בקשה קטנה.

[5 0 6]

בקשה קטנה.

מישהו מוכן לעשות רשימה של כל המיליות ביפנית והתפקידים שלהן? למשל: wa-מסמן את הנושא במשפט. no-מסמן שייכות. ka-הופך את המשפט לשאלה. וכאלה. ככה יהיה לי הכי קל לזכור אותם. תודה.

 

[5 0 6]

מישהו?

..............................

 

[GnomeBubble]

יש המון מיליות ביפנית

והמשמעות שלהם היא די מגוונת יש הרבה אתרים שכבר טיפלו בזה, אז אני אנסה לחפש לך קישור. הייתי כותב גם רשימה בעברית, אבל היא הייתה פשוט הופכת למאמר שלם וארוך. עם מיליות כמו to ו-ni שיש להם כל כך הרבה שימושים רבים ושונים זה פשוט סיפור ארוך. אבל אני מוכן לכתוב מדי פעם הסבר על מילית אחת ומי שירצה יוכל לאגד את זה. אולי יש כאן עוד כמה משתתפים שמוכנים לכתוב הסבר על מילית כלשהיא ואז נוכל לסיים את זה מהר.

 

[5 0 6]

אז אתה יודע מה, ניקח אחת באמת.

מה זה to?

 

[GnomeBubble]

הכי מסובכת מכולם

הייתי אומר, אבל אני אקח את האתגר. בשני חלקים. נתחיל מהמשמעות הכי פשוטה ונפוצה של to - ו' החיבור. אבל בניגוד לו' החיבור בעברית או ל-and באנגלית היא הרבה פחות גנרית. ב-to אפשר להשתמש רק כדי לחבר מספר שמות עצם. למשל: aisu-kuriim to keeki to chokoreeto ga suki desu אני אוהב/ת גלידה, עוגה ושוקולד. אבל המשפט הבא לא נכון: aisu-kuriim to keeki to chokoreeto ga suki desu *to* ha ga kowareru אני אוהב/ת גלידה, עוגה ושוקולד וזה שובר את השיניים אז בקיצור אפשר לומר ש-to מחבר שמות עצם בלבד ולא חלקי משפט, משפטים, פעלים תארים או כל חיה אחרת (כדי לחבר את כל שאר הדברים שהם לא שמות עצם יש כללים אחרים ספציפיים לכל מקרה וזה בהחלט יותר מסובך משפות אחרות, אבל לא כ"כ מסובך כמו שזה נראה). לשמות עצם ש-to מחבר אפשר להתייחס כיחידה תחבירית אחת. זאת אומרת, במשפט הראשון הנושא הוא העוגה הגלידה והשוקולד ביחד ולא צריך להסתבך ולהפריד אותם ולמצוא לכל אחד מהם תפקיד במשפט. התפקיד השני של to דומה מאוד לתפקיד הראשון, אבל מדובר במשהו אחר. הפעם to מקבילה למילת היחס עם בעברית או with באנגלית, בד"כ במשמעות של "עם מישהו". למשל: tanaka-san to issho ni gakkou ni ikimashita הלכתי לבית-הספר (התיכון) ביחד עם טנאקה-סאן. יש גם מספר פעלים שמשתמשים ב-to למרות שבעברית או באנגלית או בכל שפה אחרת שאתם מכירים (אני מניח) משתמשים במילת יחס שונה מ"עם" או המקבילה שלה. למה? ככה. לכל שפה יש את מילות-יחס יוצאות-דופן משלה, ויפנית היא אולי דווקא אחת השפות הכי הגיוניות בכל מה שנוגע למילות-יחס, אבל היא הרבה יותר רחוקה מעברית מאשר אנגלית או כל שפה אירופאית אחרת, ולכן היא נראית לנו לא-הגיונית בהתחלה. בכל אופן, הפעלים יוצאי הדופן הכי חשובים הם au (לפגוש) ו-chigau (להיות שונה - ולא לטעות כמו שהרבה אנשים חושבים בטעות). למשל: [נכון] tarou to au [שגוי] tarou wo au אני אפגש עם טנאקה-סאן / אני אפגוש את טאנאקה סאן [נכון] watashi wa minami to chigau [שגוי] watashi wa minami kara chigau אני שונה ממינאמי. התפקיד הבא של to, ואולי הנפוץ מכולם זה תפקיד שאין לו מקבילה מדוברת ברוב השפות, כמו במשפט הזה:

