בפרשת השבוע נאמר ...

[אורי A]

בפרשת השבוע נאמר ...

כִּי כָל שְׂאֹר וְכָל דְּבַשׁ לֹא תַקְטִירוּ מִמֶּנּוּ אִשֶּׁה מדוע הרחיקה התורה את השאור והדבש ? לרמז : דבש – שיש בו מתיקות כנגד תאווה. שאור – מתנפח כנגד הגאוה, מידות אלו מאוסים בעיני ה' - ולכן אינם רצויים במזבח. על התאוה נאמר : 'אלוקיהם של אלו שונא זימה' על הגאוה נאמר: 'אין אני והוא יכולים לדור בכפיפה אחת' אשמח לקרוא רעיונים נוספים ....

 

[אלוניס]

ישנם חוקרים שטוענים שלא מעט מהאיסורים השונים

לגבי מאכלות אסורים וכן מה מותר ואסור להקריב לפני האל קשורים קשר הדוק לפולחני עבודת אלילים שהיו נהוגים במקדשי הכנענים והעמים האחרים שחיו באזור. למשל זכור לי מחקר לפיו במקדשים הללו היה נהוג לאכול מאכל קדרה שנעשה במכוון מגדי שבושל בחלב אימו ולכן נקבע האיסור וחזרו ושנו בו 3 פעמים כי העם נטה ללכת בכל זאת גם למקדשים אלו. כך שיכול מאוד להיות, אם כי כאמור ספציפית לגבי השניים האלה אין לי שום ידע, שגם הם היו מנחות שגורות של הכנענים או עמים שכנים אחרים שסגדו לאלילים ולכן סוג זה של הקרבה היה אסור.

 

[מאליו יובן]

חוקרים? ../images/Emo13.gif

את הראשונה שהכרתי שמכנה את הנשר הגדול, את הרמב"ם "חוקרים".

http://press.tau.ac.il/perplexed/chapters/chap_3_48.htm אשר לאיסור בשֹר בחלב, עם שהוא מזון גס מאוד בלי ספק וגורם להתמלאות רבה, לא בלתי-סביר בעינַי שהיה לעבודה זרה צד בזאת. אולי היו אוכלים כך בפולחן מפולחניה או בחג מחגיהם. מה שמחזק זאת, לדעתי, הוא שאיסור בשֹר בחלב הוזכר פעמיים בתחילת הציווי עליו במקום בו הזכיר את מִצְוַת העלייה-לרגל: שלֹש פעמים בשנה [יֵרָאֶה כל זכוּרך אל פני האדֹן ה'] (שמות כ"ג, 1722). הרי הוא כאומר: "בשעה שאתם עולים לרגל ונכנסים אל בית ה' אלהיך (שם, שם, 19; ל"ד, 26) אל תבשל שָם את מה שאתה מבשל בצורה זאת כמו שהם היו עושׂים". זה הטעם הסביר ביותר בעינַי לאיסורו, אולם לא מצאתי זאת כתוב בספרי הצאביה שקראתי.

 

[אלה מורז]

גדי בחלב אמו-חומר בחומר

גדי בחלב אמו =חומר בחומר באם יהיה מי שיבקש אפנה למאמר שכתבתי בנושא

 

[אלוניס]

נייס

כנראה שבאוניברסיטה העברית מצטטים חוקרים בלי לדעת שגם הרמב"ם חשב כמותם

 

[מאליו יובן]

אולי בכל זאת יש חידוש

הרמב"ם העלה את הרעיון כסברה אבל סייג ואמר שלא מצא ממצאים המעידים שבאמת שבשר מבושל בחלב היה באמת בשימוש בפולחני עבודה זרה. ממה שהבאת נשמע שאותם חוקרים מצאו את הממצאים שחסרו לרמב"ם.

 

[אורי A]

הגישה הזו תמוהה בעיני .....

וכי אם לא הייתה הנהגה זו בעבודה זרה, אז לא היה איסור בשר וחלב ? והיום בימינו שאין הנהגה זו, אז יהיה מותר ? אין לי ספק, שיש טעם פנימי לאיסור בשר וחלב, והרמב"ם כתב טעם זה, לפי הלך רוח דורו, אבל אין זה הטעם האמיתי. זה מזכיר לי איסור שתיית מים מגולים, אשר אמרו לזה טעם: שמא שתה מהם נחש, ואומרים הפוסקים שגם בימינו שלא מצויים נחשים , ואין לחוש לטעם זה , מכל מקום האיסור תקף, מפני שחכמים לא גילו לנו את כל הטעמים, ויש לזה טעם פנימי שלא גילו.

