בקשת סליחה עמוקה

[danielson]

בקשת סליחה עמוקה

ברצוני לבקש סליחה על מעשה (שכנראה אך לא בטוח ב- 100% ) שביצעתי לפני כ- 20 שנה. הייתי בערך בן 15 וביצעתי מעשה מגונה בילדה קטנה בזמן ששמרתי עליה ועל אחיה. אמנם היא לא הבחינה כך בכלל (אני די משוכנע בכך) ולא מודעת לנושא עד היום , ואמנם הייתי נער בגיל ההתבגרות שעושה שטויות , ואמנם עברו כבר המון שנים ואפילו משפטית לא ניתן לעשות מאומה כנגדי, ולמרות שמה שהיה היה ולא ניתן לשינוי , ולמרות שלא ביצעתי מעשים כאלו לפני ואחרי אותו המקרה - בכל זאת אני מרגיש די חרא עם עצמי ולא מצליח להוציא את העניין מראשי לא רק ביום כיפור אלא בכל השנה. יש שיגידו - מגיע לך מה אתה עושה מעשים כאלו... ויש שיגידו בכל זאת היית נער עם ההורמונים בעננים. האמת היא שאני לא ממש יודע מה לחשוב והבעיה היא שגם לא ראוי ולא ריאלי לבקש ממנה שליחה באופן אישי מכיוון שבקשת סליחה זו תכניס אותה לטראומה ולדיכאון. אני מעדיף להתייסר בעצמי מאשר לייסר אותה. כל פעם שמתפרסם באמצעי התקשורת נושא הקשור לעבירות מין - עצם הפרסום מעלה בי הרגשה של דכאון ותזכורת למקרה ההוא למרות שברור לי כשמש שאני לא הייתי פדופיל וגם היום אני אדם טוב ולא עושה מעשים רעים כאלו... תגובותיכם יתקבלו בברכה גם אם הן לא תהיינה נעימות לי לקרוא

 

[amirco2005]

לדעתי...

מובן שעשיתט עות, אבל אתה צודק - היית בן 15, מלא בהורמונים - ולא חשבת על המעשה והחומרה שלו. (אגב, בת כמה הייתה הילדה?) ההודעה מוכיחה שאתה באמת אדם טוב שמתייסר ומצטער על מעשיו... אתה לא פדופיל , לדעתי. אני מבין כמובן את הייסורים וההרגשה הרעה. מה לגביי טיפול פסיכולוגי? אולי אתה צריך להפסיק להדחיק את זה.

 

[drnaji]

../images/Emo26.gif

טוב,למרות שהיית בן 15 זה לא מצדיק את מה שעית

לא משנה כמה תירוצים יהיו לך,כמה תנסה לשכנע את עצמך שההורמונים אשמים,אתה האשם היחידי בזה. עכשיו למה שאתה יכול לעשות,ברור שאתה לא יכול לשנות דבר,ולכן אני חושב שהתייסרת מספיק,לדבריך במשך 20 שנה,ולפי מה שהבנתי (תקן אותי אם אני טועה) שעשית מעשה מגונה חפיף כזה ולא משהו קשה לילדה שכן היא הייתה זוכרת את זה,לא

אז באמת כל הכבוד על זה שאתה לא שוכח את זה ועוד מבקש סליחה. צריך המון אומץ בשביל לכתוב דבר כזה. ואתה יודע,מטעיות לומדים. תמשיך להיות אדם טוב ואל תעשה דברים שתתחרט עליהם.

 

[ה מוזה]

ביקשת

גם תגובות שאולי לא יהיו נעימות לך לקרוא. ואם לא היה חוק התיישנות על עבירות מין ?? מה היית עושה?..מתייסר בשקט או פונה לקבל טיפול ? אין קשר בין היותך אז נער מתבגר בין 15 שעושה שטויות ובין פגיעה מינית בחסרי ישע או בכל יצור אחר מה שאתה אומר בעצם זה , שגיל ההתבגרות הוא הצדקה לפגיעה מינית ? אני מקווה שאיש מהקוראים כאן אינו חושב לעצמו ברגע זה "אה,יופי אני יכול לפגוע מינית בילדה כי אני בסכ"ה בגיל השטויות וההורמונים" . להזכירך גם בני 15 נשפטים על עבירות מין . למזלך,איש לא גילה את המעשה וחוק ההתיישנות מגן עליך. עצה? אתה אדם טוב, לך לקבל טיפול,פנה לאיש מקצוע יעזור לך לברר עם עצמך את סימני השאלה הפנימיים ואת הצל הזה שרודף אותך כבר 20 שנה .

 

[someone121]

תגובה :

קראתי את מה שכתבת... ולדעתי, יש לך שתי אופציות : 1. להמשיך להתייסר ללא תכלית. 2. להתמודד עם הבעייה עם פסיכולוג ( כפי שכבר מישהו הציע לך ). למרות שאני , באופן אישי, חושב שללכת לפסיכולוג זה בזבוז זמן וכסף - במקרה הספציפי שלך זה נראה לי דווקא הפתרון האידאלי. פשוט לדבר על זה עם מישהו אובייקטיבי. אני מאמין שזה יוריד קצת מהמועקה שאתה חש ( ואולי יותר מזה...)

 

[תמיד אין מישהו בבית]

קח את זה באיזי,כל יום הוא יום חדש

החברה בנתה את המצפון שממנו אתה מתייסר כל כך.אם הילדה לא זוכרת אז בכלל אתה יכול להיות רגוע.פשוט הסתכל על כל יום בניפרד כמו דף חלק ותראה שהחיים יפים.

 

[סייח צעיר]

הצילו!מישהו פה נסחף.

לא הגזמת?תכף תאמר לו שחפיף העיקר שנהנה ולא נתפס.מה איתך?רוצה לעקור לבנאדם את החרטה מהלב?נכון שצריך שמהיום יפתח דף חדש וישכח מהמקרה כדי שלא יתייסר ורק יפיק לקחים אבל אל תקצין אחי.

 

[תמיד אין מישהו בבית]

שתידבק בשפעת העופות יא זקנבוט!

יש מקרים בחיים שמה שחשוב הוא התהליך ויש מקרים שמה שחשוב התוצאה.מכיוון שלא נגרם נזק בסופו של דבר אז אין טעם להתייסר כל יום מחדש.

 

[הצועניה האחת]

זקנבוט?...היי זאת המילה של אמא שלי