בקשת עזרה לadhd

[י1ו2נ3]

בקשת עזרה לadhd

ערב טוב, בני בן ה-6 החל ללמוד בכתה א. כבר ביום השני ללימודים קראו לי לבוא לקחת את הילד הביתה מאחר והוא בורח מן הכתה מציק לילדים אינו יושב בשולחן. לאחר שקראתי על בעיית הADHD הבנתי באופן ברור כי בני סובל מן הבעיה בצורה חמורה ביותר. למרות שנרשמתי לפני כ-4 חודשים למכון התפתחות הילד אני עדיין בהמתנה, נלחמת ונאבקת בכל דרך שאני יודעת אם זה בהתייחסות מצד בית הספר, פסיכולוג בית הספר מכון התפתחות הילד, ואולם נראה כי לאף אחד לא מוזיז, למרות שהילד כבר כשבוע לא הולך לבית הספר, וסובל מאוד מאחר ואחותו התאומה הולכת לכתה א´. אולם הילד מסרב אפילו להכנס לכתה לבקר את החברים. בקשתי היא להדרכה, מה עליי לעשות ומהם זכויות הילד עליו עלי להלחם על מנת שיאובחן כראוי והחשוב מכל יטופל כראוי גם המסגרת מערכת החינוך בתודה מראש.

 

[shlomit s]

ערב טוב לך,

זה באמת פתרון מעולה : הילד בבית ואין שום בעיה!!!האמנם?! אסור שיקרה דבר כזה, יהיה עליך לאסוף את כל הכוחות שלך ולעמוד על הזכויות של ילדך, זכותו ללכת לבית הספר (וגם חובתו:חוק חינוך חובה-להזכירך...) נסי לכנס את הנוגעים בדבר בבי"ס להסביר שמודעים לבעיה של הילד והוא כרגע בתהליך של אבחון וכו, אם יהיה צורך ידעי גם את מח´ החינוך בעיריה... אומר לך את האמת בני עכשיו בכיתה ו´, בשנה שעברה קראו לנו לקחת אותו כל שני וחמישי ואנחנו פשוט סרבנו!!! יש הרבה ילדי ADHD במע´ החינוך ומשום מה המורים לא יודעים איך לנהוג איתם לא מדריכים אותם, אז את תהיי זו שתצטרך להדריך את המורה ובית הספר. טוב שכבר עכשיו את יודעת מה יש לבנך, ותוכלי לעזור לו כבר מתחילת דרכו במע´ החינוך, והדרך עוד רבה ...שנה טובה ובהצלחה!!! נ.ב. אני קוראת שוב את מה שכתבתי לך,זה נשמע לי מאד כועס.ואני אכן כועסת מאד. יחד עם זאת חשוב לי להגיד לך שאני איתך, מבינה את התחושה הקשה לגבי היחס של המערכת,מאחלת לך הרבה כוח את תזדקקי לו.

 

[זהבה נ]