 

[אלה מורז]

גדי בחלב אמו

לא נאסר בשל שהיה נהוג בעבודה זרה,אולם"נורמלי" שהיה נהוג בעבודה זרה. בעוד יש כאלה אשר שומרים איסור זה, עד לדקדקנות של חומרא דחומרא דחומרא,במובן הבישול של אוכל, בעוד חלקם אינם מקיימים איסור זה במובנו הרוחני. הלן קטע ממאמר שכתבתיו: "שלום פרשת משפטים עניינה מדה כנגד מדה ,מדה רוחנית כנגד מדת חומר, מדת איכות כנגד כמות, מדת כמות כנגד איכות (פיצוי חומרי למשל) הדברים יובאו לא בהכרח על פי סדרם הכרונולוגי. אנו נבחן ראשית את משמעות הרוחנית של לא תבשל גדי בחלב אמו . לא תבשל גדי בחלב אמו, יש לו הקשר ישיר לביטוי פרי מגדים ממ גדי ממ,ממ ותקונו המסמל את המים הנקבי -המעגל. המעשים בעולם הם זרעים ופירותיהם, לא תבשל גדי בחלב אמו =אין לעשות מעשים לזרוע ולקטוף פרי של מה שהנו רק ברובד חומר רק ארץ ללא שמים. האם מסמלת את החומר ארץ . מסבה זו נאמר לשפוך את הדם כמים כלומר להשקות את האדמה ברוחניות שאז הדם הנפש היצרים הנם של יצירתיות ולא של שפיכות דמים......"

 

[אלה מורז]

התורה אינה שרירותית

אורי די מצחיק לחשוב שיש מי שחושב שאיסורים דאורייתא הנם בשל שאלה עושים כך אז נעשה הפוך. התורה אינה שרירותית! ואינה התנגדות לשם התנגדות,שזה כזכור תכונה פלישתית שהנה תוצאה של תכונה סדומית ומצרית.

 

[אםהבניםשמחה]

אולי לא

הרי התורה ניתנה בתקופה בה הייתה עבודה זרה. אין ספק שיש בה השפעות- לחיוב ולשלילה. אני די בטוחה שאילו לא היו קורבנות כלל בעולם, גם בעבודת המקדש לא היו קורבנות.

 

[אלה מורז]

השפעות? משפיע!

הקרבנות נדרשים כול עוד בעולם מקריבים קרבן אדם בצורותיו השונים, לכן בגאולה הקרבן היחידי הנו קרבן הודיה. אולם כול המצוות המופיעות בתורה אשר בחלקן הגדול מתבטל בעולם מתוקן, הרי שבאם אדם או קבוצה או עולם השב וחוטא תמיד יהיו אלה אותם הדברים שבתורה לתקון גם אם זה בעוד מיליארד שנים ויותר. הקרבנות אינם בשל מושפעות, ובשל שבעולם נהוג היה קרבנות, הקרבנות כמו כל הדברים בתורה הנם לתקון הקלקול אשר נהוג בעולם, דהיינו משפיע. מכיון שאני גם עובדת לפרנסתי, ועבודתי מחר הנה מוקדם בבוקר אומרת כעת לילה טוב לכולם וחן חן

 

[אםהבניםשמחה]

אם כך, למה כיום אין קורבנות?

העולם כבר מתוקן? מקווה שישנת טוב.

 

[אלה מורז]

פשוט בשל בית המקדש של מטה

לא סתם כך אדם יכול להקריב קרבנות, המטרה היא תקון ובכך גם למקום יש משמעות.

 

[אורי A]

תעייני ברמב"ן על פרשת השבוע

פרק א פסוק ט: ויותר ראוי לשמוע הטעם שאומרים בהם, כי בעבור שמעשי בני אדם נגמרים במחשבה ובדבור ובמעשה, צוה השם כי כאשר יחטא יביא קרבן, יסמוך ידיו עליו כנגד המעשה, ויתודה בפיו כנגד הדבור, וישרוף באש הקרב והכליות שהם כלי המחשבה והתאוה, והכרעים כנגד ידיו ורגליו של אדם העושים כל מלאכתו, ויזרוק הדם על המזבח כנגד דמו בנפשו, כדי שיחשוב אדם בעשותו כל אלה כי חטא לאלהיו בגופו ובנפשו, וראוי לו שישפך דמו וישרף גופו לולא חסד הבורא שלקח ממנו תמורה וכפר הקרבן הזה שיהא דמו תחת דמו, נפש תחת נפש, וראשי אברי הקרבן כנגד ראשי אבריו, והמנות להחיות בהן מורי התורה שיתפללו עליו וקרבן התמיד, בעבור שלא ינצלו הרבים מחטוא תמיד ואלה דברים מתקבלים מושכים את הלב כדברי אגדה: אחר כך הרמב"ן עובר לטעם על פי הסוד .....

