סיון חמודה,
אינני יכולה לעמוד בפני בת 17, המבקשת ללמוד משהו. אם פנית לפורום היסטוריה, את בוודאי מתכוונת לשיטה שהונהגה לאחר מלחמת העולם הראשונה. היא החליפה את השיטה הקולוניאלית הוותיקה ששלטה בחלקים נכבדים של העולם במאה ה- 19. השיטה הקולוניאלית היתה פשוטה ביותר: מעצמה אירופאית (לרוב) השתלטה על חבל ארץ באפריקה, אסיה וכו' וניצלה את חומרי הגלם שבו, ואת האנשים שחיו בו לתועלתה היא; התועלת בשני כיוונים עיקריים: שימוש בחומרי הגלם לתעשייה וכן יצירת שווקים לסחורה מוגמרת שמיוצרת בבתי החרושת במעצמה. התגלמותה של השיטה הקולוניאלית התאפשרה בשל שני גורמים עיקריים: היתרון של המעצמות האירופאיות בנשק וציוד לעומת בני השבטים המקומיים באפריקה או באסיה והבטחון של האירופאים בצדקה המוסרית של מעשיהם; הסמל של השיטה הזו יכול להיות שירו של רודיארד קיפלינג - "משא האדם הלבן" - שבו נתפסים "הפראים" כילדים שיש לטפל בהם ולהביאם אל האור... שיטת המנדטים לעומתה, היא שיטה חדשה הנובעת מנקודת השקפה חדשה לגמרי בקרב המדינות המנצחות במלחמת העולם הראשונה; ברוח "14 הנקודות" של ווילסון, נשיא ארה"ב. נקודת השקפה של ראיית האוכלוסיה באסיה ואפריקה כבני אדם שיש להם יכולת לשלוט בגורלם, אם ילמדו אותם לעשות זאת. לצורך זה נקבעו מנדטים משלושה סוגים. בעקרון מנדט הוא, מסירת השליטה בחבל ארץ מסוים לידי מעצמה אירופאית לפרק זמן מוגבל, כשהמטרה היא להכין את תושבי חבל הארץ לשלטון עצמי זה ההבדל העיקרי. בארץ ישראל ניתן מנדט מסוג א', כלומר מנדט בדרגה הגבוהה ביותר (מתוך התייחסות לתושבים בארץ ישראל כאל המתקדמים ביותר ואלה שיהיו מוכנים מהר יותר לשלטון עצמי). חשוב מאוד להדגיש כי בכתב המנדט של ארץ ישראל, משובצים גם המשפטים העיקריים מהצהרת בלפור ובכך ניתן לה תוקף של מסמך בינלאומי. מנדטים מסוגים נחותים יותר היו במדינות באסיה ובאפריקה. אינני זוכרת את ההבדלים בין שני הסוגים האחרונים, לצערי. בהצלחה במבחן והמלצה: בפעם הבאה כדאי לך להכנס לפורום לימודים, שם מככבים חבר'ה בעיקר מהתיכון, השמחים לסייע אחד לשני. כאן בפורום תפגשי בעיקר פריקים של היסטוריה המעוניינים לדון בסוגיות היסטוריות.