בקשה

[לונג]

דיגיביט ואמורא- ההורה של 2001

מחמם ודוגר על הסאונד באינקובטור שלי האולפן הביתי - סבא תרים ת'סגנון הישן תכניס אקורדיון, זה ציון כאן, אני רק פיון כאן, פתיון של אדם שחוק, נזרק עם הקצב כמו דוק בדוק-רב בדוק עם דיוק רב - יש לי קשר הדוק, עם השבט תפילת הדרך לשלטון ביד רמה - איכות אחרת מרסק תמסגרת, שניה, מסרק את הסרט על פי רשימה עוצר נשימה וצולל אל עולם הומניסטי אני במרכז התמונה שנה אחרי בר מצווה יש אמביציה - דיקציה זכות על קומפוזציה שתרביץ תקפיץ תפציץ תריץ תסצנה, מוסיקה? אני בא ממנה ולא משנה לי אם זה היפ-הופ או המקרנה, (מתוקה זה קורה) כי זו ההורה של אלפיים ואחת (אלפיים ואחת) אני אמשיך לשיר פה עד שזה נקלט (עד שזה נקלט) כי זו ההורה של אלפיים ואחת (אלפיים ואחת) אני אמשיך לשיר פה עד שזה נקלט (עד שזה נקלט) יושב פה על הדיגידיביגידידיגידיביט יו, שגב, תקלוט אותי, כי זאת התכנית המרכזית נמכור מליונים בובות בדמות מור שגב ודמויות של סבא-ג'ונים במקום להתחרות בכלא שש (מה?) בוא ננסה להתחרות בפוקימונים! רק תן לי טון אם יש לך סימפול אקורדיונים בוא נקרא לשר'לה שרון הימור נכון כי כאן זה מיינסטרים - בולבול על ההארדקור בוא נכניס פאייטים ודיסקו ופאנק-אור שחור של דיסקו-טכניקה אוראלית ליריקלית פרה-אקספרמנטלית אור ווקאלית כי זו התקטיקה של ביזנס מהאישנז לפרקאשנז אל השיזנט מהבידי אל האס די אל ה פיז נתקתק את הפזמון יו דיגיביט אתה יודע איך אני אוהב את האקורדיון שלך כי זו ההורה של אלפיים ואחת... תמיד אני בא עם שוס קולע סל חלק מהמשחק אל היציע אל ההורה של אלפיים ואחת, אחד עשר אני יודע פרוייקט אלמנטרי שתים עשרה אני יודע - שבטייה - תמיד פוגע בול מריץ סימפול לצ'ול של ישראל בגדולותיה עם סטייל תקופת הבריטים - ובונקרים של ביטים בלגניסטים, ייצוא בינלאומי של הקסגרמה רק תקפיץ לי את הקורג קארמה, ונמכור כמה מאמלה תביא לי מאה גרם עלה חבר הבה נחוגה ממחולות בכרמיאל עד להוואנה קובה אז תנו בטובה סעו בהונדה לא משנה רק קחו ממני את ההצלחה שלא כולם נגעו בה תנו לי הורה, אלפיים ואחת סטייל דיגיביט אמורא איזה קור (אז שימי מעיל ותסתמי תג'ורה) אז בוא עכשיו כולם ותרקדו איתי תהונקי פאנקי הונקי פאנקי כי זו ההורה של אלפיים ואחת...

 

[החידה]

אהמ...

אגב, אני רואה שגם הפרברים פה אז אם אתם יכולים לשלוח לי ליריקס לשירים שלכם...

 

[RunNGun]

ואם כבר הפרברים......

פרברים רפיוג'יז ולוקץ' - שיר הקטינות פזמון: קטינות אני אוהב אותן תמימות כי גיל הבלות מתחיל אצלי כשאת מתחילה לשתות אין פה שום סטיות כי אני דורש בת מצווה לפחות, אחות החוק רודף אחרי PR ואיש המערות. חינקיס: אני אוהב קטינות לא שם זין בשרמוטות עם קומפוט במקום פות / דוחף לילדות קטנות עמוק עד שהן מתחילות לבכות/ הו לא עוד שוט וודקה ועוד כפפפפו לריאות / שלה שטוחות כמו מדרכות אבל כוסאמק זאת יודעת להנות / קלוט תפסה לי את השמוק ולא ידעה מה לעשות / אמרתי לה לינוק על זה ולעשות קולות כאילו זה מתוק / כלבה רוצה לעשות לי תינוק ביצ' צאי מהשוק / היית מעדיפה אולי למצוץ על קנה של Glock? הבאתי לה פליק על התחת ושמתי אצבע על הצ'וק. דוויק: אוהב אותן קטנות יותר מגיל תיכון מתוקות תמימות תאמין לי שיגעון./ אולי בחטיבה קצת יותר מיסודי,/ את אני מותק מין סוטה וקצת סודי,/ הופ הופ הופ בואי נשחק תשעים דקות,/ תאמיני לי מותק אני אלחך לך את הפות / נאנקת מיללת מה גילית עולם חדש?/ ספרי לחברה תמסרי ממני ד"ש./ כי גם אותה עשיתי לא מפתיע הדבר, אחרי הכול עליה המליץ לי הגזבר,/ הוא אמר בחטיבה בחטיבה היא הקטינה מוצצת כמו קצינה תאמין לי מוואה./ ניסיתי, נו מה שאני אוותר, עכשיו תשתקי, תגנחי כי הופ אני גומר /... היא לא הספיקה. פזמון: קטינות אני אוהב אותן תמימות כי גיל הבלות מתחיל אצלי כשאת מתחילה לשתות אין פה שום סטיות כי אני דורש בת מצווה לפחות, אחות החוק רודף אחרי PR ואיש המערות. ניר: מה קרה אני שמעתי קרום נקרע, את בקושי בחורה אבל עוד שנייה אני תולש לך חצוצרה / כמה את זזה כמה אנרגיה יש לך בגוף, מה את מחייכת בכלל עוד שנייה אני גומר לך על הפרצוף / את רואה זה קצת דומה לקרם שיזוף / עכשיו תכבסי את הסדינים ונעשה לנו איזה בוף / את מבינה שאת בטח לא הראשונה שאני גמרתי לה לדמם / אבל את בטח הראשונה שהצליחה לבלוע אותו שלם / God Damn! את לא מבינה מה זה עושה לי העור המתוח / אחד כזה חלק עליו אני אשכב לנוח / וזה בטוח שאני אסיים עם לוקץ' וג'י באבו כביר / אבל עד אז תבלעי אותו עד שיגמר לך האוויר. לוקץ': איש המערות יוצא מגטו עם שטרות בגלל כל הקטינות רודפות אותי היום המשטרות הגננות / תעזבו אותי עכשיו במנוחה נכון זיינתי קטינה אבל נתתי לה לבחור תנוחה. בארוחת מין כשנתתי לה באמצע היא בכתה, שתקי כלבה!/ אחר כך אתן לך שוקו יטבתה. ואנשים אומרים חוצפה והם אומרים שזה חבל כי אני הסבא ונתתי לך קצת ורטרז אורגינל./ מפתה אותן, לוקח אותן, נותן להן מתנות, שלוש קטינות לזין שלי, לזין שלי שלוש קטינות./ תבינו אנשים בשבילי כלבות עומדות בתור, אם את בת שש או בת שישים, העיקר שיש לך חור./ אני כמו קינדר כשאני בא/ בכל ילדה קטנה, מוריד את המכנסיים, זה גם טעים /וגם יש הפתעה. /אומרים שאני סוטה אבל אין לי על מה להתנצל. אני לא הראשון שלך לפני היית גם עם הצל. פזמון: קטינות אני אוהב אותן תמימות כי גיל הבלות מתחיל אצלי כשאת מתחילה לשתות אין פה שום סטיות כי אני דורש בת מצווה לפחות, אחות החוק רודף אחרי PR ואיש המערות. (קרדיט לדוויק)