שלום לך וברוכה הבאה לקהילתנו

מה שאת מתארת בפניתך מעורר אצלי שאלות רבות, אבל לא אשאל אותן כי אני חושבת שזה לא המקום. דבר אחד מאוד חשוב, לא להמתין שתתעורר אצל הילד שלך דחיה כל כך גדולה לבית הספר, במקום הזה שנקא בית ספר, הילד יבקר שנים רבות והתחלה כזו לא טובה ובמיוחד לא עבורו. לכן, מהר קבעי פגישה עם מנהל/ת בית הספר והיועצת, ותבקשי שפסיכולוג/ית בית הספר תשתתף בפגישה. מטרת הפגישה צריכה להיות כיצד בית הספר ואתם ההורים משתפים פעולה ועוזרים על ידי כך לבנך. בקשר לזמן המתנה ארוך מאוד במכון להתפתחות הילד, זה דבר ידוע שבגלל לחץ אז ממתינים לעים אפילו יותר מחצי שנה בתורים אינסופיים, אני אישית ממליצה להורים לא להמתין כל כך הרבה זמן ולערוך אבחונים באופן פרטי למרות שאני יודעת שזה כרוך בתקציב יקר מאוד. אבל בכל קופת חולים יש רופא נוירולוג או פסיכיאטר שאפשר לפנות אליו במצבים של SOS , את יכולה לנסות. אין דבר כזה שילד לא הולך לבית הספר, זה בניגוד לחוק חינוך חובה, אם בית הספר לא משתף פעולה אתכם ההורים, אז בררו מי המפקחת של החינוך המיוחד וקבעו עמה פגישה במשרד החינוך, ככמו שכבר הוצע לכם פנו גם למחלקת החינוך, לילד שלכם מגיע ללמוד בזכות ולא בחסד. בנוסף, מעניין אותי איך היה עד היום בגן???, האם לא התעוררו אז קשיים התנהגותיים בתקופה המוקדמת???, הפרעת הקשב לא מתחילה בכיתה א´, יש לה סימנים מוקדמים בתקופת הגן ואפילו לעתים קרובות טרום הגן. מה היה המצב בגנים?. אני מבינה מאוד את תחושותייך הקשות,ודואגת מאוד גם כמה קשה הילד שלך מרגיש, הרי כל החברים שלו ואחותו התאומה נמצאים כל יום בבית הספר והוא לא, זה בטח מאוד קשה עבורו רגשית, זכרי, "אין ילד שלא רוצה להצליח" לעומת זאת יש ילד שמאוד קשה לו להצליח והוא צריך יותר עזרה מילדים אחרים. אני מבטיחה לעזור לך ככל שאוכל בדבר זכויותיכם. מצפה לתשובתך.

 

[דליה.ד]

את מתארת מצב נורא קשה

ואני מבינה את התחושות הקשות שלך ובמיוחד של הילד הקטן הזה שלא אשם במצבו. גם אני מתפלאת שהבעיה לא עלתה קודם, אם זה אכן חמור כמו שאת מתארת. בינתיים אני מציעה תכנית חירום: את מתייצבת עם הילד מחר אצל המנהלת, מודיעה לה שגילית שיש חוק חינוך חובה. שאת, כמתחייב בחוק מביאה בכל יום את הילד לבית הספר, ואת רוצה לבדוק מה עושים מעכשיו... אפשר שאת ובעלך תלוו אותו לסירוגין בימים עד שימצא פתרון? אפשר לשכור לו חונך בשכר שישב איתו בכיתה? אל תחכי למכון להתפתחות הילד, התקשרי לקופ"ח ודרשי נוירולוג ילדים דחוף!!! ואם אין הקימי שערוריה, תגידי שאת מגיעה עם הילד ושידאגו להכניס אותך. אם צריך, בכי קצת בטלפון...! התקשרי עוד הערב למורה המחנכת וליועצת, גייסי אותן לצידך, הסבירי כמה זה קשה ואת מבקשת את עזרתן כמומחיות (כן! לצערי, לפעמים צריך למרוח קצת דבש, כדי לשמן את המערכת). אם בית הספר לא נחלץ לעזרתך, פני כבר מחר למפקחת בית הספר וספרי לה את הבעיה ובקשי עזרה. שוחחי עם הילד, אמרי לו מה מצופה ממנו בבית הספר וסכמי איתו שעל התנהגות טובה יקבל פרס. אל תשכחי לומר לו כמה הוא מיוחד וחמוד ויפה וטוב! אין! אין דבר כזה שהילד ישב בבית!!! ושיהיה בהצלחה, תחזרי לספר מה פעלת, והכל הערב, מקסימום מחר בבוקר. המנהלות והיועצות עובדות גם בחופשת סוכות, אל תרפי מהן כך שביום שני, 30.9 הילד חוזר לבית הספר כתלמיד מן המניין.

 

[י1ו2נ3]

