בקרים

[אבישג 11]

בקרים

לפעמים אנו כמו עליסה בארץ הפלאות - צעד קדימה - שניים אחורה. הבקרים שהם אולי הבעייה העיקרית, ואולי כי גם אנחנו עם סף רגישות גבוה יותר בשעות אלה לכל קול מעל דציבלים מסוימים, זקוקים לרעיונות נוספים. הבוקר (של הבן) מתחיל בשעות מאד מוקדמות, החלטנו סוף סוף לסגור (חריר קטןנשאר) את דלת חדר השינה שלנו ובכך לא ליצור מריבות של אולי תנסה להמשיך לישון. בשעה 7:00 מתחילה ההתארגנות, יצרתי דף נחמד עם חלוקת הזמן למטלות הבוקר השונות (הנייר תלוי מעל המיטה, גם הבן וגם אחותו קיבלו), ואכן גם זה הוכיח עצמו. ובכן, בננו שעד 7:00 שקוע בטלביזיה או בציור בשקט בשקט, משרואה שהתחילה המולת הבוקר, מתחיל לפרוק מטענים של דיבור, צעקות, קולות שונים, הצקות לאחותו, שריקות רמות ועוד (מקבל הריטלין ממש לפני היציאה לבית הספר), האם יש לכם אלו רעיונות להתמודדות?

 

[zivadina]

עוד בוקר קשה הפציע...

אני בכיתי שנים רבות בגלל הבוקר, שהוא השעה שמצריכה הכי הרבה התארגנות יעילה, תכונה שמאוד מנוגדת ל-ADHD. בנוסף לשני קישורי "עוד בוקר קשה הפציע" שבתוך המדור המקושר כאן, אתייחס רק למה שכתבת: 1. ילד ADHD צריך שישגיחו עליו כשיש לחץ של זמן. הוא עלול לשכוח את עצמו בכל רגע, ואז הדף שכתבת איננו יעיל. 2. רצוי שכל הדברים יהיו מוכנים מראש: כריך, בגדים, תיק. אצלנו הילדים ישנו שנים רבות עם בגדי פוטר נקיים והלכו אתם לבית הספר, כדי לחסוך את הסיבוך של ההתלבשות בבוקר. 3. כדאי לעשות הפרדה בין משתמשי השרותים והמקלחת בבוקר. כלומר, לכל ילד ומבוגר יהיה הזמן שלו. לפחות לקבוע מהן השעות של הילד ה-ADHD להיות במקלחת או בשרותים, כדי שלא יתפסו לו אותם וכדי שהוא לא ישכח את עצמו בהם. 4. לשים שעון גדול על הקיר מול מיטתות ובפינת האוכל, כך שהוא יראה מה השעה בכל רגע נתון. 5. ייתכן שיש טעם להקדים קצת את מתן הריטלין, כדי שתיהנו מהשפעתו כבר בבית. כמובן שרק אם ההקדמה לא תקצר את משך ההשפעה הדרוש לבית הספר. איזה ריטלין הוא מקבל ובן כמה הוא? 6. מתוך נסיוני, עדיף לא להעיר את הילד מוקדם מדי, כדי שלא "יתמכר" לטלויזיה או ציור, אלא יקום ישר ל"עבודת הבוקר" ללא פיתויים. אם יש לך שאלות ספציפיות נשמח לענות עליהן מתוך נסיוננו.

 

[מומינאמא 123]

אולי..

נשמע כאילו יש לו על הבוקר מתחים לפרוק, לפני שהוא יוכל לאסוף את עצמו ולהתחיל להתארגן. אולי כדאי למצוא איזה דרך לפרוק את זה איך שקמים. נניח - במקום לצייר עד שאתם קמים, להשאיר לו בווידאו קלטת של ג'ימבורי, שיקפוץ קצת על הבוקר. (בתנאי שהווידאו מספיק רחוק מחדרי השינה...) אפשר בתור התחלה לנסות לשאול אותו מה גורם להתנהגות הזאת על הבוקר, ולתת לו להציע שסתומי שיחרור...