 

[החידה]

../images/Emo47.gif

nuff said אבל זה לא 10 תווים אז הנה כמה כדי להקפיץ את זה

 

[chrononaut1]

הארכיון - פנומנלים

שיהיה..קח: קון-איי : A-Yo, Check This, אני הולך עם הבאגי'ז בשביל לא להגזים לא שם גם את Neckless The Fact Is, שאני לא מוותר, כמו ארנולד שוב פעם חוזר,חורג מההורג, דורש להתעורר שעון החול שלי משום מה מתקתק, What The Heck במציאות של היום לא מתפלא אם עוד דבר מתעוות לא מאט, רק קופץ מק"מ למאך איך שנשפך עוד דבר מלוכלך על המלאך, הופך בגדים לבנים לשחורים, והצבעים מתערבבים עד שפסיכודל, או האל , הם כבר לא מבינים, אז מה ששולט זה החושך ובראשו קון-איי, תגיד : "כן סנסאי" , בלי "היי" או "ביי" Like a Spy , באירגון שנקרא "הארכיון", כאן על המיקרופון, אני פותח את השער לדימיון? פיתרון לדעתי זה לא דעה רק תוצאה, של הכרומוזום, ב-DNA, אצלי במחשבה, בבקשה, סליחה, מילות הסכם והבנה, האומץ שנובע מהחומץ עוד יביא להפצצה, Ka-Paya, אני מדליק אותך עם אש, Fire Higher, עובר בכל Wire , דרך הטלפון, גז, המים והחשמל, מקשר טיפות רעילות שאותך מחשמלות, זורק דימויים שאנשים חושבים שזה מטאפורות קולעות, בזמן שאני רואה רק בורות שמציפה את הגדות 2X פזמון: אנחנו ,2 Mc's With a Mic קון-איי וסטרייק, מי לעזאזל Wanna Fight? אוניברסלים, שמים זין על כל הנעליים, אבל זה לא משנה, כי אנחנו...פנומנלים סטרייק : No More Mr. Nice Guy, עכשיו זה על אמת, God Dammit נמאס לי מפשרות, אין תרוצים Get It? פרפקציוניסט, הדרך הכי טובה לתאר ליריסיט מקדיש את החיים שלי, Obsessed With This, 99 אחוז מהפוטציאל שלי לא נוצל אבל עדיין, משאיר נזק פיזי על קהל אני לא זז, עד שדמו של האויב יוקז Guerilla War face, שים מסכת גז, נשק לא קונבנציונלי, אפקטיבי וברוטאלי באופן וירטואלי הורס אנדיבידאלי בשבילי הדרך, היא לזרוק מלח על פצעים מי יגיד לי שהמטרה מקדשת את האמצעים? בשבילי, האמצעים מקדשים ת'מטרה אנשים לא מתקרבים לגיוון, מה זאת מחלה? הם סגורים בתוך עצמם כמו איזה כלי הרמטי עוד אנלפבדטי עושה משהו טוטאלי פטאתי אנשים אומרים שיש לי פה ביוני אני מתחבר עם מיקרופונים, כמו זוג כרומוזומים עובר בסיבים אופטיים \ כדי לשפר את האיכות מחדיר עצמים רובטיים \ שלא תהיה לכם טעות שיטות הכתיבה שלי הן בלי אפשריות, מטורפות אני כותב עד שיוצא עשן מהאצבעות כי מילים בשבילי הן סך הכל פתח לדמיון אז מקימים ארגון, אתם צריכים שם? הארכיון אז לפני שאני הולך תגיד בתאבון כי לא משנה מה, אני בראש שרשרת המזון

 

[chrononaut1]