תוכנית החירום

ערב טוב ותודה בעבור התייחסותך. לגבי תוכנית החירום שלך אז ככה!!! 1. כבר התייצבתי עם הילד אצל המנהלת. 2. הבאתי את הילד לביה"ס (דבר שהביא להחמרה במצבו הנפשי של הילד). 3. לוויתי את הילד לביה"ס- דבר אשר בדיעבד "לשמחתי" איפשרלי לראות כמה הילד סובל וכמה המערכת "אטומה", ולא מתאימה ולא מבינה את צרכיו של הילד. 4. בעקבות שערוריה שהקמתי (שהולה לי בבריאות) הבוקר קיבלו אותנו במכון התפתחות הילד (בהתערבות רופאת המשפחה) לשיחה עם העובדת הסוציאלית כהקדמה לפגישה עם הרופאה שתערך ביום רביעי הבא. 5. שוחחתי עם הילד שר ביקש "להשאר בבית עד שהוא יהיה זקן וימות ורק לא ללכת לבית הספר". חלהכתה אליה שובץ בני היא כתה משולבת אולם הוא נכנס אליה כילד רגיל. לאחר שהעמקתי בנושא ADHD ולמרות שיש לי עוד מה הרבה ללמוד, הבנתי כמה טעויות על גבי טעויות נגרמות לילד בעצם שהותו בבית הספר. הילד יושב בקבוצה עם 4 ילדים משולבים לשמרות רצונם, בוכים, צועקים, קמים בכל שניה מן המקום, יוצאים מהכיתה וכו´. ובקלות מסיחים את דעתו שגם ככה קשה להשיגה ! הילד יושב בצד הכתה, ליד הדלת ועל מנת לראות את הלוח עליו לסובב את גבו.האווירה בכתה היא קשה ואל מה שהכנו אותו לכתה א´ ובהחלט לא מה שציפינו. (בניגוד למתרחש בכתה המקבילה בה אחותו התאומה לומדת ששם באמת מתנהלת כיתת לימוד). המורה "שחוקה" ונוהגת עימו ב"יד קשה" כילד מן המנין ומצפה ממנו בעצם מה שהוא לא יכול (ולמרות שהוא באמת מאוד רוצה) לתת. דבר שמכניס אותו למעגל ממנו אין הוא יכול לצאת. ואז באות התפרצויות הזעם והתסכול. לפני כשבוע הצלחתי ב"דרך נס" להפגיש בחדר המנהלת את - מנהלת ביה"ס, סגנית המנהלת, הפסיכולוג של ביה"ס והמחנכת לשיחה על מנת להסביר להם את המצב הבלתי נסבל מבחינת בני להמשיך בדרך זו את תפקודו בבית הספר. הובטח לי כי המצב יטופל ומאז בהסכמתם (ועל פי רצוני) הילד יושב בבית על מנת שה"מבוגרים" וקבלו את ההחלטה הנכונה לגביו ואז נוכל לנקוט בדרך ולפעול על מנת לעזור לו. בכל מקרה הילד מסרב ללכת לבית הספר ואפילו לבקר את חבריו. מאז (לפני כשבוע ימים) ועד היום הייתה דממת אלחוט !!! כולם מודעים לבעיה- ואף אחד למעשה לא עושה כלום. הבוקר התקשר אלי הפסיכולוג לקביעת פגישה למחר בבוקר(יום ה´) אולם כשבקשתי ממנו להפגש עמו עוד היום מאחר ומחר אני אמורה להיות בתל - אביב למשפט שנקבע מזמן, אמר לי כי הוא כבר מסיים את יום העבודה וכי יוכל להפגש עמי רק לאחר סוכות מאחר והם יוצאים לפגרה. וכך אני נאלצץ מחר לא להגיע למשפט (ולהסתכן בתוצאות) ובפרט שאוכל להפגש עמו לפני החג. אין לי מושג מה בכוונתו לומר לי כ"אבחנה" מאחר הוא מעולם לא ראה את הילד וגם לא ביקש שאביא אותו עימי, אלא מסתמך על אבחון שנעשה לילד קודמתו בתפקיד בחודש 6/00 וכנראה על סמך "אבחנת" המורה" שלא מפסיקה להגיד לי כי לדעתה יש להחזיר את הילד לגן. ככה שהרבה מן הפגישה הזו אני כבר לא מצפה - ומקווה שאדע לעשות את הצעדים הנכונים לטובת בני - למרות שכבר אני לא יודעת מה הם.

 

[יואלהב]

למה כיתה משלבת?

