בקר טוב לכולן ולכולם
- פותח הנושא בנדק חביב
- פורסם בתאריך
בוקר טוב בנדק וכולם, רוצה להוריד את הכובע
בפני השחקן מספר 1 בעולם כיום: כריסטיאנו רונאלדו.
במשחק ענק שלו אתמול הוא העלה את נבחרת פורטוגל
למונדיאל עם שלושער. עכשיו אפשר להרגע, הוא יהיה במונדיאל.
עצוב לי ששבדיה וזלאטן איברהימוביץ לא יהיו, אבל בבחירה שלי
בין שתי הנבחרות העדפתי את פורטוגל.
לצפות ברונלדו, לשפשף את העיניים ולא להאמין. אין הספק, זו השנה שלו.
יום טוב לכולם
בפני השחקן מספר 1 בעולם כיום: כריסטיאנו רונאלדו.
במשחק ענק שלו אתמול הוא העלה את נבחרת פורטוגל
למונדיאל עם שלושער. עכשיו אפשר להרגע, הוא יהיה במונדיאל.
עצוב לי ששבדיה וזלאטן איברהימוביץ לא יהיו, אבל בבחירה שלי
בין שתי הנבחרות העדפתי את פורטוגל.
לצפות ברונלדו, לשפשף את העיניים ולא להאמין. אין הספק, זו השנה שלו.
יום טוב לכולם
בוקר חביב ונפלא לעולם ולכולם
ואני מורידה את הכובע בפני הצלם והצילום הנפלא,
ומסירה את הכובע בפני רונלדו אשר טענתי מזמן שהוא הטוב מכולם והשנה הביא זאת לידי ביטוי ואפילו נתתי הרצאה לגדול שלנו למה רונלדו לטעמי ככדורגלן, שובה את העין שלי יותר ממסי
ובוקר נפלא שיהיה כאן לכל הציפורים כולן ולכל הילדים באשר הם שם
http://www.youtube.com/watch?v=KYBSHUvjeos
ואני מורידה את הכובע בפני הצלם והצילום הנפלא,
ומסירה את הכובע בפני רונלדו אשר טענתי מזמן שהוא הטוב מכולם והשנה הביא זאת לידי ביטוי ואפילו נתתי הרצאה לגדול שלנו למה רונלדו לטעמי ככדורגלן, שובה את העין שלי יותר ממסי
ובוקר נפלא שיהיה כאן לכל הציפורים כולן ולכל הילדים באשר הם שם
http://www.youtube.com/watch?v=KYBSHUvjeos
אין לי שום בעיה לנחש
ימשיכו לכתוב על הזמר ועל איך הגענו עד הלום.
אין סיכוי שמישהו מלבדך יתייחס למובן מאליו שהן נפלאות נפשו של אדם המוכן לתרום ממיטב יכולתו ומרצו למען הזולת, למען כל נפגע בחלק אחר של העולם, כי ככה אנחנו. מצד אחד מסוגלים להתעלות על עצמנו לדרגות על אנושיות כדי לתת ולתרום ולעזור, ומצד שני אנחנו יורדים לתהומות ולביבים כדי לפשפש איפה טעינו ואיפה שגינו ולמה אנחנו נראים כמו שאנחנו נראים...
אז יש פה פרדוקס כי מצד אחד ברור לנו שיש בנו כל כך הרבה אנשים יפים וטובים שאין בכלל אפילו צורך לחשוב על זה, ומצד שני אני חושבים יותר מדיי על מה שלא בסדר איתנו. לא יודעת מה להגיד. אני בעצמי מבולבלת. תיכף מגיע טכנאי של נט וויזן שיסדר לי את המהירות. אולי זה יארגן לי גם את המחשבות...
ימשיכו לכתוב על הזמר ועל איך הגענו עד הלום.
אין סיכוי שמישהו מלבדך יתייחס למובן מאליו שהן נפלאות נפשו של אדם המוכן לתרום ממיטב יכולתו ומרצו למען הזולת, למען כל נפגע בחלק אחר של העולם, כי ככה אנחנו. מצד אחד מסוגלים להתעלות על עצמנו לדרגות על אנושיות כדי לתת ולתרום ולעזור, ומצד שני אנחנו יורדים לתהומות ולביבים כדי לפשפש איפה טעינו ואיפה שגינו ולמה אנחנו נראים כמו שאנחנו נראים...
אז יש פה פרדוקס כי מצד אחד ברור לנו שיש בנו כל כך הרבה אנשים יפים וטובים שאין בכלל אפילו צורך לחשוב על זה, ומצד שני אני חושבים יותר מדיי על מה שלא בסדר איתנו. לא יודעת מה להגיד. אני בעצמי מבולבלת. תיכף מגיע טכנאי של נט וויזן שיסדר לי את המהירות. אולי זה יארגן לי גם את המחשבות...
