שאלות מוזרות.....
אישה נכנסת למסוף, עוברת את הבדיקות הביטחוניות ומוצאת את עצמה במצב הזה: מאחוריה הכניסה לאולם, ממולה יש קיוסק, בצד שמאל השירותים ובצד ימין הביקורת גבולות. בנקודה זו היא פונה אלי עם השאלה המאד הגיונית: "לאן ללכת?" (ואללה לא יודעת! אולי לשירותים?)
אני: "תביא בבקשה את הדרכון" הוא: "את הדרכון?" (לא! את הכסף!)
אני: "תסתכל טוב- איפה התיק שלך?" הוא: "תראי לי איפה התיק שלי" (מה עוד? אולי גם תשאל אותי אם ארזת לבד?)
אני: "תביא את התיק לשולחן" הוא: "תעזרי לי, זה כבד" (ברצון רב אם זה לא היה תיק ששוקל יותר ממני)
"תגידי, למה אתם עושים את הבדיקה הזאת?" (שניה, אני כבר אוציא לך מהכספת את התיק שמסביר על הנושא ששאלת)
אני משחררת גלגלת לנוסעים שסיימו עם כל הבלאגן של הבדיקות הבטחוניות, ומחזירה אחורה את כל אלו שעדיין לא סיימו, יש שם ספסלים בדיוק למטרה הזאת. אני: "שב על הכסא עד שנקרא לך" [יסלחו לי כולם, תרגום גס מאד, בעברית פשוט אומרים- חכה, אנחנו נקרא לך] הוא: "על הכסא שם?" (למה, איזו עוד אופציה אתה רואה כאן?)
"תסלחי לי, מתי מגיע האוטובוס?" (תסלח לי, אני יודעת בדיוק כמוך)
"איך אני מגיע לתל אביב?" (בתור התחלה אתה צריך לצאת מכאן...)
"איפה הדיוטי-פרי?" (הקרוב ביותר נמצא בנתב"ג, אבל לא צריך דיוטי-פרי בשביל לאכול פלאפל)
"תגידי, מה אני יכול לעשות כדי שהמכס/החקלאות לא יחרימו לי את הX שהבאתי?" (הם יחרימו! פעם הבאה אל תביא את זה!!)
"תביא בבקשה את הדרכון שלך" [הוא מביא לי דרכון של אישה] "זה שלך?" "כן" [אני מסובבת אליו את הדרכון שיראה, ושואלת שוב] "זה שלך?" "כן" [בשלב זה אני מחייכת רק כדי לא להוציא עליו תיסכולים מצטברים] "מה כן! תסתכל על התמונה, ככה אתה נראה?" "לא, זה של אישתי" [עכשיו אני מחייכת באמת] "אוקיי, ואיפה הדרכון שלך?" "בכיס שלי" "אז תוציא אותו" [הוא מוציא את הדרכון, אני בודקת אותו ואומרת לו שהוא יכול ללכת] "אבל אישתי בשירותים" "אתה יכול לחכות לה כאן אם אתה רוצה" "אבל אני רוצה לחפש את התיקים שלנו" "אז כמו שאמרתי לך- אתה יכול ללכת" "טוב, אז את רואה את הדרכון שלה? כשהיא תגיע אליך תשחררי אותה כי כבר בדקת את הדרכון"............... (אהההה!!! הבנתי אותך!! נראה אותך אומר לפקידה בבנק שלך- את רואה אותי עכשיו? מחר מישהו יבוא למשוך כסף מהחשבון שלי עם הת"ז שלי, אז תני לו....) האמת היום היה לי יום מאד נחמד בעבודה
אפילו האיש שהיה מאד קרוב לערמה של הדרכונים בטענה של "אני רוצה לעזור לך לקרוא לאנשים" לא הצליח לעצבן אותי! (חכמה גדולה! אמרתי לו להתרחק משם, וכל פעם כשהיה שם מסובך או שלא היה לי כח לקרוא את הג'יבריש באנגלית קראתי לו, והוא מצידו השתדל מאד לתקן אותי כל פעם כשהחלפתי מלעייל במלרע או סגול בקמץ, או סתם כך כשלא הדגשתי את האותיות הנכונות
)
