לא תתפוס אותי כל כך בקלות!
הנה תשובותי: א. לחוש זה "חישה", לא אינטואיציה. דיברתי על הנוכחות שבאה לידי ביטוי בקו. מדובר בסימן בסיסי של הגרפולוגיה הצרפתית שמדברת על קו רפה לעומת קו החלטי. מדובר בסימן אובייקטיבי, וכל גרפולוג מיומן מאבחן זאת באותה צורה. אין כאן כל צורך באינטואציה. ב. אין לי מושג מאיפה לקחת שאני נגד אינטואיציה. בעיני הדבר העיקרי בכתב הוא המבע (לא רק הקו - כפי ששון כתב לא מזמן בפורום,אלא המכלול של המבע הבלתי אמצעי בכתב, שהקו הוא כמובן חלק נכבד ממנו) ולא הסימנים הטכניים בפני עצמם (זוית, מרווחים, גודל וכדו'). רק המבע מסגיר את המהות היחודית של הכתב. ג. הקישור שהבאת מוציא דברים מהקשרם. שם התנגדתי לאינטואיציה שעומדת בפני עצמה, של התרשמות סובייקטיבית מן הכתב, בלי לטרוח ולהכיר את היסודות הבסיסיים של הגרפולוגיה. ד. כל מומחיות בכל תחום (אפילו רופא, מתכנת מערכות או שחקן שח) מחייבת יכולת מעבר לידע הטכני גרידא. מה שנכון, אני איני מתלהב מן המושג אינטואיציה, משום שהוא מעורפל ולפעמים מבינים בו מה שאין בו. על מנת להיות גרפולוג טוב יש צורך ברגישות לדקויות, בהבנה של תהליכים פסיכולוגיים וביכולת סינתיזה בין חלקי מידע רבים. זה מה שמבדיל בין גרפולוג טוב למתלמד, ואם אתה רוצה לקרוא לזה אינטואיציה, אין לי בעיה עם זה. רק שיהיה ברור שלא מדובר באינטואיציה המיסטית,זו שבאה משום מקום, באמצעות תיקשור עם ישויות שלא מן העולם הזה או כל דבר מסוג זה, אלא בתהליך קוגניטיבי מוכר וידוע.