אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
בקשה לעזרה
- פותח הנושא borbardak
- פורסם בתאריך
כיון שהגעת לכאן לקבל תשובות אענה לך
לשיפוטך: הלכות איסורי ביאה פרק א`יג כל אישה אסורה מאלו--אם הייתה בת שלוש שנים ויום אחד ומעלה--גדול הבא עליה, חייב מיתה או כרת או מלקות; והיא פטורה מכלום, אלא אם כן הייתה גדולה. הבא על הבהמה, או שהביא בהמה עליו--שניהן נסקלים, שנאמר "ובכל בהמה לא תיתן שכבתך" (ויקרא יח,כג): (הלכות איסורי ביאה פרק א`טז`) בין שרבעה בין שהביאה עליו. ואחד בהמה, ואחד חיה ועוף--הכול בסקילה; ולא חלק הכתוב בבהמה בין גדולה לקטנה, שנאמר "ובכל בהמה": (הלכות איסורי ביאה פרק ד`ד`) הגויים--אין חייבין עליהם משום נידה, ולא משום זבה, ולא משום יולדת. וחכמים גזרו על כל הגויים, זכרים ונקבות, שיהו כזבים תמיד, בין ראו בין לא ראו--לעניין טומאה וטהרה. (הלכות איסורי ביאה פרק יב`א`) ישראל שבעל גויה משאר האומות, דרך אישות, או ישראלית שנבעלה לגוי, דרך אישות--הרי אלו לוקין מן התורה, שנאמר "לא תתחתן, בם" (הלכות איסורי ביאה פרק כא`טו`) וכן המקדש בביאה, והמקדש בשוק, והמקדש בלא שידוך--מכין אותו מכת מרדות. (הלכות איסורי ביאה פרק כא``יח`) ולא יישא קטנה שאינה ראויה לוולד. (הלכות איסורי ביאה פרק כא`כד`) ולא יישא בחור זקנה, ולא יישא זקן ילדה--שדבר זה גורם לזנות. המשך<<<<<<<<<<<<<>>>>>>>>>>>>>>>>>>
לשיפוטך: הלכות איסורי ביאה פרק א`יג כל אישה אסורה מאלו--אם הייתה בת שלוש שנים ויום אחד ומעלה--גדול הבא עליה, חייב מיתה או כרת או מלקות; והיא פטורה מכלום, אלא אם כן הייתה גדולה. הבא על הבהמה, או שהביא בהמה עליו--שניהן נסקלים, שנאמר "ובכל בהמה לא תיתן שכבתך" (ויקרא יח,כג): (הלכות איסורי ביאה פרק א`טז`) בין שרבעה בין שהביאה עליו. ואחד בהמה, ואחד חיה ועוף--הכול בסקילה; ולא חלק הכתוב בבהמה בין גדולה לקטנה, שנאמר "ובכל בהמה": (הלכות איסורי ביאה פרק ד`ד`) הגויים--אין חייבין עליהם משום נידה, ולא משום זבה, ולא משום יולדת. וחכמים גזרו על כל הגויים, זכרים ונקבות, שיהו כזבים תמיד, בין ראו בין לא ראו--לעניין טומאה וטהרה. (הלכות איסורי ביאה פרק יב`א`) ישראל שבעל גויה משאר האומות, דרך אישות, או ישראלית שנבעלה לגוי, דרך אישות--הרי אלו לוקין מן התורה, שנאמר "לא תתחתן, בם" (הלכות איסורי ביאה פרק כא`טו`) וכן המקדש בביאה, והמקדש בשוק, והמקדש בלא שידוך--מכין אותו מכת מרדות. (הלכות איסורי ביאה פרק כא``יח`) ולא יישא קטנה שאינה ראויה לוולד. (הלכות איסורי ביאה פרק כא`כד`) ולא יישא בחור זקנה, ולא יישא זקן ילדה--שדבר זה גורם לזנות. המשך<<<<<<<<<<<<<>>>>>>>>>>>>>>>>>>
וכל הדברים האלה, הובאו בלא פירוש כלשונם.
