בקשר לסיומות לשמות.

5 0 6

New member
בקשר לסיומות לשמות.

למשל בצ'אן או קון-האם ניתן לקורא לאדם כך גם בגוף שלישי, כאשר מדברים אליו, או שרק בפנייה ישירה אל אותו אדם אפשר להוסיף את הסיומת?
 

Manty

New member
Yes

When ever talking about/to someone but your self, you add san/chan/kun/sama​
 

GnomeBubble

New member
הממ יש כאן אבל יוצאי דופן

ילדים קטנים הרבה פעמים קוראים להורים שלהם otousan ו-okaasan גם בגוף שלישי (האמת היא שנראה לי שלא הגוף משחק כאן תפקיד חשוב, אלא אם הם מדברים עם אנשים בתוך המשפחה, אז צריך לכבד את ההורים, או מחוץ למשפחה, כשצריך להיות צנוע). כשהם מתבגרים הם בד"כ עוברים ל-chichi ו-haha. ובקשר לסיומת חיבה כמו chan או kun נראה לי שזה בסדר להשתמש בהם לבני משפחה (בעיקר ילדים/אחים קטנים) אבל רק בסיטואציה מתאימה (שיחות עם חברים וכו'. אני לא ממש בקיא בכל כללי הנימוס היפנים (זה כל כך קשה להיכנס לזה בתור ישראלי...). אז הכל בעירבון מוגבל.
 

5 0 6

New member
אני לא חושב שהבנתם.

אני לא שואל על אם זה משפחה או לא. אני אתן דוגמא שתבהיר יותר את כוונתי: נגיד שאני מדבר איתך וקורא לך נום-סאן. עכשיו, נגיד שאני שואל איך אומרים שלום, אז אני אשאל "נום-סאן, איך אומרים שלום?" ועכשיו נגיד שאני מדבר עם מאנטי עליך, אז אני אומר "נום-סאן אמר שאומרים קוניצ'יווה" או שאני צריך להגיד "נום אמר שאומרים קוניצ'יווה"? זאת אומרת, גם כשאני מדבר עליך בגוף שלישי אני יכול לקרוא לך סאן או רק כאשר אני מדבר איתך. וסליחה על הדוגמא המפגרת.
 

Manty

New member
INDEED

When ever you talk to or about someone you use San, chan... Unless you are talikng to or about a direct family member. I will say to my friend: -'Koyo (my daughter) wants a pink Kittychan bicycle for her birthday, what does Mimorichan (her daughter) want for hers?' To which she might reply -'Mimori wants a hamutaro doll, does Koyochan have one?' Hope this makes it clearer
 

GnomeBubble

New member
הממ, מעניין

מעניין. לא ידעתי שיש בעייה לקרוא לילדים (או לבני משפחה) צ'אן בגוף שלישי, למרות שברור לי שזה לא נכון לדבר על הילדים בתור סאן (וזה גם פשוט מבלבל, כי אם אני אומר musuko-san או musume-san אז בן השיחה שלי יחשוב שאני מדבר על הילד *שלו*). בכל אופן, את יכולה גם לקרוא לילדים שלך musuko ו-musume אם את רוצה, נכון? או שזה לא מקובל. נכון שזה לא ממש מדוייק אם יש יותר מבן אחד או בת אחת, אבל גם אני לפעמים משתמש במילה "אחותי" למרות שיש לי שתי אחיות, ולפעמים אפילו כשאני מדבר עם אנשים שמכירים את השמות של שתיהן.
 

Manty

New member
../images/Emo13.gifO.K. you've got me thinking now

I am not sure I understand your question completely
, but the more I think about it, the more variation I see. So, as I said, when talking ABOUT our kids, we won't add the san/chan.., just use the name. But when talking TO our kids, I often hear moms use the chan/kun, which I guess makes it softer sounding. I have a freind who's son's name is Taiki. She always calls him Taichan, and actually he reffers to himself the same way. Kids often use third person (instead of using I) though they might use boku/watashi as well. So, to go back to taiki, he will say 'Taichan wants to eat' rather than 'I want to eat'. Also, when moms talk to other kids (and I am talking about ages 2 - 5), they will talk about their own kids using the chan/kun, probably because that is the name the other kid is familiar with. So Taiki's mom will say to my son: 'Taiyokun, would you like some of Taichan's grapes?' And more about talking to our own kids: If I am talking to a younger sibling about his big brother, I'll use Oniichan. But when talking to my older child about a younger sibling I would use the name (with or with out the chan/kun, depending on the age of the children). And yes, when talking to complete strangers, I would use musume/musuko for my own kids (or chonan, jinan, sannan.. when there is more than one boy) and add the San when talking about their's. As for siblings, when talking about them, they are reffered to as Oniichan/onechan/ottoto/imoto in most cases. But I think it is important to remembr that despite the rules, when it comes to language used with in each family, it can vary. So when talking to others it would be safe to stick with the rules, but don't expect to find one common rule for every family
HTH​
 

GnomeBubble

New member
בהחלט מעניין לקרוא את כל זה

חלק מהדברים אני כבר מכיר. למשל ילדים שמשתמשים בשם שלהם במקום ב"אני", אני תמיד חשבתי שזה בגלל שביפנית ההורים פונים אליהם כל הזמן בשם שלהם ולא משתמשים ב"אתה" ואז הם לא מתרגלים להבחנה לשונית של אני/אתה/הוא כמו ילדים שגדלים בבית דובר עברית, אנגלית וכו'. זה גם אחד הקשיים הכי גדולים של גאיג'ינים להתרגל אליהם - שלמונחים "אני", "אתה" ו"הוא" אין משמעות דקדוקית ביפנית. כל מי שמתחיל לדבר ביפנית בהתחלה כל הזמן משתמש ב-watashi wa ו-anata wa (וגם kare wa או kanojo wa) באופן מופרז ואז לאט לאט מתחיל להיגמל מזה. אני מתחיל גם להבין למה לא מוסיפים צ'אן או קון לסיומות של הילדים שלנו. בסופו של דבר אלה הם כינויי חיבה, אז יכול להיות שמבחינת כללי הטקס של הדיבור היפני זה גם נחשב קצת יהיר לקרוא לילדים שלך בכינויי חיבה בגוף שלישי כשמדברים עם מישהו שהוא לא מהמשפחה. קצת קשה להסביר את זה, אבל יש בזה איזהשהוא הגיון.
 

Manty

New member
!!!exactually

אני מתחיל גם להבין למה לא מוסיפים צ'אן או קון לסיומות של הילדים שלנו. בסופו של דבר אלה הם כינויי חיבה, אז יכול להיות שמבחינת כללי הטקס של הדיבור היפני זה גם נחשב קצת יהיר לקרוא לילדים שלך בכינויי חיבה בגוף שלישי כשמדברים עם מישהו שהוא לא מהמשפחה. קצת קשה להסביר את זה, אבל יש בזה איזהשהוא הגיון.
I know what I see, I just can't name the reason
Thanks​
 
למעלה