בקשר למגזין The Source
הנה הודעה שרשמתי, אבל לא הוקפצה. רציתי שתקראו: קודם כל תנו לי להבהיר שכסף הוא שם המשחק ולכן ה-Source מתחשב בכמות (החשיפה והמכירות שהאומן יביא לאותו גליון) ולא באיכות. בגיליון אוקטובר 99 (עם האנטי-מוזיקאים שנקראים Hot Boys על השער) בביקורת דיסקים, קיבל האלבום של הלהקה מבוסטון Made Men שנקרא (כמה אירוני) Classic Limited edition ציון של 4.5 מיקרופונים. מי שמכיר את ה-Source יודע כמה הם קמצנים בציונים, וציון של 4.5 היה עד אז נדיר מאוד במגזין. הבעיה היא שהאלבום המוזכר הוא אלבום ממוצע ומטה, ואף אחת מהביקורות שקראתי באינטרנט לא היללה את האלבום, וקראה לו בינוני במקרה הטוב. הקשבתי לכמה שירים, ואכן (לדעתי) הם היו בינוניים ביותר. בדיוק אז קמה סערה באינטרנט לגבי הציון שהאלבום קיבל, מכיוון שנחשפה העובדה שאחד מחברי הלהקה (Benzino - האם "בן-זינו" בעברית?) הוא בעצם חבר של עורך ה-Source (מממ...), וגם יש לו קצת מניות במגזין. הציון המקורי היה אמור להיות 3 או 3.5, אבל העורך החביב שידרג אותו. כלומר, לפי הציון של ה-Source, אני צריך להבין ש-Classic Limited Edition שווה ברמתו ל-Moment Of Truth של Gangstarr? הצחקתם אותי. אומני אנדרגראונד או גאנגסטה ראפ (שלא מניו-יורק) כמעט אף פעם לא יקבלו ציון גבוה. הציונים הגבוהים שמורים לראפרים שהם מוכרים/נחשבים או מיינסטרים. מתי הפעם האחרונה יצא למישהו מכם לראות אלבום בכורה של ראפר די אלמוני מקבל 5 מיקרופונים? רק אם יהיו לו יחסי ציבור טובים מספיק או שוא משוייך לחבורה של איזה ראפר שמוכר כמויות ענקיות. מי האחרונים שקיבלו 5 מיקרופונים ב-Source? ראפרים כמו Nas, Jay-Z, Outkast, שבלי להתייחס לרמה של הדיסקים עצמם ניתן לומר שהם ראפרים "נחשבים" מאוד בתעשיה ומוכרי מיליונים. כלומר המגזין שמרן ומיושן - רק מי שהוכיח את עצמו בעבר יקבל 5. באותו רגע נשבר לי לגמרי מהמגזין הזה, אחרי חודשים שלמים שתהיתי לעצמי "למה לעזאזל אני מבזבז כסף עליו?". אני זוכר שבאינטרנט אפילו היו כאלה שניסו לארגן חרם על העיתון. רוצים דוגמאות לדירוגים של המגזין? Aceyalone - A Book of Human Language קיבל... 2.5 (ציון רע למדי, אני מתפלא שבכלל עשו ביקורת על האלבום שלו) Nas - I Am קיבל 4.5 (אלבום לא רע, אבל 4.5???) Blueprint של Jay-Z קיבל 5 מיקרופונים - יענו "קלאסי"... קלאסי בתחת שלי. In my Lifetime Volume II: Hard Knock Life קיבל 4.5. קלאסיקות אמיתיות קיבלו 4 מיקרופונים: Snoop - Doggystyle GZA - Liquid Swords 2Pac - Me Against The World Black Moon - Enta Da Stage DJ Quik - Safe + Sound OutKast - ATLiens The Roots - Things Fall Apart A Tribe Called Quest - Midnight Marauders להזכירכם, אותו ציון קיבלו אלבומים מצחיקים (ברמתם) כמו The Recipe של Mack 10 היצירתי או MP Da Last Don של Master P החינני. מה הנקודה שלי? הרבה אנשים בארה"ב מסתמכים על הביקורות של ה-Source ברגע שהם הולכים לקנות דיסק, מכיוון שהמגזין הוא הכי "נחשב" בתעשיית הראפ. כלומר, ביקורת לא טובה של איזה כתב מושתן מהמגזין יכולה להרוס לאומן/להקה את המכירות לגמרי. אני אפסיק לקשקש ואסיים בציטוטים משיר שאני אוהב של ה-Dangerous Crew: "Man, sittin´ in here reading The Source magazine, right?... now these muthafuckaz got 4.5 microphones... and these muthafuckaz give us 2.5... Who the fuck´s writing this shit, dog?" "Ain´t sellin´ shit, just livin´ off source"
