בצומת דרכים....

בצומת דרכים....

אני בעלת תואר מדעי (מעבדה רפואית). עבדתי בתחום כשנתיים בכל מיני מעבדות (קופ"ח, בתי חולים, פרטיות....) ולא אהבתי את התחום. בכל מעבדה שעבדתי לא שרדתי אפילו חצי שנה. יש לציין כי הלכתי על התחום מאחר ולמדתי ואהבתי את הביולוגיה והכימיה בתיכון וזה היה נשמע לי מקצוע פרקטי, מה עוד וחשבתי שאמשיך ללמוד לתארים מתקדמים אבל הלימודים יאשו אותי והעבודה בתחום עצבנה אותי (במיוחד סביבת העבודה).
מאחר וחשבתי על הסבה מתחום זה, הלכתי למכון ייעוץ. עפ"י שיחות ומכון הייעוץ, אני מתאימה לעבוד עם ילדים ונוער בתחום טיפולי.
חשבתי על הסבה להפרעות בתקשורת אבל המקצוע מאוד מבוקש (הדבר האבסורדי שהשכר לבסוף שמקבלים בתחום הוא שכר רעב) ואין לי ציון פסיכומטרי גבוה (ואני לא מוכנה לשפר). למרות שסיימתי תואר ראשון בהצטיינות יתרה האוניברסטאות טוענות שאני צריכה לעשות שוב פסיכומטרי על מנת להתקבל. ..הסבה לסיעוד לא מקובל עלי, לימוד פיזיותרפיה מעניין אך קשה וגם אליו אני לא מתקבלת....רק ללימוד הוראה....
מבקשת עזרה מאחר ואני כבר בת 27 ורוצה גם להתקדם בחיים מבחינות אחרות ולא ללמוד כל החיים....ולכן אני לא מוכנה "לבזבז" יותר מידי זמן ומשאבים כדי ללמוד מקצוע טיפולי שאולי יעניין אותי אך כסף אין בו....
 
לימודי המשך בתחום הטיפול

שלום סטודנטית
1. לגבי כך שאמרו לך שתזדקקי לפסיכומטרי. איזה גורם אמר? האם יש ועדת חריגים? אל תקחי תשובות כסופיות וחתומות. אם סיימת תואר ראשון עקרונית את זכאית להמשיך לתואר שני כמעט בכל מקצוע (בכפוף ללימודי השלמה), כך שזה מעט מפתיע שבשום אופן לא מוכנים לקבל אותך אפילו לתואר ראשון, במיוחד שסיימת בהצטיינות יתרה.

2. ישנן אופציות לימודי תעודה בתחום הטיפול שאינן דורשות פסיכומטרי (וחלקן אף לא תואר). למשל טיפול בעזרת בעלי חיים (שילוב טיפול+ילדים כפי שהציעו לך) ותעודות בתחומי גופנפש (פסיכוטרפיה גופנית).
 
היי אופיר

קודם כל- תודה רבה על התיחסותך.

דבר שני -

1. היום אוניברסטאות, במיוחד במקצועות "מבוקשים", דורשים פסיכומטרי גבוה ולא אכפת להם אם יש לך כבר תואר. גם אני התפלאתי- הרי פסיכומטרי אמור להגיד אכשהו אם אתה מתאים או לא ללימודים גבוהים- אם כבר עשיתי תואר , סימן שאני מתאימה - לא? אז זהו -שמבחינת ה"חוקים היבשים" - אני לא מתאימה כנראה.

2. לימודי תעודה לא באים לחשבון במקצועות הטיפול מאחר ואני לא רוצה לאחשב "סוג ז" אח"כ במשק ואני לא רוצה לפתוח מקום משלי, פרטי, במיוחד לא במצב הכלכלי היום.

ככה שנשארתי :(
 
כפי שכבר עניתי

תלוי מי אמר לך, אל תסתכלי רק על החוקים היבשים.
יש ראש מחלקה, יש ועדות חריגים וכו'.