בני הבכור ילד מאובחן עם adhd שבילדותו היה שובב גדול. אף פעם, אף פעם לא הסכמנו שישב בכיתה משולבת. אין לו ולא היו לו בעיות למידה שהצריכו כיתה כזו. כן, היה לו קשה לשבת בכיתה רגילה, כן המורה הייתה צריכה להתאמץ ולהתייחס אליו, אבל הוא למד בכיתה רגילה, בכיתות גבוההות יותר ד - ו הוציאו אותו לפעמים לעבודה בקבוצה קטנה, רק כדי לתת לו הפוגה מ 40 ילד בכיתה, אבל הקבוצה הייתה של ילדים מכיתתו ואולי מכיתה מקבילה 4-5 ילדים. אסור שילד ישב בבית, ואסור לתת לבית הספר את הלגיטימציה להרים ידיים או להכניס אותו סתם לכיתה קטנה. (זאת דעתי בכל אופן) מאחלת לכם המון סבלנות והמון הצלחה יואלה

 

[י1ו2נ3]

תשובה לזהבה.

ערב טוב, ותודה בעבור התייחסותך. מאוחר מדי, לילד יש כבר דחיה גדולה מבית הספר, הוא לא מוכן לחזור לבית הספר "עד שאני יהיה זקן וימות" עם מנהלת בית הספר כבר שוחחתי לפני כשבוע ימים ולאחר מכן בחדר המנהלת נערכה פגישה שבה נכחו: מנהלת בית הספר, סגנית המנהלת, פסיכולוג בית הספר והמחנכת. מטרת הפגישה אמנם הייתה צריכה להיות כיצד בית הספר ואנחנו ההורים משתפים פעולה ועוזרים לבני אולם ההתרשמות שהייתה לי היא כי כל שאיפתם לשכנע אותי כי הילד אינו מתאים לבית הספר ועליי להחזירו לגן !! שום מילה לגביי תוכנית משותפת למען השארותו בבית הספר ודרך להבנת המצב ונסיונות לפתרון הבעייה לא הועלו בשיחה. לגבי המכון להתפתחות הילד אז לאחר הפעלת מכבש לחצים ובהתערבותה של רופאת המשפחה ולאחר השמעת "איומים" הבוקר זומנתי לפגישה עם העובדת הסוצילית של המכון להתפתחות הילד וביום רביעי הבא יזומן הילד לפגישה עם הרופאה לאבחון. בגן הילד היה "שובב" ולפעמים גם עשה "בעיות" אולם אף פעם לא דברים אשר חרגו מפרופרציות. היה ברור שהילד לא ילד "רגיל" וקשה לו יותר מאחרים להתרכז ולהיות "ילד טוב" למרות שהוא היה מנסה בכל כוחו. הילד ילד נהדר, בעל נשמה טובה והמון חן טבעי. ולכן פניתי בחודש 6/00 למכון התפתחות הילד אולם לא חשבתי אז שהבעייה היא כל כך קשה, אלא פשוט התלבטתי האם הוא בשל מספיק על מנת לעלות לכתה א´.

 

[זהבה נ]

שמחה שהוקדם לכם התור בהתפתחות

הילד. ובכל אופן צר לי שהילד לא מוכן ללכת לבית הספר עד "שיזדקן" כנראה החוויה שלו מבית הספר מאוד לא טובה והוא מצביע ברגליים. שאלה לי אלייך, האם יש באיזןור המגורים שלכם בית ספר רגיל אחר??? אתם תוכלו בתור לטרנטיבה אולי לבקש זאת, אתם זכאים לכך. את צריכה לבדוק, אולי היתה החויה הקשה שאולי עבר בבית הספר שגרמה ל"אנטי" שלו מבית הספר??!!. מצפה לשמוע מה קורה אתכם.

 

[עדו בן צבי 1]

עורך דין שמתמצא בזכויות אלה

שמו רן לפיד והטלפון שלו הוא: 054549400

 

[דליה.ד]

