בקשת עזרה

[הבלiנדינית הסiדית]

בקשת עזרה

בני בן 8 וחצי. מתחילת דרכו בבי"ס היו לו קשיים רבים ומורתו נקטה בשיטות שלדעתי החמירו את מצבו הלימודי והחברתי. כיום בני כמעט ואינו מתפקד בכיתה, מלבד משיעורי חשבון. הילד בכיתה ג' ועדיין לא שולט בקריאה. הוא יושב בכיתה בלא מעשה ובוהה בחלל. לא כותב דבר ולא מבצע משימות הניתנות בכיתה. נראה כאילו הוא מוותר לעצמו. בבית- הוא לא מוכן להכין שיעורי בית אלא אם יושבים לידו (ואז הוא עושה את הדברים בצורה מצוינת ובלי עזרה). מצבו לא טוב... לצערי המצב בבית מחמיר ואני מרגישה שאין לי כלים להתמודד איתו. כל יום הופך להיות שדה קרב. מאבק שלא נגמר. אני מרגישה שאני מותשת. הילד לא לוקח אחריות על דבר ובנוסף לכל אני צריכה להיות השעון הדובר במהלך כל היום... בבוקר אני צריכה להגיד לו מה לעשות בכל דקה ודקה, בצהריים כנ"ל ובערב כנ"ל. בסוף היום אני מרגישה שעוד רגע אני אתפוצץ... אשמח לאיזשהו טיפ על מנת לגרום לילדי לקחת אחריות על סדר יומו ולעשות את זה בעצמו. אגב- ניסיתי כבר להעלות את סדר היום בכתב ולתת לו לנסות לעקוב בעצמו- זה לא עבד

בנוסף- אשמח לשמוע עצות איך לגרום לילד לאתגר את עצמו ולא לוותר... תודה רבה

 

[גרא.]

הבלונדינית הסודית,מאד סביר להניח שקשיי הלמידה

של בנך,הם ביטוי של ליקויי למידה,שלא אובחנו.יתכן גם ליקויי שמיעה וראייה,בדרך כלל בעייה של מיקוד ראייה. מנסיוני עם לא מעט ילדים במצב דומה בכיתות הראשונות של בי"ס,אחרי אבחון פסיכודידקטי,נחשפות הסבות לקשיי הלמידה,לרוב ליקויי למידה המזכים את הילד לקבל התאמות (הקלות) בדרכי ההיבחנות והלמידה בשיעורים ובמבחנים.וזה יחד עם שנוי שיטת הלמידה והתאמתה ליכולת הילד.מה שעלייך לעשות,ובהחלט לא ברור מדוע זה לא נעשה עד עתה,לפנות כבר מחר להנהלת ביה"ס בבקשה להורות לפסיכולוגית ביה"ס להפגש עם הילד,לצפות עליו בכתה,ולעשות לו כמה שיותר מהר בדיקה פסיכודידקטית.ממך כאם אפשר לבקש שהילד יעבור בהקדם בדיקות ראייה ושמיעה בקופ"ח או באופן פרטי בכדי לזהות ולטפל במידת הצורך בכל קושי שיתגלה,באם יתגלה.מה שלרוב קורה,כאשר הסבות לקשיי הלמידה מתגלות,והילד זוכה לקבל את[ העזרה המתאימה,חל שפור של ממש במוטיבציה ללמוד,ובהשגים.

 

[הבלiנדינית הסiדית]

מר גרא היקר

אמנם לא פרטתי את כל קורות השנתיים האחרונות לפרוטרוט ואת כל התהליכים אותם עברנו אבל, כפי שכתבתי בנושא ההודעה, ביקשתי עזרה ולא ביקורת! אכן הילד עבר בדיקת ראיה ושמיעה ונמצא כי הכל תקין. הוא נפגש עם מורה להוראה מתקנת פעם בשבוע ומקבל עזרה. הוא נפגש עם פסיכיאטר כדי לקדם את נושא האבחון להפרעות קשב. התהליך הוא איטי והייתי צריכה קצת תמיכה, עידוד ועצה לגבי סדר היום המתיש שאני חווה איתו. אני מודה לך על תשומת הלב.