 

[אבישג 11]

תודה. דווקא ההתארגנות

אינה אבן הנגף. הבן מאורגן באופן יוצא מן הכלל, מה שכמובן תורם לדעות חלוקות האם ADHD או לא. הנייר שהכנתי מאד מיקד אותו, גם תלינו שעון גדול בחדר השינה והוא עומד בהצלחה במשימות. כלל איננו מעירים אותו בבוקר. מבחינתו (בן 8) היה מעדיף לוותר כלל על שנת הלילה. ואחרי מריבות בלתי פוסקות על ההתעוררויות המוקדמות שלו החלטנו, לאחר ייעוץ, להניח לכך. איננו מאושרים עם זאת, מרגישים שהוא לא גומר את השינה. הלילה למשל, בשעה 1:30 בלילה, כבר היה שקוע בקריאת השעון ואני חושבת שהיה מוכן כבר לקום. ניסינו מלטונין, אך הוא לא תרם דבר. אני נוטה יותר לחשוב על כך שיש לו אכן מה לפרוק. יש לנו טרמפולינה בסלון - אך הוא לא קופץ עליה בבוקר. הוא גם בוחר בעצמו את הפעילויות השקטות. העניין הוא שהמפגש איתנו (לאחר שהוא כבר ער זמן רב) מוציא איזו התפרקות אדירה של כל מה שתיארתי קודם.

 

[I am ADiDi]

אצלי הבן (בן חמש וחצי) מתכונן בבוקר

לבד ואז יורד לשחק במחשב. הבעיה עם זה היא שקשה לי לנתק אותו מהמחשב כשהולכים לגן.....

 

[zivadina]

אני חוששת שזה לא מתאים לבוקר

כי העוררות הזאת לא תוכל להרגע. לעניות דעתי, צריך לשמור בבוקר כמה שיותר על רוגע ועל משימתיות, ולא לערב רגשות ותחושות שעלולות להסיט מן הקימה עצמה.

 

[shukerfrance]

לקום באלף קמ"ש ... מאמת קשה אבל ..

הכל תלוי בכם... אני לא מתנשאת אלא קיימים דרכים לכוון ולשלוט על הטורנדו !!! 1) למקד מסימה 1 בלבד (שלל מסימות יבלבל את הילד) 2) לתכנן טוב תוכנית פעולה בין ההורים (מטרה, שיטה, צ'ופרים) 3) לבקש "ישיבת בית" עם אווירה נעימה 4) לתת הסברים ברורים וקצרים לילד 5) לבקש ממנו אם אפשר להחזור על העקרים הכללים 6) לשתף אותו בכל פעולה --> האחריות עוברת אליו !!! 7) לעשות טבלת זמנים צבעוני ומושך 8) לצרף טבלת מעקב עם נקודות + פרייסים 9) מסימה בטווח חיים קצר (חודש) 10) לעבור מסימה חדשה 11) להחזור למסימת בוקר בעוד זמן מה 12) בזמן זה, הילד למד אמון = שקיימים כללים ברורים וקלים. 13) הפרות ..... בעוד שנה.... אבל שווה כל מעמץ תמינו לי - זה עבד מצויין - דין בעצמו אמר "הטבלה זו עוזרת לי לדעת מה לעשות ראשון". שווה שווה שווה. הקטע בעצם לעביר את אחריות אליו ולעביר לצומת לב למעשים חיובים ומעשירם לו מצ"ב דוגמא 1 (קיימ כל מיני שיטות) = זו מהסדנת ההורים עם שרית מרלב: טבלת בוקר בהצלחה, לא להתייאש

 

[אבישג 11]

תודה על התגובות, אך

איך שהוא אני מרגישה שהתגובה שלי באמצע השרשור התפספסה. אני מביאה אותה שוב, כי העניין כפי שתקראו אינו על התארגנות. תודה. דווקא ההתארגנות אבישג 11 ו 10:55 | 02/02/05 אינה אבן הנגף. הבן מאורגן באופן יוצא מן הכלל, מה שכמובן תורם לדעות חלוקות האם ADHD או לא. הנייר שהכנתי מאד מיקד אותו, גם תלינו שעון גדול בחדר השינה והוא עומד בהצלחה במשימות. כלל איננו מעירים אותו בבוקר. מבחינתו (בן 8) היה מעדיף לוותר כלל על שנת הלילה. ואחרי מריבות בלתי פוסקות על ההתעוררויות המוקדמות שלו החלטנו, לאחר ייעוץ, להניח לכך. איננו מאושרים עם זאת, מרגישים שהוא לא גומר את השינה. הלילה למשל, בשעה 1:30 בלילה, כבר היה שקוע בקריאת השעון ואני חושבת שהיה מוכן כבר לקום. ניסינו מלטונין, אך הוא לא תרם דבר. אני נוטה יותר לחשוב על כך שיש לו אכן מה לפרוק. יש לנו טרמפולינה בסלון - אך הוא לא קופץ עליה בבוקר. הוא גם בוחר בעצמו את הפעילויות השקטות. העניין הוא שהמפגש איתנו (לאחר שהוא כבר ער זמן רב) מוציא איזו התפרקות אדירה של כל מה שתיארתי קודם.

