בקשת עזרה ו..עידוד(?)
אני חושבת שיש לי אנדומטריאוזיס... אני לא בטוחה... אני סטודנטית למשפטים ומערבות חברתית באניברסיטה, מנסה לשלב לימודים עבודה ותחביב שלא אפרט עליו יותר מדי אבל אגיד שדורש השתתפות בתחרויות מדי כמה זמן... היבה שאני מספרת את זה היא כי נשבר לי... פספסתי תחרות באחד ההתקפים שהיו לי ועל פי החישוב שלי המחזור שלי נופל על התחרות הגדולה ביותר השנה, משמע אני אהיה משותקת ולא אוכל להשתתף בתחרות אליה התאמנתי כל השנה.. אני אתחיל מהתחלה, ונראה מה תגידו שעליי לעשות בגיל 12 קיבלתי את המחזור הראשון - הדימום הבהיל אותי מאוד, אבל מה שיותר הבהיל אותי היו הכאבים - הרגשתי משותקת, שאני לא יכולה לזוז, כאילו מישהו הרביץ לי בבטן עם אגרופן.. ההורים שלי טוענים שעוד לפני המחזור היו לי כאבים חזקים (מגיל 6 בערך) ותמיד זוהו כעניינים שונים ומשונים כמו אפנדציט שכמעט נותח, גזים, אבנים בכליות או פסיכוסומטיים. התחלתי טיפול בגלולות בגיל 14 לאחר שהרופא אמר "כנראה יש לך אנדומטריאוזיס - קחי יסמין", זה הקל עליי ואכן הכאבים נדחו במקום אחת לחודש אחת לשלושה חודשים... לפני חודש, חמש שנים אחרי, ואחרי שהחלפתי כמה גלולות בגלל שההשפעה שלם משום מה פגה אחרי כמה זמן, החלטתי להפסיק עם הגלולות בגלל המקרים שהיו של מוות בעקבות לקיחת הגלולות וגם בגלל שהרגשתי שהגוף שלי צריך להתנקות, הפסקתי את הגלולות וקיבלתי מחזור, ואיתו גם כאבים מטורפים כמו שלא היו לי מעולם.... ואחרי שבועיים - שוב התקף.. חשוב לציין שכל התקף הוא בין 3-4 ימים שבהם אני לא יכולה לישון, קמה לשירותים פעמיים ביום כי נורא קשה לקום וכשאני עומדת אני מכופפת ממש - זוית של 90 מעלות(!), אם אני אוכלת בזמן ההתקף הרי שאני גם מקיאה, ואם אני לוקחת תרופות הכאבים לא ממש נהיים נסבלים יותר ושמתי לב שזה גם מאריך את זמן ההתקף.. עשו לי אולטראסאונד מספר פעמים (כולל אולטרסאונד וגינלי... (מה זה היה?!)) ולא ראו כלום!!! כשהייתי במיון (כדי להוציא גימלים לצבא) בזמן התקף, הרופא עשה אולטרסאונד ולא ראה כלום - הוא חשב שאני משקרת!!! כי הרי בתיק שלי לא כתוב כלום על אנדומטריוזיס זה מעולם לא אובחן בוודאות!! מאסתי במצב הזה, אני לא יכולה לנהל חיים נורמליים כמו שצריך, ואני אפילו לא יודעת למה כי אף אחד לא זיהה בוודאות את המחלה.. עם זאת, יש לי הרגשה שאכן מדובר באנדומטריוזיס.. התחרות עוד שבועיים. אני רוצה לעבור את הניתוח עד התחרות ולהספיק להתחרות בה (זוהי לא תחרות פיזית - אבל כדאי שאוכל לעמוד).. אני לא רוצה לשים את החיים שלי און הולד רק בגלל פאק גנטי או מחלה מצ'וקמקת שמכל האנשים נפלה דווקא עליי... קראתי מיני הודעות באינטרנט של נשים שעברו את הניתוח והבנתי שמאוד קשה לשכנע את הרופא שיתן לי לעבור את הניתוח וצריך לעבור הרבה בדיקות וגם אז לוקח זמן עד שמבצעים את הניתוח עצמו.... אני מרגישה נורא שחיכיתי עד עכשיו ולא התפכחתי קודם... אבל העובדה שהתחרות נקבעה על תאריך המחזור שלי העירה אותי - אני לא יכולה להמשיך לחיות ככה... מה עליי לעשות?? האם יש סיכוי לעבור את הניתוח תוך שבועיים - יש רופאה מסויימת שזיהתה אותי באופן לא פורמאלי כמובן כחולת אנדומטריוזיס ואמרה לי שאי אפשר לראות את הציסטה כי היא מאחורה - האם זה יקל עליי לשכנע רופאים שיעשו לי את הניתוח? אני נואשת, ויותר מהכל קצרה בזמן... אני בדיכאון!!!!!!!!!!!!!!!! אודה לכן על כל עצה / הפניה.... מ'