 

[אלה מורז]

בקשה לאורי

שלום אורי אני אשמח לקרוא את דברי הרמב"ן בעניין זה התוכל לכוון אותי היכן אוכל לקרוא זאת. תודה

 

[אםהבניםשמחה]

במקראות גדולות

תצמאי את הפרשנות.

 

[אלה מורז]

תודה

 

[אורי A]

עוד נקודה !

רעיון הקורבנות הוא עתיק יומין עוד לפני העבודה זרה. קין הוא הראשון שחשב על זה ... עוד לפני שהייתה עבודה זרה בעולם. יותר מסתבר לומר, שעובדי ע"ז העתיקו את זה לעצמם.

 

[אםהבניםשמחה]

צודק.

איני יודעת למה כתבתי עבודה זרה. אולי בהתייחסות למישהו אחר. אין ספק שהקרבת קורבנות הייתה חלק מהותי בחיי בני האדם בתקופות קדומות.

 

[מאליו יובן]

אולי כי למדת את הרמב"ם

http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/more/c11-2.htm#2 ובכמו הנהגה זו עצמה מאותו המנהיג יתרומם ויתעלה נאמרו דברים רבים בתורתנו. לפי שאי אפשר לצאת מן הקצה אל הקצה הנגדי בבת אחת 11, ולפיכך לא יתכן 12 כפי טבע האדם שיעזוב כל מה שהורגל לו בבת אחת. וכאשר שלח ה' את משה רבנו לעשותנו ממלכת כוהנים וגוי קדוש 13 בידיעתו יתעלה 14, כמו שביאר ואמר אתה הראית לדעת וגו' 15, וידעת היום והשבות אל לבבך וגו'16 ושנתייחד לעבודתו כמו שאמר ולעבדו בכל לבבכם 17, ואמר ועבדתם את ה' אלוהיכם 18, ואמר ואותו תעבדו. 19 והיה הנוהג המפורסם בעולם כולו הרגיל אז, והעבודה הכללית אשר גדלנו 20 עליה הייתה הקרבת מיני בעלי החיים באותן ההיכלות שמעמידים בהן הצורות, וההשתחוויה להן, והנחת הקטורת לפניהם. והחסידים והנזירים היו אז האנשים המיוחדים לעבודת אותן ההיכלות העשויות 21 לכוכבים כמו שביארנו, 22 לפיכך לא חייבה חכמתו יתעלה וניהולו הגלוי 23 בכל ברואיו, שיצווה אותנו בעזיבת כל מיני העבודות הללו ולהזניחם ולבטלם, לפי שזה היה אז מה שלא יתכן לקבלו לפי טבע האדם, שהוא נינוח 24 תמיד במורגל. והיה נעשה זה אז, כמו אילו [שמז] בא נביא בזמנים הללו, וקורא לעבודת ה', ואומר, הנה ה' ציווה אתכם שלא תתפללו לו ולא תצומו ולא תשוועו לפניו בעת צרה, אלא תהיה עבודתכם מחשבה בלי מעשה כלל. ולפיכך הניח יתעלה אותם מיני העבודות, והעבירם מהיותם לנבראים ולדברים דמיוניים שאין להם אמתות, לשמו יתעלה, וציוונו לעשותם לו יתעלה *24. לפיכך ציוונו לבנות היכל לו: ועשו לי מקדש 25, ושיהא המזבח לשמו: מזבח אדמה תעשה לי 26, ושיהא הקורבן לו: אדם כי יקריב מכם קורבן לה'27, וההשתחוויה לו, והקטורת לפניו, והזהיר מלעשות דבר מן המעשים הללו לזולתו: זובח לאלוהים יחרם וגו', 28 כי לא תשתחווה לאל אחר 29. וייחד כוהנים לעבודת המקדש ואמר: וכהנו לי 30. וחייב להפריש להם מתנות בהכרה שיספיקו להם מחמת התעסקותם בבית וקורבנותיו, והם מתנות הלוים והכוהנים 31. והושג בניהול האלהי הזה 32 שנמחה זכר עבודה זרה, ונתבסס היסוד הגדול האמתי בדעתנו 33, והוא מציאות ה' ואחדותו, ולא נרתעו הנפשות ולא הרגישו זרות בביטול העבודות אשר הורגלו בהם ושלא נודעה שם עבודה זולתם *33.