בקשר לסיכון...

[little simba]

בקשר לסיכון...

אם אני בת 13 וחצי זה עדיין מסוכן לי חלום צלול? אי אפשר להשתגע מזה מתישהו? (היה לי פעם- פעמיים חלום צלול מבלי שעוד ידעתי מה זה... בלי הכנות) כי פעם ניסיתי את זה שכותבים על היד משהו שיזכיר לי לשאול כל הזמן "האם אני חולם"? ופחדתי שאני אשתגע מזה...

 

[לקשמי]

אני חושבת שהכוונה

שילדים שמתעסקים עם הנושא, עשויים להגיע למצב של בלבול בין דמיון למציאות, כלומר שתחשבי בזמן המציאות שאת חולמת ותעשי שטויות... אני לא יודעת עד כמה זה נכון אבל בכל אופן, ההמלצה הגורפת היא, לפני שעושים משהו מסוכן, צריך לבדוק טוב טוב אם זה אכן חלום ורק אם את בטוחה באלף אחוז שזה חלום, את יכולה להשתגע כאוות נפשך. אפשר לחלום חלומות צלולים גם בלי לתרגל את זה. אני עצמי, כשהייתי ילדה קטנה היו לי הרבה חלומות צלולים, גם בלי לדעת שקוראים לזה חלום צלול. הסכנה שמדברים עליה היא בהתעסקות עם הנושא, כלומר בניסיון להגיע לחלום צלול במכוון ולא כשזה קורה במקרה. (ושוב, לא שזה כזה מסוכן, רק צריך להקפיד על להבדיל בין דמיון למציאות).

 

[little simba]

כן, זה מה שהתכוונתי-

לאל הבדיל בין מציאות לדמיון. תודה

 

[צוציקית צהובה]

מזכיר לי את "וונילה סקיי"

 

[צוציקית צהובה]

אני חושבת שגם אצל מבוגרים זה יכול

להיות כלומר אפילו מבוגר שבמצב רגיל בהכרח יודע אם הוא במציאות שהוא אכן אינו חולם, עלול בעקבות התעסקות יומיומית בבדיקות מציאות להיות מבולבל במציאות עצמה, זה קצת מוזר לשאול את עצמך כל כמה דקות או שעות, האם אני חולם? נראה לי מבלבל ביותר וגם בהחלט משגע, זה מביא איכשהו את החלום לתפוס מקום מעבר למקומו בעת שינה והוא הופך להיות חלק מהמציאות וזה עשוי להיות מפחיד ומבלבל. מבחינתי בכל מקרה. אני לא פסיכולוגית אז אין לי מושג איך זה באמת משפיע על אנשים ובגילאים שונים... אבל זו עמדה הגיונית אני חושבת...

 

[לקשמי]

לא צריך להיות פסיכולוגית ../images/Emo13.gif

צריך פשוט לתרגל את זה כדי לראות שזה לא באמת כך. אני למשל, כשאני מתרגלת חלומות צלולים, לפעמים אני עושה בדיקות מציאות כל 10 דקות. זה לא גורם לי למצב של בלבול בין דמיון למציאות. בדיקת מציאות לא אורכת יותר מכמה שניות ובדרך כלל אפשר לבצע אותה תוך כדי פעולות היום-יום. כך שזה לא גורם להפרעה בתפקוד היום-יומי ובטח שלא לבלבול בין דמיון למציאות, אלא אם כן יש לך איזושהי הפרעה, גם בלי קשר לחלומות צלולים. אני מודה שלפעמים אני גם חושבת על זה, האם התרגול של חלימה מודעת לא גורם לי להתעסק יותר מדי בחלומות ופחות במציאות? אני חושבת שבסופו של דבר, כל עוד זה לא מפריע לי לתפקד ביום יום בצורה נורמאלית ובטח שלא גורם לי לבלבול בין דמיון למציאות, אין בזה שום דבר רע. להיפך.

 

[לקשמי]

אגב, יומן חלומות גם מאוד עוזר

היות ואני מנהלת יומן חלומות, זה עוזר לי לדעת הרבה יותר מהר, בזמן בדיקת מציאות אם אני חולמת או לא. הרבה פעמים אני מגיעה למודעות בחלום דווקא מתוך זה שאני כבר מכירה את האופי של החלומות שלי ויודעת על מה אני עשויה לחלום. כך למשל, אם אני נמצאת בבית או במקום אחר, שבחלומות שלי הוא נראה אחרת לגמרי מאיך שהוא נראה במציאות (כל פעם הוא נראה אחרת, אבל תמיד שונה מהמציאות) ואני שואלת את עצמי: האם אני חולמת? מספיק לי רק לסרוק את הסביבה ולראות שהמקום נראה בדיוק כמו שהוא נראה במציאות כדי להיווכח שאני לא חולמת

 

[צוציקית צהובה]