אין לך דבר בכל התורה כולה שהוא קשה לרוב העם, אלא לפרוש מן העריות והביאות האסורות: אמרו חכמים, בשעה שנצטוו ישראל על העריות, בכו וקיבלו מצוה זו בתרעומת ובבכייה--שנאמר "בוכה למשפחותיו" (במדבר יא,י), על עסקי משפחות. [יט] ואמרו חכמים, גזל ועריות, נפשו של אדם מתאווה להן ומחמדתן. (הלכות איסורי ביאה פרק כב`יז`) ואין אתה מוצא קהל בכל זמן וזמן, שאין בהן פרוצין בעריות ובביאות אסורות. ואמרו חכמים, רוב בגזל, ומיעוט בעריות; והכול באבק לשון הרע. וכל הדברים האלה, הובאו בלא פירוש כלשונם. ללמד שהדברים עמוקים יותר מאשר מנסים להציגם כאן. ואין חלילה, שום היתר לבעול קטנה. ואלו רק מקצת המקומות שבהילכות איסורי ביאה, שזהו פרק אחד מכל פרקי הרמב"ם. וגם בפרקים אחרים יש איזכורים לגבי עניינים אלו. ואעפ"י שהייתי רוצה שלא תהיה התייחסות כלל לדברים כגון אלו, למען לא ילמדו סרה כל המזידים והמלשינים כאן. הרי, שידוע שדובר כאן בתקופה חשוכה יותר, שבהן הדברים היו נהוגים בנוהג עממי. ודווקא באה ההלכה והחמירה כאן לגבי מנהגים אלו. ודי לכל מי שלומד קצת את כל הנושא של הלכות טומאה, הלכות ביאה, הלכות מלכים ומלחמות וכו`, כדי שיראה שאין הדברים כפי שמנסים המלעיזים כאן לעשות. וכל מה שאני טוען זה עליהם ללמוד בעצמם את הדברים ולא ללמוד מפי כאלה שמביאים רק את המובאות שנוח להם (יש כאלה שבכלל לא מביאים מובאות), ולא מתעמתים עם התמונה הכוללת כולה אני מביא את הדברים רק למען אלו שאינם בקיאים בהלכה. ויכולים לטעות חלילה, וללמוד מאותם דמגוגוים את רוצה תגיבי. וכדרכך, תגיבי בנועם ההליכות ועדינות הנפש המזהרת שניחנת בה. אני חסיד גדול של דרך ההידברות וההבנה, ואני לא חסיד בכלל של דרך הדמגוגיה וההשנאה. יחס של כבוד יש לי לאנשים שרוצים לנקוט בהידברות ובהבנה ולא מחפשים רק דמגוגיות זולה,לכן לליצן הנ''ל אני עונה בהתהם
אין לך דבר בכל התורה כולה שהוא קשה לרוב העם, אלא לפרוש מן העריות והביאות האסורות: אמרו חכמים, בשעה שנצטוו ישראל על העריות, בכו וקיבלו מצוה זו בתרעומת ובבכייה--שנאמר "בוכה למשפחותיו" (במדבר יא,י), על עסקי משפחות. [יט] ואמרו חכמים, גזל ועריות, נפשו של אדם מתאווה להן ומחמדתן. (הלכות איסורי ביאה פרק כב`יז`) ואין אתה מוצא קהל בכל זמן וזמן, שאין בהן פרוצין בעריות ובביאות אסורות. ואמרו חכמים, רוב בגזל, ומיעוט בעריות; והכול באבק לשון הרע. וכל הדברים האלה, הובאו בלא פירוש כלשונם. ללמד שהדברים עמוקים יותר מאשר מנסים להציגם כאן. ואין חלילה, שום היתר לבעול קטנה. ואלו רק מקצת המקומות שבהילכות איסורי ביאה, שזהו פרק אחד מכל פרקי הרמב"ם. וגם בפרקים אחרים יש איזכורים לגבי עניינים אלו. ואעפ"י שהייתי רוצה