2. ישנם מקומות רציניים בלימודי תעודה, לא הייתי מזלזל כך מראש.

3. אגב אופציה נוספת היא הסבה לעבודה סוציאלית לאקדמיים, שיכולה לשלוח אותך להרבה כיוונים כולל תחומיים טיפוליים.
 
תודה רבה אופיר

אני מאוד מודה לך על התשובות. אגב, חשבתי כבר על האופציה של הסבה לעבודה סוציאלית. שנה שעברה לא עברתי את המבחן בבר אילן (מסתבר שאני לא טובה ביהדות אז כנראה גם לא אהיה טובה בלימודים...אבסורד, לא?). חשבתי כבר ללמוד מהתחלה 3 שנים (במקום שנתיים של הסבה) אבל גם ככה התכנים לא מלהיבים אותי (לא אוהבת את החפירות בסוציולוגיה ...). ככה שירדתי מזה.
דבר נוסף- ראיתי בדרושים הרבה רוצים עובדת סוציאלית בעלת תעודת הוראה, אז גם בגלל זה חשבתי ללכת להוראה....

לימודי תעודה טובים אחרי שכבר יש לך תואר בתחום למשל - אם אתה פיסיותרפיסט- אז תעודה של הידרותרפיה טובה לך, אם אתה תזונאי- לך ללמוד תעודה של רפואה משלימה של תזונה וכו'. גם ללמוד תעודה טוב אם אתה בכיוון של מחשבים.....

לגבי ראש חוג, ועדת חריגים- יש מצב שאנסה בכל זאת להתקבל לאונ' ת"א הפרעות בתקשות למרות שאני שונאת את האוני' הזו והיחס שם מגעיל אותי....כבר הטכניון נחמד לידם....
אם לא- הוראה וזו האופציה הכי פחות גרועה שראיתי....
 
איפוס

הי
קראתי את דברייך
ואני שומעת אולי קצת חששות?
שזה טבעי הרצון לא לבזבז זמן מצד אחד והרצון כן להתמקצע במשהו שאת מתחברת
אך יש קול שאולי הוא פוסל גם מה שנראה טוב ונכון?
שאלה לשאול את עצמך...

מה שאני יכולה להציע לך
הוא לעבוד קודם על הבהירות שלך עם עצמך.
תעזבי כרגע מה ייעצו לך אחרים
מה את רוצה? במה את טובה?
ואם צריך להיעזר אז במי שמוציא את התשובות ממך ולא ליהפך.
לאחר שתהיה לך בהירות
לחשוב על פרקטיות - האם לשם אני באמת רוצה להגיע? ואם כן אז אולי אני אשפר פסיכומטרי? איך אני מגיעה? איך אני מתפרנסת?
את שואלת שאלות מאוד מהותיות כאן. ואני מבינה מאוד את כובד הראש שלך.
זה חשוב. פשוט צריך לסלול דרך בהירה יותר שתיתן לך תשובות שיספקו אותך. והשאר זה ההחלטה שלך, התעוזה שלך וכד'.

בהצלחה!

מקווה שזה עוזר לך
 

mockingjay2

New member
דעתי

למרות שאת בת 27, ויש לך תעודה, תבדקתי עוד אוניברסיטאות וועדות חריגים, אך אם הדרך היחידה היא פסיכומטרי- לא נורא!
בהחלט אפשרי.... מעצבן ומיותר ולא פייר, אבל מה לעשות...
אל תפסלי שוב פסיכומטרי, כי כשתגיעי לעבודה שאת רוצה, הכל יתגמד לעומתו.
חבל שכל החיים תעבדי במעבדה כי לא היה בא לך עוד פסיכומטרי, אז זו נקודה למחשבה.
בכל מקרה בהצלחה בהמשך הדרך!
אני מכירה מישהו שרק בגיל 28 מתכנן להתחיל לימודים וזה ממש לא מזיז לו.
אין שום בעיה ללמוד גם בגיל 35+
 
למעלה