בספורט,,,,,, בעבר קצת בכדורסל-מכבי ת"א כמובן,
אבל יש לי חוויה של הבוקר
באוטובוס, אני יושבת עם אוזניה באוזן,
מאזינה ל-טל ואביעד-כרגיל-שומעת את הצחוקים שלהם על כל דבר, ומחייכת לי להנאתי,
וממולי, יושב (כסא הפוך) איש מקריח בשנות הארבעים לחייו, מחזיק אייפון, 2 אוזניות באוזניו,
מביט בריכוז באייפון, ומתפקע מצחוק, צוחק צוחק עם כל הגוף, גם עם הכתפיים,
ואני,,,,,,,, צריכה להתאפק, לא לצחוק מהצחוק שלו, די לי בצחוקים של טל ואביעד,
איןןןןןן עליהם, הם הורסים,
אהוד בנאי VS מאיר אריאל
------------------------------------
עם כל הכבוד לשיריו היפים של מאיר אריאל, אני מעדיפה את אהוד בנאי,
וזה שיר חמוד בעיני, נדמה לי מהתקליט הראשון שלו
עיר מקלט, האמת שאוהבת כמעט את כל השירים שלו,, ובתקליט הזה יש גם עבודה שחורה שמאוד אוהבת, אבל כבר שמתי פה פעם את השיר הזה,
[URL]http://www.youtube.com/watch?v=kmm6bnqxQeY[/URL]
ומי שמגגל היום, מגלה שהיום הוא יום הולדתה של > סלמה לגרפלד
היא הסופרת הראשונה שקיבלה פרס נובל,,,,,
הקישור על סלמה בסדר
ואפרופו הסיפור שלך,
פעם, הייתי נוסעת המון באוטובוסים, בעצם כמעט כל חיי. מרבית השיחות המעניינות שהיו לי, התרחשו באוטובוס עם היושב/ת לידי או לצידי. אני לא יודעת להסביר איך פועל מוח האדם ומה מחליט להישאר לנו בזיכרון ומה גורם לו למחוק דברים אחרים מהזיכרון. אבל יש קטע שאני זוכרת כמו היה זה היום. ישבתי באוטובוס ולידי ישב אדם מבוגר ואני בת 12 או 14 נוסעת באוטובוס לחברה, וכהרגלי אני מציירת על כרטיס האוטובוס הקטן, דיוקן קטן של אישה יפה, והאיש הסתכל על הציור והסתכל עליי והיה מוכרח להגיד שהציור מאוד יפה בעיניו, שאל אותי לגילי ושאל אם אני לומדת ציור באיזה שהוא מקום, ואני עניתי בביישנות שלא למדתי ציור מעולם, זה ככה מהראש ומהעין ואז אני הייתי צריכה לרדת בתחנה שלי והוא המשיך להגיד לי שאני חייבת לעשות עם זה משהו וללכת ללמוד לצייר...
הייתי ילדה והוחמאתי נורא. לא משנה שלא עשיתי עם זה כלום מלבד כמה חוגים פה ושם לציור, אבל מה שרציתי להגיד הוא שהיום עם כל הסמרטפונים, כבר קשה למצוא פרטנרים לשיחה באוטובוס או ברכבת. כולם שקועים בתוך האוזניות שלהם, לא מרימים ראש, לא יוצרים קשר עין בכלל, ואני חושבת שזה חבל. אני הכרתי לא מעט חברות בזכות הנסיעה באוטובוס כאשר נפגשות כל יום בתחנה ולאט לאט יושבות אחת ליד השנייה ומתחילות לשוחח ואחר כך מחליפות מספרי טלפון וככה נוצרות חברויות. היום כמעט ואין סיכוי שזה יקרה.
ואפרופו הסיפור שלך,
פעם, הייתי נוסעת המון באוטובוסים, בעצם כמעט כל חיי. מרבית השיחות המעניינות שהיו לי, התרחשו באוטובוס עם היושב/ת לידי או לצידי. אני לא יודעת להסביר איך פועל מוח האדם ומה מחליט להישאר לנו בזיכרון ומה גורם לו למחוק דברים אחרים מהזיכרון. אבל יש קטע שאני זוכרת כמו היה זה היום. ישבתי באוטובוס ולידי ישב אדם מבוגר ואני בת 12 או 14 נוסעת באוטובוס לחברה, וכהרגלי אני מציירת על כרטיס האוטובוס הקטן, דיוקן קטן של אישה יפה, והאיש הסתכל על הציור והסתכל עליי והיה מוכרח להגיד שהציור מאוד יפה בעיניו, שאל אותי לגילי ושאל אם אני לומדת ציור באיזה שהוא מקום, ואני עניתי בביישנות שלא למדתי ציור מעולם, זה ככה מהראש ומהעין ואז אני הייתי צריכה לרדת בתחנה שלי והוא המשיך להגיד לי שאני חייבת לעשות עם זה משהו וללכת ללמוד לצייר...