אני חושבת שיש לי אנדומטריאוזיס... אני לא בטוחה... אני סטודנטית למשפטים ומערבות חברתית באניברסיטה, מנסה לשלב לימודים עבודה ותחביב שלא אפרט עליו יותר מדי אבל אגיד שדורש השתתפות בתחרויות מדי כמה זמן... היבה שאני מספרת את זה היא כי נשבר לי... פספסתי תחרות באחד ההתקפים שהיו לי ועל פי החישוב שלי המחזור שלי נופל על התחרות הגדולה ביותר השנה, משמע אני אהיה משותקת ולא אוכל להשתתף בתחרות אליה התאמנתי כל השנה.. אני אתחיל מהתחלה, ונראה מה תגידו שעליי לעשות בגיל 12 קיבלתי את המחזור הראשון - הדימום הבהיל אותי מאוד, אבל מה שיותר הבהיל אותי היו הכאבים - הרגשתי משותקת, שאני לא יכולה לזוז, כאילו מישהו הרביץ לי בבטן עם אגרופן.. ההורים שלי טוענים שעוד לפני המחזור היו לי כאבים חזקים (מגיל 6 בערך) ותמיד זוהו כעניינים שונים ומשונים כמו אפנדציט שכמעט נותח, גזים, אבנים בכליות או פסיכוסומטיים. התחלתי טיפול בגלולות בגיל 14 לאחר שהרופא אמר "כנראה יש לך אנדומטריאוזיס - קחי יסמין", זה הקל עליי ואכן הכאבים נדחו במקום אחת לחודש אחת לשלושה חודשים... לפני חודש, חמש שנים אחרי, ואחרי שהחלפתי כמה גלולות בגלל שההשפעה שלם משום מה פגה אחרי כמה זמן, החלטתי להפסיק עם הגלולות בגלל המקרים שהיו של מוות בעקבות לקיחת הגלולות וגם בגלל שהרגשתי שהגוף שלי צריך להתנקות, הפסקתי את הגלולות וקיבלתי מחזור, ואיתו גם כאבים מטורפים כמו שלא היו לי מעולם.... ואחרי שבועיים - שוב התקף.. חשוב לציין שכל התקף הוא בין 3-4 ימים שבהם אני לא יכולה לישון, קמה לשירותים פעמיים ביום כי נורא קשה לקום וכשאני עומדת אני מכופפת ממש - זוית של 90 מעלות(!), אם אני אוכלת בזמן ההתקף הרי שאני גם מקיאה, ואם אני לוקחת תרופות הכאבים לא ממש נהיים נסבלים יותר ושמתי לב שזה גם מאריך את זמן ההתקף.. עשו לי אולטראסאונד מספר פעמים (כולל אולטרסאונד וגינלי... (מה זה היה?!)) ולא ראו כלום!!! כשהייתי במיון (כדי להוציא גימלים לצבא) בזמן התקף, הרופא עשה אולטרסאונד ולא ראה כלום - הוא חשב שאני משקרת!!! כי הרי בתיק שלי לא כתוב כלום על אנדומטריוזיס זה מעולם לא אובחן בוודאות!! מאסתי במצב הזה, אני לא יכולה לנהל חיים נורמליים כמו שצריך, ואני אפילו לא יודעת למה כי אף אחד לא זיהה בוודאות את המחלה.. עם זאת, יש לי הרגשה שאכן מדובר באנדומטריוזיס.. התחרות עוד שבועיים. אני רוצה לעבור את הניתוח עד התחרות ולהספיק להתחרות בה (זוהי לא תחרות פיזית - אבל כדאי שאוכל לעמוד).. אני לא רוצה לשים את החיים שלי און הולד רק בגלל פאק גנטי או מחלה מצ'וקמקת שמכל האנשים נפלה דווקא עליי... קראתי מיני הודעות באינטרנט של נשים שעברו את הניתוח והבנתי שמאוד קשה לשכנע את הרופא שיתן לי לעבור את הניתוח וצריך לעבור הרבה בדיקות וגם אז לוקח זמן עד שמבצעים את הניתוח עצמו.... אני מרגישה נורא שחיכיתי עד עכשיו ולא התפכחתי קודם... אבל העובדה שהתחרות נקבעה על תאריך המחזור שלי העירה אותי - אני לא יכולה להמשיך לחיות ככה... מה עליי לעשות?? האם יש סיכוי לעבור את הניתוח תוך שבועיים - יש רופאה מסויימת שזיהתה אותי באופן לא פורמאלי כמובן כחולת אנדומטריוזיס ואמרה לי שאי אפשר לראות את הציסטה כי היא מאחורה - האם זה יקל עליי לשכנע רופאים שיעשו לי את הניתוח? אני נואשת, ויותר מהכל קצרה בזמן... אני בדיכאון!!!!!!!!!!!!!!!! אודה לכן על כל עצה / הפניה.... מ'