שלא תהיה התייחסות כלל לדברים כגון אלו, למען לא ילמדו סרה כל המזידים והמלשינים כאן. הרי, שידוע שדובר כאן בתקופה חשוכה יותר, שבהן הדברים היו נהוגים בנוהג עממי. ודווקא באה ההלכה והחמירה כאן לגבי מנהגים אלו. ודי לכל מי שלומד קצת את כל הנושא של הלכות טומאה, הלכות ביאה, הלכות מלכים ומלחמות וכו`, כדי שיראה שאין הדברים כפי שמנסים המלעיזים כאן לעשות. וכל מה שאני טוען זה עליהם ללמוד בעצמם את הדברים ולא ללמוד מפי כאלה שמביאים רק את המובאות שנוח להם (יש כאלה שבכלל לא מביאים מובאות), ולא מתעמתים עם התמונה הכוללת כולה אני מביא את הדברים רק למען אלו שאינם בקיאים בהלכה. ויכולים לטעות חלילה, וללמוד מאותם דמגוגוים את רוצה תגיבי. וכדרכך, תגיבי בנועם ההליכות ועדינות הנפש המזהרת שניחנת בה. אני חסיד גדול של דרך ההידברות וההבנה, ואני לא חסיד בכלל של דרך הדמגוגיה וההשנאה. יחס של כבוד יש לי לאנשים שרוצים לנקוט בהידברות ובהבנה ולא מחפשים רק דמגוגיות זולה,לכן לליצן הנ''ל אני עונה בהתהם
I S A A K שכחת את זה,
בכוונה? ח [ט] גוי הבא על בת ישראל--אם אשת איש היא, נהרג עליה; ואם פנויה היא, אינו נהרג. [י] אבל ישראל שבא על הגויה--בין קטנה בת שלוש שנים ויום אחד בין גדולה, בין פנויה בין אשת איש, ואפילו היה קטן בן תשע שנים ויום אחד--כיון שבא על הגויה בזדון, הרי זו נהרגת: מפני שבאת לישראל תקלה על ידיה, כבהמה. ודבר זה מפורש בתורה, שנאמר "הן הנה היו לבני ישראל . . . וכל אישה, יודעת איש למשכב זכר--הרוגו" (במדבר לא,טז-יז) (רמב"ם .הלכות איסורי ביאה פרק יב). כמו כן בעבר האשמת אותי בשקר כשכתבתי שלנכים אסורה העבודה בבית המקדש וטענת שכהן נכה יכול לעבוד כשאר אחיו הכהנים, מי התיר לך לסלף את הכתוב ולכנות את השני כשקרן, אתה מוציא שם רע לדת היהודית. איך אפשר לכבד אדם המשקר במצח נחושה ומאשים אחרים בשקרים.
בכוונה? ח [ט] גוי הבא על בת ישראל--אם אשת איש היא, נהרג עליה; ואם פנויה היא, אינו נהרג. [י] אבל ישראל שבא על הגויה--בין קטנה בת שלוש שנים ויום אחד בין גדולה, בין פנויה בין אשת איש, ואפילו היה קטן בן תשע שנים ויום אחד--כיון שבא על הגויה בזדון, הרי זו נהרגת: מפני שבאת לישראל תקלה על ידיה, כבהמה. ודבר זה מפורש בתורה, שנאמר "הן הנה היו לבני ישראל . . . וכל אישה, יודעת איש למשכב זכר--הרוגו" (במדבר לא,טז-יז) (רמב"ם .הלכות איסורי ביאה פרק יב). כמו כן בעבר האשמת אותי בשקר כשכתבתי שלנכים אסורה העבודה בבית המקדש וטענת שכהן נכה יכול לעבוד כשאר אחיו הכהנים, מי התיר לך לסלף את הכתוב ולכנות את השני כשקרן, אתה מוציא שם רע לדת היהודית. איך אפשר לכבד אדם המשקר במצח נחושה ומאשים אחרים בשקרים.