ורק בשביל שיהיה לך עוד ארכיון לאוסף

הארכיון - קור רוח סטרייק תכיר את הבנאדם ששנים לא נושם חמצן הלב עטוף בקרח, זורם חנקן במקום דם הגוף מתחיל לקרוס! צריך משכך כאבים נקרע לגזרים, החום מאיים לשאוב אותי לבפנים נע בסביבה עוינת,המונים של פרצופים קפואים בוחנים אותי, לא מרפים, מנסים להפיל, הצמד הדינמי, מתעלמים מקולות של ויתורים למרות הכאב מהחום, אני אמשיך להעפיל כובש את האוורסט, 50 מתחת לצלסיוס עכשיו מרגיש כמו בבית, רק קרח סביבי אני מאושר בעולמי, מי ינסה לעצור אותי? אבל למה אני חושב שהכל רק נמס בגללי? קון-איי: הקרב קשה, מי רוצה? אני משתמש באינסטיקט מיליטנטי תמיד נופל על 2, משמע השמיים הם הגבול למדתי וקראתי, ואני יודע לא ליפול על 4 בלי כפות ידיים רק רגליים, כי אני לא כורע תחתך רק קורע אותך דרך הלחץ אני כמו קוברה מכיש, בכוח המחץ תמיד נשאר קר רוח, אינשאללה מאבק תמידי, צלילי שאון בקתדרלה צילצולי חצות מהדהדים בעוד אני אומר את ה punch line אל תיגע במה ש mine סטרייק: נפתרה תעלומת אומנות המלחמה סאן טסו הפקיד בידיי אסטרטגיה נכונה עיני לא רואות דבר, רק המטרה הסכנה תמיד נמצאת! נמשכת אליי כמו מגנט עם נייר ועט, לוקח ומעוות את האמת אבל השתיקה שלי גורמת להחרשת אוזניים מחיאות כפיים! נשמעות אבל נוצרות בלי ידיים אפקט הדומינו! מפיל כמו מפולת שלגים אנשים נכנסים לכאוס, מתפצלים כמו תאים שרשרת ההרס בעזרת אצבע אלוהים כי דברים בנויים בלי שום בסיס מתאים כמו בית קלפים, משב רוח, כולם מתפוררים מי הוא הדילר של החיים? אני בטוח לא הג'וקר שומר על קור רוח, מפעיל את פני הפוקר תנסה לקרוא את האיש בעל 1000 הפרצופים בעל אלף דעות, אלף מחשבות ואלף מעשים הפסקה קון-איי: ססטמטית אני מסתובב כל רעש קטן את ראשי אחורה מסב, סובב כאב סגור בפנים, אסור לתת ללחץ להפשיר אני מקפיא את החום, לכן אני נראה כמו קיר לבן כאילו כל הזמן מחוויר וכשזורם הדם, רק אז אני בנאדם, מתנפח בוריד העולם הזה מרעיד את עייני ואני מדמיע תמיד תראש מוריד, מולכם מעיד, לא רוצה להיות שהיד סה"כ רוצה להישאר בכיוון שלי ובמפה שלי הכל תלת מיימדי, דימיוני סטרייק: מאבד כיוון השכל משמש בתור מצפן הלב פועם, מפזר קור לכיוון הצפון כדי שהחום מחור האוזון לא ימיס את הקרחון חונק את כדור הארץ כמו נחש פיתון קשה לנשום! מאבד אוויר! הכל נהפך שחור הבזק אור, אין טעם לחפש מקום מסתור אני מקווה להכל, אבל לא מצפה לשום דבר כי אני מתכונן לכל דבר לומד מן העבר מנסה להתמיד, תמיד אני מתמיד מנסה להשיג אבל הזמן הוא יחסי ורוב הזמן, הזמן בכלל לא אפשרי האפשרויות מוגבלות, אבל אני מנסה להתעלות מעל עובדות, מעל ספקות שבי כל הזמן מחלחלות סותם פיות אבל אני אוהב לשמור על אוזניים פתוחות קון-איי: רעש חזק מדיי, ברקע דיי נער שוליים, אצלי ה away כבר לא ואאיי קון-איי, רגוע עקבי כמו שקט במרתפים יש תזוזה חריקה...כמו סאונד של חדירה לפרט אין טעות איות \ תסתכל טוב, תשים לב לשילוט אין טעות, מציאות זה לא יותר מדיי לייד באק אני פשוט מאט, שולט בקצב החדרת האינטלקט אולי קולות רקע יתרמו להסברים "תתרחקו ממני", כמו שאומרים הצרצרים סטרייק תבין, אני קודם צריך להגיע לבפנים ורק אז דעות רגשות יובעו במעשים

 

[chrononaut1]

דנידין - מבוי חסום

מי מקבל ת'תסריט לפי הספר בקשה מתוקה לעקוב אחרי הסדר של רב המכר מכאן הפרידה כדאי ללחום, שמע לכספת תוסיף ת'שריון בנה לו מגדל שחק המזל פתאום כולם מכירים נכון? אז אין דבר, לא מחכה לדבר לא מחכה למוצא שיאמר לי לצאת מהסט ונשאר בנתיים צמח השיער עם שליטה מלאה במיתר מי כתב את זה וכמה זה עולה לנו זורם על פי דרכי הזרם לא מרימים אותי לראות אולי מקיף אותי חרם אבל אם כן שיזדיין אנ'לא אפסיק לצעוד קדימה ות'חומוס פול בכרם אני לא אוכל אוכל כל כל הכל חייב היות להיות קליט, אין עבודה אין עתיד עם אותה מחשבה הוא מסיט הוא ממית זמנים משתנים וכולם מתקדמים עובדים עכשיו בשביל ז'יטונים ורק רוני אחרוני פה תקוע אסימוני זה מבוי חסום בין הזוהר אל הגטו מי בנה לו מי כיסה מי נגע פה מי זה שקבע לו, אם זה החוק או לא עכשיו תורי להחליט לי זה מבוי חסום בין הזהור אל הגטו מי בנה לו מי כיסה מי נגע פה מי זה שקבע לו, אם זה החוק או לא- מאבד עשתונות מי זה שבורח לי שאני צריך עבודה לדאוג למקום בכיתה במיטה לקלוט שכל מילה פוגעת בול בתוך השיטה מפנה פני קדימה עד הבימה עד שהיא מסיטה נגעתי נשאתי עם הלום, אל תתקע פשוט תזרום מי מכוון עלי לקסוס משו על המקום עכשיו שקל לחדור יהיה לתוך הבית שלי מכאן הבלגן התחיל והם אומרים זה בגללי הכל עולה בסוף שוקע לי טובע ואחד השם אני יודע מנסה מנסה בכח לא לברוח לזכור ת'מילים מרפא מנפה את המח לא לשכוח אין עוד פחדים על מה לי ולמה למהר כי רע לי וכמה לוותר תקרא לי ושמה ושומר נגמר לי ושמה לא עוצר, עובד חודר צועק סוהר תפתח אין אקדח אני אדם בדמות מלאך לא מלוכלך אז תשחרר אותי ובוא איתי לתוך מסע לדיאגרמה שלי מתוך המסגרת של הסרט שדנה אותי על פי חוקים משלה גימיק שלה אני מתעזר בסבלנות אם רק תתנו לי מילה עכשיו פתאום הכל ברור לי, הדלת הפתוחה רואה סגור לי קולט ת'חברים שיפללו לי משו משו משו אני בניתי כי הרסו לי בנתיים אוכל מכפית לאט את החמסה שתרמו לי פאק אני לא גדלתי על כפית של כסף כי רק רק רק חונכתי דרך שקית של עשב אחי תבין שהתמונה בצבע שחור אפור נולד העצב שודד לא שורד לחיי המתים המילים מגינות מילה וחרב

 

[Grand Master G]

כמה תיקונים, למרות שלא הכל ברור...

