בצל הפרשה ../images/Emo63.gif
פרשת השבוע הינה פרשת : מטות-מסעי . בעצם זו פרשה אשר מסכמת את ספר במדבר . אך אתמקד בסוגיית ה"נקם" אשר משה מצווה ע"י האלוהים לנקום במדיינים . מעט רקע : אבי ואם המדיינים הינם אברהם אבינו וקטורה אשתו השלישית של אברהם אשר ילדה את מדין : (בראשית כה, א-ב): "ויוסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה ותלד לו את זמרן ואת יקשן ואת מדן ואת מדין כך שלמעשה אנו והמדיינים אחים אנו . אלוהים מצווה על משה לנקום במדיינים ציווי מאוד קשה ולא אנושי הן כאשר משה ברח ממצרים הוא הגיע למדיין שם הצילו אותו ממוות יתרו ובנותיו. משה עצמו נישא לציפורה, בתו של יתרו. כיצד הוא יכול לסיים את סיפור חייו דווקא בהשלכת אבן לבאר המדיינית המייטיבה?! מהו נקם ? : כאשר אני ניגש לבחון את סוגיית הנקם אני מגלה : שהנקם , תכונה מאפיינית את המין האנושי (ולא רק . כי ישנם עוד בע"ח שתכונה זו מצויה בהם : פילים וכלבים לדוגמא ) ובמי אנו פוגעים ? באדם קרוב לנו אשר פגע בנו ועל כך יש בנו את הייצר לנקום . כך שנוצר משולש מוזר וכואב : קרבה - פגיעה - נקם . באם נחטט כל אחד בפנוכו של עצמו אזי נגלה שלפחות פעם אחת בחיינו נוצר בנו ייצר הנקם ואפילו יעידו הנוקמים כי גם פינטזו עליו . כשמעשים , רצונות ומחשבות שליליות קרבים ונוגעים בי מיד חש אי נוחות המעכירים את יומי , לילותי , מצב רוחי ובהכרח השפעתם על איכות חיי הינה השפעה שלילית ובהחלט לא רצויה ומיותרת ואני משתדל בכל מאודי להרחיקם ממני הלאה . כשאני בוחן אלו תכונות מאפיינות נוקם ברגע של מחשבה או מעשה נקם אני מגלה : א. נקם בא מחולשה , ב. מאי יכולת הגבה הולמת - כישלון ואי הכרה בכישלון עצמך . ג. מהרצון להיות תמיד הצודק והמנצח , כלומר : הנוקם הינו אדם אשר לא מודה בחולשתו , בכישלון ובעובדה כי נוצח . באם נחזור לרגע אל הפרשה ונשאל מדוע מתווה משה לנקום נגלה בשולי הדברים אך במרכז הכובד של סוגיית הנקמה אני קורא שוב כמה מהפסוקים הקשים בפרשת הנקמה, פסוקים בהם משה מגלה יוזמה (לא, יד-יז): "ויקצוף משה על פקודי החיל...ויאמר אליהם משה החייתם כל נקבה... ועתה הרגו כל זכר בטף וכל אשה יודעת איש למשכב זכר הרגו". זה מזכיר לכם משהו ? עשר המכות אולי ? ולמה צווה משה לנקום במדיינים ? (וכאן אציין את הסיבה שאולי מישהו/י מבעלי התקווה יקח וירחיב סוגיה זו ) על שום כל מעשי הניאוף והביזה של בני (גברי) ישראל בבנות מדיין . משה המנהיג , הנביא , המוציא בני ישראל מעבדות לחירות , השליח אשר מביא את לוחות הברית אל עמו . הוא גם בן אדם עם מוסר ורגשות . הצווי האלוהי גדול עליו . גדול מפני שמדיין הצילו אותו בצעירותו ואף נישא לאשה מדיינית . מידת הכנסת האורחים והתנהגותו של יתרו המדייני היתה למופת . משה אם כך אוהב , מכבד ומקורב עד מאוד למדיינים . כאן משה מתגלה בגדולתו האנושית ומחליט לא לבצע באופן אישי את צווי האלוהים . בעצם ממרה את פי הצווי ומחליט החלטה נועזת לא לנקום במדיינים ומטיל על אחרים (רשי השבטים) לבצע את צווי הנקמה . (הוא גם יודע שאלוהים העניש אותו וימנע ממנו להכנס אל הארץ המובטחת מכפ'ת לו ? ) על כן אומר אני : ברגע שייצר הנקם עולה במחשבתכם , עצרו לרגע , חשבו , דסקסו סוגיה זו בינכם לבינכם טרם תכנעו לייצר השלילי שבכם להביס ולהכניע אתכם . לא יכול לסגור את כתיבתי זאת מבלי לאזכר אודות סוגייה שולית לכאורה (למרות שפותחת את הפרשה) סוגיית הפמניסטיות הראשונות בתולדות הבריאה . ומדובר על בנות צלפחד אשר מבקשות גם הן נחלה בישראל גם באם הן יתומות מאב , אב אשר לא זרע בנים זכרים אחריו . יהיה מעניין באם פמניסטית מבנות התקווה תרחיב ותבאר ארוע מיוחד במינו זה . כי ידוע הוא שהתנ"ך נכתב ע"י גברים ונגזרת מכך הינה הכתיבה ה"שובניסטית" שלו מדי פעם ופעם . שבת של שלום לכל עשרת שבטי ישראל