לא תמצא מאמרים אקדמיים שתומכים בטענה הזו
נגד היהדות. שום חוקר לא יטען זאת, אלא אם מדובר באנטישמי מקצועי. העובדות הן שהיהדות מכתיבה יחס של סובלנות ואפילו של אהבה לגר ולזר, ושום איש אקדמיה לא יכול להתעלם מזה. מכיון שכך, תאלץ להסתפק בטענות של אנטי-דתיים רגילים, לא אקדמאים, ובדיונים בפורומים השונים המביאים כל מיני ציטוטים, בדרך כלל תלושים מההקשר ומבוססים על בורות.
נגד היהדות. שום חוקר לא יטען זאת, אלא אם מדובר באנטישמי מקצועי. העובדות הן שהיהדות מכתיבה יחס של סובלנות ואפילו של אהבה לגר ולזר, ושום איש אקדמיה לא יכול להתעלם מזה. מכיון שכך, תאלץ להסתפק בטענות של אנטי-דתיים רגילים, לא אקדמאים, ובדיונים בפורומים השונים המביאים כל מיני ציטוטים, בדרך כלל תלושים מההקשר ומבוססים על בורות.
זרע עמלק עדיין חי ובועט (וגם רוצח)
ראשית, היהדות אינה דת מתיפיפת של פוליטיקלי-קורקט מזוייף ושל העמדות פנים ע"מ למצוא חן. שנית - המוסר של דת משה אינו נכתב ע"י בני אדם אשר ראו קודם כל את הזוית האישית הצרה שלהם כשחוקקו את חוקיהם כמו בדתות האליליות המתקדמות של אותם הימים (מחוקי חמורבי ועד לבודהה וההינדואיזם) ומי שיקרא אות אותם חוקים יבין כמה שאינם רלוונטים מעבר לתקופתם ולאורח החיים הספציפי שעבורו הם נכתבו, בניגוד לחוקי התורה ומוסר נביאי ישראל שרלוונטים למה שקורה היום לעיתים הרבה יותר מהעיתון של אתמול. מי בכלל שמע על חוקים לטובת יתום, או אלמנה או גרושה או גר לפני חוקי התורה. בעולם העתיק ברוב המקרים ייעודם היה אחד - מוות ברעב. זכויותיהם וחייהם היו חשובים כקליפת השום. את מי עניינו אז זכויות וצער של בעלי חיים. חוקי התורה הם הראשונים שהתייחסו לכך (לא תחסום שור בדישו, לא תבשל גדי בחלב אימו, שלח תשלח את האם וכו') מי שמע אז, בימים ההם כשעבדות הייתה תופעה לגיטימית ונפוצה על הגבלת העבדות ושחרור העבדים כעבור תקופה? כל עמי ודתות העולם לקחו ולוקחים עדיין מהמוסר המופץ בתורת משה. אז מכאן ברור העיוות והסילוף להציג את הדת היהודית כדת לא מוסרית בעוד היא המציאה את המוסר האמיתי המקובל על כלל האנושות כיום. מצד שני כאמור זו אינה דת המתיפיפת בזיוף. הציווי לזכור ולהכרית את העמלק נועד להזכיר לנו שיש בני אנוש שכל קיומם הוא תאוות הרג ורצח. אלו מייצגים את הצד האפל באנושות. העמלק היה בזמנו עם של נוודים, צאצאים לזרע עשו שחיו בשטחי המדבר שבין צפון הנגב לצפון סיני. הם היו עוסקים ומתפרנסים מפשיטות שוד וביזה של העמים עובדי האדמה וכן בסחר עבדים ובחטיפה של אנשים תמימיםשעברו לבדם בדרך או עבדו בשדות ובמכירתם לעבדות. כשיצאו בני ישראל ממצרים ולקחו עימם כבדרך אגב עוד כמה אלפים של ערב רב - עבדים שאינם משבטי ישראל אשר שמחו על ההזדמנות להשתחרר מעול העבדות, נוצר מחסור של ממש בעבדים במצרים ומחירם