בקשת בקורת
כחלק מכתיבה על נושא אחר לגמרי, רציתי להביא את דוגמאת הסצינה בסוף הסרט השני של מלחמת הכוכבים ( הטרילוגיה המקורית), אז כתבתי את הקטע הזה : " I am your father, join me!” מי שלא מכיר או יודע מאיפה אני מצטטת את השורה האחרונה, מתבקש להתבייש בעצמו , ללכת לראות את מלחמת הכוכבים, ואז לחזור לקרוא. הסצינה הזו היא אחת הסצינות החזקות שאני יכולה לזכור, למי שלא מכיר אותה, היא חזקה במיוחד לאור ההיכרות שלנו עם לוק סקייווקר - לוק הוא אינו הגיבור המצוי שדוהר אל שדה הקרב בכדי להציל את הנסיכה. למעשה, לוק סקייווקר הופך לאביר ג'דיי מסיבה אחרת לגמרי – הוא רוצה ללכת בדרכו של אביו. על פי מה שידוע ללוק סקייוור – אביו היה אביר ג'דיי מהמוערכים ביותר, ולוק עשה את מה שכל ילד רוצה לעשות ( בגיל נורמלי) – להיות ממש כמו אבא. ההצעה של דארת' ווידר ללוק להצטרף אליו ולשלוט בעולם נראת לנו הנושא החשוב והמרכזי בסצנה הזו, ובעצם משמש רק תירוץ בכדי להעלות את הדבר החשוב ביותר בסצינה הזו – ואת הנושא המרכזי של הסרט הבא למעשה, התמודדותו של לוק סקייווקר עם העובדה שאביו הנערץ הוא למעשה אוייבו הגדול ביותר. אבל אני לא מעוניינת בהתמודדות של לוק עם העובדה הזו – אני מעוניינת בתהליך שעבר על לוק ברגע שהוא שמע את המילים הללו. מבחינתו, ומבחנתינו, קרו שני דברים מקבילים – הדבר הראשון היה מותו הסופי והמוחלט של האב הטוב של לוק סקייווקר. הדבר השני והיותר חשוב ומשמעותי הוא העובדה, המטפורית למדי, שהאב הטוב נרצח על ידי האב הרע – בחירתו של דארת' וודר להפוך לאדם רע ולנטוש למעשה את דרך הג'דיי גרמה לו להרוג במודע את אביר הג'דיי שהוא היה עד אז, את האדם שלוק סקייווקר העריץ. התוצאה הישירה של שני הדברים האלה היא אילוצו של לוק סקייווקר להתמודד מחדש עם דמות אביו – התמודדות עם העובדה שהאדם הנערץ עליו שלו הוא חב את חייו הוא למעשה אוייבו הגדול ביותר, הדימיון הגדול בין שניהם והידיעה איך אדם טוב כמוהו עלול למעשה להפוך לסיוט הגדול של כל הגלקסיה. הסיום במלחמת הכוכבים הוא נדוש עד קיטשי – דארת' ווידר מקריב את חייו ומאפשר ללוק לחזור לראות בו דמות ... אפילו אם לא נערצת, לפחות דמות אנושית שאינה מרושעת לחלוטין, מצד שני, זה חוסך לסופר את הדילמה האם לגרום לדמות הגיבור הנערצת עליך לבצע פשע כמעט בילתי נסלח, ולקטול את אביו." דעתכם בבקשה. נ.ב. דני? מה אתה עושה כאן?
כחלק מכתיבה על נושא אחר לגמרי, רציתי להביא את דוגמאת הסצינה בסוף הסרט השני של מלחמת הכוכבים ( הטרילוגיה המקורית), אז כתבתי את הקטע הזה : " I am your father, join me!” מי שלא מכיר או יודע מאיפה אני מצטטת את השורה האחרונה, מתבקש להתבייש בעצמו , ללכת לראות את מלחמת הכוכבים, ואז לחזור לקרוא. הסצינה הזו היא אחת הסצינות החזקות שאני יכולה לזכור, למי שלא מכיר אותה, היא חזקה במיוחד לאור ההיכרות שלנו עם לוק סקייווקר - לוק הוא אינו הגיבור המצוי שדוהר אל שדה הקרב בכדי להציל את הנסיכה. למעשה, לוק סקייווקר הופך לאביר ג'דיי מסיבה אחרת לגמרי – הוא רוצה ללכת בדרכו של אביו. על פי מה שידוע ללוק סקייוור – אביו היה אביר ג'דיי מהמוערכים ביותר, ולוק עשה את מה שכל ילד רוצה לעשות ( בגיל נורמלי) – להיות ממש כמו אבא. ההצעה של דארת' ווידר ללוק להצטרף אליו ולשלוט בעולם נראת לנו הנושא החשוב והמרכזי בסצנה הזו, ובעצם משמש רק תירוץ בכדי להעלות את הדבר החשוב ביותר בסצינה הזו – ואת הנושא המרכזי של הסרט הבא למעשה, התמודדותו של לוק סקייווקר עם העובדה שאביו הנערץ הוא למעשה אוייבו הגדול ביותר. אבל אני לא מעוניינת בהתמודדות של לוק עם העובדה הזו – אני מעוניינת בתהליך שעבר על לוק ברגע שהוא שמע את המילים הללו. מבחינתו, ומבחנתינו, קרו שני דברים מקבילים – הדבר הראשון היה מותו הסופי והמוחלט של האב הטוב של לוק סקייווקר. הדבר השני והיותר חשוב ומשמעותי הוא העובדה, המטפורית למדי, שהאב הטוב נרצח על ידי האב הרע – בחירתו של דארת' וודר להפוך לאדם רע ולנטוש למעשה את דרך הג'דיי גרמה לו להרוג במודע את אביר הג'דיי שהוא היה עד אז, את האדם שלוק סקייווקר העריץ. התוצאה הישירה של שני הדברים האלה היא אילוצו של לוק סקייווקר להתמודד מחדש עם דמות אביו – התמודדות עם העובדה שהאדם הנערץ עליו שלו הוא חב את חייו הוא למעשה אוייבו הגדול ביותר, הדימיון הגדול בין שניהם והידיעה איך אדם טוב כמוהו עלול למעשה להפוך לסיוט הגדול של כל הגלקסיה. הסיום במלחמת הכוכבים הוא נדוש עד קיטשי – דארת' ווידר מקריב את חייו ומאפשר ללוק לחזור לראות בו דמות ... אפילו אם לא נערצת, לפחות דמות אנושית שאינה מרושעת לחלוטין, מצד שני, זה חוסך לסופר את הדילמה האם לגרום לדמות הגיבור הנערצת עליך לבצע פשע כמעט בילתי נסלח, ולקטול את אביו." דעתכם בבקשה. נ.ב. דני? מה אתה עושה כאן?