פעם אחת ביקשתי סליחה ממנו
סליחה על זה שאמרתי לו כן לשאלה:"התנשאי לי???" נגד בחיל ליבי באופן ספציפי {ועכשיו תגידו:"יאללה,מה היא חשה מעצמה"} אני לא חושבת שאי-פעם פגעתי בו מתוך כוונה לשמה כדי להציק. תמיד היססתי אם לעשות צעד זה או אחר גם כשצעק עליי באמצע הרחוב אחרי הגירושין {ואני כבר לא מדברת על לפני} תמיד שתקתי ולא עניתי. ועד שביצעתי איזה מהלך נגדו זה הי'ה כשהגעתי למצב של חוסר ברירה והמהלך זה הי'ה המנוס האחרון כדי להגן על חי'י,כדי לקום ולהיות. וכן,זה לא סותר את העובדה שזה פגע בו ואני מאוד מצטערת על כך אבל,סורי,לא אבקש סליחה ממנו על זה שהצלתי את חי'י. באופן כללי,קשה לדעת שנפגעו ממני כשאני מרגישה שפגעתי,אני מבקשת סליחה ולא אנוח עד שהבנאדם יתרצה.