עלה. העמלקים מיהרו לקפוץ על ההזדמנות ל'עשות קופה' תוך שהם מזנבים בנחשלים, חוטפים את אותם אנשים שפיגרו מעט מאחור, רובם ילדים או מבוגרים, חוטפים אותם או רוצחים אותם כאשר התברר להם שמי מהם אינו בעל ערך כספי. לעיתים היה זה רצח לשם רצח מלווה בהתעללות אכזרית בגופות. התנהלות זו העומדת בניגוד קיצוני למוסר דת משה הביאה את הציווי למחות את זכר עמלק. לצערנו זרע עמלק עדיין חי ורוצח. זרעו מבצבץ כאן ושם מקרב העמים המקיפים אותנו או החיים בתוכנו. אני לא אומר חלילה שכל העמים שסביבנו ובתוכנו כאלה. רובם המכריע אינם כאלה ולמרות המלחמה הקשה והסכסוך שיש לנו עם חלקם, איננו מחוייבים להשמידם אלא רק להכריעם במלחמה הכרעה ברורה (ראה התייחסותי הראשונה לדברי הרמב"ם) אולם כאשר מתגלים בקרב אוייבנו גילויי שנאה ורצחנות מזויעים במיוחד, גילויים של פחדנות להתעמת נגד צבאנו אך במקביל זינוב והרג של חלשים ותמימים אנחנו צרכים לדעת שבמקרה הזה אותם רוצחים מתועבים נושאים במאגר הגנים שלהם את זרע הפורענות של עמלק.
ראשית, היהדות אינה דת מתיפיפת של פוליטיקלי-קורקט מזוייף ושל העמדות פנים ע"מ למצוא חן. שנית - המוסר של דת משה אינו נכתב ע"י בני אדם אשר ראו קודם כל את הזוית האישית הצרה שלהם כשחוקקו את חוקיהם כמו בדתות האליליות המתקדמות של אותם הימים (מחוקי חמורבי ועד לבודהה וההינדואיזם) ומי שיקרא אות אותם חוקים יבין כמה שאינם רלוונטים מעבר לתקופתם ולאורח החיים הספציפי שעבורו הם נכתבו, בניגוד לחוקי התורה ומוסר נביאי ישראל שרלוונטים למה שקורה היום לעיתים הרבה יותר מהעיתון של אתמול. מי בכלל שמע על חוקים לטובת יתום, או אלמנה או גרושה או גר לפני חוקי התורה. בעולם העתיק ברוב המקרים ייעודם היה אחד - מוות ברעב. זכויותיהם וחייהם היו חשובים כקליפת השום. את מי עניינו אז זכויות וצער של בעלי חיים. חוקי התורה הם הראשונים שהתייחסו לכך (לא תחסום שור בדישו, לא תבשל גדי בחלב אימו, שלח תשלח את האם וכו') מי שמע אז, בימים ההם כשעבדות הייתה תופעה לגיטימית ונפוצה על הגבלת העבדות ושחרור העבדים כעבור תקופה? כל עמי ודתות העולם לקחו ולוקחים עדיין מהמוסר המופץ בתורת משה. אז מכאן ברור העיוות והסילוף להציג את הדת היהודית כדת לא מוסרית בעוד היא המציאה את המוסר האמיתי המקובל על כלל האנושות כיום. מצד שני כאמור זו אינה דת המתיפיפת בזיוף. הציווי לזכור ולהכרית את העמלק נועד להזכיר לנו שיש בני אנוש שכל קיומם הוא תאוות הרג ורצח. אלו מייצגים את הצד האפל באנושות. העמלק היה בזמנו עם של נוודים, צאצאים לזרע עשו שחיו בשטחי המדבר שבין צפון הנגב לצפון סיני. הם היו עוסקים ומתפרנסים מפשיטות שוד וביזה של העמים עובדי האדמה וכן בסחר עבדים ובחטיפה של אנשים תמימיםשעברו לבדם בדרך או עבדו בשדות ובמכירתם לעבדות. כשיצאו בני ישראל ממצרים