מי מקבל ת'תסריט לפי הספר בקשה מתוקה לעקוב אחרי הסדר של רב המכר מי קנה פה אקדח כדי ללחום, שמר לכספת הוסיף ת'שריון בנה לו מגדל שיחק המזל פתאום כולם מכירים נכון? אז אין דבר, לא מחכה לדבר לא מחכה למוצא שיאמר לי לצאת מהסט ונשאר בנתיים צמח השיער עם שליטה מלאה במיתר מי כתב את זה וכמה זה עולה לנו? זורם על פי דרכי הזרם לא מרים מבטי לראות אולי מקיף אותי חרם אבל אם כן שיזדיין אנ'לא אפסיק לצעוד קדימה ות'חומוס פול בכרם אני לא אוכל בכלי מפלסטיק(?????) הכל חייב היום להיות קליט, אין עבודה אין עתיד עם אותה מחשבה הוא מסיט הוא ממית זמנים משתנים וכולם מתקדמים עובדים עכשיו בשביל ז'יטונים ורק רוני אחרוני פה תקוע אסימוני זה מבוי חסום בין הזוהר אל הגטו מי בנה לו מי כיסה מי נגע פה מי זה שקבע לו, אם זה החוק או לא עכשיו תורי להחליט אם זה מבוי חסום בין הזהור אל הגטו מי בנה לו מי כיסה מי נגע פה מי זה שקבע לו, אם זה החוק או לא- מאבד עשתונות מי זה שבורח לי שאני צריך עבודה לדאוג למקום בכיתה במיטה לקלוט שכל מילה פוגעת בול בתוך השיטה מפנה פני קדימה עד הבימה עד שהיא מסיטה נגעתי נשאתי עם הלום, אל תתקע פשוט תזרום מי מכוון עלי לקסוס --- על המקום עכשיו שקל לחדור יהיה לתוך הבית שלי מכאן הבלגן התחיל והם אומרים זה בגללי הכל עולה בסוף שוקע לי טובע ואחד השם אני יודע מנסה מנסה בכח לא לברוח לזכור ת'מילים מרפא מנפה את המח לא לשכוח אין עוד פחדים זה מבוי חסום בין הזוהר אל הגטו מי בנה לו מי כיסה מי נגע פה מי זה שקבע לו, אם זה החוק או לא עכשיו תורי להחליט אם זה מבוי חסום בין הזהור אל הגטו מי בנה לו מי כיסה מי נגע פה מי זה שקבע לו, אם זה החוק או לא- מאבד עשתונות על מה לי ולמה למהר כי רע לי וכמה לוותר תקרא לי ושמה ושומר נגמר לי ושמה לא עוצר, עובר חודר צועק סוהר תפתח אין אקדח אני אדם בדמות מלאך לא מלוכלך אז תשחרר אותי ובוא איתי לתוך מסע לדיאגרמה שלי מתוך המסגרת של הסרט שדנה אותי על פי חוקים משלה גימיק שלה אני מתאזר בסבלנות אבל תתנו לי מילה עכשיו הכל פתאום ברור לי, הדלת הפתוחה רואה סגור לי קולט ת'חברים שיפללו לי -------- אני בניתי כי הרסו לי בנתיים אוכל מכפית לאט את החמסה שתרמו לי פאק אני לא גדלתי על כפית של כסף ירק - רק - רק חונכתי דרך שקית של עשב אחי תבין שהתמונה בצבע שחור אפור נולד העצב שודד לא שורד לחיי המתים המילים מגינות מילה וחרב

 

[Escova]

כמה של טאבו...

גמגום רהוט- דיג'יי קארס, לטף אותם בשבילי... אנחנו לא כאן בשביל לתרגם תרבות, אנחנו כאן בשביל ליצור אחת חדשה, ומי שאומר שאנחנו לא צל אמריקאי, נמצא כנראה עמוק בשלב ההכחשה. אני אוהב לשיר מהר את מה שנכתב לאט, בדייקנות כל פעם להוסיף מעט ולהרגיש כמעט, מאמין במילה הכתובה אני בא ממנה, הסתכסכתי עם הרבה מילים עד שהגעתי הנה, עוד בימים שלא נפלתי לנשים, בימים שהתרשמתי בלי הצורך להרשים, עוד בימים שלא ידעתי למה בנות מסוגלות, התרגשתי מביט אלים כמה מלודיות מלטפות. מחלק את עצמי לפאנצ'ים, מסמפל תחושות, מנגן את עצמי עוד פעם אחת, זורם לתבניות, רודף אחרי הסנאר, שלא מאכזב אף פעם, לתוך החלל הזה, פתקים נעוצים על שעם, בו חצוצרות ופסנתרים וכינורות וחלילים, נותנים לי את עצמם ומעצמם חוברים, ובתוך החדר כשהצללים הופכים צלילים, אני גורם למילים לחייך מתחת לסדינים. אני צרבתי את חיי על פלסטיק, ואני הולך עם החלום עד למקום שבו מתעוררים, כי יש לי חוב לא סגור עם המוזיקה שפשוט, החזירה לחיים את פרפרי ההתרגשות, אני צרבתי את חיי על פלסטיק, ואני הולך עם החלום עד למקום שבו מתעוררים, ואני אגרד עם הציפורניים את מה שנשאר בפנים, כדי להחזיר למוזיקה את החיוך לפנים. אני זורם בשביל אנשי הסאנדבוקס ממתינים לויניל, זורם כמו אותם הרפתקנים עם תרמיל, כמו החבר'ה בשחור קונים ישועה, כמו החבר'ה שמחכים לצוד שקיעה והשראה, אני זורם לחלומות היפ הופ תפורים להיותי, כמו אל פי צועק סיוטים על דיסטורשן