בוקר טוב, למרות הכל

אני רוצה לומר לך שאני מאוד מעריכה אצלך שני דברים: את הנחישות שלך לפעול עבור הילד ולטובתו, ואת העובדה שאת רואה את הדברים הטובים שבו ואת האיכויות שלו, ואסור לשכוח שלכל ילד ולו ה"מופרע" ביותר יש את נקודות החוזק שלו שמייחדות אותו. אני הייתי מקשיבה לפסיכולוג, אבל בטח שבטח לא הייתי מקבלת ממנו עיצות כאשר לא ראה את הילד, לא תיצפת עליו והוא ניזון ממידע עקיף עליו. כך שקחי אותו בעירבון מוגבל. מה שעוד מפריע לי זה האטימות שלו לעובדה שילד יושב בבית כתוצאה ממחדל שלו...! והוא יוצא לו לחופשת סוכות שמח וטוב לב ולא ממלא את תפקידו! דרך אגב הוא לא מפסי לקבל שכר גם בחופשת הסוכות, אז אני הייתי יוצרת קשר גם עם המפקח/ת שלו! אטום שכזה! ואם צריך לנענע את אמות הסיפים, אז עשי זאת בלב שלם!. ועכשיו לילדון, הוא צבר כמה חוויות קשות בבית הספר ואני בהחלט מבינה את הרצון שלו להשאר במקום הכי בטוח מבחינת...הבית. עם זאת, אי אפשר יהיה להשאירו בבית לנצח והוא חייב מסגרת חינוכית. אולי שווה בכל זאת לבדוק כיתה קטנה עבורו, עם מורה לחינוך מיוחד טובה וותיקה, שיקבל קצת חום וחיזוקים ואז להעבירו לכיתה גדולה. אנחנו צריכים "לבנות" אותו כתלמיד עם בטחון במערכת החינוך שם הוא הולך לבלות לפחות 12 שנים... תמיכה פסיכולוגית לילד חשובה ביותר ואולי צריך לשקול תרפיה או לפחות איזה חוג ספורט "להוציא את הנרבים". אני ממליצה על חוג שחיה (כרגיל)! אל תחזירי אותו לגן כל כך מהר! את זה צריך להחליט פסיכולוג ילדים מומחה שגם יטרח לאבחן אותו ולראות אותו.

 

[י1ו2נ3]

מסתבר שלחץ עוזר - לא לוותר !!!!!!!!

עקב החלץ שהפעלתי, נפגש עמי היום פסיכולוג בית הספר אשר טען כי אין להחזיר את הילד לגן, וכי עליו להשאר בכתה א´. כמו כן לאחר החג ייערך מפגש בין מנהלת בית הספר - יועצת בית הספר- הפסיכולוג ומחנכת הכתה ובו יובהר לבית הספר כיצד יש לנהוג בילד, ותבנה עבורו תוכנית לימודית (אני באמת רוצה להאמין שכל זה נכון). כמו כן כבר בשבוע הבא ייערך לילד איבחון בתחנה להתפתחות הילד. תודה לכולכם וחג שמח.

 

[shlomit s]

אני כ"כ שמחה שאנשי המקצוע התעשתו

ןקיבלו את ההחלטה הנכונה,אם כי היה צריך ללחוץ אותם לכך, ולך מגיע כל הכבוד ענק על שלא ויתרת.שוב מחזקת אתכם!!! יש מי שמומחים יותר ממני ליעץ לך איך לפעול מעשית, אני מקוה שאני מצליחה לחזק אותך רגשית.שנה טובה

 

[דליה.ד]

עשית לי את היום!!!!!!

אחרי מה שסיפרת כאן בהודעות הקודמות נשארתי בתחושה רעה, על העוול והטימות כלפי הילד וכלפייך כאימו. אני שמחה באמת שהדברים השתנו, שתבנה תוכנית אופרטיבית לסייע לילד והכי חשוב, ש"תשבי להם על הזנב" עד שיצא עשן....

 

[יום יבוא]

בין אטימות לרגישות-בפער....יש לפנות

שלום מקריאה אני מבינה את הכאב שחוויתם, להבא, מייעץ לך ולאחרים לפנות בעניין זה במשרד החינוך לשתי נשים מיוחדות 1. גב´ כרמלה איגל, פקס. מס.036896216 ,ת"א, רח´ השלושה 2 טל. 036896666 2. גב´ טובה בן-ארי, ממונה על זכויות התלמידים.פקס. 025602336,ירושלים אלו שיעזרו לך // לכם בעיתות מצוקה, אוזן קשבת ועזרה מעשית,יצירתית ומקצועית בעיקרון= אסור לוותר, איתן

 

[יום יבוא]

טעיתי באחד ממספר הפקס,תיקון

כרמלה איגל-פקס-036896169