ולקחו עימם כבדרך אגב עוד כמה אלפים של ערב רב - עבדים שאינם משבטי ישראל אשר שמחו על ההזדמנות להשתחרר מעול העבדות, נוצר מחסור של ממש בעבדים במצרים ומחירם עלה. העמלקים מיהרו לקפוץ על ההזדמנות ל'עשות קופה' תוך שהם מזנבים בנחשלים, חוטפים את אותם אנשים שפיגרו מעט מאחור, רובם ילדים או מבוגרים, חוטפים אותם או רוצחים אותם כאשר התברר להם שמי מהם אינו בעל ערך כספי. לעיתים היה זה רצח לשם רצח מלווה בהתעללות אכזרית בגופות. התנהלות זו העומדת בניגוד קיצוני למוסר דת משה הביאה את הציווי למחות את זכר עמלק. לצערנו זרע עמלק עדיין חי ורוצח. זרעו מבצבץ כאן ושם מקרב העמים המקיפים אותנו או החיים בתוכנו. אני לא אומר חלילה שכל העמים שסביבנו ובתוכנו כאלה. רובם המכריע אינם כאלה ולמרות המלחמה הקשה והסכסוך שיש לנו עם חלקם, איננו מחוייבים להשמידם אלא רק להכריעם במלחמה הכרעה ברורה (ראה התייחסותי הראשונה לדברי הרמב"ם) אולם כאשר מתגלים בקרב אוייבנו גילויי שנאה ורצחנות מזויעים במיוחד, גילויים של פחדנות להתעמת נגד צבאנו אך במקביל זינוב והרג של חלשים ותמימים אנחנו צרכים לדעת שבמקרה הזה אותם רוצחים מתועבים נושאים במאגר הגנים שלהם את זרע הפורענות של עמלק.
תודה לך על מאמר מרתק ../images/Emo140.gif
וכל הכבוד לרב יובל שרלו שהסכים להתמודד עם סוגייה לא פשוטה בכלל, והתמודד איתה בהרבה אומץ וכנות. ואכן, גם הוא הגיע למסקנה שפרקטיקה של שיוויון ביחס לגויים רחוקה מהישג יד. יש לי הסתייגות אחת גדולה מאוד מדברי הרב והיא הראייה של היהדות כאמת האבסולוטית, אבל לענייננו - הופגנו פה אומץ וכנות מרשימים, שאכן הגיעו למסקנות לא בהכרח מחמיאות - עוד יש תקווה.
וכל הכבוד לרב יובל שרלו שהסכים להתמודד עם סוגייה לא פשוטה בכלל, והתמודד איתה בהרבה אומץ וכנות. ואכן, גם הוא הגיע למסקנה שפרקטיקה של שיוויון ביחס לגויים רחוקה מהישג יד. יש לי הסתייגות אחת גדולה מאוד מדברי הרב והיא הראייה של היהדות כאמת האבסולוטית, אבל לענייננו - הופגנו פה אומץ וכנות מרשימים, שאכן הגיעו למסקנות לא בהכרח מחמיאות - עוד יש תקווה.
ודאי, אני מסכים
ביקורת על היהדות היא חלק מהיהדות עצמה. היהדות, כמו דתות אחרות, היא דת של ויכוחים וחוסר הסכמה. הביקורת הזו היא היא שמקדמת את הדת. גם ביקורת חילונית על הדת היא חשובה, אפילו ביקורת קטלנית. מבחינות מסויימות אפשר לומר שהציונות יצאה מביקורת על הדת, או לפחות על התפיסה הגלותית שלה. ואת חשיבות הציונות כולנו מבינים. אבל יש ביקורת מאוזנת, ויש ביקורת לא מאוזנת. יש ביקורת חובבנית, ויש ביקורת רצינית. אתה ביקשת ביקורת רצינית, אקדמאית, שטוענת משהו. את הטענה המסויימת שאתה מחפש, לא תמצא ברמה הרצינית, המאוזנת, אלא רק ברמה החובבנית והבלתי מאוזנת. זאת משום שזו טענה שבבחינה רצינית היא מסתברת כלא נכונה.
