בקשר ללבד

[לבנדר3]

אופתמיות

מוציא חן בעיני המשפט האחרון שמדבר על דרכים נוספות

 

[לבנדר3]

בשעת לילה מאוחרת

בשעת לילה מאוחרת כאשר הכל שקט יש געגועים ומחשבות גם אני אחרי שלושים ושלוש שנים נשואין מצאתי עצמי לבדקו המחשבה שלך מצא חן בעני אני יודעת שגם גורם הזמן משחק תפקיד לגוף יש מנגנון רפוי במידה מסוימת אחרת מחצית מהאנושות היתה קופצת מהגג מנגנון רפוי לנפש כמו שלגוף יש כדוריות אדומות ולבנות

 

[BennyKa]

אם היית כותבת היום מה היית משנה?

לדעתי שום דבר! כי הגישה האופטימית תמיד מנצחת ! הלאה רבקה זוהר מילים: קובי לוריא לחן: יצחק קלפטר באתי מעולם מלא ספקות ודאגה, כל המזן קורים דברים, אין זמן להירגע. השנים חולפות וכבר חלף חצי חלום, אבל אני עוד מחפשת מקום. מבקשת דרך בין שבילים מפותלים, בתקווה שיום אחד אבין את הכללים, הסתובבתי די אך לא למדתי הרבה, רק דבר אחד ידעתי יפה: הלאה! צריך ללכת הלאה, לטפס למעלה, ולא להרתע. הלאה! עוד ללכת הלאה, רק ללכת הלאה, ולא להכנע. לא מצאתי את דרכי, ולא היה לי טוב, פעם פעמיים כבר ראיתי את הסוף. אך דווקא כשרגליי כושלות והכוחות כלים, משהו קורא אליי מבפנים: הלאה! צריך ללכת הלאה, לטפס למעלה, ולא להרתע. הלאה! עוד ללכת הלאה, רק ללכת הלאה, ולא להיכנע. עוד יום רוחמה רז מילים: רחל שפירא לחן: מתי כספי בחריפות הזאת עוד יום, עוד יום ובצפיפות הזאת עוד יום, עוד יום. החזאי מוסר את התחזית משקעים, שינוי זרימה ורוחות תזזית ויש כאן מקום לדמיון עוד יום, עוד יום. בהשתקפות הזאת עוד יום, עוד יום בהחשפות הזאת עוד יום, עוד יום. המלאכה מרובה והזמן קצר ואנחנו כבר יודעים שהגשר צר. אמצע הדרך ויש גם בזה נסיון עוד יום, עוד יום. לא להתמעט וגם לא להימלט ותמיד לשאוף ללכת הלאה ללכת זה אומר: לא להסתלק כן, כוונתי לומר: לא להסתלק אמצע הדרך ויש גם בזה נסיון עוד יום, עוד יום. בחריפות הזאת עוד יום, עוד יום בציפייה לטוב עוד יום, עוד יום. בני

 

[לבנדר3]

תקון מילה אופטמיות

נן רצוי שההיה יותר ממקדת היות וחדש לי הנושא של התעסקות עם המחשב

 

[לבנדר3]

בקשר ללבד

שלום אבדתי את בעלי לפני שבעה חודשים וזה קשה אנ י בת 58

 

[גיגוב]

לבד

לבנדר וקרה זה קשה לאבד וקשה הלבד. אני מרגישה אחרי שנה שהקושי הגדול הוא בגעגוע. אני מתרפקת על הזכרונות אבל לא יכולה להרגיש אותו פיזית שכחתי את הרגשת המגע. כדי להפיג את העצב אני מרבה לקרוא יש המלצות לספרים מצויינים בפורום. על כל קושי אני מדברת בפורום וזה עוזר. וכבר מהתחלה עשיתי את הדברים שאני הכי אוהבת כמו ללכת להצגות סרטים ועכשיו גם טיולים. אש מיצאי לך תעסוקת פנאי, ונסי להתעטף בזכרונות כמה שאפשר. שתינו בנות בערך אותו גיל, אני מקווה שילדיך על ידך. בדרך כלל אינני מאריכה בדברים אבל לבנדר היה הריח האהוב עליו ביותר וזה תפס אותי. יעל

 

[yamkachol]

../images/Emo201.gif

כן, זה באמת נורא קשה. לומדים לחיות אחרת - ותקופת הלמידה (כל אחד בקצב שלו), משתנה מכל אחד. כדאי להבין שמדובר בתהליך ארוך, כואב וקשה - של התמודדות עם אובדן. וכשכואב וקשה - זה כואב וקשה. עם הזמן , העוצמה תקטן, והתדירות תגדל. ואנו שציוו לנו את החיים, כואבים, מתקשים ומתמודדים עם האובדן - ובונים לנו חיים אחרים. חיים בלי אהובינו. יתכן וקבוצת תמיכה יכולה לעזור לך. אני הלכתי לסדנא להתמודדות עם אובדן בן / בת זוג, שעזרה לי מאוד לעזור לעצמי. בכל מקרה תרגישי חופשיה כאן בפורום שלנו - לשאול, להתיעץ או לשתף. היינו איפה שאת נמצאת ומבינים את שעובר עליך.

 

[נסיכת הכוכב]

הלבד שחווים גברים כמו נשים

אתמול דברתי בצאט עם אלמן בן 60 שקשה לו עם הלבד, וגם אם אלמן בן 65 שדבר על הצורך בחברה נתתי להם קישור לבוא להצטרף אלינו ,הוא לא ידע שיש כזה מקום שניתן לפגוש בו אנשים ונשים שחווים את האובדן גם הוא דבר על הקושי בבדידות על הלילות הארוכים , הצורך בחיבוק , הצורך בנשמה נוספת בחייו

 

[הים רגוע]

את הלבד הזה אני ממלא

בהתחלה חפשתי עשיה ..חברה חדשה ..פעילות למען הקהילה... למלא את הלבד ..להיות מוקפת .. בהמשך למדתי להנות מהלבד ..עם געגוע ועצב ... וכיום שנתיים ו8 חודשים שהלבד עטוף בעשיה בחברים אבל ... תמיד יש את החלל -החוסר .. אבל מצליחה לחיות ולשמוח ,להתרומם ולפרוח ... טלי