 

[shukerfrance]

גם על הקולות.....

יש לנו אותה בעיה - האמת יש לי

את הביעה כי עם בעלי לא קורה. נורא קשה באחלט - לשלב שלוות בוקר והרעשים אלו. שוב אצבתי את תוכנית שבזמנו עשינו תוכנית על קולות כדלקמן (אצלנו): 1) להציע 2 דברים: או לעשות בלב (=בשקט) או להמשיך בפינה סגורה שהוא אוכל להשתחרר מוגבל לזמן מסויים (אצלו משתמשים הרבה במונה דקות) 2) ושוב במשך ישיבת בית, אז להציב גבולות כדלקמן: - מצליח לשלוט מספר ימים ברציפות (7 ימים) = הפרס הגדול (החלטה שלכם) - מצליח לשלוט רק בין 2 ו4 ימים ברציפות = פרס (על מנת לעודד) - פרות מזה = עידוד מילולי - מעקב על הלוח שנה התלוי במטבח או wherever - בכל מקרה, כל ערב לפני להרדם, במידה והצליח לו באותו יום, ללתף אותו בעידוד מילולי = ישן על מילים טובות 3) אני מציעה שבמידה ומסרב (דין בן 9), אז אומרת לו בפרוש: אוהבת אותך מאד וכיף לי להתרגן איתך בבוקר אלא קולות אלו לא מקובלות אליי כי קשה לי איתם אכן אהרגן את עצמי לבד בחדר שלנו (להפסיק קשר עין, פה ואוזן) ואם הוא מפסיק וחוזר לעצמו מהר, אז לעודד אותו על כוחות שליטה שלו => שיטה זו עובדת מצויין איתי (אלא לא עם בעלי..) 4) כאשר גם אין לי כוח לזה, אז מודיע שאני מפסיקה את הקשר ויוצאת לעבודה ולפני לצאת מודיע לו שאם הוא מסרב עד לא להגיע לבית הספר (אז אין דמי כיס השבועי)=> משיכה אותו עם החלטתו ואחריותו זה באחלט סוג של אימור אבל עבד מצויין. האמת פרדתי בפעם הראשונה אבל היה לי עד פה, לא יכלתי יותר והייתי חייבת לצאת אם לא הייתי תולה אותו על קיר (תמונה מצ"ב). 5) עידוד מילולי אבל מזכירה לו שהיה קשה לא להיות ביחד בבוקר (זמן "אנרגיה" שלי איתו) מאמינה בו ומזיכה לו שהיא בעל כוחות עצומים ושהוא יכול בספק להצליח. בהצלחה גם את פרנסס

 

[חיוך נצחי]

מה שקורה כאן, נראה לי ברור,

הילדון מתעורר הרבה לפניכם, עד שאתם קמים- הוא כבר היה עם עצמו הממממוווןןןן

חברתכם נעימה לו והוא פוצח בשירת בוקר, אשר לכם, שרק התעוררתם- לא ממש נעימה. מדוע שלא יקבל את הריטלין שעה קודם? לילד כזה מתאים כיסוי תרופתי ארוך טווח, אם הוא נוטל קונסרטה למשל- זו לא צריכה להוות בעייה. גם הבכור שלי הוא ראשון המוכנים בכל בוקר- למרות שמספיק להטריף את כולם עם הצקות כאלו ואחרות, אשר אגב- פחתו בשנה האחרונה.. היתה תקופה גרועה בה הקדמנו לו את מתן התרופה לשעה 7. בהחלט עזר להפגת המתחים..