או מאידך תחלמי שאת בבית שלך../images/Emo13.gif

ותעשי בדיקת מציאות ולא תדעי שאת בחלום כי הכל יראה רגיל

אני מנסה לנהל יומן חלומות אבל עצלנית מדי לקום ולרשום הכל לאחר שאני מתעוררת (אני זוכרת די טוב, לפחות את החלום האחרון אם לא כמה לפניו באותו לילה..) בחלום אני כמעט תמיד נמצאת במקומות לא מוכרים לי במציאות ורואה אנשים שלא מוכרים לי אבל בחלום זה נראה לי טבעי כאילו אני גדלתי במקום ועם האנשים וזה לא נראה לי מוזר :\

 

[לקשמי]

מכירה את העצלנות הזאת ../images/Emo13.gif

גם לי לוקח לפעמים זמן עד שאני "מזיזה את עצמי" ורושמת את החלום. לפעמים אני גם לא רושמת חלומות שאני זוכרת כי אין לי כוח... אבל לאחרונה יותר ויותר אני מחליטה לא לוותר לעצמי ולמרות העייפות והעצלנות, כן רושמת את החלומות. לגבי בדיקות מציאות, לפעמים זה ממש מדהים, כשאני עושה בדיקת מציאות ומגלה שאני בחלום. למשל פעם, בחלום ראיתי את עצמי כאילו כבר התעוררתי והתחלתי את היום. יצאתי החוצה מהבית וסתם מתוך הרגל החלטתי לעשות בדיקת מציאות. ניסיתי לעוף ו... ישר זינקתי גבוה באוויר! וממש הייתי בהלם מזה שהצלחתי לעוף כי דקה לפני זה הייתי בטוחה שכבר התעוררתי והיום כבר התחיל. לגבי זה ששום דבר לא נראה מוזר, זה בדיוק העניין, זה הטבע של החלום. בזמן שינה ההיגיון "נרדם" וכך יוצא שגם הדברים הכי מוזרים ולא הגיוניים, מתקבלים כהגיוניים על ידי התת מודע. אבל אני חושבת שבדרך כלל זה ככה כי אנחנו אפילו לא שואלים את עצמנו אם יש כאן משהו לא הגיוני. ברגע שאני מביאה את עצמי בכלל לשאול את עצמי את השאלה הזאת, סביר להניח שאני אמצא את הדבר המוזר. בדיוק בשביל זה יש בדיקות מציאות.

 

[צוציקית צהובה]

אני מכריחה את עצמי כחצי שעה אחרי

לרשום, מובן שחלק מהפרטים הולך לאיבוד... זה באמת מדהים, אני מתה להגיע לדבר כזה.... פשוט כשאני עושה את הבדיקת מציאות במציאות אני לא יודעת אחרי מה לחפש כלומר, למרות שאני יודעת שזה מציאות, מה אני אמורה לבדוק?! הכל נראה הגיוני כמובן... לאחרונה בדקתי כמה פעמים את השעון... והשוויתי עם השעון במחשב וזה... דברים כאלה.. יש עוד טיפים?

 

[לקשמי]

מה שאני עושה הכי הרבה

זה באמת את מבחן הקריאה. (כלומר מסתכלת על טקסט כתוב, מסיטה את המבט ומסתכלת שוב לראות אם הטקסט משתנה. ככה 3 פעמים בכל בדיקה). בחלומות ב- 95% מהמקרים זה עובד אצלי. היו רק מקרים בודדים שזה לא עבד. חוץ מזה אני גם מנסה לפעמים להעביר את היד דרך קיר (שוב, בחלומות זה עובד ברוב רובם של המקרים).

 

[צוציקית צהובה]

כנראה הבעיה היא

שאני לא רגילה לעשות את בדיקות המציאות על כן לא עולה לי בראש לעשות אותן בחלום למקרה חירום...

 

[לקשמי]

לכן צריך לעשות אותן גם במציאות ../images/Emo13.gif

התכוונתי כמובן לומר, שבמציאות, בדיקות המציאות שאני עושה הכי הרבה זה עם הקריאה ולהעביר את היד דרך קיר. הרעיון הוא ליצור הרגל כך שהמוח כבר יתרגל לעשות את הדברים האלה וכך יעשה אותם גם בחלום. גם לי היה קשה בהתחלה לעשות בדיקות מציאות, כי הרי הכל נראה כל כך ברור. וגם כשחזרתי לתרגל את העניין אחרי שהפסקתי, היה לי קשה לחזור לעשות בדיקות מציאות בגלל אותה סיבה. אבל גם כאן יומן החלומות עוזר: ככל שאני עוקבת אחרי החלומות שלי, אני מבינה עד כמה זה לא ברור שזאת מציאות. הרי בדיוק כמו שעכשיו למשל אני בטוחה שהכל אמיתי ומציאותי, כך גם בחלום אני בטוחה בכך, בדיוק באותה מידה. גם בחלום הכל נראה כל כך מציאותי והרי ברור שזאת מציאות... אז זהו, שלא.

וזה מה שמעודד אותי לעשות בדיקות מציאות.

 

[צוציקית צהובה]

אני מבינה מה שאת אומרת

אני מניחה שאני חייבת להתרגל אחרת אין לי מצב לגלות בחלום שאני אכן חולמת...