הייתי ילדה והוחמאתי נורא. לא משנה שלא עשיתי עם זה כלום מלבד כמה חוגים פה ושם לציור, אבל מה שרציתי להגיד הוא שהיום עם כל הסמרטפונים, כבר קשה למצוא פרטנרים לשיחה באוטובוס או ברכבת. כולם שקועים בתוך האוזניות שלהם, לא מרימים ראש, לא יוצרים קשר עין בכלל, ואני חושבת שזה חבל. אני הכרתי לא מעט חברות בזכות הנסיעה באוטובוס כאשר נפגשות כל יום בתחנה ולאט לאט יושבות אחת ליד השנייה ומתחילות לשוחח ואחר כך מחליפות מספרי טלפון וככה נוצרות חברויות. היום כמעט ואין סיכוי שזה יקרה.
יש מצב שאת פוחדת שתתחילי ולא תמשיכי
שזמן, כסף ואנרגיה ילכו לשווא לכאורה?
אז לי היו מצבים כאלה ואפילו בשנה האחרונה שהתחלתי ללכת לשיעורי גיטרה ודרמה ואחרי תקופה קצרה הפסקתי בגלל עומס וקושי לתמרן בין כל הדברים ועדיין אני שמח שעשיתי זאת, זה עשה לי טוב באותה תקופה וגם בסיס להמשך.
אני ממליץ, במיוחד כשאנחנו לא יודעים מה יקרה מחר וביחוד כשאת כבר לא כ"כ צעירה
שזמן, כסף ואנרגיה ילכו לשווא לכאורה?
אז לי היו מצבים כאלה ואפילו בשנה האחרונה שהתחלתי ללכת לשיעורי גיטרה ודרמה ואחרי תקופה קצרה הפסקתי בגלל עומס וקושי לתמרן בין כל הדברים ועדיין אני שמח שעשיתי זאת, זה עשה לי טוב באותה תקופה וגם בסיס להמשך.
אני ממליץ, במיוחד כשאנחנו לא יודעים מה יקרה מחר וביחוד כשאת כבר לא כ"כ צעירה
אתה צודק מן הסתם
כאילו יש בי איזה מחסום בפני בזבוז זמן שהוא לא לתועלת מישהו אחר שזה לא אני. כל החיים שלי אני מתוכנתת לעשות כמה שיותר עבור אחרים וכמה שפחות בשביל עצמי, לכן זה מנע ממני לעשות המון דברים בשביל עצמי כמו לימודים גבוהים, ללמוד ציור, ללמוד פיסול או כל יצירה שהיא. אפשר לומר מבלי להישמע קלישאה שהקדשתי את עצמי למען אחרים. בהתחלה זה היה ההורים והמשפחה ואחר כך זה היה למען בעלי והילדים, והיום אני מוצאת את עצמי חיה למען הנכדים. על הדרך, אני מוצאת גם קצת לעצמי כיף לעצמי כמו לכתוב בפורומים וברשתות חברתיות. אבל תכלס, מעולם לא עשיתי עם עצמי משהו משמעותי בשבילי. הבנים שלי כועסים עליי בגלל זה מאוד מאוד מאוד. הם טוענים שאני הבזבוז הכי גדול שהם מכירים
כאילו יש בי איזה מחסום בפני בזבוז זמן שהוא לא לתועלת מישהו אחר שזה לא אני. כל החיים שלי אני מתוכנתת לעשות כמה שיותר עבור אחרים וכמה שפחות בשביל עצמי, לכן זה מנע ממני לעשות המון דברים בשביל עצמי כמו לימודים גבוהים, ללמוד ציור, ללמוד פיסול או כל יצירה שהיא. אפשר לומר מבלי להישמע קלישאה שהקדשתי את עצמי למען אחרים. בהתחלה זה היה ההורים והמשפחה ואחר כך זה היה למען בעלי והילדים, והיום אני מוצאת את עצמי חיה למען הנכדים. על הדרך, אני מוצאת גם קצת לעצמי כיף לעצמי כמו לכתוב בפורומים וברשתות חברתיות. אבל תכלס, מעולם לא עשיתי עם עצמי משהו משמעותי בשבילי. הבנים שלי כועסים עליי בגלל זה מאוד מאוד מאוד. הם טוענים שאני הבזבוז הכי גדול שהם מכירים
תודה לך, אתה נחמד אתה
באמת. לפעמים יש לך את זה מתחת לקשיחות שנראית על פני השטח
לצערי אף אחד מהנכדים לא מתעניין בציור או בדבר אחר כלשהו מלבד כדורגל וקלפי סופר-גול
לא ברור לי איך יצאו כאלה כאשר משני הצדדים יש להם סבים וסבתות מוכשרות ומוכשרים בנגינה, שירה וציור... רק אתמול מורן איבד את התיק שקיבל מהחוג לכדורגל שהיו בו בגדי אימון חדשים, כדורגל חדש ועוד כל מיני דברים. התיק נפל לו מהאופניים בדרכו הבייתה. איך שהוא גילה את זה התחיל לבכות ולצרוח שהכל באשמת אימא שלו שהכריחה אותו להביא את התיק הבייתה בעצמו.
