../images/Emo91.gifסליחה שאני מתערב...
ללימוד תורה, צריך "מפתחות". בלעדי המפתח המתאים (=הגישה, נקודת ההסתכלות) - התורה עלולה להיראות - משעממת, מפחידה ואפילו מעוותת. לדעתי, דווקא ספרות הלכתית (כמו הגמרא) נוטה לעורר אנטגוניזם אצל הרבה אנשים: לאנשים אין את ה"מפתח" המתאים לגמרא- וע"כ הספרות ההלכתית, נתפסת בעיניהם כטכנית, משעממת ואפילו כפייתית. הייתי מציע אפוא, להתרכז דווקא בספורי צדיקים!!! דווקא ספורים על אנשים משכמם ומעלה, אוהבי אדם, אנשים צנועים, פשוטים, אמיתיים ובעלי מידות - מחממים במיוחד את הלב, ומראים לא רק מי זה בורא עולם - אלא גם מה זה העם היהודי (באופן אישי, את דרכי חזרה ליהדות, אפשר לומר, שהתחלתי, עם ספורים כאלה). מדובר בספורים חביבים, שיש בהם עומק רב, ויחד עם זאת, קל להתחבר אליהם.ניתן למצוא ספורי צדיקים בחנויות הקודש, וגם באינטרנט ( - למשל, ספורי הבעל שם-טוב, באתר pnimi.org.il של "גל-עיני"). בכל מקרה, תבחרי בכל דרך שהיא, חשוב, לדעתי, שיהיה "מפתח" (-יחס נכון, כאמור) לכל עניין הדת. באופן כללי, תורת הקבלה (והחסידות, שהם ביחד:"פנימיות התורה") מלמדת אותנו מה היחס הנכון לאלוקות. מקריאה בקבלה עולה, שהקב"ה לא חפץ בקיום מכני-כפייתי של המצוות. עפ"י הקבלה, המצוות הן מטרה, ולא תכלית בפני עצמה. התכלית, היא התקרבות בין האדם לבורא עולם.הקב"ה רוצה אפוא לקרב אותנו אליו. הקבלה מלמדת עוד, שהקב"ה אוהב את כל בריותיו - יהודים וגויים, כאחד. כל מי שאומר שהקב"ה שונא את הגויים - שיתעמק בקבלה, ואז ידבר! ברור אפוא, שהקב"ה אוהב את המכר שלך, ללא תנאים, בין אם הוא מקיים מצוות ובין אם אלו, ואפילו אם הוא מעיד שהוא שונא את הדת. לא כולם מבינים את זה, וחבל. נדמה לי שהתובנות האלה, עשויות לרכך את גישתו של המכר כלפי הקב"ה (שהרי בפנימיות, השנאה שלו לדת, היא תלונה כלפי בורא עולם, ומי אנו, שנשפוט אותו!). בסך הכך, נראה לי שהמכר שלך, בפנימיות נפשו, מבקש, כמו כל אחד, לאהוב את הקב"ה. לכן צירפתי את הרמזים הבאים (מתוך ספרו של הרב יצחק גינזבורג, "רצון ואהבה"): אהבה בגימטריה עולה כמו המילה אחד (13) , וכידוע "שמע ישראל, ה' אלוקינו, ה' אחד"! אהבה היא ראשי תיבות המילים: אור הקדוש ברוך הוא. הזוהר הקדוש אומר: "הכל אהבה נקרא, ולמען האהבה הכל". אני מאחל לך, שתמצאי מסילות ללבו של המכר שלך. מוטי.
