בקר טוב לכל יושבי הפורום,

נֶטַע

New member
בקר טוב לכל יושבי הפורום,

כבר תקופה די ארוכה שאני קוראת המון את הפורום. חשוב לי לציין שאיני נגד מילה כלל וכלל. אלא נגד הצורה בה היא נעשית. לא מקובל עלי שתינוק בן יומו צריך לעבור סבל כ"כ גדול על בשרו בעוד כולם צוהלים ושמחים. ברית ניתן לעשות גם עם אילחוש ולא רק על בשר חי בעוד שהתינוק צורח וסובל מכאב.הרי בסופו של דבר התוצאה ב-2 המקרים תהיה זהה
וזה מה שחשוב בעייני. הסיבה בשבילה נכנסתי לפורום היא בכדי לשאול משהו שאף פעם לא הצלחתי להבין: איך בדיוק מתבצעת הפריעה? האם הבנתי נכון? האם אחרי החיתוך הופכים את הבשר כלפי חוץ? ואם כן, אז איך...? נשמע לי מאוד מסובך! אשמח לכל תשובה\מראה בנידון. תודה לכולם, והמשך יום טוב
 
תודה על שאלתך!

מה שאני יודעת: לאחר תלישת העורלה מהעטרה (מחוברים עד גיל 3-6) וחיתוך העורלה, יתכנו שאריות עורלה שלא נחתכו ועדיין מחוברות לעטרה בחלק העטרה הקרוב לגזע הפין. אם ישארו על מקומן, הן עשויות (או עלולות, תלוי את מי שואלים) להתפתח לעורלה חלקית (קצרה) בעת היפרדותן מהעטרה (בין גיל 3 עד 6). בפעולת הפריעה תולשים אותן מהעטרה (מסורתית ע"י ציפורני האגודל). כשהשאריות תלושות מהעטרה ו"הפוכות" אל מעל העטרה, הן נוטות כמו כל ריקמה חתוכה להתאחות לחלקי הפציעה שמתחת לעטרה וכך בעת הפריעה משתנה מסלול וכיוון ההתפתחות הטיבעי שלהן. באתרי חו"ל על מצבי מילה ושיחזור ערולה שונים נוהגים לקרוא להן "עור עורלה פנימי", כי אלה שאריות של עור העורלה הפנימי העשיר בעצבי חישה כמו העורלה. הפעולה היא לא מסובכת כלל, ההסבר נשמע מעט מסובך, אבל פשוט תחשבי על כך כעל שרוול (כפול) שגזרת את רובו, וכעת את שארית החלק הפנימי שלו את "מקפלת" לאחור, (כמו שמקפלים שרוולים שלא ירטבו וכו'). זה כואב כמובן ללא אילחוש, כייון שכל מגע בפציעה וחבלה כואב, וכיוון ששארית העורלה בשלב זה מחוברת לעטרה (אך ללא כלי דם משותפים).
 
למעלה