"בקו"ם, אחי!"
כמנהגם בקודש צוות אתר חופש נוהג בגמרא כאילו היה מדובר בהכנת סלט! לוקח מפה ומשם מוסיף כאן וגורע שם הכל כדי להתאים למטרותיו, ולעזאזל העיוותים הסילופים (דעת המת?!) והוצאת דברים מהקשרם! =============================================================== "בואו נראה מה היה קורה, למשל, אם הגיוס לצה"ל היה מושתת על דין תורה; הנה אלה הם הזכאים לפטור לפי ספר הספרים: - מי שבנה בית חדש ולא חנכו - מי שנטע כרם ולא חיללו - מי שאורס לאישה ואחרון חביב: פחדן או מוג לב, או ככתוב "מי האיש הירא ורך הלבב, ילך ויישב לביתו ולא יימס לב אחיו כלבבו )דברים כ´ ח´(. אלו ארבע הסיבות היחידות לפטור משירות צבאי. התורה לא מכירה בסעיף של "תורתם אומנותם". את זה קבע החוק האזרחי החילוני." ================================================================== לגבי השלושה הראשונים מן הראוי שהמדינה הייתה נוהגת כך. מבלי להיכנס לטעמים של שני הראשונים, השלישי הוא די ברור ולא זקוק להסברים נוספים. לגבי האחרון גם הוא די ברור והטעם הוא, השפעה שלילית על הסובבים אותו איך ניתן לסמוך עליו ברגע קריטי במהלך הקרב כשחיי חבריו תלויים בו?! מן הראוי שהמדינה/הצבא יתן דעתו על כך. לא בהכרח פטור מיידי, אך איזה פתרון אחר ניתן למצוא לאלפי (ואולי עשרות אלפים) בחורי הישיבות שתורתם אמונתם?! האם הם יחליפו את כל עובדי הרס"ר בצבא? את כל הפקידים? אם כן, אז מה יעלה בגורלם של המוחלפים? הרי גם הם אינם מתאימים לתפקיד קרבי (לחימה פיזית בקרב). לגבי תורתם אמונתם: " התורה לא מכירה בסעיף של "תורתם אומנותם". את זה קבע החוק האזרחי החילוני." האמנם?! האם כהרגלם בקודש ´נעלם´ מעיניהם מי הם אלו שיצאו לקרב?! הנבחרים ה´סיירת מטכ"ל´ (בזמנו) היו אלו שתורתם אמונתם!! אלו שבטחונם ואמונתם היא ללא רבב, קרי תלמידי חכמים בלבד! ורק אז הכהן היה שואל את אותן השאלות (מי שבנה בית... מי שמאורש... וכו´..) את הנבחרים ולא את ה´עמך´! אז עכשיו תשאלו/תגידו יופי אז מדוע שכל אלו שתורתם אמונתם לא יתגייסו במקום כולם?! שאלה טובה, תחשבו על זה מעט לפני שאתם משיבים.
כמנהגם בקודש צוות אתר חופש נוהג בגמרא כאילו היה מדובר בהכנת סלט! לוקח מפה ומשם מוסיף כאן וגורע שם הכל כדי להתאים למטרותיו, ולעזאזל העיוותים הסילופים (דעת המת?!) והוצאת דברים מהקשרם! =============================================================== "בואו נראה מה היה קורה, למשל, אם הגיוס לצה"ל היה מושתת על דין תורה; הנה אלה הם הזכאים לפטור לפי ספר הספרים: - מי שבנה בית חדש ולא חנכו - מי שנטע כרם ולא חיללו - מי שאורס לאישה ואחרון חביב: פחדן או מוג לב, או ככתוב "מי האיש הירא ורך הלבב, ילך ויישב לביתו ולא יימס לב אחיו כלבבו )דברים כ´ ח´(. אלו ארבע הסיבות היחידות לפטור משירות צבאי. התורה לא מכירה בסעיף של "תורתם אומנותם". את זה קבע החוק האזרחי החילוני." ================================================================== לגבי השלושה הראשונים מן הראוי שהמדינה הייתה נוהגת כך. מבלי להיכנס לטעמים של שני הראשונים, השלישי הוא די ברור ולא זקוק להסברים נוספים. לגבי האחרון גם הוא די ברור והטעם הוא, השפעה שלילית על הסובבים אותו איך ניתן לסמוך עליו ברגע קריטי במהלך הקרב כשחיי חבריו תלויים בו?! מן הראוי שהמדינה/הצבא יתן דעתו על כך. לא בהכרח פטור מיידי, אך איזה פתרון אחר ניתן למצוא לאלפי (ואולי עשרות אלפים) בחורי הישיבות שתורתם אמונתם?! האם הם יחליפו את כל עובדי הרס"ר בצבא? את כל הפקידים? אם כן, אז מה יעלה בגורלם של המוחלפים? הרי גם הם אינם מתאימים לתפקיד קרבי (לחימה פיזית בקרב). לגבי תורתם אמונתם: " התורה לא מכירה בסעיף של "תורתם אומנותם". את זה קבע החוק האזרחי החילוני." האמנם?! האם כהרגלם בקודש ´נעלם´ מעיניהם מי הם אלו שיצאו לקרב?! הנבחרים ה´סיירת מטכ"ל´ (בזמנו) היו אלו שתורתם אמונתם!! אלו שבטחונם ואמונתם היא ללא רבב, קרי תלמידי חכמים בלבד! ורק אז הכהן היה שואל את אותן השאלות (מי שבנה בית... מי שמאורש... וכו´..) את הנבחרים ולא את ה´עמך´! אז עכשיו תשאלו/תגידו יופי אז מדוע שכל אלו שתורתם אמונתם לא יתגייסו במקום כולם?! שאלה טובה, תחשבו על זה מעט לפני שאתם משיבים.