חי בין 2 ל 4
מוצא את עצמי בשעות בינ הערביים קיציים כמעט קולט את השעה ולצקת אותה לתבנית סטירילית חפה מכל אשמה,טענה או הצדקה על היום שחלף .מרשה לעצמי לסגת באלגנטיות מזויפת נירכשת מתרבות טלויזיונית אירופאית.אולי. מסתגר וחווה את עצמי ואת השעה כאחד בשקט ובשלווה ששורשה אי שם בשחר ילדותי עוד לפני שהכרתי את הרגלך לישון בשעות מקסימות אילו.