עצבני, כמו החבר'ה מול התקליטים, סורקים חיים עם האצבעות, מחכים לבס הבא שיכנס , עיניים עצומות. אני זורם עם קולטריין מסומם מקובץ לסימפול, זורם לחדרים קטנים מעושני ערפול, אני זורם כי זה מה שמחזיק אותי נושם, זורם לתוך דפים תלושים, ואז רושם... יכולתי להיות הרבה דברים, יכולתי להיות מהנדס, לחיות במסדרונות, שם העתיד לא מתפספס, יכולתי לצבור זכרונות עם איזה שותף חביב, להביט בנוסטלגיות על מעונות אוניברסיטת ת"א. יכולתי להיות מתכנת, להתעורר מהחלום להתעשת, לתפוס את המקלדת לזרוק את העט, לדחוף את עצמי כנגד המקשים, ולהרשים, נשים מטומטמות עם קורות חיים, להתעטף סמלי סטטוס לספק נחת לאבא, כדי שיהיה לו מה לספר לחברים כשהם מתקשרים להבא, לחייך יותר, לאהוב אנשים, לדבר במושגים מפוצצים כמו להגשים, אבל כשאני בחדרי הקט, הכל יכול לקרות, גם כשהעולם שבחוץ לא מסונכרן חלומות, כאן...את הכל ניתן לפרוץ עם מילים, כאן הכל בהיר, גם כשבחוץ יש עננים. פזמון. החיים עושים אנשים קשים- רגעים מלחיתים מאמץ, ימים מפהקים אותי, שעות רצות עם הלשון בחוץ ושוכחות אותי, שניות נקרשות באלבומים משפחתיים, ןפניות ישנות חותכות מנתיבים צדדיים, אני ראיתי פרצופים קשים בצמתי הדרכים, מתחת למיקרוסקופ כולנו מזיעים כמו נמלים, ואני רק רוצה לישון לצד הכבישים המהירים, בטענה שיש לי ג'טלג מטורף מהחיים, אז עכשיו הזמנתי מכבי אש לטפל בעוד יום שנשרף, בזמן שאני נפרד מהלילה, מחבר בין העט והדף, הגג בסדר גמור, אבל אני עולה באש, יש מסיבה והיא בראש שלי ומשהו השתבש, אני צריך קבוצת מעודדות, אני כמו אחד עשרה שחקנים שונים נמצאים בנבדל לעיניי המצלמות, מיליוני תופי בעיטה בועטים בי בשבילכם, ואני רק יודע לדמם יפה, תתבוססו אתם. פזמון- החיים עושים אנשים קשים.....רוצה להרגיש ? החיים עושים אנשים קשים בואי תרגישי. היום הילדים גדלים מהר מהסיליקון בשערי הפורנו, ואני הילד שיפיל את הקוביה הראשונה בדומינו, תקשיבו לי, האנרכיה פועמת בכל ילד, חברות קורמות עור וגידים, אבל הן לא ישברו את השלד, אנחנו נאספים כמו ערימות האשפה במדרכות הערים, נתלים עם האצבעות מהבינינים הגבוהים, פאר יצירתיינו, נטשנו את האספלט השחור, התגברנו על כח המשיכה ואנחנו לא מצליחים לחזור. אז אל תביטו למעלה, הכוכבים לא נופלים הלילה, והמשאלות לא מתמלאות. אז אל תביטו למעלה, אלוהים ואחיו החורג נמצאים רק איפה שנותנים להם לחיות. ולפעמים החיים מגמגמים כשאתה פונה אליהם, בולעים מילים, והם לא יושבים על הקצב, יכול להיות שהם לא עשויים מהחומרים שנספגים טוב, או שמשהו מקולקל אצלי בתאי העצב, לפעמים אני מרגיש שהם מצטברים אצלי בכל החורים, כמו מים עומדים, משאירים כלום חוץ מעור מקומט, לפעמים אני רץ הכי מהר, קופץ ממחוג למחוג, כדי שבסוף אולי יישאר לי זמן...לנוח מעט. פזמון. אני תקוע, בין החדר לקירות החדר, תקוע, בין הכל טוב ליהיה בסדר, תקוע, בין שיחות חולין בדרך למכולת, בין עושה כל מה שאני יכול לגבול היכולת, ברכבת ההרים הזאת לפני הירידה הגדולה, מקיא את עצמי החוצה בזמן שהיא עולה, ואם לא אסיר את המשקפיים ואשחרר את החגורה, אני עלול לפספס את ההרגשה הזאת בבטן התחתונה. שקלתי להגיש לעצמי גט, אני לא נותן לעצמי להנות, נולדתי אמיתי מאז אני מזייף אורגזמות, כבר שנים שלא צחקתי בקול רם, לא בוכה מסרטים, רק בצל שנחתך מזיז את החיישנים המולחמים, החיים הם כמו מתכת לוהטת, ולי אין כפפות, החיים הם כמו תבניות ליציקת בטון רופפות, החיים הם כמו לנסות להתנסות בהגדרות, לאנוס מטאפורות במקום פשוט לנסות לחיות, ניסוי ותהיה השאירו אותי עם שריטות על הכוויות, חסר לי הג'וק הזה שאמון על למידה מטעויות, החיים הם כמו זיכרונות בדיעבד, אפקט אשת לוט, וכולנו נציבי מלח מעוצבים כחרטות, החיים הם כמו הדחף לצעוק החיים הם כמו... כאילו שאם אמצא דימוי ראוי, אחוש הקלה, ובכל מקרה, אני עדיין רודף אותו, וכמו משקאות אלכוהוליים זולים הוא עושה לי בחילה. פזמון.

