בקשת סליחה

בקשת סליחה

חברי פורום יקרים, בואו נחשוב לרגע ונבקש כל אחד סליחה אחת - ממישהו פרטי או ציבורי, אישי או לאומי. סליחה אחת קטנה. ואני מתחיל - בסליחה מילדיי שלא זוכים לראות אותי מספיק מרב טרדות העבודה, ושאני לא משחק איתם הרבה כמו שהייתי רוצה, ושאני לא אומר להם מספיק כמה שאני אוהב אותם. ואני הכי אוהב אותם בעולם! שנה טובה!
 

רון סי

New member
משהו פה צורם

ואני מבקש סליחה ממך, אבל אתה הוא שהעלה את הנושא האישי. לי נראה צורם שאתה מבקש סליחה מילדיך על פגיעה שאתה פוגע בהם לדעתך, אבל זאת מתוך כוונה מלאה להמשיך ולפגוע בהם באותה דרך. לדעתי הרעיון של בקשת סליחה הוא לא דרך להכשיר את מעשה הפגיעה! הוא אינו שיטה לאפשר את המשך המעשים עליהם אתה מבקש סליחה! אם אתה חש שפגעת בילדיך בכך שלא נתת להם תשומת לב מספקת, עליך קודם כל להבטיח שתשנה את דרכיך בהקדם. אם תעשה זאת, יש טעם לבקש את סליחתם על הפגיעה שכבר פגעת בהם. אם בכוונתך להמשיך לפגוע בהם (על פי התפיסה שלך), יש לדעתי טעם לפגם בכך שתבקש את סליחתם.
 
מאיפה הבאת את זה שאני תמכוון להמשיך?

ועוד שיש לי 'כוונה מלאה' לעשות כך?! כתבתי סליחה כי אני תמיד משתדל לתקן את המצב ולשפרו כמה שאוכל. ובנוסף - גם כשעושים משהו מתוך אילוץ (כלכלי וכדומה) - אפשר להגיד שמצטערים עליו. אני מצטער על כך שזהו האילוץ. התקיפה האישית נראית לי ממש לא במקום...
 
הורה שאינו מקדיש לילדיו

חייב לבקש סליחה מעצמו, על הגזל שגרם לעצמו בכך שמנע מעצמו את החויה החשובה והמשמעותית ביותר בחייו. הילדים יגדלו, אולי יאמצו לעצמם דמות אב אחרת, ילכו איש איש בדרכו, אבל הקשר שלא נוצר בילדות עם אבא, יחסר תמיד , בעקר לאבא....
 
למעלה