פרשת השבוע הינה פרשת : מטות-מסעי . בעצם זו פרשה אשר מסכמת את ספר במדבר . אך אתמקד בסוגיית ה"נקם" אשר משה מצווה ע"י האלוהים לנקום במדיינים . מעט רקע : אבי ואם המדיינים הינם אברהם אבינו וקטורה אשתו השלישית של אברהם אשר ילדה את מדין : (בראשית כה, א-ב): "ויוסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה ותלד לו את זמרן ואת יקשן ואת מדן ואת מדין כך שלמעשה אנו והמדיינים אחים אנו . אלוהים מצווה על משה לנקום במדיינים ציווי מאוד קשה ולא אנושי הן כאשר משה ברח ממצרים הוא הגיע למדיין שם הצילו אותו ממוות יתרו ובנותיו. משה עצמו נישא לציפורה, בתו של יתרו. כיצד הוא יכול לסיים את סיפור חייו דווקא בהשלכת אבן לבאר המדיינית המייטיבה?! מהו נקם ? : כאשר אני ניגש לבחון את סוגיית הנקם אני מגלה : שהנקם , תכונה מאפיינית את המין האנושי (ולא רק . כי ישנם עוד בע"ח שתכונה זו מצויה בהם : פילים וכלבים לדוגמא ) ובמי אנו פוגעים ? באדם קרוב לנו אשר פגע בנו ועל כך יש בנו את הייצר לנקום . כך שנוצר משולש מוזר וכואב : קרבה - פגיעה - נקם . באם נחטט כל אחד בפנוכו של עצמו אזי נגלה שלפחות פעם אחת בחיינו נוצר בנו ייצר הנקם ואפילו יעידו הנוקמים כי גם פינטזו עליו . כשמעשים , רצונות ומחשבות שליליות קרבים ונוגעים בי מיד חש אי נוחות המעכירים את יומי , לילותי , מצב רוחי ובהכרח השפעתם על איכות חיי הינה השפעה שלילית ובהחלט לא רצויה ומיותרת ואני משתדל בכל מאודי להרחיקם ממני הלאה . כשאני בוחן אלו תכונות מאפיינות נוקם ברגע של מחשבה או מעשה נקם אני מגלה : א. נקם בא מחולשה , ב. מאי יכולת הגבה הולמת - כישלון ואי הכרה בכישלון עצמך . ג. מהרצון להיות תמיד הצודק והמנצח , כלומר : הנוקם הינו אדם אשר לא מודה בחולשתו , בכישלון ובעובדה כי נוצח . באם נחזור לרגע אל הפרשה ונשאל מדוע מתווה משה לנקום נגלה בשולי הדברים אך במרכז הכובד של סוגיית הנקמה אני קורא שוב כמה מהפסוקים הקשים בפרשת הנקמה, פסוקים בהם משה מגלה יוזמה (לא, יד-יז): "ויקצוף משה על פקודי החיל...ויאמר אליהם משה החייתם כל נקבה... ועתה הרגו כל זכר בטף וכל אשה יודעת איש למשכב זכר הרגו". זה מזכיר לכם משהו ? עשר המכות אולי ? ולמה צווה משה לנקום במדיינים ? (וכאן אציין את הסיבה שאולי מישהו/י מבעלי התקווה יקח וירחיב סוגיה זו ) על שום כל מעשי הניאוף והביזה של בני (גברי) ישראל בבנות מדיין . משה המנהיג , הנביא , המוציא בני ישראל מעבדות לחירות , השליח אשר מביא את לוחות הברית אל עמו . הוא גם בן אדם עם מוסר ורגשות . הצווי האלוהי גדול עליו . גדול מפני שמדיין הצילו אותו בצעירותו ואף נישא לאשה מדיינית . מידת הכנסת האורחים והתנהגותו של יתרו המדייני היתה למופת . משה אם כך אוהב , מכבד ומקורב עד מאוד למדיינים . כאן משה מתגלה בגדולתו האנושית ומחליט לא לבצע באופן אישי את צווי האלוהים . בעצם ממרה את פי הצווי ומחליט החלטה נועזת לא לנקום במדיינים ומטיל על אחרים (רשי השבטים) לבצע את צווי הנקמה . (הוא גם יודע שאלוהים העניש אותו וימנע ממנו להכנס אל הארץ המובטחת מכפ'ת לו ? ) על כן אומר אני : ברגע שייצר הנקם עולה במחשבתכם , עצרו לרגע , חשבו , דסקסו סוגיה זו בינכם לבינכם טרם תכנעו לייצר השלילי שבכם להביס ולהכניע אתכם . לא יכול לסגור את כתיבתי זאת מבלי לאזכר אודות סוגייה שולית לכאורה (למרות שפותחת את הפרשה) סוגיית הפמניסטיות הראשונות בתולדות הבריאה . ומדובר על בנות צלפחד אשר מבקשות גם הן נחלה בישראל גם באם הן יתומות מאב , אב אשר לא זרע בנים זכרים אחריו . יהיה מעניין באם פמניסטית מבנות התקווה תרחיב ותבאר ארוע מיוחד במינו זה . כי ידוע הוא שהתנ"ך נכתב ע"י גברים ונגזרת מכך הינה הכתיבה ה"שובניסטית" שלו מדי פעם ופעם . שבת של שלום לכל עשרת שבטי ישראל