ביקורת על היהדות היא חלק מהיהדות עצמה. היהדות, כמו דתות אחרות, היא דת של ויכוחים וחוסר הסכמה. הביקורת הזו היא היא שמקדמת את הדת. גם ביקורת חילונית על הדת היא חשובה, אפילו ביקורת קטלנית. מבחינות מסויימות אפשר לומר שהציונות יצאה מביקורת על הדת, או לפחות על התפיסה הגלותית שלה. ואת חשיבות הציונות כולנו מבינים. אבל יש ביקורת מאוזנת, ויש ביקורת לא מאוזנת. יש ביקורת חובבנית, ויש ביקורת רצינית. אתה ביקשת ביקורת רצינית, אקדמאית, שטוענת משהו. את הטענה המסויימת שאתה מחפש, לא תמצא ברמה הרצינית, המאוזנת, אלא רק ברמה החובבנית והבלתי מאוזנת. זאת משום שזו טענה שבבחינה רצינית היא מסתברת כלא נכונה.
תופתע לגלות שלאו דווקא....
בעייתי משהו למר 'ביקורת רצינית' או 'חובבנית'. הטקסט פתוח ונגיש לכל אדם, ועלי לא מקובלת העמדה שרק רב יכול לפרש ולבאר את הטקסט, אדם שבא לקרוא טקסט יכול לפרש ולהבין כרצונו. מי שסומך ידיו על הרב שיפרש ויסביר לו את הכתוב - שיבושם לו. אך ביקורת רצינית יכולה לבוא מכל כיוון ומכל אדם, היא אינה נחלת בודדים בלבד. ביקורת אקדמאית, יש ויש טעימה מתוך הדאגות על הביקורת הזו תוכל לקבל כאן. מעניין שהזכרת את הציונות - אחת הבעיות היותר גדולות כיום של הציונות, לטעמי, היא הכיוון המשיחי שהיא לוקחת. הציונות הייתה פרגמטית ביותר כל עוד נשארה תנועה חילונית. הכיוון המשיחי, שוב פעם - לדעתי, תוקע את הציונות בפינה מאוד לא פשוטה, שקשה מאוד לצאת ממנה.
בעייתי משהו למר 'ביקורת רצינית' או 'חובבנית'. הטקסט פתוח ונגיש לכל אדם, ועלי לא מקובלת העמדה שרק רב יכול לפרש ולבאר את הטקסט, אדם שבא לקרוא טקסט יכול לפרש ולהבין כרצונו. מי שסומך ידיו על הרב שיפרש ויסביר לו את הכתוב - שיבושם לו. אך ביקורת רצינית יכולה לבוא מכל כיוון ומכל אדם, היא אינה נחלת בודדים בלבד. ביקורת אקדמאית, יש ויש טעימה מתוך הדאגות על הביקורת הזו תוכל לקבל כאן. מעניין שהזכרת את הציונות - אחת הבעיות היותר גדולות כיום של הציונות, לטעמי, היא הכיוון המשיחי שהיא לוקחת. הציונות הייתה פרגמטית ביותר כל עוד נשארה תנועה חילונית. הכיוון המשיחי, שוב פעם - לדעתי, תוקע את הציונות בפינה מאוד לא פשוטה, שקשה מאוד לצאת ממנה.
אתה ביקשת ביקורת אקדמאית...