 

[Escova]

עוד...

בזמן שחיפשתי- אז עכשיו נטשתי את הגוף הבטתי מהצד, וראיתי את כל הדברים שבדר"כ עוברים ליד, ראיתי איש אחד נלהב מרים תינוק בשתי ידיו, ראיתי כלב אחד גדול וחום מוליך את בעליו, ראיתי שמש, הרבה פנים בלי רגש, ראיתי חיים בעגלה שאולי לא היו פה אמש, אלפי מראות, אלפי עיניים מסתכלות, חלקן בוחנות חלקן לוטשות, חלקן בוהות, חלקן מתות, ראיתי תיק גדול סוחב ילדה מבית הספר, שיחת חולין קטנה שהסתיימה ביהיה בסדר, חמישה ילדים ואמא שמוליכה ת'עדר, סבתא זקנה מביטה בהמולה סורגת סוודר. פזמון- כי גם אם זוהי עשייה ללא תכלית, תמיד קיימת תכלית שלמה של עשייה תחתיה, כי גם אם זוהי עשייה ללא תכלית, תמיד קיימת תכלית שלמה של עשייה תחתיה, כי גם אם זוהי עשייה ללא תכלית, תמיד קיימת תכלית שלמה של עשייה תחתיה, כי גם אם זוהי עשייה ללא תכלית...תחליט אתה איך אתה רוצה להסתכל עליה. אדם דתי לבוש שחורים, סוחב ספרים, סוחב מטען רגשי אפל שצועק לו מהפנים, מלא קמטים, הולך מהר, זקן עבות ואדישות, הוא לא רוצה להיות חלק מההתרחשות. שתי נשים מעלות שתי עגלות לאוטובוס דחוס, אחד יושב ומנסה לכתוב על זה, קוראים לו טאבו פלוס, מחזיק בעט מלא היסוס עיניים מראות חיפוש, נראה כמו מישהו שצריך איפוס, אבל מתוך נימוס, הוא קם, הוא נותן להן לשבת, יורד בתחנה הזאת משם ממשיך ללכת, הזמן אף פעם לא הצליח לעמוד מלכת, גם לא סיבובו של כוכב הלכת. פזמון. שיער גדל, דשא צומח, ציפורניים מתארכות, עוד זריחה ועוד שקיעה, הגיל בשנים ממשיך לעלות, 24 שעות 365 ימים, 75 שנים בממוצע תוחלת חיים, נושמים חמצן, נושפים פחמן, מביטים בשעון לבדוק מה הזמן, לא מביטים הצידה מחכים להילקח מכאן, אנשים צופרים, מכוניות צועקות, עננים זזים, צבעים מתחלפים, רגליים פוסעות. לא משנה אם אתה אוחז באמונה מסוימת, לא מאמין בכלום או שמא סתם ממשיך ללכת, בכל מקרה אתה עדיין הולך בלילה לישון, מצמיח חלומות גדולים, פותח את האישון, מנהל סדר יום שמתקתק כמו מטרונום, חלקו לאור היום חלקו עמוק עמוק בתוך חלום, עדיין ישנם הדברים הגורמים לפה הזה להמתח, לעיניים להירטב, ללב הזה לחשוב שהוא אוהב. אתה יכול להאמין במה שאתה רוצה, אתה יכול לא להאמין בכלום, אתה יכול לנטוש את הגשמי, אתה יכול לא לעשות מאום, אתה יכול לעסוק במדיטציה, אתה יכול להיות הבן של ישו, להיות זה שמחזיק לבודהה את השקיעה בכל ערב, או להיות מאלה שמבינים כי לא יבינו, להקשיב למואזין ממרפסת ביתך במכה, להתהלך במאה שערים כשהתפילות עולות ברקע, אתה יכול לחיות את זה איך שאתה רוצה את זה, אתה יכול לחיות את זה איך שאתה רוצה את זה, אתה יכול לחיות את זה איך שאתה רוצה את זה, בכל מקרה אתה עדיין תצחצח שיניים בבוקר! בוקובסקי אני חי כי אני חי, וכשאמות אז אמות, ללא חיפוש אחר מהות, שבילים של משמעות. לרוב הרגעים חולפים לידי, הזמן שואל אותי מה השעה, וכשאני עונה לו שאין לי שעון, חולף על פני כסערה. כאילו כדי להזכיר לי איזה משהו חשוב, אך כל אשר קולטים חושיי הוא את ריחו הרקוב, של האהוב, שליווה אותי תמיד, ולימד אותי לראות, וידע לפתות את עיניי אחרי מטרות זוהרות. כאלה שיעלמו אם לא אזיז את רגליי היום, אבל הוא אותיר את עייני כבדות את רגליי באותו המקום. פזמון- אז איפה אני אהיה כשהמלודיה תגמר, וכשהביט יעצר... כנראה באותה נק' שאליה אני תמיד חוזר, עם העט ביד וההבעה האבודה על הפנים. אז איפה אני אהיה כשהמלודיה תגמר וכשהביט יעצר, כנראה באותה נק' שאליה אני תמיד חוזר, עם העט ביד והרצון להטיב עם חרוזים. יכול להיות שמה שצריך זה לקחת סמים ולשתות אלכוהול וזה הכל, עכשיו אני מקשקש קורדינטות לרגש בחול. יודע שהרוח תמחק אותן ותדעך עם החושים, וכשהשמש תכהה לא תמצאו אותי מעל הגרגרים. אבדתי לעצמי ועייפתי ממשחקי ממחבואים, לא מחפש את עצמי, גם לא אנשים אמיתיים, מצויד בזכוכית מגדלת, אני צד רגעים קטנים, מחכה להם, תופס אותם עם רשת פרפרים. לא פתחתי עיתון כבר שנה, חלק יגידו שני רדוד, חלק יאמרו הוא לא בן שיחה. עיסוקי העיקרי הוא במיקרו, צבעים ומראות, מכניס זיכרונות למחסנים ומסווג לפי ריחות. משתדל להפוך רגעים קטנים לנשים יפות, רק כך ניתן ללכוד את האושר בכמויות הנכונות. אני נותן לו לנצל אותי, ביודעי שאינו מוחלט, יודע שכשיסיים יניח בחדרי הקט. פזמון. אני אדם זקן כלוא בגוף צעיר, סופר בשנות כלב, את השנים שאני מעביר, ורק ניצני שיערותיי הלבנות מעבירים את התחושות, מצמיחים על פני השטח את מה שמת בפנים. על החולות הלבנים המדהימים שלחופי שעון החול, מתחת גשם של חול אני נפרד מחויך מהכל. אך לא לפני שאזרוק לים את הבקבוק עם המכתב, ובו יהיה כתוב שאין דבר עמוק מהגופה של עכשיו, ושאין לי מה לומר חוץ מאולי שאין לי מה לומר, התחושה היא די פשוטה עכשיו כשהכל נגמר. בלי תשובות בלי שאלות בלי מטמון נסתר, כנראה שבוקובסקי צדק כשדחס אלכוהול ואמר: "כבר בגיל צעיר הבנתי שאין לאן ללכת, ולעולם לא יהיה, כי אני כבר שם, עכשיו אני יודע שידעתי אז, כל מה שיש לדעת".

 

[החידה]

Jump Jump!

 

[לונג]

הקפצה

..............................

 

[da don killuminati]

מת על השיר הזה!בכלל על כל השירים של

שלו,אני אנסה להעלות ת'ליריקס של כולם קאשי - הללויה לא אל תגידו לי לדבר על המצב אם כבר קשה אז בוא ונשכב על הגב אין מצב שרובים יחזרו לנשקיה אם יש פה משהו לעשות זה לצעוק הללויה על כל דבר קטן,על ענן על פרח בגן בלי שום קשר לנחמן מודה גם על החמצן אין הרבה ברירות וזה לא שיש אלטרנטיבה הפתרון הכי יעיל זה לשנות את הפרספקטיבה אנדלה אנדלה ריבה ריבה ריבה מי בא אני,בטוח שאתם צריכים פה מסיבה לשחרר את הנפש לשבור את המרובע להגביר את הרגש לפזר חיבה* הללויה-על מה שעושה לך טוב הללויה-לנוע כי לא צריך לחשוב הללויה-נמשיך עוד טיפה זה קרוב הללויה-לפתוח מסיבה ברחוב פזמון כנס לתוך הקצב פלס את הדרך אל השמחה תתן את הצעד ואז תגיע הברכה אתה חייב ללמוד לשחרר את עצמך תשכח את המושג הזה שנקרא מבוכה זרוק ת'ראש הצידה זרוק תו לפנים קח ת'תחת שקשק אותו לפרק ת'מיטענים שלח ידיים ימינה שמאלה לכל הכיוונים אל תגיד לי שלא מגיע לך קצת נעים סבלת-תפרוק מסתכלים עליך-זרוק זין עמוק,בתוך הנשמה שלך תבלוט אש שים דגש על הרגש קדש את הנשמה ותראה מה הגוף מבקש עצום עיניים,או תסתכל לשמיים נתק את עצמך מכל הנטל תחשוב על מים בעצם על תחשוב על כלום,תפתח אוזניים המוזיקה תנתק את הקרקע מהרגליים פזמון כן אנחנו יודעים הפזמון קצת מצחיק יש גוון עתיק וזה טיפ'לה מציק אבל,אנחנו לא נבטל ת'תמימות היפה הזאת זה הכח שלנו,האמונה הזאת אז קדימה להשתולל שלום בישראל מיתון כבד עבר,ואף נהג לא מקלל נו אז אני שואל יש כבר סיבה לדאגה? בואו נצאה במחולות ונתחיל את החגיגה רגע רגע בוא נחכה לכולם איזה נחכה תסתכל על העם כולם צריכים נחמה ושירי נשמה שהכל ניהיה ** קיצוני ובהגזמה אז,תן להם את מה שנשמע טוב ותן עוצמה תוסיף לו את כל הקצב תקים את המהומה תחפש את המסיבה ותראה אותם שמה הם רוקדים ת'הללויה אל תשאל אותי למה! ושוב פזמון לא היה לי כח לרששום תפזמון הבאמת מציק!

