממוקדים במסלול אחד של עיסוי - כמו למשל עיסוי רפואי או עיסוי תאילנדי - הם מעמיקים דיים ומספיקים. לא חושבת שמישהו שילמד שנה נוספת של כל מיני דברים רק בשביל התעודה ידע מזה יותר במקצוע הזה, ומי שישאר מטפל, ימשיך ויעמקי או במקצוע שלו או בדברים נוספים - ויהפוך למטפל טוב יותר.
ועוד משהו
כל הלימוד לשם תואר "מומחה, וכאלה הוא לדעתי על חשבון למידה לשם העמקה והתמקצעות. יש למשל אנשים שמתהדרים בתואר ד"ר. כשכל מה שהתואר הזה אומר הוא שהם שילמו 5000$ וכתבו עבודה קטנה - לו היה לי כסף מיותר, גם לי כבר היה מזמן את התואר הזה כי למדתי במקום ובתוכנית שמוכרת על האוניברסיטאות הללו בחו"ל. להמון אנשים זה משחק. האם זה רציני? האם אנחנו כאנשי רפואה משלימה צריכים לעודד את הזיוף הזה, או להציף את הערך האמיתי, ואת האיכות האמיתית שמעבר לנייר ולמחקר?
כל הלימוד לשם תואר "מומחה, וכאלה הוא לדעתי על חשבון למידה לשם העמקה והתמקצעות. יש למשל אנשים שמתהדרים בתואר ד"ר. כשכל מה שהתואר הזה אומר הוא שהם שילמו 5000$ וכתבו עבודה קטנה - לו היה לי כסף מיותר, גם לי כבר היה מזמן את התואר הזה כי למדתי במקום ובתוכנית שמוכרת על האוניברסיטאות הללו בחו"ל. להמון אנשים זה משחק. האם זה רציני? האם אנחנו כאנשי רפואה משלימה צריכים לעודד את הזיוף הזה, או להציף את הערך האמיתי, ואת האיכות האמיתית שמעבר לנייר ולמחקר?
זו לא השאלה.
העניין הוא מאוד פשוט - צריך הסדרה ! המצב היום הוא שאין לציבור שום דרך להבחין בין מטפל ראוי לאחד שלא. התעודה שלי היום אחרי לימודי 4 שנים רפואה סינית 4 ימים בשבוע ,8 שעות אקדמיות ליום , איננה שווה כמעט כלום "בחוץ" , ומבחינת הרבה אנשים אני בסך הכל "מסג'יסט". אני מציע מקל וגזר - הגזר - שהתעודות שלנו תהיינה שוות לתעודות של תואר ראשון. המקל - שנצטרך להשקיע בלימודים של 3 שנים. בכל תואר ראשון ולא משנה איזה , לומדים פה ושם דברים לא קשורים. (מה גם שכאן אין לי בעיה למלא גם 5 שנים בלימודים קשורים). אני חושב שהעקרונות שהצעתי הם פשוטים , הם הגיוניים , ואם רוצים הסדרה אין דרך יותר טובה מהם. כל הסדרה אחרת תהיה מסובכת יותר , תהיה פתח למטפלים לא ראויים , תנציח מצב בו מטפלים שלמדו 4 חודשים ומטפלים שלמדו 4 שנים נחשבים אותו דבר.
העניין הוא מאוד פשוט - צריך הסדרה ! המצב היום הוא שאין לציבור שום דרך להבחין בין מטפל ראוי לאחד שלא. התעודה שלי היום אחרי לימודי 4 שנים רפואה סינית 4 ימים בשבוע ,8 שעות אקדמיות ליום , איננה שווה כמעט כלום "בחוץ" , ומבחינת הרבה אנשים אני בסך הכל "מסג'יסט". אני מציע מקל וגזר - הגזר - שהתעודות שלנו תהיינה שוות לתעודות של תואר ראשון. המקל - שנצטרך להשקיע בלימודים של 3 שנים. בכל תואר ראשון ולא משנה איזה , לומדים פה ושם דברים לא קשורים. (מה גם שכאן אין לי בעיה למלא גם 5 שנים בלימודים קשורים). אני חושב שהעקרונות שהצעתי הם פשוטים , הם הגיוניים , ואם רוצים הסדרה אין דרך יותר טובה מהם. כל הסדרה אחרת תהיה מסובכת יותר , תהיה פתח למטפלים לא ראויים , תנציח מצב בו מטפלים שלמדו 4 חודשים ומטפלים שלמדו 4 שנים נחשבים אותו דבר.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.