"yamete!" to itta 「止めて!」と言った​

אמרתי [לו]: "תפסיק". במקרה הזה to מתקפד כמו גרשיים. הוא מציין חלק מהמשפט שמשמש כציטוט עבור אחד מפעלי הציטוט, כמו: iu - להגיד, omou - לחשוב, yobu - לקרוא (בשם) וכו'. בכתב היפנים בד"כ מוסיפים גם גרשיים (גרשיים יפניות נראות ככה: פותח - 「 וסוגר 」, כמו בדוגמה למעלה). אבל to יכול לשמש לא רק לציטוט ישיר (כמו גרשיים) אלא גם לציטוט עקיף, למשל למשפט הבא שנכתב בלי גרשיים יש משמעות שונה מלמשפט הראשון:

yamete to itta 止めてと言った​

אמרתי [לו] להפסיק בעצם ההבדל היחיד בין דיבור ישיר לעקיף ביפנית הוא לפעמים (לא תמיד) המצאותם של גרשיים (ואת זה אפשר לזהות רק בכתב). אבל עדיין לא יהיו לכם בד"כ בעיות להבדיל בין דיבור ישיר לעקיף בשפה המדוברת משתי סיבות: קודם כל, כשמישהו מדבר בדיבור ישיר הוא הרבה פעמים מוסיף איזה מילית סיומת מדוברת כמו yo או ne שפשוט לא נכנסות בדיבור עקיף, או שהוא משנה את הטון (דיבור עקיף צריך להישאר באותו טון כמו שאר המשפט כי הוא פשוט מדווח עובדה בצורה יבשה). וחוץ מזה, אם אין שינוי טון או מילית מסיימת בדיבור ישיר, סימן שממילא אין הבדל בינו לבין הדיבור העקיף. בעצם אפשר לומר שדיבור עקיף ביפנית זה בסה"כ דיבור ישיר יבש. ועוד כולם אומרים שהיפנית היא שפה מאוד עקיפה...

ועכשיו אני אתן עכשיו עוד דוגמה לשימוש של to בציטוט, והפעם עם פועל שבו כמעט תמיד משתמשים ב-to באופן עקיף (ז"א בלי גרשיים): sugoi da to omotteta חשבתי שזה היה מדהים אפשר לתרגם את המשפט הזה בקלות אם הופכים אותו קודם ל"מחשבה ישירה" ומקבלים: חשבתי "זה מדהים". כמו שאמרתי קודם, הציטוט ביפנית הוא תמיד בצורה ישירה, גם אם המשמעות עקיפה (כמו במחשבות) ובגלל זה אמרתי sugoi da (זה מדהים) ולא sugoi datta (זה היה מדהים) - כשחשבתי את המחשבה הזאת, אז חשבתי אותה בזמן הווה ובגלל שאני מפרט אותה בצורה ישירה אני משתמש בזמן הווה, כאילו זה דיבור ישיר. לעומת זאת, תמיד אפשר לומר: sugoi datta to omou אני חושב שזה היה מדהים או ב"מחשבה ישירה": אני חושב "זה היה מדהים". בגלל שכאן אני חושב בהווה, אז מה שהיה מדהים (מה שזה לא יהיה) הוא כבר בעבר בשבילי ונכון להשתמש ב-datta. שימו לב שהפועל omou שהיה קודם בצורת עבר הוא בצורת הווה. (ליתר דיוק זה עבר מתמשך, כמו Past Progressive באנגלית שפשוט יותר נפוץ לפועל חשב ביפנית ויש לי אפילו הסבר טוב לזה עכשיו - אפילו אם זה רק ניחוש - רק שאני לא אכנס אליו...) בכל אופן, אם יש כל מיני עניינים שמישהו לא מכיר שנכנסתי אליהם תגידו לי. השתדלתי לשמור על כל העסק די פשוט, אבל צריך איזושהיא הכרה בסיסית עם הטיות של פעלים ותחביר בסיסי כדי להבין את המיני-מאמר הזה. טוב אני באמת מקווה שהייתי מספיק ברור היום. וכמו שאמרתי בהתחלה, זה לא הסוף המשך יבוא. יש שתי כמה משמעויות חשובות שלא דיברתי עליהם בינתיי (ואולי עוד ששכחתי).

 

[neko]

../images/Emo127.gif יפה מאד, לא לשכוח לעשות

COPY PASTE לתוך המאמר הבא

 

[t s u k i]

זה לקח הרבה זמן

ועשה לי כאב ראש, אבל עשיתי רשימה - התחלתית יש לציין - של מיליות. זה בעצם תרגום של פרק שעוסק בהן בספר דקדוק שאני מנסה להבין בימים אלה. אף פעם לא ממש הצלחתי לזכור את שמות חלקי המשפט, בטח שלא באנגלית, אז להבין תחביר יפני שמוסבר באנגלית.... טוב, כבר אמרתי שקיבלתי כאב ראש

, מצד שני, יש סיכוי ממשי שאני אזכור את זה עכשיו

. מה שכן, אני לא ממש סומכת על כושר התרגום שלי, והספר עצמו נראה לי תמציתי מדי, אז אני לא משוכנעת לגבי הנכונות של כל מה שכתוב שם - תיקונים בבקשה

. המסמך הוא קובץ word, לצערי אין לי כרגע דרך לכתוב pdf. אני מקווה שהוא לא יעשה בעיות...