"קורבנות האינתיפאדה"
נכון, מתאבדים הם קורבנות של שטיפת מח. אבל, נשאלות השאלות הבאות: 1) האם ד"ר גולדשטיין איננו קורבן האינתיפאדה? מדוע הוא אינו ברשימה? ומדוע היחס אליו שונה מן היחס אל המחבל מחדרה? (האם מחבל שטובח כתוצאה משטיפת מח, הוא מחבל "טוב יותר" מאשר מחבל שרוצח כי כל חבריו הטובים והיקרים נטבחו ונפחו את נשמותיהם בין ידיו?) 2) מהי מטרת הרשימה? אם מטרתה לארגן דו"ח מסודר של רשימת המתים מן המלחמה בינינו לפלסטינים (אולי משהו בדומה לרשימות ההשמדה של היטלר), אז הכל טוב ויפה. נתייק את הרשימה, נשים אותה בתיק ונדע בדיוק מי מת וכמה. אבל, אם היא לא למטרה אקדמית גרידא, אלא יש לה מטרה כלשהי, צריך לשאול את עצמנו מהי המטרה הזו, וכיצד השמות שנכנסו אליה משרתות אותה? (כלומר: אם יש כאן כוונה למשל, להאשים את ישראל בכל המתים הללו כדי ללחוץ עליה להכנע, הרי שהמחבל מחדרה כבר איננו "קורבן אינתיפאדה" תמים, אלא כלי ציני של מאבק פוליטי. והכלי הזה הוא עיוות של הפוך על הפוך: מאשימים את ישראל גם בקורבנות שהאויב גורם לעצמו. האויב כבר אינו אחראי על עצמו. הערבים הם כנראה רק ילדים קטנים ומפגרים, וישראל צריכה לקחת אחריות על כל מעשיהם. אבל זו רק דוגמה למחשבה, ואני לא יכול לקבוע מהי מטרת הרשימה). 3) מיהו "רוצח טוב"? (דיון ברמה פילוסופית) נניח שהשמאל חכם ומבין שהמתאבד מחדרה הוא "רוצח טוב" כי הוא "קורבן האינתיפאדה" כלומר עשו לו שטיפת מח, הוא מסכן, לא הבין מה קורה איתו, והתפוצץ. נשאלות השאלות הבאות: א) מה עם כל הרוצחים שהשמאל "לא רוצה" להבין? אולי השמאל, מטעמים השמורים עימו מעדיף להבין את רוצח א´, ואילו את רוצח ג´ (נקרא לו כאן גולדשטיין - שם בדוי) השמאל מעדיף "לא להבין"? יכול להיות? ב) מה עם כל הרוצחים שהשמאל לא "מספיק חכם" כדי להבין? אולי בעוד חמישים שנה יצליחו להבין גם רוצחים שהיום לא מצליחים להבין אותם? אלוהים למשל, נורא חכם. אולי הוא מבין את כל הרוצחים? אולי אלוהים למשל יצליח להבין את כל הרוצחים שרוצחים על רקע כבוד המשפחה? אז מה? אם נצליח גם אנחנו להבין אותם אז לא נעניש אותם כאן? אחת השגיאות הגדולות של השמאל זה הבלבול בין "הבנה" לצורך אקדמיה, ובין "הבנה" שיש לה השפעה אופרטיבית בשטח. המטרה שלנו (בני האדם החיים בחברה אי שם למטה על פני כדור הארץ) היא לנהל חברה תקינה. כלומר לשדר מסר חד משמעי תקיף ומרתיע: אסור לרצוח. נקודה. את ה"הבנה" הקוסמית צריך להשאיר לאלוהים, זה תפקידו. אבל השמאל מתבלבל: רוצחים שאותם הוא "מבין" הוא גם משגר להם מסר סלחני באופן מעשי ומציאותי ביותר. אגב, זה לא רק עם רוצחים. השמאל גם לוקה ב"הבנה" רבה לאלימות נוער, ולכן הוא משדר מסר שאלימות זה דבר ש"אפשר להבין אותו". המסר הזה איננו מסר מרתיע ולכן בשורה תחתונה (עם כל הצער): השמאל מעודד את אלימות הנוער. ועל זה אמרתי: והנער לא ידע שהוא כל כך "מובן", הוא בסה"כ רצה גבולות . . . השמאל לוקה בתפיסה מעוותת לחלוטין. מעוותת לחלוטין. לצערי הרב.