בצורת

בצורת

מכירה את המסלול שרומז על... "בצורת כמה בצורת" וחשה את ההתמלאות ואת ההסתייגות, אך מחרישה ונזהרת ללא הרף מההתרוקנות. בצורת כמה בצורת... פלגים וסכרים,ים ומפולת שלגים. יודעת את המסלול וממתינה בדומיה להזדמנות, בצורת כמה בצורת, איזו התפרצות. והסדקים מתמלאים והנהרות גועשים ומהזווית והפינה אולי טיפה? הציפורניים מגלות פנים - הידיים מטשטשות את הצבעים, שמש מסתתרת וברקע, רק - עננים בצורת כמה בצורת. גשם מתדפק על הפנים - השפתיים סדוקות העיניים משוטטות, תוהות... בצורת כמה בצורת. הסדקים נפרמים, המעיינות נקרשים הכל דומם ומחריש. אין קול ואין עונה, המים נובעים... חשה את ההתקרבות ואת הדמדומים. יודעת, שאי אפשר לספור עלים ובבצורת,השבילים - מחרישים, בשמיים...רק - ברקים, יובש, צחיחות וצללים, אין עצים, אין פריחה - רק ציפור אחת בודדה, את הדממה - מרעידה. בצורת כמה בצורת...
 

יודע ש...

New member
לגחלילית העצובה

בדרך כלל רק קורא את ההודעות ולא מגיב אבל לשירים שלך לא יכול להישאר אדיש עצובות המילים ומרגשות
 

פועם

New member
גחלילית ../images/Emo39.gif ../images/Emo39.gif

אם היה לי את היכולת הייתי מפריח את השממה ולו רק בשבילך כמה עדינות אוהבות וכואבות המילים שלך האם את מפרסמת היכן שהוא את השירים שלך? לדעתי את מבוזבת כאן
 
פועם!!

תודה על הפרחים...שמה אותם בכד הזכוכית שעל שולחן העבודה שלי! ובוודאי שאני מפרסמת... יש עלון אולי שמעת עליו, שמופץ ע"י הדוור שלנו..."צרצר הדף", שהוא איש מיוחד מאד דרך אגב... והוא מפזר את עלוני השירה כשהוא עף מבית לבית
.... ומבוזבזת???? אני??? בהחלט לא!!! אני כאן וזה הכי חשוב!! שא ברכה ורק טוב!
 

soon2b

New member
ליבי פועם

אני קורא ובוכה. לא מילים גבוהות לי רק דמעות רבות לי. לפחות הן יוצאות זולגות אפילו עיתים משתלטות העיקר לא מסתתרות. שלך
 
soon2b ../images/Emo24.gif

שמחה אני על כך שאין בך בצורת.... ואני שולחת לך
נוסף ככה סתם ליום חדש!! שא ברכה ורק טוב!!
 

time to fly

New member
../images/Emo42.gif הי מקסימה ../images/Emo42.gif

קפצתי לביקור וכרגיל, אני רואה אותך, מחייכת, מאירה, זורחת וקורנת מאושר שילחי לי קצת מקרנייך תני לי לטבול ביופייך אני זקוק לו עכשיו
אוהב שלומי
 
time 2 fly

שולחת לך את כל הקרניים שאפשר ומדליקה את כל הכוכבים שניתן האושר ממתין לך....פקח עיניים, הושט ידים והוא יהיה אצלך!! שא ברכה ורק טוב!
 
במלחמה כמו במלחמה

גופות נערמים,סרחון מרקיע שחקים, תמיד ידעת שיום אחד זה יגע בך,כל חייך הלכת לצד האלימות,אספת צלקות, סכין,שרשרת, אקדח ומופנים אליך כבר לא עשו את הרושם , התרגלת לחזור הביתה ולשים את הראש המדמם מתחת לכיור ושבוע לאחר מכן לחייך עם חצי פרצוף שעדיין הזכיר אותך איך שהוא לחבריך, זאת היתה הדרך שלך, עד שהיא הופיע, הפסקת, פנית ימינה והסתכלת על הנתיב של חייך מהצד בפעם האחרונה וחשבת זהו אני נולדתי מחדש. עברו ימים...שנים וזה חזר לא לא ציפית לכך, התרכחת, אין את המבט,אין את התגובות אין את השנאה והתסכול ואז זה בא, הגרון התיבש, פניך אבן, שנאה מציפה את כל ישותך הם ההם שחשבת שניתן לבטוח בהם, ההם ההם שהאמנת שהם בני אנוש הורגים את ילדיך!!! שוב הדם רותח בורידים, שוב הלילות מול החלון עם הסיגריה ביד וטלפון מתחת לכרית ושוב חזר אילך העוקץ... "אם הנשק שנתנו להם" הדם מציף את עיניך ... אני נשבע שלעולם לא אתן לעוקץ להעלם שנית!!!
 
למעלה