 

[גרא.]

הבלונדינית הסודית,מותר לי להתפלא מדוע ילד

המתקשה בקריאה עוד בגיל שמונה וחצי,לא עבר אבחון מתאים להערכת קשיי הלמידה שלו.זו אינה ביקורת שיפוטית,אלא מחאה בשם הילד עצמו שאינו מסוגל להבין ולהכיר את קשייו.וסוחב את קשייו זו השנה השלישית בביה"ס.אם נפגעת מסגנון הכתיבה,אין לי אלא להצטער על כך.

 

[יעל ניסן]

להערכתי

שניכם - את והבן - זקוקים להדרכה ולתמיכה שמקבלים אנשים המתמודדים על הפרעות קשב ולקויות למידה. הכנסי לאחד הפורומים כאן בתפוז והחלי לשאול אנשים שמתמודדים כמוך מה עשו ולאן פנו. כמו כן תמצאי בפורום שלל טיפים, הפניות למטפלים וקישורים מועילים.

פורום לקויות למידה ואסטרטגיות http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ForumPage.aspx?ForumId=555&r=1 פורום הפרעות קשב http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?forumId=201

 

[הבלiנדינית הסiדית]

תודה רבה על העצות

אכן אנסה את הפורומים הללו. תודה רבה

 

[dovk]

בלונדינית...

המצב שאת מתארת מוכר לנו מאוד. הבת שלנו, בת 16 היום, סיימה את גן החובה כמו כל ילד רגיל, אבל כשנכנסה לכיתה א' פתאום הרימה ידיים, הפסיקה ללמוד, לא עשתה שעורים, נדבקה לטלביזיה באופן חולני... בתהליך ארוך מאוד, שכלל איבחונים (ADD קל), נסיונות עם ריטלין (סירבה לקחת), טיפול פסיכולוגי שלה, יעוץ לנו ומה לא, הבננו שהליקוי זה חלק קטן מהקושי שלה - הדינמיקה בבית כיוונה אותה לרצות להשאר ילדה קטנה ("שעון דובר", העצמת חוליים, תמיכה רבה מדי ועוד) לא קשה לשנות דברים כאלה (אני מתכוון להתנהגות ההורים), אבל בעבודה קשה ואיטית המצב השתפר. הבית לא צריך להיות שדה קרב, הילד לא מכין שיעורים - שייקח אחריות (תוך התייעצות עם היועצת, להמריץ את המורים ללחוץ עליו). שוה להשקיע בגבולות, בחלק מהמקרים באופן מלאכותי, כשאפשר. חשוב מאוד ששניכם תהיו מתואמים ועיקביים, וחשוב מאוד שלא לכעוס על הילד. תעודדי אותו ללכת חזק על משהו שהוא אוהב (הבת שלנו אוהבת בגדים, אופנה וכאלה, ולמרות שזה מאוד "בזוי" בעינינו, הבאנו לה, למשל, גליונות "ווג". פתאום היא מתאמצת לקרוא אנגלית... ויודעת! לא צריך להגיד לילד כל דקה מה לעשות, אלא לקבוע יעד - בשעה X אתה יוצא לבית הספר, מוכן או לא. לא יצאת, תישאר בביית, אבל באיזשהו תנאי מגביל שזה לא יצא כיף. חולה? תישאר במיטה.... כאלה. בהצלחה ונשמח להתעדכן!

 

[הבלiנדינית הסiדית]

תודה רבה!!!!

אני מודה לך מאוד על השיתוף, העזרה, העצות, האוזן הקשבת, הזמן שהקדשת כדי לענות לי ועל כך שלא שפטת אותי. דבריך הראו לי את האור בקצה (הרחוק

) של המנהרה. אני אנסה ליישם... מאחלת שמחה ואושר. ושוב- תודה