הנה הודעה שרשמתי, אבל לא הוקפצה. רציתי שתקראו: קודם כל תנו לי להבהיר שכסף הוא שם המשחק ולכן ה-Source מתחשב בכמות (החשיפה והמכירות שהאומן יביא לאותו גליון) ולא באיכות. בגיליון אוקטובר 99 (עם האנטי-מוזיקאים שנקראים Hot Boys על השער) בביקורת דיסקים, קיבל האלבום של הלהקה מבוסטון Made Men שנקרא (כמה אירוני) Classic Limited edition ציון של 4.5 מיקרופונים. מי שמכיר את ה-Source יודע כמה הם קמצנים בציונים, וציון של 4.5 היה עד אז נדיר מאוד במגזין. הבעיה היא שהאלבום המוזכר הוא אלבום ממוצע ומטה, ואף אחת מהביקורות שקראתי באינטרנט לא היללה את האלבום, וקראה לו בינוני במקרה הטוב. הקשבתי לכמה שירים, ואכן (לדעתי) הם היו בינוניים ביותר. בדיוק אז קמה סערה באינטרנט לגבי הציון שהאלבום קיבל, מכיוון שנחשפה העובדה שאחד מחברי הלהקה (Benzino - האם "בן-זינו" בעברית?) הוא בעצם חבר של עורך ה-Source (מממ...), וגם יש לו קצת מניות במגזין. הציון המקורי היה אמור להיות 3 או 3.5, אבל העורך החביב שידרג אותו. כלומר, לפי הציון של ה-Source, אני צריך להבין ש-Classic Limited Edition שווה ברמתו ל-Moment Of Truth של Gangstarr? הצחקתם אותי. אומני אנדרגראונד או גאנגסטה ראפ (שלא מניו-יורק) כמעט אף פעם לא יקבלו ציון גבוה. הציונים הגבוהים שמורים לראפרים שהם מוכרים/נחשבים או מיינסטרים. מתי הפעם האחרונה יצא למישהו מכם לראות אלבום בכורה של ראפר די אלמוני מקבל 5 מיקרופונים? רק אם יהיו לו יחסי ציבור טובים מספיק או שוא משוייך לחבורה של איזה ראפר שמוכר כמויות ענקיות. מי האחרונים שקיבלו 5 מיקרופונים ב-Source? ראפרים כמו Nas, Jay-Z, Outkast, שבלי להתייחס לרמה של הדיסקים עצמם ניתן לומר שהם ראפרים "נחשבים" מאוד בתעשיה ומוכרי מיליונים. כלומר המגזין שמרן ומיושן - רק מי שהוכיח את עצמו בעבר יקבל 5. באותו רגע נשבר לי לגמרי מהמגזין הזה, אחרי חודשים שלמים שתהיתי לעצמי "למה לעזאזל אני מבזבז כסף עליו?". אני זוכר שבאינטרנט אפילו היו כאלה שניסו לארגן חרם על העיתון. רוצים דוגמאות לדירוגים של המגזין? Aceyalone - A Book of Human Language קיבל... 2.5 (ציון רע למדי, אני מתפלא שבכלל עשו ביקורת על האלבום שלו) Nas - I Am קיבל 4.5 (אלבום לא רע, אבל 4.5???) Blueprint של Jay-Z קיבל 5 מיקרופונים - יענו "קלאסי"... קלאסי בתחת שלי. In my Lifetime Volume II: Hard Knock Life קיבל 4.5. קלאסיקות אמיתיות קיבלו 4 מיקרופונים: Snoop - Doggystyle GZA - Liquid Swords 2Pac - Me Against The World Black Moon - Enta Da Stage DJ Quik - Safe + Sound OutKast - ATLiens The Roots - Things Fall Apart A Tribe Called Quest - Midnight Marauders להזכירכם, אותו ציון קיבלו אלבומים מצחיקים (ברמתם) כמו The Recipe של Mack 10 היצירתי או MP Da Last Don של Master P החינני. מה הנקודה שלי? הרבה אנשים בארה"ב מסתמכים על הביקורות של ה-Source ברגע שהם הולכים לקנות דיסק, מכיוון שהמגזין הוא הכי "נחשב" בתעשיית הראפ. כלומר, ביקורת לא טובה של איזה כתב מושתן מהמגזין יכולה להרוס לאומן/להקה את המכירות לגמרי. אני אפסיק לקשקש ואסיים בציטוטים משיר שאני אוהב של ה-Dangerous Crew: "Man, sittin´ in here reading The Source magazine, right?... now these muthafuckaz got 4.5 microphones... and these muthafuckaz give us 2.5... Who the fuck´s writing this shit, dog?" "Ain´t sellin´ shit, just livin´ off source"
