אז ככה....
גם בתקופת ה"צריכה" הגדולה של "חומרים מעודדי מחשבה" לא הייתי חסיד גדול של העניין הז. למתוך איזו צדקנות גדולה (הייתי שובב גדול) אך מתוך הכרה שחוסר הכרה הוא סוג של בזבוז זמן. זו הסיבה שבגללה אני זוכר את הדברים די בבהירות בניגוד לאימרה ידועה: If you remember Woodstock - you were not there אני נסעתי לשם במסגרת "עבודה" - הייתי כתב של עיתון ונסעתי יחד עם מספר להקות בריטיות לדווח לקוראים בבית (לונדון) מה כל המהומה. ישבתי רוב הזמן על הבמה (מאחורה) וראיתי את רוב ההופעות משם - אגב זה המקום עם האקוסטיקה הטובה ביותר. אבל הברדק, הגשם, החום ביום, חוסר שינה וכד' וכד' היו הרשמים היותר חזקים מהמוסיקה. אני כבר לפני זה הספקתי לראות ולשמוע את רוב ההרכבים המון פעמים אז זה לו היה חידוש גדול בשבילי. מה שכן היה חדש ו מזעזע - במובן החיובי כמובן - הייתה העוצמה של חצי מיליון אנשים במקום אחד - כולם בראש אחד - לפחות במספר דברים - ובעיקר במחאה נגד המימסד. באנגליה התופעה הזו - מרד נגד המימסד - הגיע רק יותר מאוחר ומוסיקה הייתה בידור - וודסטוק היה פוליאיקה. בפרספקטיבה של שנים לאחר מכן ניתן כמובן לנתח את הכל ממושגים מדעיים כמו מהפכה חברתית, אבדון ערכים, היפנוזה המונית וכד'. באשר ל"השכבות" - אלה היו ימים יפים - לפני איידס - ימי אהבה חופשית ויחס פתוח מאוד לחוויה המינית. אבל אני השמוק - ילד טוב ירושלים מבית פולני טוב ואמא פולניה - ראיתי את זה בהתנשאות פולנית אופינית - מה אני ברברי? אז לא - לא הייתי באורגיות המוניות שאגב רובן ככולן אגדה בלבד. וגם לא היה לי זמן - ומה אני עשה אהבה בשדה? (היו רק אוהלים) - אמרתי לך - שמוק!!!

לא נורא, לא הפסדתי הרבה, והפצוי בא מאוחר יותר. אדם