היית צריך לשמוע את הדרך שבה הוא צעק על אימא שלו והוא כולו בן 8 וחצי והוא נתן לאימא שלו על הראש ומה שהפליא אותי זאת השפה העברית המשובחת שהשתמש בה בעודו צורח עליה.
וזה מה שנקרא הנכד עלה על סבתו באומץ ליבו ובעברית שלו
באמת. לפעמים יש לך את זה מתחת לקשיחות שנראית על פני השטח
לצערי אף אחד מהנכדים לא מתעניין בציור או בדבר אחר כלשהו מלבד כדורגל וקלפי סופר-גול
לא ברור לי איך יצאו כאלה כאשר משני הצדדים יש להם סבים וסבתות מוכשרות ומוכשרים בנגינה, שירה וציור... רק אתמול מורן איבד את התיק שקיבל מהחוג לכדורגל שהיו בו בגדי אימון חדשים, כדורגל חדש ועוד כל מיני דברים. התיק נפל לו מהאופניים בדרכו הבייתה. איך שהוא גילה את זה התחיל לבכות ולצרוח שהכל באשמת אימא שלו שהכריחה אותו להביא את התיק הבייתה בעצמו.
היית צריך לשמוע את הדרך שבה הוא צעק על אימא שלו והוא כולו בן 8 וחצי והוא נתן לאימא שלו על הראש ומה שהפליא אותי זאת השפה העברית המשובחת שהשתמש בה בעודו צורח עליה.
וזה מה שנקרא הנכד עלה על סבתו באומץ ליבו ובעברית שלו
מישהי פעם כתבה לי
אתה כמו סברס קוצני מבחוץ ורך בפנים
יש בי את הצד הרגיש ומאידך את הצד הלוחמני יותר, לדעתי זה בא מאותו מקום.
חלק מהעניין זה שלא תמיד אני מגיב כשמשהו מעצבן אותי ומעדיף להתעלם ואז פעם שניה זה חוזר אז זה כבר מקפיץ אותי (גם כאן למשל).
לעניין:אולי להתחיל באופן עצמאי לעסוק בזה יתן לך תמריץ.
אולי תהי יכולה להעלות את התמונות שאת עושה לכאן גם
אתה כמו סברס קוצני מבחוץ ורך בפנים
יש בי את הצד הרגיש ומאידך את הצד הלוחמני יותר, לדעתי זה בא מאותו מקום.
חלק מהעניין זה שלא תמיד אני מגיב כשמשהו מעצבן אותי ומעדיף להתעלם ואז פעם שניה זה חוזר אז זה כבר מקפיץ אותי (גם כאן למשל).
לעניין:אולי להתחיל באופן עצמאי לעסוק בזה יתן לך תמריץ.
אולי תהי יכולה להעלות את התמונות שאת עושה לכאן גם
היי יחפונת, כנראה עוד לא ממש התעוררתי
עכשיו רואה שבהודעה הראשונה, זה נקלט,,,
היום
באוטובוס ובכל מקום, כמעט כולם עסוקים עם האייפונים,,,,,
ובכן, בדירה הקודמת, יצא לי להכיר אנשים בתחנה ובאוטובוס, מהשכונה, גם גברים וגם נשים, ולפעמים גם הייתי שומעת סיפורים מצחיקים כאשר אנשים דיברו בינהם, ולא רק עם עצמם,,,,,,,
עכשיו רואה שבהודעה הראשונה, זה נקלט,,,
באוטובוס ובכל מקום, כמעט כולם עסוקים עם האייפונים,,,,,
ובכן, בדירה הקודמת, יצא לי להכיר אנשים בתחנה ובאוטובוס, מהשכונה, גם גברים וגם נשים, ולפעמים גם הייתי שומעת סיפורים מצחיקים כאשר אנשים דיברו בינהם, ולא רק עם עצמם,,,,,,,
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.