 

[da don killuminati]

קאשי - בואי ניקח דברים

קאשי - בואי ניקח דברים פזמון: בואי ניקח דברים כאילו היו סתם וננער את כל הגוף עד שנרגיש חם נחפש כוכבים ונקטוף אותם נרחף לשמיים ונשאר שם 1 יא כפרה תרגעי בואי איתי בלי מחשבה אני יודע לשנינו נמאס מזבל האהבה אז רגע לפני שמתפוצצות פה עוד כוסות אני רוצה לרקוד איתך לרגע לנסות לנתק לשתק את כל מה שדופק אותנו לדבר לברר לא עזר לנו בואי ניקח רגע קטן רק בשבילנו בואי ניגע ברגע מתוק אין עלינו קפצי עליי כמו פעם כשנכנסתי בדלת במקום לקום ולרקוד ושוב את משתוללת צוללת,אני משתגע ממך זה רק את יודע לעשות את האמת בלב עליי את פורטת וזה קרב תגידי לי רק מילה ולדום אני מתייצב אז מותק בואי נסלח בואי נשכח את כל מה שהיה עצמי עיניים וכנסי להזיה פיזמון.... 2 כן אני יודע יש ים במטענים וכל כך הרבה כעס עליך שמרתי בפנים וניסיתי לרסן עצבים ולפעמים זה לא עבד אבל משהו מיוחד התפתח למה בניתי קשר כל כך מותח מילה קטנה אחת והכל מתלקח הכל כל כך פתוח וזה אותנו לוקח שוב את עושה פרצופים,אני הופך רותח צורח למעלה תגיד לי מתי מתי אגיע למשהו נינוח בחיי מאשים את כל העולם ובטח שאותך שופך ת'נשמה שלי וזה לא מוערך מגוחך לבזבז עליך זמן כתיבה לא רוצה לקרוא לעינוי הזה אהבה אם תפתחי שניה ת'דלת תראי איך אני בא יודע הגזמנו ואין לזה סיבה! פזמון.... 3 ~ברור לי לגמרי שאין לזה הרבה סיכוי ובגלל זה אני אומר שבגישה זה תלוי אבל מה אני מדבר על גישה עם אישה שבשניות שיחה שלנו הופכת למתישה~ תקשיבי לי זה לא קל לי לראות אותנו ככה שנינו אוהבים אז איך זה שעכשיו את בוכה בואי נכנס מתחת לשמיכה ונראה לעולם כולו מה זאת פריחה עם הצלחה אין לנו ברכה,מנוחה בואי ניתן מכל המחשבות והרגשות *** אין טעם בלנסות להתאמן צריך לסתום את הפה וללכת *** משתגע חושב שאני חושב יותר מדי כל כך סובל אבל לא יכול להגיד די פונה אליך שוב ומבקש בחיי בואי ניקח דברים כאילו כלום-הלוואי! כל הפזמונים שלו מציקים לי חוץ מ"אל תגידו לי" יאאא אלוהים איזה שיר חזק זה! כל פעם מחדש אני אוהב אותו יותר ויותר!

 

[da don killuminati]

~קאשי~~קאשי~~קאשי~~קאשי~

~קאשי~~קאשי~~קאשי~~קאשי~ ~קאשי~~קאשי~~קאשי~~קאשי~ פזמון: אל תגידו לי זה בא בקלות אני חופר,שובר,צולל,נובר למצוא רק טעות כאן זה לא קל להתאבק על הזכות של ליצור רצון לגמור,שום דבר לא מוכן *2 תגידו עכשיו מ-תי אני מתחיל להוציא דבר-ים ה-חוצאה אני לא רגיל להמתנה,ראש קטן לפני שנה להרדם אנלא יכול בלי מסכת הגנה אני כמעט נגנב וכל יום מחדש זה מכה בי תשבור ת'לב של המתח אנשי-לא זה לא עוזר לי להמשיך קדימה כל וירטואציה נכנסת פנימה הכל הסתחרר אני כפיי ארימה מה קאשי אז מה אם השירים אתה עדיין עובד לא נגמרות לך המילים אתה צודק אני צועק: אמא וגם אבא למה לא חינכתם את הילד רק לסבבה שבעת אלפים עצבים מכל חור אל הלב ואח"כ למח מתגלגלים אחחח כואב אני לא נושם ומתפקד בקושי רק כותב אך משהו תמיד יושב על הביט הראשי יש מלא טעויות אני בטוח בזה רשמתי בלי לשמוע... the bigger the strong you got to goin on (tnn tnn)dead wrong

 

[da don killuminati]

פריסטייל בעסק...קאשי

פריסטייל בעסק - קאשי מפלצת ?? אם קוראים לי בקצב אז אני בא הלכתי בחוץ שמעתי שיש פה מסיבה פותח דלת וגברת עומדת בפינה רואה אותי אומרת לי כולם בהמתנה שאלתי יש במה,זרקו תמיקרופון תפסתי התחלתי להרגיש ת'צימאון פתאום נזכרתי באוטו יש לי פליי באק שיגעון זה בן ??או אין יותר מזה הרסת גאון אמרתי לתומאס קח ת'מפתחות זה ליד השעון תומאס יצא ונשארתי לבד ייבש לי בגרון פתאום ליידי מגיעה ושולפת לי בקבוקון סיגריה בשפתיים ו-מושקה במשקה הנכון בייבי פתחת לי ת'תיאבון אח של דוד שלו שפוך לי פעמיים ג'יימס בונד סיגי תני את הבונד לאדון טפלי בבחור היפה הזה נכס למועדון פזמון: הפזמון הזה נכתב לפני שעה בשביל עסק שחור תני לי מילה אחרונה אין לי איך אותו לסגור בנות שמה מחוצה לווטרינה אין לכן מה לחכות אני יוצא היום עם פנינה *2 וואלה בייבי הרווחת גם את הוויסקי שלי משאיר אותך לבד כי רק לשיר זה מה שבא לי יודעת מזה לשבת ימים ולילות בחדר כל הקירות מצופים דפים וניירות מכל עבר כמה זמן תפוח אדמה יכול לשכב במרק אני לא צריך יותר להתבשל,מלא בג'אנק מת לפתוח ת'תריסים ולשחרר את המחנק להוציא את הראש ולצעוק חזק מת לצאת החוצאה נמצא כדרך קבע בתקופה לחוצה בנשמה לקחו לי ת'נשמה נתנו לי ת'במה עכשיו עולה למעלה הנפש התדוממה בוא ננצל ממקורים ענקיים של אנרגיה במילים השירים מחכים לירייה(נראה לי או התבלבל"בשירים המילים"הפוך) עוד פתיחה לא מגיעה,נמשכת עשייה יד ימין מזיעה ואני בהשעייה פזמון.... קלוד מה קורא על הקצב עכשיו אני משתגע מהטראק מרגיש זרמים חשמליים כמו ?? לא מבקש כלום בנאדם אל תיגע לי בביט אני מרגיש פה שהשיר הזה הופך להיות להיט שיש לי מנגינה כזאת יפה בתוך המח יכול לשחרר כל דבר ולא צריך לצרוח שובר סופק לי בהוואן והסנאר ב-עע עכשיו אני מטורף והזה יוצא לי רע התחת זז לבד הראש מצד לצד אני ממשיך לרכב על הגל זה ממש נחמד דופק רק עוד ראש אחד כדי להיות חם איזה טעות תגיד לי שכחת שלהתנתק זה להיות שפוט? פאק נכון,צריך עכשיו לחשוב בהיגיון איך אני חודר לכם לתוך הבשר דרך חיפרון איך נכנס לכם לתוך הדם חלק כמו סבון פורץ עכשיו גבולות ומשנה טון אני לא צריך קרטון לא צריך עיתון לא צריך לישון לא צריך מזון לא צריך תאבון נכנס לכם לדם חודר לאט לאט מי יעצור אותי עכשיו זה טו בשב"ט

