בקשה לעזרה

  • פותח הנושא LouD1
  • פורסם בתאריך

LouD1

New member
בקשה לעזרה

אני כותבת כי אני כבר הגעתי למצב של נואשות. אנחנו כבר לא יחד שבועיים וחצי, וכן אני יודעת שזה מעט זמן, שאני צריכה להתאזר בסבלנות כדי שזה יעבור... אבל זה ממש לא נראה ככה. הוא לא הכי יפה בעולם, ולא הכי רזה, ועדיין הוא הצליח להתמקם טוב טוב מתחת לעור שלי.. מבחינתי הוא הגבר שלי. לא יודעת אם האחד והיחיד אבל כרגע זה מה שקורה. אני לא מצליחה להוציא אותו מהראש שלי. מכיוון שאנחנו עובדים ביחד אני משתדלת שלא לעשות משמרות איתו.. משתדלת להתרחק במידת האפשר. אם אנחנו כבר מדברים, אנחנו לא מפסיקים לריב. כל משפט שני הופך לויכוח שבסופו של דבר הוא אמר לי שאין לו כוח יותר ושכדאי שנדבר כשהעניינים ביננו ירגעו. ובינתיים אני מתפוצצת מבפנים. אני כל כך אוהבת אותו וכול כך כואב לי.. כל הגוף שלי כואב. בכל פעם שאני רואה את השם שלו, שלא לדבר על רואה אותו ושומעת את הקול שלו, רואה את החיוך שלו, שבחיי, מפלח את החזה שלי לשמונים אלף חלקים..אוף! התחלתי לחשוב על האפשרות של גברים אחרים. לא כזה ריאלי העיניי. לא יכולה לדמיין גבר אחר נוגע בי... אני מרגישה מזוהמת רק מהמחשבה על זה. מתי הגהינום הזה ייגמר??? אני מרגישה תקועה. לא מצליחה להמשיך הלאה. אני כבר לא יודעת מה לעשות!!
 

kiaora

New member
תשמעי

בסה"כ עברו שבועיים וחצי, זה טבעי שתרגישי ככה. אין לי מה לומר לך חוץ מלתת לזמן לעשות את שלו, אני בטוח שתמצאי את האחד שלך. לרובנו זה קרה, זה עובר
 

MaybeLyn

New member
באמת שאין מה לעשות חוץ מלהתגבר

ולהימנע מלדבר איתו בכלל, לא בעבודה ולא בויכוחים שבמילא רק גורמים לו למאוס בך עוד יותר כי אין לו כוח להתמודד ולכן הוא רצה להיפרד. את לא חייבת ללכת עם אף אחד אחר אם את לא מרגישה מוכנה לזה אבל תאמיני מהניסיון שיום אחד את תראי בחור חמוד ונורא תרצי שהוא ייגע בך. הדברים האלה עוברים ואת באמת חייבת לתת לזה יותר זמן. וכמה שפחות מגע איתו, בטח ובטח לא לדבר על שניכם ועל המצב ביניכם, כי זה רק מאריך את התקופה הכואבת ואת הדרמות והסערות.
 
שלום

אם את אוהבת אותו, השתדלי להשאר אתו ולטפח את הקשר. אם אתם רבים בעבודה, השתדלי להתרחק ממנו בזמן העבודה. כשאתם מגיעים למריבות, נסי להרגיען ע"י דבור שלוו והגיוני, הקשבה והבנה, והבעה מלאה, אמתית וברורה של דעותיך ורגשותיך. נסי למצוא אתו בעדינות את הסבה לעמותים ולפתרה ביחד אתו בחוכמה.
 

LouD1

New member
אני לא יודעת אם הבהרתי את עצמי

אנחנו לא יחד יותר. ואנחנו בקושי מדברים, וכשכבר מדברים איך שהוא זה מגיע לויכוח. אני לא רוצה לאלץ אותו לדבר איתי.. אני רוצה שכל המתח המכוער הזה ביננו יעלם. סך הכל אהבנו אחד את השניה והיו לנו שיחות מדהימות ואינטימיות גם השיחה הגדולה שנערכה כשנפרדנו היתה מהעמוקות ביותר שחוויתי מימיי. ועכשיו גם זה נעלם.
 
אל תאלצי אותו

כשתרצי לשוחח אתו, בדקי את מצבו הרגשי והיי רגישה. אם תבחיני, שהוא עסוק או טרוד ולא מתאים לו עכשו לדבר, התרחקי. אם תרגישי, שהוא במצב טוב ופנוי לשיחה, פני אליו בעדינות ובנעימות. דברי אתו, רק כשיש לך באמת דברים חשובים ומענינים להגיד לו או לשאול אותו. השתדלי לפתח את השיחות בכוון נעים ורגשי ולא בכוון מלחיץ.
 

