בקבוק השמן השבור
לפני כשמונים שנה, נשלח על ידי אחת הישיבות בירושלים שליח צדקה לוינא, כדי לעורר את נדיבי לב לחוש לעזרת הישיבה שהגיעה עד משבר. הגיע השליח לוינא ועמד נבוך ותוהה בתחנת הרכבת. לא היה לו גואל או קרוב בעיר הזרה. בעודו עומד ומצפה לישועת השם, נעצרה לידו כרכרה הדורה, והיושב בה, אדם נכבד בעל בעמיו, שאלו מה מבוקשו. השליח סיפר את סיפורה של הישיבה הירושלמית אשר נמצאת במשבר חמור שבעטיו נשלח לוינא לאיסוף כספים. האיש הזמין את השליח לעלות על הכרכרה והביאו אל ביתו שם קיבלו במתת יד הגונה. לאחר מכן, לקחו לסיור בביתו המפואר ובסלון הגדול שהיה מלא וגדוש בשכיות חמדה. בין הכלים היקרים שעמדו בווטרינה, הבחין האורח בבקבוק שמן שבור. האורח הביע את תמיהתו מה לבקבוק שבור במרכזם של חפצים יקרי ערך? סיפר לו המארח כי בצעירותו נטה מדרך האמת, נכנס למסחר ושקע בו עד כי נטש את מקורו הטהור שכח את התורה ואת דרך היהדות. יום אחד, הלך ברחוב וראה ילד יהודי בוכה בדמעות שליש. נכמרו רחמיו ושאל את הילד מדוע הוא בוכה? השיב הילד, שאביו נתן לו כסף לקנות בו בקבוק שמן להדלקת נרות חנוכה, והנה הבקבוק נשבר ועתה לא יהיה להם שמן להדלקת נרות חנוכה. הצער נגע לליבו של איש המסחר, והוא קנה לילד בקבוק שמן חדש, ואילו את הבקבוק השבור נטל יחד עימו. לאחר מכן זעזע המאורע את ליבו של איש המסחר. הוא חשב בליבו קל וחומר. ילד קטן בוכה על שאין לו שמן להדליק נר חנוכה, ואילו אני שמאומה כאיש מסחר לא חסר לי, עד היכן התדרדרתי בכל הנוגע לדרכי התורה והיהדות? דבר זה גרם לו לעשות חשבון נפש של עולמו. ואט אט שב למקור מחצבתו, ליהדות ולמעשי הצדקה והחסד. את הבקבוק השבור, שהזכיר לו את התפנית שחלה בו ואת חזרתו לעולם היהדות, הציב לזכרון במקום בולט, כדי שלא ישכח לעולם, איך מנותר קנקנים נעשה נס לשושנים. משארית הבקבוק, נגרם נס חזרתו לתורה וליהדות....
לפני כשמונים שנה, נשלח על ידי אחת הישיבות בירושלים שליח צדקה לוינא, כדי לעורר את נדיבי לב לחוש לעזרת הישיבה שהגיעה עד משבר. הגיע השליח לוינא ועמד נבוך ותוהה בתחנת הרכבת. לא היה לו גואל או קרוב בעיר הזרה. בעודו עומד ומצפה לישועת השם, נעצרה לידו כרכרה הדורה, והיושב בה, אדם נכבד בעל בעמיו, שאלו מה מבוקשו. השליח סיפר את סיפורה של הישיבה הירושלמית אשר נמצאת במשבר חמור שבעטיו נשלח לוינא לאיסוף כספים. האיש הזמין את השליח לעלות על הכרכרה והביאו אל ביתו שם קיבלו במתת יד הגונה. לאחר מכן, לקחו לסיור בביתו המפואר ובסלון הגדול שהיה מלא וגדוש בשכיות חמדה. בין הכלים היקרים שעמדו בווטרינה, הבחין האורח בבקבוק שמן שבור. האורח הביע את תמיהתו מה לבקבוק שבור במרכזם של חפצים יקרי ערך? סיפר לו המארח כי בצעירותו נטה מדרך האמת, נכנס למסחר ושקע בו עד כי נטש את מקורו הטהור שכח את התורה ואת דרך היהדות. יום אחד, הלך ברחוב וראה ילד יהודי בוכה בדמעות שליש. נכמרו רחמיו ושאל את הילד מדוע הוא בוכה? השיב הילד, שאביו נתן לו כסף לקנות בו בקבוק שמן להדלקת נרות חנוכה, והנה הבקבוק נשבר ועתה לא יהיה להם שמן להדלקת נרות חנוכה. הצער נגע לליבו של איש המסחר, והוא קנה לילד בקבוק שמן חדש, ואילו את הבקבוק השבור נטל יחד עימו. לאחר מכן זעזע המאורע את ליבו של איש המסחר. הוא חשב בליבו קל וחומר. ילד קטן בוכה על שאין לו שמן להדליק נר חנוכה, ואילו אני שמאומה כאיש מסחר לא חסר לי, עד היכן התדרדרתי בכל הנוגע לדרכי התורה והיהדות? דבר זה גרם לו לעשות חשבון נפש של עולמו. ואט אט שב למקור מחצבתו, ליהדות ולמעשי הצדקה והחסד. את הבקבוק השבור, שהזכיר לו את התפנית שחלה בו ואת חזרתו לעולם היהדות, הציב לזכרון במקום בולט, כדי שלא ישכח לעולם, איך מנותר קנקנים נעשה נס לשושנים. משארית הבקבוק, נגרם נס חזרתו לתורה וליהדות....