למה ביקשת ביקורת אקדמאית (והצהרת שאתה לא מוצא אותה), אם כל אחד יכול לספק ביקורת רצינית, כי "הטקסט פתוח"? הטקסט אולי פתוח, אבל הוא לא בהכרח נגיש לכל אדם. קודם כל ההיקף שלו עצום, לא רק המקרא - גם כל ההלכה, הספרות הרבנית, הספרות הפילוסופית. צריך ללמוד הרבה שנים בשביל לקלוט הכל. שנית, גם השפה והתכנים אינם קלים להבנה, אפילו קראת את כל החומר. כפי שהסברתי, יש אקדמאים אנטישמים, שמטרתם בעבודה האקדמאית שלהם היא ניגוח היהדות - והעם היהודי - רק לשם הניגוח, ולא בשביל לברר את האמת. אם מאמרים כאלה אתה מחפש, יש אתרים אנטישמים לרוב באינטרנט. אתה מוזמן לצרוך את החומר שלך שם, אם זה מה שאתה מחפש.
למה ביקשת ביקורת אקדמאית (והצהרת שאתה לא מוצא אותה), אם כל אחד יכול לספק ביקורת רצינית, כי "הטקסט פתוח"? הטקסט אולי פתוח, אבל הוא לא בהכרח נגיש לכל אדם. קודם כל ההיקף שלו עצום, לא רק המקרא - גם כל ההלכה, הספרות הרבנית, הספרות הפילוסופית. צריך ללמוד הרבה שנים בשביל לקלוט הכל. שנית, גם השפה והתכנים אינם קלים להבנה, אפילו קראת את כל החומר. כפי שהסברתי, יש אקדמאים אנטישמים, שמטרתם בעבודה האקדמאית שלהם היא ניגוח היהדות - והעם היהודי - רק לשם הניגוח, ולא בשביל לברר את האמת. אם מאמרים כאלה אתה מחפש, יש אתרים אנטישמים לרוב באינטרנט. אתה מוזמן לצרוך את החומר שלך שם, אם זה מה שאתה מחפש.
קודם כל, אם בענייני העמקה עסקינן,
אז אני בת ולא בן. זה קודם כל. דבר שני, ביקשתי סימוכין אקדמאיים, זה לא אומר שהדיון פתוח רק לאקדמאים. הדיון רק ירוויח מנגישות לכל ופלורליזם רעיוני. דבר שני, כפי שכתבתי לחברך לפורום למעלה - הבריחה למלה הכל-מגוננת 'אנטישמיות' לא מוסיפה כבוד. כאמור, לא כל ביקורת, היא אנטישמית, והמאמר שהבאתי למעלה רק נועד להמחיש כמה סתימת פיות יש בשם 'האנטישמיות', לכאורה. אי אפשר לצעוק 'זאב זאב' כל הזמן. כלומר, אפשר, אבל לאו דווקא רצוי. יותר קשה, מעניין, מאתגר ובונה לעתיד להתמודד עם ביקורת - מבית ומחוץ. גם בשאלות הנוקבות ביותר הנוגעות בנושאים הרגישים ביותר, כך נדע שהגענו לשורש הדברים.
אז אני בת ולא בן. זה קודם כל. דבר שני, ביקשתי סימוכין אקדמאיים, זה לא אומר שהדיון פתוח רק לאקדמאים. הדיון רק ירוויח מנגישות לכל ופלורליזם רעיוני. דבר שני, כפי שכתבתי לחברך לפורום למעלה - הבריחה למלה הכל-מגוננת 'אנטישמיות' לא מוסיפה כבוד. כאמור, לא כל ביקורת, היא אנטישמית, והמאמר שהבאתי למעלה רק נועד להמחיש כמה סתימת פיות יש בשם 'האנטישמיות', לכאורה. אי אפשר לצעוק 'זאב זאב' כל הזמן. כלומר, אפשר, אבל לאו דווקא רצוי. יותר קשה, מעניין, מאתגר ובונה לעתיד להתמודד עם ביקורת - מבית ומחוץ. גם בשאלות הנוקבות ביותר הנוגעות בנושאים הרגישים ביותר, כך נדע שהגענו לשורש הדברים.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.