LouD1

New member
כשאני מסתכלת על זה ככה

אני באמת יכולה לראות למה אתה מתכוון. אחת מהסיבות שהוא נפרד ממני, היתה מרחב, כלומר, חוסר במרחב.. איני יודעת אם אני אוהב שוב, אבל זה בהחלט היה שיעור מאלף לחיים. זו ההתמודדות היומיומית וההחלטה כל יום מחדש לקחת את עצמי בידיים לא תמיד זה עובד לא תמיד אני יכולה.. יש לי רוב הזמן פנים חתומות.
 
כשאוהבים בקשר

כמעט תמיד כדאי להשאר, וכמעט תמיד אפשר במאמץ להתגבר על הקשיים האחרים. בעיות כמו חוסר מרחק אפשר לפתור ביחד. הכי חשוב שיש אהבה והתאמה, ונהנים זה מזה.
 

LouD1

New member
זה רלוונטי אולי להבא

כרגע אני לבד. וזה המצב. והלוואי ויכולנו לחזור, אבל זה לא תלוי בי
 
לא נורא

אולי פעם תוכלו לחזור. תמיד השתדלי לאהוב ולהעריך את עצמך ואת חייך, יותר מכל דבר אחר בעולם. היי הדבר הכי חשוב לעצמך. עסקי הרבה בדברים, שאת אוהבת ומענינים אותך. ככל שתאהבי את עצמך, תהיי פחות תלויה באהבת אחרים.
 

הזוייה

New member
תתעלי על עצמך

אין לך הרבה ברירות. תלמדי להסיט את הרגשות שלך ולהתמקד בעבודה. למרות שזה קשה אבל אם תתייחסי אליו כאל עמית בעבודה ולא כאל חבר לשעבר, תוכלי לעבוד. מלבד זאת יש מעט מאד תפקידים על הבמה הזו שנקראת חיים, היום זה הוא מחר זה אחר. אם לא תתני לעצמך להתקדם מהמקום שכבר מוצה, לא תוכלי לפתוח לעצמך הזדמנויות. מדובר פה על דבר אחד והוא בגרות נפשית. משהו שדורש המון אמונה ומאמץ שגורם לזעם לדעוך ולהיפתח לאופציות חדשות. מניסיון, ברגע שאת מתעסקת עם דברים אחרים, אותו בחור הופך להיות עוד אחד מהקולגות שעובדים איתך וחווית האהבה נדחקת לתאי האחסון במוח ביחד עם עוד חוויות שעברת בחיים.
 

LouD1

New member
טיפים?

יש לך משהו להציע לי? איך עושים את זה? האמת, הייתי בקשר ארוך של שנה וחודש והתגברתי על זה אחרי ארבעה חודשים. אני לא זוכרת איך עוברים הלאה, איך ממשיכים, איך מרימים את הראש ומחייכים, ככה, מהלב.
 
לצערי אין טיפים ../images/Emo7.gif

וליבי שבור בדיוק כמו שלך אך הגעתי להבנה שזה לא ילך בינינו. היינו שנה וחודש ביחד ובהם הספקנו להפרד יותר מ - 5, 6 פעמים, כבר מטורף והבנתי שכבר אין לזה סוף, גם הבנתי שהוא לא יסיים את הקשר אף פעם אז אני לקחתי את ההחלטה לידיים שלי והחלטתי לשים סוף לכאב שלי ושלו. מבינה אותך כל כך אך אין מה לעשות, בשבילי הוא היה הכל, הראשון שהבאתי הביתה, הראשון שעשיתי איתו אהבה, הוא היחיד שלי, הפרידה לא שינתה את זה אך הבנתי שזה פשוט לא ילך. בינתיים מנסה להיות עם חברים, להעסיק את עצמי ולא לחשוב "מה היה אם..". בנוסף, אני כנראה נוסעת עם אחותי לחופשה, בחו"ל או בארץ כדי להתנתק קצת. העיקר זה שאני יודעת שזה לטובה, אני צריכה להתחיל ללמוד בקרוב ואין מצב שאני אתרכז בלימודים עם כל הריבים האלו.... תחזיקי מעמד, יהיה טוב ואל תשקעי יותר מדי במחשבות. שורה תחתונה - הכל לטובה!!!!
 

LouD1

New member
לצערי -

אני עוד "חיה בסרט" שזה יכול לעבוד, אני משוכנעת בזה. לו רק הוא היה נותן לי הזדמנות והיינו עובדים על הקשר אני חושבת שזה היה יכול להצליח.
 
להיות עסוקה, לשתף אנשים קרובים,

לפנק את עצמך. יש שירשור טיפים מוצלח בטאגליינס של הפורום.
 
המשפט הנכון..

גם אני והאקס שלי ניפרדנו לפני חצי שנה אחרי קשר של 4 שנים.. אני ממש ממש מבינה אותך, אבל המשפט המפתח אצלי.. והוא נכון כמובן.. זה הזמן יעשה את שלו, את צריכה להתאזר בסבלנות.. לנסות כמה שפחות לבוא איתו בקשר עין.. להגיד יפה שלום וללכת.. אני יודעת שזה קשה.. אבל אין ברירה אחרת.. שיהיה בהצלחה..
 
למעלה