 

[da don killuminati]

קאשי וש"ס - מי אתם

קאשי וש" - מי אתם (קאשי) כולם לחפש כולם לבקש כולם לקפל את הגוף ולחפש את האש תגיד לי מה קשה להבין תראה את המוזיקה שורפת את הרוע אני מכין שיקוי חדש קרא לזה תרופת הפלא כי כל מה שקיבלת לא נגע בך ממלא עכשיו זה כאן ואני כבר מוכן פתח את העיניים תראה איזה בלאגן ידיים באוויר הם אמרו אצלי כולם עפים תסתכל הצידה תראה מטורפים שטים בתוך הקצב בולעים אותו כמו לאפה תקבל את הכל ממני זה כולל גם את הכאפה וזה לא כואב אני רק אוהב נמאס לכם לשמוע שזה בא מתוך הלב הבנתי,אני צריך להיות קשוח בכל זאת אני ראפר אז צריך להיות נפוך פזמון:קאשי וש"ס מי אתם שתגידו מה נכון בשבילי מי אתם שתגידו לי מה עומד מולי מי אתם שתרעיבו מי אתם שתכאיבו מי אתם שתציבו מחסומים ולא תקשיבו (קאשי) אז מי אתם שתגידו לי על מה לדבר אני מספק תרבות ואתה מבקר לך תזדיין אין לי מה לתת לך יותר לא מתאים לך לשמוע תשנה את התדר (ש"ס) קאשי עצור!(אתה הומו!)עכשיו תורי לדבר יש לי משהו על הלב אני חייב לשחרר לא משהו אישי אני חושב שאתה אחלה ראפר זה השיר שלך אלבום שלך אבל תן כבוד לגבר נמאס לי,אשכרה נמאס יש לי כמה דברים להגיד ולא תניח לבאס קח את הכסף את השעון תקח לי את כל הקופה לחשוב שלמדינה הזאת יש אחוזים לתקופה כי ללכת לשכונה אני לא יכול כבר מזמן אבא לא עובד הוא נפל מביניין שנה בדיכאון,כבר שכח מזה לישון מנסה למצוא ת'פיטרון,כי כל הכסף הלך למכון מה לעשות אתה יכול להמתין? יש שם מישהו אלוהים אתה פריק נכון שאתה לא מזיק נכון שאתה לא מזיק מה אתה מסיק שאני אם סי*(אין לי מושג מה הוא אומר...) אם כדאי או לא כדאי שיצטרכו לסמוך עליי לקום בבוקר וליצור,רק ככה אני חי כל היום להיות בהיי,עם הרגשה של אבאדי לכתוב על מה שמפריע לי,לשרת את נתיניי שניה אלוהים אתה זמין? אולי אנחנו חייזרים ולמעלה זה human been(בני אדם איך שלא רושמים( תענה לי תענה באיזה עולם אני מחנה מה אתה מוכר לי מה אני קונה המוזיקה נותנת לי את הכח לחיות אני לא צריך פיתוח קול כדי להביע רגשות אם בא לי לשיר אני אשיר בצרחות פוחד אבל רוקד במציאות שכדאי לבכות פזמון:קאשי וש"ס מי אתם שתגידו מה נכון בשבילי מי אתם שתגידו לי מה עומד מולי מי אתם שתרעיבו מי אתם שתכאיבו מי אתם שתציבו מחסומים ולא תקשיבו (ש"ס) אז מי יצילנו מי יצילנו מי? קאשי תן ת'מיקרופון נשאר להם מה להפנים לא מפחד מהם נותן בהם הולם בהם אני יש לי דרך יש לי כעס יש לי כושר גופני (קאשי) ל-ל-ל-לפרק ת'מטענים שלי זה הכח לחיות להיות או לא להיות בעולם של סבל?להיות! להכנס בו בכח להוציא אותו אידיוט כי זה קאשי וש"ס כאן לקיים מצוות לטפס-לזרום להכנס-לזרום אנחנו לכל האוזניים גם לאלה שאטומות על הבמות,שם הנשמה צריכה להיות (מי זה) קאשי וסוויסה מאחדים מעצמות נתנו את הכח לצרוח נדרנו את הנדר עכשיו אנחנו כאן והכל יהיה בסדר ילד בוא לפה ותראה לי מה מה חשבת לקחת ת'מילים שלי ואותם הפכת חופש מוחלט,מה כבר ביקשנו בגלל שלא נתנו לנו באנו ולקחנו תוציא את זה קאשי לא מתכוון להשתנות זאת המילה שאענה כתשובה לבני זונות ***

 

[da don killuminati]

מציאות שבא*

וראיתי עוד כמה שכחתי מהם...חחח חפיף אתם בטח תמצאו וגם ככה מבינים..

 

[CG ערפדי]

בוםםםם

 

[da don killuminati]

מה בום?תיקון?או בום שיר בנזונהההה

חזק משהו האנרגיות הכי מטורפות שנראו מאז שבק ס'!! שווה הקפצה לקח לי שעה לכתוב את כל זה...חחח שיר ענק מטורף!! שני אם סיז שקורעים ת'תחת על הבמה(ד"א הופעה יום שישי בג'ה פאן)